כותרות TheMarker >
    ';

    בריאות

    בלוג בנושאי בריאות.
    בבלוג אביא מידע חדש ועדכני בנושאי בריאות.

    דיאטה חדשה - דיאטת מיו קליניק האמיתית

    2 תגובות   יום שבת, 2/1/10, 23:10

    פורסם לראשונה - >>> דרך של כושר בריאות ואושר >>> דיאטת מיו קליניק האמיתית!!! 

     

    בעבר דיאטת אשכוליות נקראה בטעות דיאטת מיו קלינק (על שם מוסד רפואי מכובד בארה"ב – www.MayoClinic.Com),
    אולם בין המוסד המכובד לבין דיאטת אשכוליות אין שום קשר. מיו קליניק מעולם לא המליצו לבצע את הדיאטה הזו.

    מיו קליניק היא עמותה רפואית ללא מטרות רווח שעוסקת בלימוד, מחקר וטיפול רפואי בארה"ב, מוסדות מיו קלינק זוכים להכרה ולתדמית מעולה בקרב הקהילה המדעית.

    מיו קליניק הוציאו לאור ספר ששמו כמובן דיאטת מיו קליניק, בספר מתוארת הדרך לדיאטה בריאה ואפקטיבית, כאשר הדרך והיישום של הדיאטה שמתוארת בספר
     מבוססים על מחקרים מדעיים.

    הדרך של דיאטת מיו קליניק על קצה המזלג
    ה
    דיאטה בנויה מ2 שלבים: שלב ה"lose it" ושלב ה"live it"
    שלב ה"lose it"  אורך שבועיים ומטרתו ירידה מהירה במשקל בכדי ליצור שינוי ויזואלי שיגביר את המוטיבציה במבצע ה
    דיאטה לבצע את השינוי באורח החיים שלו ולהפטר מהרגלים "רעים" ולאמץ הרגלים "טובים".
    בשלב ה"lose it" ניתן לרדת בין 3-5 ק"ג בשבועיים.
    שלב ה"live it" הוא שלב שמיועד לטווח ארוך יותר, בשלב זה אמורים לרדת בקצב של חצי קילו עד קילו בשבוע.

    אחד ההרגלים החשובים שצריך לאמץ לפי הספר של דיאטת מיו קליניק הוא" להתחיל לאכול ארוחת בוקר טובה.
    מחקרים מראים כי מי שמצליח לאמץ הרגל של אכילת ארוחת בוקר טוב, מצליח יותר בשמירה על משקל תקין.

    הספר רק יצא וכבר יש "מחקר" על דיאטת מיו קליניק
    הספר רק יצא, אבל כבר נעשתה בדיקה של ה
    דיאטה.
    53 איש קיבלו את המידע על דיאטת מיו קלינק שנמצא בספר, 46 איש סיימו את שלב ה"lose it", כ41 איש הצליחו להשיל ממשקלם 2 ק"ג או יותר
    במהלך השלב המהיר, וממוצע הירידה היה כ4 ק"ג.

    דיאטת מיו קליניק שמה דגש על שינוי הרגלי אכילה לפי פירמידת המזון וביצוע פעילות גופנית.

     מתכנני הדיאטה מקווים שהדיאטה שפתחו, תהיה מספיק גמישה בכדי להתאים לקהל רחב של מבצעי הדיאטות.

    את הספר ניתן למצוא בקישור הבא: Mayo Clinic Bookstore

     

     

    תגיות: דיאטה, דיאטות, חדשות דיאטהסוגי דיאטותדיאטה קישורים, דיאטנית קלינית

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/1/10 16:56:


      חשוב לשלב תרגול גופני.

      יוגה .למשל.תמים


      נוטים לראות כל מעידה כאסון, בטוחים שאתם חייבים שוקולד, וסובלים מאשמה עם כל הליכה למקרר?
      ......................................................................
      ההתמודדות עם בעיית ההשמנה תלויה במידה רבה בתגובה האישית למציאות האובייקטיבית שלנו (גנים, חילוף חומרים, חוויות מוקדמות).
      הפילטר שבאמצעותו מגיב האדם למציאות האובייקטיבית שלו הוא הרגלי חשיבה, שאנשים מפתחים במהלך חייהם.

      מהן המחשבות המפילות אותנו בפח, ומובילות להתנהגות הרסנית באכילה?
      .......................................................................
      המטרה היא ללמוד לזהות את ה"באג" הזה בחשיבה, ובשלב הבא ליצור חלופה טובה יותר.

      טעות מס' 1: הכללת יתר.
      .............................
      "אני אוכלת מאכלים הפוגמים במאמצי ההרזיה שלי.
      הייאוש אוחז בי, ואני אומרת לעצמי: 'אבוד, לעולם לא אצליח לשלוט בעצמי'.
      זוהי טעות חשיבה נפוצה המכונה הכללת יתר: הנטייה להסיק מסקנות כוללניות על סמך נתונים מועטים, תוך התעלמות מנתונים אחרים.
      להכללת יתר יש מחיר: פגיעה באמון העצמי שלנו וביכולת המתפתחת לשלוט טוב יותר בהרגלי האכילה.
      כדי שתוכלו ללמוד לשפר את ביצועיכם בניהול אורח חיים, רצוי להיזהר מהכללת יתר ולהימנע ככל האפשר ממשפטים המכילים ביטויים כמו: "תמיד", "אף-פעם", "לעולם".
      דוגמה קיצונית לנטייה להכללת יתר היא הדבקת תוויות.
      אנחנו משמיצים את עצמנו, ונוטים להתייחס להשמצות העצמיות כאילו הן האמת האבסולוטית על עצמנו.
      מהכללת היתר ש"אני זוללת תמיד", רק מרחק קצר להדבקת תווית של "אני אוכלת כמו חזירה" או "כמו בהמה", ושאני בסך-הכול "אדם חלש".
      אנשים הנוטים להתמקד בצבע השחור, במסננת השחורה, נוטים גם לחשיבה קטסטרופלית. ולענייננו, חשיבה קטסטרופלית וניבוי אסונות אופייניים לאנשים הנושרים מטיפול בהשמנה.
      הרי לכולם יש תקופות מתסכלות, תקופות של מצוקה ורפיון, שבהן מתאמצים אך מפחיתים מהמשקל לאט או בכלל לא.
      ואז, במקום להגיב מעמדה מתונה ושקולה, מגיבים בצורה קטסטרופלית.
      קיימת גם טעות הפוכה: מסננת לבנה. לראות רק את החיובי תוך התעלמות מהקשיים אמיתיים.
      לעתים דווקא ההצלחה גורמת לאנשים לראות את המציאות בצורה ורודה מדי ולהפסיק לעשות את מה שהם עשו בעבר כדי להגיע לידי הצלחה.
      רבים מפסידים במאבק בהשמנה בגלל זלזול בקשיים אמיתיים ובגלל התעלמות מהמאמצים הנדרשים בתהליך.
      כלומר, אין לעוות או לצמצם את המציאות לשום כיוון: חיובי, שלילי, לבן או שחור.
      רצוי לראות את התמונה הכללית וממנה להתקדם.

      טעות מס' 2: חשיבה רגשית.
      .....................................
      חשיבה רגשית היא ההתייחסות לרגשות שלנו כאילו הם עובדות.
      הסתמכות רבה מדי על רגשות תוך התעלמות מהנתונים המציאותיים, עלולה להוליך אותנו שולל ולהוביל אותנו לעוגמת נפש ולרפיון.
      כל אחד חש ברגע מסוים חוסר תקווה, אבל אין זה אומר שבמציאות באמת אפסה התקווה.
      כולנו חווים רגעי דכדוך - האם פירוש הדבר שהמציאות באמת כה מדכדכת כפי שנדמה לנו ברגע נתון?

      טעות מס' 3: הנטייה להעצים את הקושי.
      .....................................
      תכונה-אחות לחשיבה הרגשית היא הנטייה להעצים את הקושי.
      מדובר בנטייה להגדיר קשיים כבלתי-נסבלים או כבלתי-ניתנים להתגברות.
      זה, כשלמעשה הקושי, גם אם הוא בלתי-נעים, הוא אפשרי ולעתים אף כדאי.
      אנשים שמעצימים את הקושי מעסיקים את עצמם במחשבות המפריעות להם להתמודד עם הקושי, וזו הסיבה להתבטאויות כמו: "אינני יכולה לסבול דקה אחת של רעב", או "כולם אוכלים ורק אני סובלת".
      צורה אחרת להעצים קושי היא לשקוע במחשבות ויזואליות על עוגה במקרר או במחשבות חושניות על שוקולד נמס בפה.
      חשיבה כזו מנמיכה את סף התסכול שלנו, פוגעת ביכולתנו לשאת מצבים בלתי-נוחים וגורעת מסיכויינו להתמודד אתם היטב.

      טעות מס' 4: לחשוב ש"צריך".
      ...........................
      עוד דפוס מחשבה העלול לפגוע ביכולתנו לוותר על מאכלים מיותרים לנו, מוגדר במלה אחת "צריך".
      בעידן המודרני, כשמוצרים רבים מצויים בשפע ונגישים בקלות, אנו נוטים להתבלבל ולחשוב שאנו "צריכים" מוצר זה או אחר.
      אך למעשה איננו "צריכים" אותו, אלא רוצים לאכול אותו.
      איננו זקוקים לשוקולד, למרשמלו, לגרעינים או לקוקה קולה.
      אך כל עוד אנו מייחסים לשוקולד דרגת חשיבות כמו לחמצן, מה הסיכוי לוותר עליו? חשיבה בדפוס של "צריך", כמו: "אני חייב סיגריה", "אני חייב ויסקי", "אני חייב/ מוכרח/ לא יכול בלי...
      ", מכינה את התשתית הפסיכולוגית להתמכרויות שונות.
      חשוב ללמוד להבחין בין "רוצה/ מעדיף" לבין "צריך".

      טעות מס' 5: אשמה.
      ...........................
      טעות חשיבה בסיסית נוספת היא האשמה.
      האשמה עצמית, או לחילופין האשמת הסביבה והזולת.
      האשמה עצמית היא הנטייה להאשים את עצמנו במשהו שאינו באשמתנו כלל.
      כשקשה לנו, אנו מנסים לחפש את האשם בנו או במישהו אחר, במקום להכיר במציאות ולהתמודד בצורה עניינית.
      אנו בורחים מעמדה ריבונית של התמודדות עם המציאות ומאשימים את עצמנו, את הסביבה או את העבר.
      למעשה, זו תגובה אנושית למצבים שבהם אנו מרגישים חסרי אונים: אנו בורחים מהתמודדות עם קשיים על-ידי האשמה.
      זו דרכנו להעניק לעצמנו פטור מהתמודדות, בשלב בו איננו מאמינים שיש ביכולתנו לגבור על הקושי או להתמודד בצורה טובה יותר.

      טעות מס' 6: הונאה עצמית.
      ..............................
      ולבסוף, טעות החשיבה השכיחה ביותר - הונאה עצמית.
      על טעות זו נכתבו ספרים רבים.
      מתברר שלכל אחד יש נטייה להונאה עצמית בתחומים שקשה לו להתמודד ולשנות.
      כמה דוגמאות לתירוצים והצדקות בתחומים שונים:

      • תירוצי בריאות. "אני חייבת סוכר בשביל הבריאות. אני חלשה וזקוקה לסוכר כדי לשמור על הכוחות".

      • תירוצי ויתור. "לעולם לא אצליח, אז מה הטעם לנסות? חבל להתייסר, עדיף לוותר".

      • תירוצי חגיגה. שבת, שמחה, יום הולדת. "אינני רוצה לפגוע ברגשות המארחת שלי", "זה חלק מהטקס".

      • תירוצי קורבן. "נולדתי עם חילוף חומרים איטי", "אני חסרת תקנה", "החיים שלי בזבל, אז לפחות אהנה משוקולד".

      • תירוצי "אינני יכול". "אינני יכול/ה לוותר על העוגה עם הקפה", "אינני יכול/ה למצוא זמן לספורט", "לא אוכל להכין לעצמי אוכל מזין", "אינני יכול/ה לשמור בשבתות". מוטב שתתעמתו עם האמת: אתם יכולים, אך מעדיפים לוותר.

      אל תחששו מזיהוי התירוצים וההצדקות העצמיות, כי רק כך תוכלו להתמודד ולשנות את הטעון שינוי.
      עד כאן שקרים קטנים.
      לעתים השקרים גדולים יותר, נוקשים והרסניים.
      אלה הן כבר סכמות - דפוסים נוקשים ונרחבים של מחשבות, רגשות ותחושות, שאנשים מפתחים בילדותם או בהתבגרותם.

      להלן דוגמאות לסכמות העלולות לתרום לשימור בעיית ההשמנה:

      • פגימות/ בושה. "אני אדם פגום, לא שווה, לא רצוי, לא ראוי".

      • כישלון. "אני כישלון, אני עתיד להיכשל, אני נחות ביחס לאחרים".

      • חוסר משמעת/ חוסר שליטה. "אינני מסוגל לשלוט בעצמי ולהתמודד עם תסכול, אינני מסוגל לשאת מצבים של כאב, אי-נוחות, אחריות, מאמץ".

      • תביעה לזכויות יתר גרנדיוזיות. "החוקים אינם חלים עליי, מגיעות לי זכויות יתר, מותר לי להיות מעל החוק - לאכול ולעשות כל מה שברצוני בלי לשלם מחיר".

      • כניעה עצמית. "אני חייב/ת להכניע את צרכיי לדרישות הסביבה כדי להימנע מכעס, מנטישה או מנקמת האחר".

      • סטנדרטים חסרי רחמים. "אני חייב/ת לתפקד ברמה גבוהה מאוד כדי להימנע מביקורת. אני חייב/ת להצטיין, לעתים על חשבון דאגה לבריאותי, פנאי וחופש".

      כשיש סימנים לדפוסי חשיבה נוקשים הגורמים לקשיים נרחבים בתפקוד ולמצוקה אישית מתמשכת, אני ממליצה לפנות לטיפול.

      כך תזהו אם אתם לוקים במחשבות מכשילות.
      .....................................
      1. חשיבה בשחור-לבן: האם אני חושב/ת בצורה קיצונית – שחור-לבן בלי אפורים באמצע?

      2. הכללת יתר: האם אני עושה הכללות מאירוע ספציפי?

      3. מתן תוויות: האם אני משמיצ/ה את עצמי, או את האחר, באופן כוללני?

      4. מסננת שחורה או מסננת לבנה: האם אני מתמקד/ת בשלילי ומזלזל/ת בחיובי?
      או להיפך: האם אני מתייחס/ת רק לטוב, אך מתעלמ/ת לחלוטין מהקושי?

      5. חשיבה קטסטרופלית: האם אני קופצ/ת למסקנה הגרועה ביותר שיש: "אוי, זה איום ונורא!"?

      6. ניבוי עתידות: האם אני מנבא/ה את העתיד במקום לחכות ולראות מה יקרה?

      7. חשיבה רגשית: האם אני מקשיב/ה יותר מדי לרגשות במקום להתייחס לעובדות במציאות?

      8. העצמת הקושי: האם אני אומר/ת לעצמי שמשהו בלתי-נסבל, כשבמציאות זה קשה אך אפשרי וכדאי?

      9. "צריך": האם אני אומר/ת לעצמי שאני חייב/ת, צריכ/ה, מוכרח/ה משהו, מבלי להבחין שאני באמת הייתי רוצה או מעדיפ/ה, אך יכול/ה להסתדר גם בלי?

      10. האשמה: האם אני מאשימ/ה את עצמי או את הסביבה, גם כשיש עוד גורמים שחשוב לקחת בחשבון?
      האם אני מחפש/ת אשמים במקום לחפש פתרונות?

      11. קריאת מחשבות והעצמת הזולת: האם אני מסיק/ה מסקנות לגבי מה שאחרים חושבים עליי?
      האם אני מעצימה את הזולת?
      האם אני מייחסת חשיבות יתר למה שאחרים אומרים או חושבים עליי?

      12. הונאה עצמית: האם אני משקר/ת לעצמי?
      ("מורה היתר" - תירוצים והצדקות כגון "אינני יכול/ה", אמירות נרחבות שאני אומר/ת על עצמי שמונעות ממני להתמודד עם ההשמנה שלי).

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      מאמן כושר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין