בתמונה, דין ומורן אחרי משחק קלפים , מנסים כוחם בבניית מגדל קלפים - גם אותה הוא ניצח
ידעתי שההתמדה שלי משתלמת, הוא מסתובב במטבח צוהל מהניצחון שנחל היום, אני שוכבת במיטה בחדר הסמוך מחזירה לו שהוא חנטריש ועוד ישלם על זה, ורק בגלל שאני מרחמת עליו כמה קשה הוא עובד בסופי השבוע ובכלל עכשיו כשהוא מתעסק עם בנות גילו וזקוק ללבוש הולם ומכובד, רק בגלל זה, עשיתי לו טובה היום ונתתי לו לנצח אותי, בסדר, בסדר, אז אני חסרת עמוד שדרה והמילה שלי שווה לעפיפון שלא מתרומם ברוח הכי קלילה, ואני תמיד נכנעת לאהבה הענקית שלי אליו וזה בכלל לא קשור להתמדה שלו והוא בשלו ממשיך לרקוד בצהלה ברחבת המטבח שצוחצחה אתמול כאילו ידעתי מראש כי ירקדו עליה מתוך כניעה שלי, ניצחתי, הוא מניף אגרף באוויר, ניצחתי אותך הוא חוזר שוב ושוב ומחייך אח, איזה חדר נקי יש לי , רגע אני מחזירה לו, כמה הרווחת היום בעבודה כמה מאות, אחלה, חצי ממה שהרווחת תרשום במחברת החובות שלנו, הרי אתה הצעת לשלם לי על העסקה, אז עכשיו אתה תשלם, למרות שלא התכוונתי לכך אבל ככה, כשאני מתחת לשמיכות בתנומה של אחר צהריים שבתית, להתעלל בנפשי ולהכריז על תבוסתי על זה משלמים... יאללה אמא, אני נכנס להתקלח ולנוח קצת ואני מת על חדר נקי ככה, והכביסה שלי הנקייה, מחייכת לי בחיוך של אושר למשמע אוזני, ואני הרי חיית ייסורי המצפון חושבת כל פעם מחדש כמה אני חייבת תמיד לילדים שלי והם רק חייבים להיות מאושרים ושמחים, וכשאני בבית כל השבת מתבטלת בטייצ ונעלי בית, לוגמת קפה ועוד אחד שומעת מוסיקה בקולי קולות אני חושבת על הילד שלי שעובד בסופי שבוע כדי לממן לעצמו כמה שיגעונות שאני לא מוכנה לממן, יוצא שמכונת ייסורי המצפון שלי עובדת גם בשבת, ובעודי חולפת מול דלת חדרו, החלטתי להפתיע ולשמח אותו, רק לא חשבתי שזה יירשם לי כהפסד, הייתי מספיק טיפשה לא לנהל איתו מו"מ בעניין כדי לא לכבוש את ראשי בשמיכות מרוב בושה. מה מצאתי בחדר, ככה רק לסבר את אוזניכם, חלקכם אפילו מכירים את זה בביקורכם אצלי בבית, חלקכם מכירים זאת בודאי באופן אישי, כמות מכונות הכביסה משתווה ל 10 , כל הכמות הזו התנחלה על רצפת החדר כולל האיזור מתחת למיטה. זוגות נעליים מפוזרות בקצוות, שקית קלמנטינות שחזרה מיום לימודים והבטיחה מקומה גם לשנת האוניברסיטה ושמרה על צבעה הירוק האבקתי והצחינה עד כדי כך שיכולתי לחשוב שהומצאה אבקה חדשה. ספרי לימוד מפוזרים על המיטה, הסדינים מזמן לא מכסים את המיטה והשמיכות הן אלו היחידות שנשארו בגובה מעל הרצפה. כמויות האבק יכלו להרוג חולה אסטמה וללא ספק היו פוסקים גזר דין משהו כמו מאסר עולם על הריגה בכוונה תחילה. פתחתי את דלת המקלחת וסגרתי מייד בטריקה כשמחשבה עולה במוחי להתקשר למשרד הבריאות להודיע על מפגע תברואתי. אין לי ספק כי היו מגיעים, מותחים סרטים אדומים כתובים בלבן, סכנה לא להתקרב ואוטמים את הבית. חול במשקל של ק"ג נאסף לערימה ביחד עם בקבוקי מים מינרלים וחפיסות מסטיק ריקות, קליפות קלמטינה יבשות וכדורי אבק גדולים שעטו לכל עבר מנסים להימלט משיערות המטאטא. אחרי כל זה ויצאתי מפסידנית, ועכשיו לכי תגדלי מתבגרים שרומסים לך כל סטנדרט של ניקיון בבית ותצאי חסרת עמוד שדרה ואל תנסו בכלל להטיף לי מוסר וללמד אותי את התורה, אני החלטתי שפשוט צריך לחוות את זה כדי להישאר בחיים ושפויה ככל האפשר כן, זה דין, מה לא היה ברור עד עכשיו... אתם יכולים להטיף לו מוסר מכאן, אני אדאג להעביר לו את המסר, רק לא נראה לי שזה יעזור במשהו. |