יפה תיארת את מה שעובר לנו בראש. הרצון להגיב לחבר, או לדברים שנאמרים, ואת ההכרח הזה בנשימה אחת לפחות כדי ליצור מבנה שעליו יעמדו המלים. אנחנו חיים בחברה שמקדשת מחשבה מהירה ותגובה. ואת, את צודקת. פסנסיה, כמו שסבתא שלי היתה אומרת. סבלנות.
יפה תיארת את מה שעובר לנו בראש. הרצון להגיב לחבר, או לדברים שנאמרים, ואת ההכרח הזה בנשימה אחת לפחות כדי ליצור מבנה שעליו יעמדו המלים. אנחנו חיים בחברה שמקדשת מחשבה מהירה ותגובה. ואת, את צודקת. פסנסיה, כמו שסבתא שלי היתה אומרת. סבלנות.
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איש של מילים
תודה על האיתות המוצדק לקרוא הלאה. בהתחלה הקפיץ אותי ואחר כך, נכון. לא המילים עושות את הסיפור או את החיים אלא המחשבות שנמצאות בין המילים.
וחוצה מזה... נהנתי מהאומנות שלך (מהרוב, אי אפשר מהכל).
*
שחר
נדמה לי שאני מכירה אותו גם
אז מי שמדבר שטויות
המילים נופלות לו ?
פעם הכרתי מישהו מאוד מאוד חכם
הוא זרק למישהי כמה מילים מאוד חכמות
ושבר לה את הרגל.
(למרות שהיא טענה שהיא נפלה במדרגות )
חושב...
נושם...
שוקל...
רושם.
לא. אני אשמור לפי שעה על מדיניות העמימות.
רוצה להסביר לעם?
לוקחת את זה אלי,
לחשוב קצת על המקום הזה, שלא קל להיות בו.
צודקת.
את מבינה טוב, את.:)
בלי סודות מדינה אצלי בבלוג
אבל בהחלט אתה נוגע פה בסוג חשוב של עמימות
יפה תיארת את מה שעובר לנו בראש. הרצון להגיב לחבר, או לדברים שנאמרים, ואת ההכרח הזה בנשימה אחת לפחות כדי ליצור מבנה שעליו יעמדו המלים. אנחנו חיים בחברה שמקדשת מחשבה מהירה ותגובה. ואת, את צודקת. פסנסיה, כמו שסבתא שלי היתה אומרת. סבלנות.
עמימות היא כמו תכנית הגרעין הישראלית:
כולם יודעים את האמת אבל אסור לדבר על זה מחשש שיתחיל אפקט דומינו.
בדיוק
עמימות זה בין שלוש לארבע בבוקר
לא. לא לאורך זמן.
עמיממות זה לבחור בנתיב האמצעי, כדי להיות מוכן לרדת גם מימין וגם משמאל.
עמימות זה לבדוק דברים לפני שמחליטים. זה השהייה.
אני עמומה.
(זה לא מקום טוב לאורך זמן)