
''לפתוח מיטות אנחנו מתחילים" נשמע קולה הרך והשקט של ליאן. מגבות ושמן מוצאים דרכם החוצה אל מחוץ לתיקים. מוסיקה רכה מתנגנת ברקע,מכניסה אותנו למימד אחר של הזמן. משפטי הנחיה מתפזרים בחלל החדר, "אם נוח לכם נוח גם לו /לה.'' יוסי , איש גדול, נכנס לחדר,רגוע ובטוח, החיוך שלו נכנס לפניו. מסתובב בינינו שליו,מתבונן אומר לי, לכולם, "לא קרה כלום גם אני מתבלבל." זה בדיוק מה שאני צריכה לשמוע, ממשיכה, לא נותנת לטכניקה המורכבת לרפות את ידי. מנסה להזכיר לעצמי למה אני שם. "תביאו רכות לידיים" "תדמיינו משהו מתוק בפה" והגוף ששוכב מתחת לידיים שלי נמס לתוכן. ידיים עוברות רצות, כמו מוחקות קורי עכביש מתוככי הגוף. פורטות בעדינות על המיתרים בין גוף לנפש. מבקשות להתיר את הקשרים. הוגה בליבי על נסיבות חיי שהביאוני לאותו החדר, הרגע בו התמכרתי למגע הקסם. עוד רגע יגיע תורי.
גדולים אתם,חבורת פריקים מופרעים של נתינה!!!!
(מוקדש באהבה למורי ומדריכי.)
|
lech.alze
בתגובה על חופי שלי
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מסכימה שזה מקום טוב להיות בו.
תודה.
וואו, יש המון סיבות לזה שלא קשורות לעיסוי עצמו.
בדרך כלל קשור לאיך שהם עם הגוף שלהם.
לרוב האנשים פשוט לא יצא לנסות.
ואת מוזמנת להביא את הבשורה למי שאת מכירה.
יש לי שני מטופלים שהרופא רשם להם עיסוי.
אני אוהבת מאד מסאז' ומפליא אותי שיש אנשים שלא אוהבים.