כותרות TheMarker >
    ';

    אוכל, בעיקר סיני, תרבות ותכנים אישיים

    בבלוג הזה תקראו תכנים שיעשו לכם טוב על הנשמה. חלקם יהיו מהנים מאוד, חלקם יגרמו לכם לבכות, חלקם יצחיקו אתכם עד דמעות, חלקם ירגשו אתכם עד מאוד ויש גם הרבה אוכל, מתכונים, המלצות על סרטים, ביקורות תרבות והרבה צילומים טובים. תהנו.

    0

    חוויה לא נעימה במסעדת ננה בר באחד העם

    85 תגובות   יום ראשון, 3/1/10, 00:48

    במוצאי שבת החלטנו לצאת עם חברים לפאב נענע שברחוב אחד העם בתל אביב. כיוון שאני בדיאטה ביקשתי מן המלצרית לברר אם אפשר להביא לי סלט ירוק כפול. המלצרית אמרה שתיגש לבדוק במטבח.

     

    היא חזרה אחרי כמה דקות והתנצלה שאי אפשר לעשות את זה, גם לא בתשלום.

    ניסיתי לברר מה הסיבה והיא רק אמרה שהמטבח לא ערוך לספק סלט כפול.

     

    "מה הבעיה?" תמהתי? "מדוע אי אפשר להוסיף לי עוד חסה בתשלום?

     

    המלצרית הנהנה בראשה והסבירה שזה לא נהוג. 

     

    הנחתי שכנראה הן קצרים בחסה, ולמרות שהעניין נראה לי קצת מוזר, הזמנתי סלט רגיל עם לחם ועוד סלט ביצים.

     

    חברי לשולחן הזמינו גם הם סלט ביצים אחד וכבד עוף על מצע תפוחי אדמה,  וכמובן בירות.

     

    הכל הגיע  במהירות והיה סביר בהחלט.

     

    ואז הגיעה ההנחתה.

     

    שוב ביקשתי משהו שהמלצרית הותיקה (היא עובדת במקום מיום הקמת המסעדה- כך ספרה - עזבה לתקופה וחזרה שוב לפני חודשיים) לא הייתה מסוגלת לעמוד בו.

    הבקשה שלי, מסתבר, גרמה למצב הדומה לזה של אסטרואיד הסוטה ממסלולו ומתנגש בכדור הארץ.

     

    החטא שלי היה שאמרתי למלצרית שאני רוצה קפה הפוך נטול ואם אפשר לקבל אותו בכוס זכוכית גדולה, לא תהיה מאושרת ממני.

     

    המלצרית, שאיננה רגילה כנראה ללקוחות שאינם שותים בירה ומבקשים קפה נטול בכוסות זכוכית, הסתכלה עלי כאילו נפלתי מהירח, אבל כבשה את פליאתה והודיעה לי שהדבר לא אפשרי.

     

    "הכיצד?" תמהתי, "הרי יש כאן כוס זכוכית על השולחן. האם את יכולה בבקשה למלא אותה בקפה? פשוט אינני  אוהבת לשתות בספל".

     

    המלצרית הראתה שדי נמאס לה מהלקוחה הטורדנית שקודם העזה לבקש סלט כפול ועכשיו מנסה לעמוד על שלה ולקבל קפה בכוס זכוכית, הודיעה לי בנימוס רב מאוד כי "זה לא נהוג אצלנו".

    "מה לא נהוג?" התפלאתי. "אם לקוח מבקש בכוס זכוכית זה לא נהוג לתת לו?"

     

    "לא," הודיעה המלצרית נחרצות.

     

    "ומה הסיבה?" שאלתי.

     

    "אני לא יודעת יש לקוחות שמבקשים כמוך, אבל המדיניות שלנו היא שאין דבר כזה", הכריזה המלצרית הותיקה שנמצאת במקום מיום היווסדו ועשתה הפסקה וחזרה שוב לפני חודשיים. כנראה שלמרות כל הזמן הזה שהיא עובדת לא היה לה מספיק זמן לברר את הסוגיה.

     

    "ואת לא יודעת מדוע?" הקשיתי.

     

    "לא," אמרה המלצרית, "אבל אם אתם רוצים אקרא למנהל המשמרת הוא יודע מה הסיבה."

     

    הגיע מנהל המשמרת, צעיר גבוה וחמור סבר שהציג את עצמו בשם אליהו.

     

    בינתיים שפכנו את תכולת הקפה שהגיע אלי לתוך כוס הזכוכית שלי.

     

    אליהו הגיע התבונן בכוס הזכוכית ועיניו כמעט יצאו מחוריהן.

     

    "אמור נא לי אליהו," שאלתי אותו, "האם אתה יודע אולי מדוע אי אפשר היה להביא לי את הקפה בכוס כזאת, כמו זו שעכשיו מזגתי אליה את הקפה שלי?

     

    אליהו הסמיק והחוויר חליפות, השתנק מעט ואמר בצרידות: "האם את יכולה לתת לי בבקשה את פרטי המלצרית שהביאה לך את הקפה בכוס הזאת? היא עשתה שגיאה חמורה ואני רואה את העניין בחומרה רבה ויהיה עלי לטפל בה".

     

    כאן לא ידעתי אם לצחוק או לבכות ואמרתי לו שהיא לא אשמה, אני זו ששפכתי את הקפה לתוך הכוס אבל עדיין אני רוצה לדעת מה הסיבה שהם לא מגישים קפה בכוסות זכוכית.

     

    לאליהו הייתה תשובה מקורית: "זוהי המדיניות של הבעל בית".

     

    "ומה הסיבה?"

     

    אליהו: "אני לא יודע בדיוק מה הסיבה אבל זוהי המדיניות".

     

    "הנה תראה אליהו שפכתי את הקפה שלי לכוס זכוכית מה כל כך מסובך בזה?"

     

    "תראי, הודיע אליהו, "אם נגיש לך את הקפה בכוס מזכוכית, כולם יראו את זה וירצו גם בכוסות מזכוכית ואת זה אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו."

     

    "מדוע," השתתפתי בצערו, "האם אין לכם מספיק כוסות מזכוכית?"

     

    "פשוט אי אפשר, כי אם את תקבלי ככה כולם ירצו גם וזאת תהיה הנורמה".

     

    "וכמה זמן קיימת המדיניות הזאת?"

     

    "או, משחר הזמנים".

     

    "וכמה זמן אתה עובד כאן?"

     

    "שבועיים" !!!

     

    [בתמונות הספל וכוס הזכוכית והמנהל אליהו]

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (85)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צטט: שמעון רוזנברג 2010-01-07 13:20:32

      קראתי את שתי הביקורות - בהנאה, יש לציין.

      זה לא אומר שאני מסכים עם כל מה שנאמר.

      באשר לספל קפה או כוס קפה - אמנם זה עניין לטעם אישי. אישית אני מעדיף ספל על פני כוס, כוונתי לעיצוב ולחשיבותה של ידית (כי על הקפה להיות חם מאוד מאוד) אך ספל יכול להיות גם מזכוכית.

      אבל מעבר לטעם אישי כמה הערות:

      1.מה שתיארת הוא חלק מתרבות הפלוץ, הניכר בפער בין טיב האוכל (המחייב מאמץ לשמירה על רמה לאורך זמן) לבין העיצוב היפה (השקעה חד פעמית בסה"כ ואחכ תחזוקה). אילו הייתה זו מסעדת שף עם "כיסוי" - ניחא.  אבל כאן יש יומרה ללא כיסוי. אז במטותא -אם זו הייתה מסעדת יוקרה או מסעדת איכות, הייתי יכול להבין גם גחמות של בעל מקום המבקש לשמור על סטנדרט גבוה. נניח. אז לפני דרישת בעל עסק מלקוח שיתאים עצמו - שיבדוק קודם בציציותיו הוא. ומכאן קצרה הדרך לסעיף 2

      2. מסעדה היא עסק. לכאורה -נטען  שביחסי לקוח-בעל עסק,  הלקוח תמיד צודק. אך למען האמת הוא צודק עד נקודה מסוימת - אם בקשתו לגיטימית ולא מוגזמת. כאן נראה לי שהבקשה ממש לא מוגזמת. לא ביקשת את הקפה בצלחת מרק וכף כדי לגמוע. ואילו לגבי הסלט - אכן יכולת לבקש שתי מנות. וגם כאן בעל העסק יכול היה להתגמש.

      ואולי גמישות וקבעון  הם עצם העניין, לא?   

       

       שמעון חברי,

      יש כוסות זכוכית עם ידית. שאקנה לך אחת ליומולדת?

       

        7/1/10 19:10:

      אומר בפשטות

      מי שלא רוצה לשרת בסבר פנים יפות שילך לעבוד במקום אחר

        7/1/10 13:40:


      יאירה יקירתי

      אני קוראת את דבריך ומחייכת ...

      לא בטוח שקראת את הפוסט שלי על שירות הלקוחות המזעזע שקיבלתי ב"זאפה"

      בבקשה ..

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1349846

        7/1/10 13:20:

      קראתי את שתי הביקורות - בהנאה, יש לציין.

      זה לא אומר שאני מסכים עם כל מה שנאמר.

      באשר לספל קפה או כוס קפה - אמנם זה עניין לטעם אישי. אישית אני מעדיף ספל על פני כוס, כוונתי לעיצוב ולחשיבותה של ידית (כי על הקפה להיות חם מאוד מאוד) אך ספל יכול להיות גם מזכוכית.

      אבל מעבר לטעם אישי כמה הערות:

      1.מה שתיארת הוא חלק מתרבות הפלוץ, הניכר בפער בין טיב האוכל (המחייב מאמץ לשמירה על רמה לאורך זמן) לבין העיצוב היפה (השקעה חד פעמית בסה"כ ואחכ תחזוקה). אילו הייתה זו מסעדת שף עם "כיסוי" - ניחא.  אבל כאן יש יומרה ללא כיסוי. אז במטותא -אם זו הייתה מסעדת יוקרה או מסעדת איכות, הייתי יכול להבין גם גחמות של בעל מקום המבקש לשמור על סטנדרט גבוה. נניח. אז לפני דרישת בעל עסק מלקוח שיתאים עצמו - שיבדוק קודם בציציותיו הוא. ומכאן קצרה הדרך לסעיף 2

      2. מסעדה היא עסק. לכאורה -נטען  שביחסי לקוח-בעל עסק,  הלקוח תמיד צודק. אך למען האמת הוא צודק עד נקודה מסוימת - אם בקשתו לגיטימית ולא מוגזמת. כאן נראה לי שהבקשה ממש לא מוגזמת. לא ביקשת את הקפה בצלחת מרק וכף כדי לגמוע. ואילו לגבי הסלט - אכן יכולת לבקש שתי מנות. וגם כאן בעל העסק יכול היה להתגמש.

      ואולי גמישות וקבעון  הם עצם העניין, לא?   

      ומה אומרת זוגתך בעניין גם היא מרוגשת כמוך?

       

      צטט: אפוק טיימס 2010-01-04 16:31:41

      צטט: הטרמילר 2010-01-04 10:59:41


      לפני שאתרחק מידי, תודה  :) מזל, אנחנו לא נשואים... 

       

       מה רע בלהיות נשואים?

       

      לא רע.

      פעם אחת ל- 25 שנה מספיק. לא צריך לחזור על זה שוב. צריך לחדש. יש משהו מרגש בלחיות כזוג ללא נישואין (בגילנו).

      משהו מכבד נעים ונוח.

       

      זה דומה להשוואה בין שובך מול כלוב יונים...

       

      צטט: rajaraj 2010-01-04 20:51:17

      אפשרות 1: בעל הבית הוא אחד מבעלי המסעדות ה"אומנותיים" הקפריזיים שרואים בכל היבט במסעדה שלו כחלק מחזונו האומנותי. הוא החדיר פחד אלוהים בעובדיו לבל יסטו מהכללים שלו.

      הפתרון: שילך לעזאזל. יש מסעדות אחרות בשפע.

       

       

      אפשרות 2: המנהל או מנהל המשמרת הם מהסוג שאיננו יודע באמת לנהל ולהאציל סמכויות, ולכן מסתמך על קובץ הוראות שיגרה גדול מהרגיל - במילים אחרות, המסעדה מתנהלת באופן ביורוקרטי.

      הפתרון: שילכו לעזאזל. יש מסעדות אחרות בשפע.

       

       

      אפשרות 3: העובדים מצוידים בשכל לא מתוחכם במיוחד, והכישור היחיד בגינו נשכרו ע"י בעל הבית או המנהל הוא שהם מסכימים לעבוד בשכר עבדות.

      הפתרון: שילכו לעזאזל. יש מסעדות אחרות בשפע.

       

       

      אני חושב שמסתמן דפוס פה.

       רז בהחלט הגיוני.

      אני חושבת שמסתמן דפוס פה

       

       

      צטט: פשריקה 2010-01-04 20:23:21

      דרלינג...

      את נהדרת וכאן אני רואה

      שאת כולם בהחלט סוחפת ...

      ואני כמעט יצאתי לפנסיה

      מרק לנסות לקרוא את כל

      התגובות הארוכות והמושקעות

      של הלקוחות פה...

      נתנת אחלה שירות חומד...

      ואני מודה

      שגם אני מפונקת כמוך

      בעינין כוס זכוכית לקפה ...

      אחרת לא טעים לי...עובדה!!!

      את אחלה בעיני

      עזבי אותך ...

      שבוע טוב יקירתי

      וששנת 2010 תהיה שופעת

      בציבעוניות ואנרגיות חיוביות...

      חיבוק מרגיע ותומך *חיוך* פנינה 

       

       

       

       

       תודה פנינה, את חברה טובה.

        4/1/10 20:51:

      אפשרות 1: בעל הבית הוא אחד מבעלי המסעדות ה"אומנותיים" הקפריזיים שרואים בכל היבט במסעדה שלו כחלק מחזונו האומנותי. הוא החדיר פחד אלוהים בעובדיו לבל יסטו מהכללים שלו.

      הפתרון: שילך לעזאזל. יש מסעדות אחרות בשפע.

       

       

      אפשרות 2: המנהל או מנהל המשמרת הם מהסוג שאיננו יודע באמת לנהל ולהאציל סמכויות, ולכן מסתמך על קובץ הוראות שיגרה גדול מהרגיל - במילים אחרות, המסעדה מתנהלת באופן ביורוקרטי.

      הפתרון: שילכו לעזאזל. יש מסעדות אחרות בשפע.

       

       

      אפשרות 3: העובדים מצוידים בשכל לא מתוחכם במיוחד, והכישור היחיד בגינו נשכרו ע"י בעל הבית או המנהל הוא שהם מסכימים לעבוד בשכר עבדות.

      הפתרון: שילכו לעזאזל. יש מסעדות אחרות בשפע.

       

       

      אני חושב שמסתמן דפוס פה.

        4/1/10 20:23:

      דרלינג...

      את נהדרת וכאן אני רואה

      שאת כולם בהחלט סוחפת ...

      ואני כמעט יצאתי לפנסיה

      מרק לנסות לקרוא את כל

      התגובות הארוכות והמושקעות

      של הלקוחות פה...

      נתנת אחלה שירות חומד...

      ואני מודה

      שגם אני מפונקת כמוך

      בעינין כוס זכוכית לקפה ...

      אחרת לא טעים לי...עובדה!!!

      את אחלה בעיני

      עזבי אותך ...

      שבוע טוב יקירתי

      וששנת 2010 תהיה שופעת

      בציבעוניות ואנרגיות חיוביות...

      חיבוק מרגיע ותומך *חיוך* פנינה 

       

       

       

        4/1/10 17:53:
      תורת היחסיות בזמן מקוצרצוחק
        4/1/10 16:57:
      בפעם הבאה תזמיני ראש כרוב שלם. מי יודע, אולי תקבלי את בעל הבית...

      צטט: טילי טגלית 2010-01-04 15:12:30

      צטט: אפוק טיימס 2010-01-04 00:10:08

      צטט: טילי טגלית 2010-01-03 22:24:37

      1. מתוך שלך....
      .....המאמינה באמת, חמלה וסובלנות.....???

       

       איבדתי את הסבלנות. קורה גם אני בסך הכל בנאדם.

      נראה אותך שם עם אליהו.

      אכן קורה. אבל כאן יש עליהום לא הגיוני על המקום. אז יש אדיוט אחד, אבל ככה למרוט למקום את הנוצות אחד אחד...לטעמי זה קצת מוגזם.

       

       כנראה שקצנו בשירות מחורבן והגיע הזמן לקום ולהצביע ברגליים- די עם המלצרים ומנהלי המסעדות שירדו בנו. הלאה עם רמיסת הלקוחות, הגיע הזמן לשינוי, אני בעד הקמת תנועה- אזרחים למען שירות טוב!

       

      צטט: הטרמילר 2010-01-04 10:59:41


      לפני שאתרחק מידי, תודה  :) מזל, אנחנו לא נשואים... 

       

       מה רע בלהיות נשואים?

        4/1/10 15:12:

      צטט: אפוק טיימס 2010-01-04 00:10:08

      צטט: טילי טגלית 2010-01-03 22:24:37

      1. מתוך שלך....
      .....המאמינה באמת, חמלה וסובלנות.....???

       

       איבדתי את הסבלנות. קורה גם אני בסך הכל בנאדם.

      נראה אותך שם עם אליהו.

      אכן קורה. אבל כאן יש עליהום לא הגיוני על המקום. אז יש אדיוט אחד, אבל ככה למרוט למקום את הנוצות אחד אחד...לטעמי זה קצת מוגזם.

       

        4/1/10 11:34:
      אני מכיר קפה אחד, שמנסה לחנך את האנשים לשים 'רק תמונות מתאימות' בפרופיל שלהם. נראה שבעלי המסעדה ובעלי הקפה למדו את זה באותו בית ספר 'אליטיסטי' מן הסתם.

      לפני שאתרחק מידי, תודה  :) מזל, אנחנו לא נשואים... 

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2010-01-04 10:39:27

      הכבד, על מצע תפו"א, הוא היה טעים?

      בני

       

       סביר.

      צטט: הטרמילר 2010-01-04 09:09:58

      אגלה לך משהו מחיי :)

       

      כשאנחנו יוצאים למסעדה או יושבים בקפה,

      אין מצב שלא אחוש לא נוח עם הדרישות של זוגתי. למה זה קורה?

      לא יודע.

      אבל עובדה היא שאני חש אי נוחות גדולה, לא מבוכה, רוגז, רוגז קל על זוגתי שלעיתים מתגבר...

      למה?

      לא יודע.

      אבל זו עובדה שאני אפילו מביט בה במבט שופט ופוסק...

      למה?

      לא יודע.

      אבל נדמה לי שכל השאלות על כל מה שאין בתפריט מיותרות, לא?!

       

      ..."אפשר לבקש סלט ללא בצל"...,

      ממילא מגיע עם בצל והולך חזרה למטבח ולעיתים חוזר בסוף הארוחה ללא בצל.

      ..."אפשר בעסקית לבקש תה בסוף הארוחה במקום מיץ תוך כדי הארוחה"...,

      זה עובד לא פעם. הרבה גם מסרבים.

       

      אפשר להתלונן שהמרק לא חם מספיק ולאכול יותר סלטים ופוקצ'ה עד שחוזר מרק חם יותר.

      אפשר להחזיר סטק לבן עסיסי, כי הפירה התקרר, ולקבל פירה מחומם וסטק קר...

      אפשר לשאול עם יש תה עם נענע ולקבל כוס מים רתוחים עם נענע ושקית תה...

      ואפשר לנענע את עצמנו כבר החוצה ! 

      כי הדג היה לי מהזה טעים. והסלטים היו עשר, ואני לא שותה אלא, מים רגילים מהברז

      ואם כבר, אז בירה שתמיד אקסטרה...

      וממילא 'חם' אחרי הארוחה, אני לא שותה אלא, אחרי חצי שעה...

      אז שאני לא אתרגז?

       

      אה כן, תמיד היא שואלת אותי כמה מראה החשבון ותמיד אני המשלם, אז למה חשוב לה כמה?

      זה כבר מעצבן. אבל אני לא מתעצבן אני צוחק כי כשהיא אומרת את זה כאילו היא חוזרת על מה שאני כבר שמעתי בדמיוני מגיע...

       

      עכשיו לבר המחורבן הזה שישבתם בו לסבול.

      בשלב ההזמנה, אם אני רואה שיש מצב למלצר ובעלים מעצבנים, אני קם ויוצא למקום אחר. 

       

      כי זוגתי, באה בתור סט כזה.

      היא מקסימה, נעימה, תומכת, משתפת, מפנקת, וגם מתפנקת במסעדות ובתי קפה כי היא אוהבת קפה גדול ותה עם נענע..., ובמסעדות היא מתפנקת ללא יללות. אז זה הדיל. ביג אה?!

      אבל פאב עם שרות מגעיל?! :(  

      ה ח ו צ ה !

       דרור, ראשית אני חושבת שלאשתך יש בעל נהדר. ושנית תודה.

       

      צטט: יפעת ב. 2010-01-04 08:40:47


      כל הכבוד למדיניות של בית הקפה!! הם הצליחו לעמוד מול הלקוחות הישראלים הנודניקים ולא להשבר...

      ולאליהו - מגיעה עליה בדרגה ובמשכורת!

      ועכשיו ברצינות - מה יצא להם מזה?

      - הם הצליחו לעצבן חבורה של לקוחות שלא תגיע שוב.

      - הם הצליחו לגרום לאותם לקוחות לספר על זה הלאה והפסידו את החברים שלהם,ואת החברים של החברים שלהם.

      - הם הצליחו כל כך לעצבן עד שהלקוחה טרחה וכתבה על זה פוסט, ועכשיו 400 איש נוספים כבר קראו עליהם,ופרט ל 4-5 שלפי התגובות שלהם אוהבים לקבל שירות נוקשה המיועד לרצות את בעל הבית ולא את הלקוח, כל השאר יודעים לא להגיע לאחד העם.

       

      בואו נניח שמדובר בלקוחה ממש נודניקית (סליחה,יאירה - אני ממש ממש לא חושבת שאת נודניקית)

      בואו נניח שמדובר בבקשה ממש לא מקובלת (ולשלם עבור יותר חסה או לקבל קפה בכוס האהובה עלי זה דווקא די מקובל)

      בואו נניח שבעל הבית יצר שיטת עבודה קבועה שעובדת עבורו

      האם בכל זאת, במחשבה שניה,אתם שם באחד העם - אתם לא חושבים שהשירות הבלתי קשוב שלכם מבריח לקוחות?

      אני לא יודעת כמה , ואם בכלל, אתם משקיעים בשיווק, אבל אם כן, כדאי לכם לעצור לרגע, ולתת את הדעת על שימור לקוחות!

       

      יפעת ברעם

      ייעוץ לשירות קשוב

       

       זהו בדיוק העניין יפעת - הם לא מקשיבים. הם חושבים בטעות שאם הם מלאים ולקוחות ממשיכים לזרום אז הלקוח הלא מרוצה לא נחשב.

      ככה הבנתי.

      בכל מקרה זה מזכיר לי שלפעמים כשנוסעים לחו"ל קונים איזה מוצר שבדיעבד מסתבר שהוא דפוק.

      המוכר יודע שאתה , התייר, אף פעם לא תחזור לשם ואין לו בעיה לדפוק אותך.

      ייתכן ששם במסעדה הזאת חושבים שלקוח "בעייתי" - שרוצה את הקפה שלו בכוס זכוכית הוא לא ברמה של העסק ועדיף שלא יבוא יותר.

       

      אגב השיפוצניק שלי אוהב את הקפה שלו בכוס זכוכית ואני מכבדת אותו מאוד. כשהוא מגיע אלי הוא תמיד מקבל קפה בוץ של לנדוור, בכוס זכוכית עם כפית סוכר אחת.

       

       

      צטט: ליריתוש 2010-01-04 07:57:44


      יאירה, זה לא יאומן, שפשוט לא נשאר לי אלא לצחוק ולהשאיר כוכב ירוק כסלט החסה הכפול שלא קיבלת...

      אם היית צריכה לדרג בביקורת, לא היה שם 0 עגול מספיק מתוך 5 כדי להטביע להם על כוס הזכוכית..

      תגידי, לפחות הקפה היה טעים? - למרות שקשה לי להאמין אחרי כל הדיון ההזוי הזה...

       

       הקפה היה טעים .

       

      צטט: רותי ביוטי 2010-01-04 00:53:36

      צטט: wishingwell 2010-01-03 19:02:03


      רוב המוסדות במדינה מתנהלות כך. לא?

       

      רותי.

       

      לא ברוב המסעדות הלקוח מקבל מה שהוא מבקש.

      אצלינו ''בקוקיליז'' שזה בית קפה קונדטוריה בטבריה.

      מקבלים מה שרוצים.ואיך שרוצים.בספל בקערה ''בדלי''

      מה שתבקשי תקבלי.הרי מה איכפת לנו שתהיי מרוצה.

      זה גם הפרנסה שלנו .וגם הכייף שלנו ובכלל ללקוחות הקבועים

      במשך הזמן אנחנו כבר יודעים מה הם אוהבים.ושמחים לתת להם.

      אופירה מזמינה אותך ואת החברים שלך אלינו באהבה .רותי

       כמה נחמד בטבריה- אנשים בגובה העיניים, אין פלצנות, וגם אם הולכים למסעדת "הבית" שנחשבת לאחת המסעדות היוקרתיות שם או אפילו לארוחת ערב במלון הסקוטי למשל, מדברים אתכם בשמחה לשרת.

      ואגב ביקרתי בעולם ובארץ במסעדות פשוטות ובמסעדות יוקרה ובחלק מהן עבדתי ואף פעם אף פעם לא נתקלתי בשטויות כאלה.

      כלומר בכל המקומותש הייתי בהם מנהל המקום גיבה את האורחים וגם את המלצרים לשביעות רצונם של האורחים כמובן.

      היו להם תמיד פתרונות יצירתים גם ללקוחות "קשים".

       

       

      הכבד, על מצע תפו"א, הוא היה טעים?

      בני

      צטט: זאב נחמנזון 2010-01-03 21:15:54

      צטט: אפוק טיימס 2010-01-03 17:40:06

      צטט: זאב נחמנזון 2010-01-03 14:19:46

       

      אני לחלוטין לא מסכים איתך. אני פליט "ארקפה"(רק זה שווה פוסט בבלוג שלי). זה בטח לא אומר לך כלום אבל מבחינתי זה אומר לשרת עשרות רבות של לקוחות כמוך ביום.

      בסופו של דבר, את יושבת במקום עם אג'נדה והגדרה משל עצמו גם למקום הזה יש פאסון ואגו ותאמיני או לא- את אפילו משלמת תוספת לא מבוטלת על האגו הזה.

      יש גם גבול דק בין מה שמתאים לך ומה שמותר לך. זה מקביל בכך שתיכנסי למסעדה סינית ותבקשי שיכינו לך גפילטע פיש, כי משתמשים באותו דג (ואני ממש מקווה שלא...). מותר לך לבקש מה שאת רוצה, מותר לך לוותר על מנה מסוימת ואפילו מותר לך לעזוב את המסעדה. אבל כשאומרים לך שאי אפשר, זו לא החלטה של המלצרית שאת אוכלת לה ת'ראש עכשיו, גם לא של מנהל המשמרת.

      יש סיבה לכך שהלקוחות לא צריכים לחנך את מקומות הבילוי שלהם. טוב לכם- בכיף, לא טוב לכם- יש עוד מקומות שמגישים קפה בוס זכוכית ונכנעים כמעט לכל גחמה.

       

      לפי בערך חצי שנה ישבתי אצל "הסורי", חומוסיה מעולה, שכונתית ושחצנית בכרם התימנים. כשאחד האריסטוקרטים שישב שם פנה לבעלים ושאל אותו אם יש לו צנוברים, הסורי ענה לו "אפילו דלת לזרוק אותך ממנה אין לי"...

      מצחיק, אבל מלמד משהו...

       

      זאב 

       זאבוש, מה בסך הכל ביקשתי? סלט כפול בתוספת מחיר?

      תסביר לי בבקשה למה זה קשה 

      הרי אתה -לפי מה שהבנתי בקי מאוד במסעדות, לא כמוני.

      ובאשר לכוס הזכוכית באמת לא הצלחתי להבין. 

      תחדד קצת בבקשה.

      כן ואגב מה זה "לקוחות כמוני"?

       

       

       

       

      מצטער אם פגעתי, אבל אני מנסה לחדד:

       

      "לקוחות כמוך", התכוונתי ללקוחות שמנסים לשנות סדרי עולם ולחנך את המסעדה או בית הקפה. אני מבטיח לך שהבעלים של "נענע בר" השקיעו מחשבה, זמן וכסף בבחירת הכוסות. זו זכותם להגיש את הקפה בכוס שבה בחרו. מה גם כשהם הולכים על מוצר מדוד וקבוע כמו כוס קפה. מה זה סלט כפול? תזמיני 2 סלטים אחד אחרי השני ושיהיה לך בתיאבון. ניסית פעם לבקש ממוכר פלאפל שיכניס לך מנה וחצי בפיתה אחת בתוספת תשלום?

       

      לפני כחודש וחצי ישבנו במסעדה בשם "דלאל". מסעדה מעולה! אוכל מדהים ואווירה מענגת. האוכל היה מעל לציפיות מבחינת טעם. אחד הסטייקים הטובים שאכלתי. אבל הוא עלה 150 ש"ח והגיע נתח של 180 ג' בשר. חבל שלא הביאו לצידו כוס מים שאוכל לבלוע אותו כמו אקמול. על בקבוק יין מסויים שילמנו 190 ש"ח ואת אותו בקבוק ראיתי יום למחרת אצל סיטונאי יין ב-47 ש"ח. מקומם, מתסכל אפילו אבל בשורהה התחתונה- החלטנו שלמסעדה הזו, למרות שירות מצוין, אוכל עילאי ועיצוב נהדר- אנחנו לא חוזרים.

       

      זה המקסימום שאת יכולה לעשות.

       

      זאב 

       

       

       

      זאב 

       

       הייתי מסכימה אתך זאב אם הייתי חושבת שננה בר זה איזה מקום יוקרתי שחשובה לו מאוד מערכת הכלים שלו היוקרתית והסידור הייחודי שלו, אבל כולה פאב . נכון מעוצב לא רע אבל השירות מחורבן והכלים ממש לא מי יודע מה וגם האוכל להגיד לך את האמת רק סביר ולא יותר מזה. בקיצור- בינוני ולא בגלל החוויה שעברתי אלא בהכי אוביקטיביות שאפשר- אז מה זו ההתיימרות הזו?

      מה הסיפור בעצם? כוס מזכוכית? כמה שזה חסר משמעות

      מי בכלל מאורחי המסעדה יכול להבחין שקיבלתי כוס מזכוכית הרי הכל שם אפלולי מאוד ואחד לא רואה את השני.

      על מה הויכוח?

       

       

        4/1/10 10:34:

      אני חושב שלסרב להגיש מנה שהמצאת בעצמך (עוד 150 גרם חסה) או להחליט באילו כלים יוגש האוכל...

      זו קצת חוצפה.

      אם ביקשת משהו - יש מצב שיסרבו לך...ככה זה בחיים, אלא אם את בעל הבית.

      אני חושב ש"מתייחסים אליך כמו זבל" - זו הגזמה פראית.

       

      במחסום תרקומיא, מתייחסים לאנשים כמו זבל - לדוגמא.   :-) 

       

      צטט: אפוק טיימס 2010-01-03 12:02:08

      צטט: אורנה ע 2010-01-03 06:50:01


      אני לא הייתי חוזרת לשם.

      לפחות הבנתי למה המלצרית חזרה.

      רק היא מסוגלת לשמור על העקרונות המשונים של בעל הבית.

      טוב שהיא שם.

       

       

      באמת לא אחזור. אני עוברת לשכונת התקוה. או לאיזה כפר ערבי שם יודעים באמת לכבד את הלקוחות. ואני מדברת ברצינות. לא בציניות.

      כי מה הטעם ללכת לאיזו מסעדה פלצנית או פאב מתיימר אם מתיחסים אליך כמו אל זבל?

       

       

       

        4/1/10 10:23:

      צטט: הנריק הצייר 2010-01-04 00:09:02


      תודה על הפוסט, ואפרופו "מדיניות", אני מקפיד לבקר רק במסעדות ובתי קפה שיש להם מדיניות לרצות את הלקוחות, ורשמתי לפניי שבגועל הנפש שאת ביקרת בו - כף רגלי לא תדרוך.

       

      והרי חוויה שלי ממקום עתיר מדיניות.

       

      היינו 8 סועדים במסעדה מנטה-ריי ליד הים בתל אביב

      ארוחת בוקר כללה 2 ביצים וציפס

      ביקשתי 3 ביצים ללא ציפס

      הפוסטמה שהייתה אמורה לשרת אותנו אמרה שזה בלתי אפשרי

      ביקשתי לדבר עם השף

      פוסטמה - בלתי אפשרי

      שאלתי אם הביצים מגיעים בזוגות, ולא ניתן לעשות גט לזוג ולספק לי שלישיה ?

      פוסטמה - בלתי אפשרי

       

      האחרים הזמינו מה שהזמינו. אחרי כרבע הגיעה פ. ובידה ביצייה משתי ביצים

      הניחה אותה מולי, והתכוונה להוסיף לזה את הציפס (שלא הזמנתי)

      אמרתי לה, לא, תודה.

      פ. אבל זה כלול במחיר, והתכוונה להגיש לי את הציפס

      הרבצתי עליה שאגה - ל א א א !

      ואז פ. הבינה שכשאני אומר לא אני מתכוון ל- לא

      כמובן שלא השארנו טיפ

       

      ומאז איני מתקרב לטווח של 50 מטר למקום הארור הזה.

       

       *

       

          הנריק היקר...לא כל דבר קונים בכסף...בטח לא נימוסים טובים.

      כשמגיעים למסעדה, צריך להבין שמתקיימת עסקה בינה לבין הלקוח.

      עסקה - לא מתקיימת בכל מחיר ואת זה כל אחד מן הצדדים חייב להבין. כולל הצד שלך -הלקוח

      אם תשובת המלצרית- שלפעמים אינה מנוסה מספיק, אינה מניחה את דעתך,

      קרא לאחראי/ת משמרת.

      אם גם זה לא עונה על בקשתך - אז סימן שכך מתנהל המקום, גם לפני הגעתך וגם לאחר שתלך.

      ודרך אגב, אם הייתי מנהל מסעדה והיית שואג על המלצרית שלי....

       

       

      הייתי מלווה אותך בעדינות לדלת..ושם בועט לך בישבן - החוצה - כמו במערב הפרוע.

       

      והכל באהבה.

       

       

       

       

       

       

        

       

       

       

       

       

       

       

      אגלה לך משהו מחיי :)

       

      כשאנחנו יוצאים למסעדה או יושבים בקפה,

      אין מצב שלא אחוש לא נוח עם הדרישות של זוגתי. למה זה קורה?

      לא יודע.

      אבל עובדה היא שאני חש אי נוחות גדולה, לא מבוכה, רוגז, רוגז קל על זוגתי שלעיתים מתגבר...

      למה?

      לא יודע.

      אבל זו עובדה שאני אפילו מביט בה במבט שופט ופוסק...

      למה?

      לא יודע.

      אבל נדמה לי שכל השאלות על כל מה שאין בתפריט מיותרות, לא?!

       

      ..."אפשר לבקש סלט ללא בצל"...,

      ממילא מגיע עם בצל והולך חזרה למטבח ולעיתים חוזר בסוף הארוחה ללא בצל.

      ..."אפשר בעסקית לבקש תה בסוף הארוחה במקום מיץ תוך כדי הארוחה"...,

      זה עובד לא פעם. הרבה גם מסרבים.

       

      אפשר להתלונן שהמרק לא חם מספיק ולאכול יותר סלטים ופוקצ'ה עד שחוזר מרק חם יותר.

      אפשר להחזיר סטק לבן עסיסי, כי הפירה התקרר, ולקבל פירה מחומם וסטק קר...

      אפשר לשאול עם יש תה עם נענע ולקבל כוס מים רתוחים עם נענע ושקית תה...

      ואפשר לנענע את עצמנו כבר החוצה ! 

      כי הדג היה לי מהזה טעים. והסלטים היו עשר, ואני לא שותה אלא, מים רגילים מהברז

      ואם כבר, אז בירה שתמיד אקסטרה...

      וממילא 'חם' אחרי הארוחה, אני לא שותה אלא, אחרי חצי שעה...

      אז שאני לא אתרגז?

       

      אה כן, תמיד היא שואלת אותי כמה מראה החשבון ותמיד אני המשלם, אז למה חשוב לה כמה?

      זה כבר מעצבן. אבל אני לא מתעצבן אני צוחק כי כשהיא אומרת את זה כאילו היא חוזרת על מה שאני כבר שמעתי בדמיוני מגיע...

       

      עכשיו לבר המחורבן הזה שישבתם בו לסבול.

      בשלב ההזמנה, אם אני רואה שיש מצב למלצר ובעלים מעצבנים, אני קם ויוצא למקום אחר. 

       

      כי זוגתי, באה בתור סט כזה.

      היא מקסימה, נעימה, תומכת, משתפת, מפנקת, וגם מתפנקת במסעדות ובתי קפה כי היא אוהבת קפה גדול ותה עם נענע..., ובמסעדות היא מתפנקת ללא יללות. אז זה הדיל. ביג אה?!

      אבל פאב עם שרות מגעיל?! :(  

      ה ח ו צ ה !

        4/1/10 08:40:


      כל הכבוד למדיניות של בית הקפה!! הם הצליחו לעמוד מול הלקוחות הישראלים הנודניקים ולא להשבר...

      ולאליהו - מגיעה עליה בדרגה ובמשכורת!

      ועכשיו ברצינות - מה יצא להם מזה?

      - הם הצליחו לעצבן חבורה של לקוחות שלא תגיע שוב.

      - הם הצליחו לגרום לאותם לקוחות לספר על זה הלאה והפסידו את החברים שלהם,ואת החברים של החברים שלהם.

      - הם הצליחו כל כך לעצבן עד שהלקוחה טרחה וכתבה על זה פוסט, ועכשיו 400 איש נוספים כבר קראו עליהם,ופרט ל 4-5 שלפי התגובות שלהם אוהבים לקבל שירות נוקשה המיועד לרצות את בעל הבית ולא את הלקוח, כל השאר יודעים לא להגיע לאחד העם.

       

      בואו נניח שמדובר בלקוחה ממש נודניקית (סליחה,יאירה - אני ממש ממש לא חושבת שאת נודניקית)

      בואו נניח שמדובר בבקשה ממש לא מקובלת (ולשלם עבור יותר חסה או לקבל קפה בכוס האהובה עלי זה דווקא די מקובל)

      בואו נניח שבעל הבית יצר שיטת עבודה קבועה שעובדת עבורו

      האם בכל זאת, במחשבה שניה,אתם שם באחד העם - אתם לא חושבים שהשירות הבלתי קשוב שלכם מבריח לקוחות?

      אני לא יודעת כמה , ואם בכלל, אתם משקיעים בשיווק, אבל אם כן, כדאי לכם לעצור לרגע, ולתת את הדעת על שימור לקוחות!

       

      יפעת ברעם

      ייעוץ לשירות קשוב

        4/1/10 07:57:


      יאירה, זה לא יאומן, שפשוט לא נשאר לי אלא לצחוק ולהשאיר כוכב ירוק כסלט החסה הכפול שלא קיבלת...

      אם היית צריכה לדרג בביקורת, לא היה שם 0 עגול מספיק מתוך 5 כדי להטביע להם על כוס הזכוכית..

      תגידי, לפחות הקפה היה טעים? - למרות שקשה לי להאמין אחרי כל הדיון ההזוי הזה...

       

        4/1/10 06:17:

      אף פעם לא סבלתי אותם

       

      אני איתך.

        4/1/10 01:03:

      הופס סליחה נשמה שוב טעיתי

      סליחה יאירה.[מה לעשות ישלי סכלורוזה]

      סורי

        4/1/10 00:53:

      צטט: wishingwell 2010-01-03 19:02:03


      רוב המוסדות במדינה מתנהלות כך. לא?

       

      רותי.

       

      לא ברוב המסעדות הלקוח מקבל מה שהוא מבקש.

      אצלינו ''בקוקיליז'' שזה בית קפה קונדטוריה בטבריה.

      מקבלים מה שרוצים.ואיך שרוצים.בספל בקערה ''בדלי''

      מה שתבקשי תקבלי.הרי מה איכפת לנו שתהיי מרוצה.

      זה גם הפרנסה שלנו .וגם הכייף שלנו ובכלל ללקוחות הקבועים

      במשך הזמן אנחנו כבר יודעים מה הם אוהבים.ושמחים לתת להם.

      אופירה מזמינה אותך ואת החברים שלך אלינו באהבה .רותי

      צטט: הנריק הצייר 2010-01-04 00:09:02


      תודה על הפוסט, ואפרופו "מדיניות", אני מקפיד לבקר רק במסעדות ובתי קפה שיש להם מדיניות לרצות את הלקוחות, ורשמתי לפניי שבגועל הנפש שאת ביקרת בו - כף רגלי לא תדרוך.

       

      והרי חוויה שלי ממקום עתיר מדיניות.

       

      היינו 8 סועדים במסעדה מנטה-ריי ליד הים בתל אביב

      ארוחת בוקר כללה 2 ביצים וציפס

      ביקשתי 3 ביצים ללא ציפס

      הפוסטמה שהייתה אמורה לשרת אותנו אמרה שזה בלתי אפשרי

      ביקשתי לדבר עם השף

      פוסטמה - בלתי אפשרי

      שאלתי אם הביצים מגיעים בזוגות, ולא ניתן לעשות גט לזוג ולספק לי שלישיה ?

      פוסטמה - בלתי אפשרי

       

      האחרים הזמינו מה שהזמינו. אחרי כרבע הגיעה פ. ובידה ביצייה משתי ביצים

      הניחה אותה מולי, והתכוונה להוסיף לזה את הציפס (שלא הזמנתי)

      אמרתי לה, לא, תודה.

      פ. אבל זה כלול במחיר, והתכוונה להגיש לי את הציפס

      הרבצתי עליה שאגה - ל א א א !

      ואז פ. הבינה שכשאני אומר לא אני מתכוון ל- לא

      כמובן שלא השארנו טיפ

       

      ומאז איני מתקרב לטווח של 50 מטר למקום הארור הזה.

       

       *

       

       אוי אתה חמוד.

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      צטט: טילי טגלית 2010-01-03 22:24:37

      1. מתוך שלך....
      .....המאמינה באמת, חמלה וסובלנות.....???

       

       איבדתי את הסבלנות. קורה גם אני בסך הכל בנאדם.

      נראה אותך שם עם אליהו.

      *

      הממשלה צריכה ללמוד מקפה נענע באחד העם.

       

      מדיניות, זה מדיניות!

       

      מה אומר לך?

       

      הבן שלי עבר לפני חודש לאחד העם

       

      הביקור הבא שלי אצלו, יעבור דרך נענע

      אני הולכת לעבור את החוויה.

      פשוט לא יכולה לדלג עליה.

      אחר-כך אכתוב פיליטון.:-)

        4/1/10 00:09:


      תודה על הפוסט, ואפרופו "מדיניות", אני מקפיד לבקר רק במסעדות ובתי קפה שיש להם מדיניות לרצות את הלקוחות, ורשמתי לפניי שבגועל הנפש שאת ביקרת בו - כף רגלי לא תדרוך.

       

      והרי חוויה שלי ממקום עתיר מדיניות.

       

      היינו 8 סועדים במסעדה מנטה-ריי ליד הים בתל אביב

      ארוחת בוקר כללה 2 ביצים וציפס

      ביקשתי 3 ביצים ללא ציפס

      הפוסטמה שהייתה אמורה לשרת אותנו אמרה שזה בלתי אפשרי

      ביקשתי לדבר עם השף

      פוסטמה - בלתי אפשרי

      שאלתי אם הביצים מגיעים בזוגות, ולא ניתן לעשות גט לזוג ולספק לי שלישיה ?

      פוסטמה - בלתי אפשרי

       

      האחרים הזמינו מה שהזמינו. אחרי כרבע הגיעה פ. ובידה ביצייה משתי ביצים

      הניחה אותה מולי, והתכוונה להוסיף לזה את הציפס (שלא הזמנתי)

      אמרתי לה, לא, תודה.

      פ. אבל זה כלול במחיר, והתכוונה להגיש לי את הציפס

      הרבצתי עליה שאגה - ל א א א !

      ואז פ. הבינה שכשאני אומר לא אני מתכוון ל- לא

      כמובן שלא השארנו טיפ

       

      ומאז איני מתקרב לטווח של 50 מטר למקום הארור הזה.

       

       *

       

         

       

       

       

       

       

       

        

       

       

       

       

       

        3/1/10 22:55:

      לכל הגאונים שמדברים על 'האג'נדה' של המקום.

       

      לא מדובר באיזושהי מסעדת יוקרה של שף אמן עם תפישה ייחודית. כולה ביסטרו מהתחת שיש מיליון כמותו.

       

       שמעתם על הקונספציה שמעולם לא תפסה בארץ של הלקוח תמיד צודק?

       

      מאוד מקובל להגיש קפה בספל או בכוס. זה עניין של העדפת הלקוח ולא העדפת הברמן או המלצר. יש גם מיליון מקומות שבהם המלצרים שואלים בפירוש מה הלקוחות מעדיפים, כי זה חשוב לאנשים באיזה כלי הם שותים.

       

      גם אם מישהו נמצא בדיאטה, או לא אוכל איזה רכיב במנה, או ווטאבר, מקובל ללכת לקראתו בלי לעשות עניין. הרי רוב הלקוחות אוכלים את המנות כמו שהן. מדובר במקרים בודדים. למה לא ללכת לקראת הלקוח?  ואם יש סלט מסוים, נניח של טונה וביצה, ואני מבקשת בלי הביצה הקשה, הטבח אמור "לא לעשות שקר בנפשו" ולהתעקש על הביצה? מה, זאת מנת גורמה? בחייכם...ואם אני מבקשת תוספת של זיתים או משו - אי אפשר לתמחר את זה?

       

      ברור שאפשר לא לחזור למקום כזה יותר (כאילו שהכותבת לא ידעה את זה), אבל זו המטרה של בתי עסק, שלא יחזרו אליהם יותר?

       

      וכל בעלי המקומות מסוג 'סופ נאצי' - מה אגיד לכם... כנראה שחיבתי לאוכל, לכל סוג אוכל, לא מגעת עד כדי כך שאתן לאיש להתייחס אליי בצורה כזאת. קודם כל שירות נעים ואדיב ורצון טוב, ואחר כך האוכל. 

       

        3/1/10 22:30:

      הפ - גא - נה !

      תנו לנו סלט כפול במא - תא - נה !

      ותזרקו את אליהו מ - נע - נע

       

        3/1/10 22:26:

      גדול.

      ראשית להיות בדיאטה זה מעולה.

      איזה מקום עם אויר חם.

      כל כך תל אביבי מנופח.

      ברררר.

      לא אוהבת אותם.

      ש.ש.

        3/1/10 22:24:
      1. מתוך שלך....
      .....המאמינה באמת, חמלה וסובלנות.....???
        3/1/10 22:20:


      מטורף לגמרי...הזוי!

      איזו נוקשות בלתי נעימה!

        3/1/10 22:14:
      נסתרות דרכי האל וברואיו עלי אדמות בני האדם   ..סיפור מפרי עטו של אדגר אלן -פו =לא יאומן ,
        3/1/10 22:13:


      לזאב -

      " לשנות סדרי עולם "?

       

      והפרופורציות, היכן?

       

      יכולה להבין את החשק/רצון/עניין של טעם, פיזית הרבה פעמים

      שיש בו הבדל

      כששותים משקאות שונים בספל או בכוס זכוכית (זה חומר אחר, שימור חום שונה, וכו'. על אמת.

      וזה לא אומר שאני לא 'נייטיב' אבוריג'יני נבטי, שיודעת להסתדר גם עם מה שיש, במדבר נגיד או בטיול בטבע)

       

      אלה, סדרי עולם?

       

      :-)

       

      נו, שוין, בערבית שוטפת.

       

      ולדרור -

      שאפו נוסף :)

      (אפשר שתארוז לי

      את המרכבה הזו

      יחד עם המזחלת 'ההיא',

      אבל בנעל זכוכית, בבקשה.)

       

       

      אילה

       

       

        3/1/10 22:03:

       

       

      חה חה חה... עצוב שזה מצחיק...

        3/1/10 22:00:
      מזל שאליהו לא פיטר אותך!
        3/1/10 21:56:

      יאירה

      ~~~~~

      אל תתפלאי...

      לפי הקצף בספל...כנראה שגם להקציף חלב הם לא יודעים.

      קפה צריך לדעת להכין ולא משנה אם זה בספל או בכוס זכוכית.

      רוני (-:{

        3/1/10 21:15:

      צטט: אפוק טיימס 2010-01-03 17:40:06

      צטט: זאב נחמנזון 2010-01-03 14:19:46

       

      אני לחלוטין לא מסכים איתך. אני פליט "ארקפה"(רק זה שווה פוסט בבלוג שלי). זה בטח לא אומר לך כלום אבל מבחינתי זה אומר לשרת עשרות רבות של לקוחות כמוך ביום.

      בסופו של דבר, את יושבת במקום עם אג'נדה והגדרה משל עצמו גם למקום הזה יש פאסון ואגו ותאמיני או לא- את אפילו משלמת תוספת לא מבוטלת על האגו הזה.

      יש גם גבול דק בין מה שמתאים לך ומה שמותר לך. זה מקביל בכך שתיכנסי למסעדה סינית ותבקשי שיכינו לך גפילטע פיש, כי משתמשים באותו דג (ואני ממש מקווה שלא...). מותר לך לבקש מה שאת רוצה, מותר לך לוותר על מנה מסוימת ואפילו מותר לך לעזוב את המסעדה. אבל כשאומרים לך שאי אפשר, זו לא החלטה של המלצרית שאת אוכלת לה ת'ראש עכשיו, גם לא של מנהל המשמרת.

      יש סיבה לכך שהלקוחות לא צריכים לחנך את מקומות הבילוי שלהם. טוב לכם- בכיף, לא טוב לכם- יש עוד מקומות שמגישים קפה בוס זכוכית ונכנעים כמעט לכל גחמה.

       

      לפי בערך חצי שנה ישבתי אצל "הסורי", חומוסיה מעולה, שכונתית ושחצנית בכרם התימנים. כשאחד האריסטוקרטים שישב שם פנה לבעלים ושאל אותו אם יש לו צנוברים, הסורי ענה לו "אפילו דלת לזרוק אותך ממנה אין לי"...

      מצחיק, אבל מלמד משהו...

       

      זאב 

       זאבוש, מה בסך הכל ביקשתי? סלט כפול בתוספת מחיר?

      תסביר לי בבקשה למה זה קשה 

      הרי אתה -לפי מה שהבנתי בקי מאוד במסעדות, לא כמוני.

      ובאשר לכוס הזכוכית באמת לא הצלחתי להבין. 

      תחדד קצת בבקשה.

      כן ואגב מה זה "לקוחות כמוני"?

       

       

       

       

      מצטער אם פגעתי, אבל אני מנסה לחדד:

       

      "לקוחות כמוך", התכוונתי ללקוחות שמנסים לשנות סדרי עולם ולחנך את המסעדה או בית הקפה. אני מבטיח לך שהבעלים של "נענע בר" השקיעו מחשבה, זמן וכסף בבחירת הכוסות. זו זכותם להגיש את הקפה בכוס שבה בחרו. מה גם כשהם הולכים על מוצר מדוד וקבוע כמו כוס קפה. מה זה סלט כפול? תזמיני 2 סלטים אחד אחרי השני ושיהיה לך בתיאבון. ניסית פעם לבקש ממוכר פלאפל שיכניס לך מנה וחצי בפיתה אחת בתוספת תשלום?

       

      לפני כחודש וחצי ישבנו במסעדה בשם "דלאל". מסעדה מעולה! אוכל מדהים ואווירה מענגת. האוכל היה מעל לציפיות מבחינת טעם. אחד הסטייקים הטובים שאכלתי. אבל הוא עלה 150 ש"ח והגיע נתח של 180 ג' בשר. חבל שלא הביאו לצידו כוס מים שאוכל לבלוע אותו כמו אקמול. על בקבוק יין מסויים שילמנו 190 ש"ח ואת אותו בקבוק ראיתי יום למחרת אצל סיטונאי יין ב-47 ש"ח. מקומם, מתסכל אפילו אבל בשורהה התחתונה- החלטנו שלמסעדה הזו, למרות שירות מצוין, אוכל עילאי ועיצוב נהדר- אנחנו לא חוזרים.

       

      זה המקסימום שאת יכולה לעשות.

       

      זאב 

       

       

       

      זאב 

       

        3/1/10 20:42:


      כאחת מן היושבות לצידה של אפוק טיימס במוצאי שבת,  הייתי עדה לדיאלוג ההזוי עם אליהו. כל מילה אמת. למרות שזה היה מעצבן זה גם היה מצחיק כי טפשות, כשהיא לא נוגעת בעניני הרי גורל, היא לא פעם מצחיקה. אליהו התגלה כפוליטרוק צייתן ושכח שתפקידו הוא קודם כל לוודא שהלקוחות מרוצים. לו הייתי בעלת המקום הייתי מאד מוטרדת מן העובדה ששכרתי מנהל משמרת לא יצירתי שאיננו יודע לאלתר והייתי מודאגת כיצד יתפקד הצייתן במצבי חרום המצריכים יצירתיות וחשיבה לא שגרתית. אבל לכל מסעדה מגיע מנהל המשמרת שלה ואם אליהו טיפש דיו להגיד לנו שהסרוב להגיש קפה בכוס זכוכית הוא "משחר הימים" אולי אם יפטרו אותו אחרי שבועים הוא יחשוב שמגיעה לו גם פנסיה?

       

      תיאור נוסף של הביקור הנ"ל תוך יומים אצל קביאר אדום בקפה דמרקר

        3/1/10 20:28:

      צטט: שושלה 2010-01-03 18:09:20

      אוף, כמה אני שונאת אנשים קטנים שחושבים בתבניות.

       

       

      בקריאה שניה של תגובתי (הלקונית), נראה לי שהיא יכולה להתפרש בשני אופנים (לפחות), אז אנסה להבהיר את עצמי. אנשים בעלי ראש סיכה אמורים, לטעמי, לחפש לעצמם עבודות שאינן כרוכות במתן שירות, ובצורך לפתור בעיות של לקוחות. שיילכו למקום שבו הם לא מפריעים. נותני שירות: משלמים לכם כדי שתחשבו על פתרונות ללקוחות, ולא על דרכים לשים להם רגל.

       

      בהצלחה 

        3/1/10 20:17:

      כתיבת הפוסט המחוצף הזה נובעת מחוסר הבנה משווע של המצב לאשורו: כוסות הזכוכית של בית-הקפה "נא-נא" [נא ללקוחות..] עשויות מבדולח טיבטי [המשמש בין השאר גם לייצור ביצי פבארז'ה..] ועקב מיקרים של גניבת הכוסות לאחר סיום שתיים הקפה החליטו הבעלים הוותיקים [עבר חודש שלם מאז שקנו את המקום..] להגיש רק בספלים הרגילים.. והנה סקופ: החל מהשבוע הלקוחות יהיו חייבים להביא כוסות מהבית [וגם את הקפה..] נא-נא נא-נא-נא..

       


      אני דווקא חושב הפוך,

      הכל נורא ברור, נורא מוקפד, נורא מדויק,

      מסעדות כאלו אני אוהב...

        3/1/10 19:59:


      טוב, הגבתי איפשהו שם למעלה,

      ובהומור, שברור לי שיאירה הבינה. נכון?

      ובתוך ההומור, בשמציניות,

      נדמה לי שגם ברור שהייתה רצינות.

      קראתי כאן את התגובות -

      סחתיין, כל אדם ודעתו.

      עם זאת,

      בעיניי -

      ההצעה/עצה -

      לא ללכת לשם (יותר) -

      היא אולי אחלה וסוג של הבעת עמדה (אם מישהו יזכור ו'יספור אותנו' בכלל)

      אבל היא בכל מקרה - עתידית.

      לא ממש רלוונטית לסיטואציה של 'זמן אמת',

      כשכבר נמצאים במקום.

      וזו בחירה של יאירה וחבריה לאירוע,

      ושל כל אחד ואחת מאתנו.

      גם דרך ה'לקום וללכת' היא כמובן בחירתו של כל אדם.

      'לגיטימית'

      ועדיין, בעיניי, היא (רק) עוד דרך להביע את תחושותיך

      בדיוק כפי שדרכה של יאירה וחבריה לבילוי.

      אני באמת גם לא רואה בבקשות שהוזכרו, בקשות חריגות.

      בכלל, כל מקום של 'קצוות' בעיניי, הוא קרוב מאוד -

      סחתיין על המסעדה שדאגה לקנות מגש עץ ללקוח שכך רצה לאכול סטייקים,

      אבל זה באמת מעבר ל'מחוייבות'.

      כשמבקשים משהו שכבר נמצא במקום -

      סלט 'מוגדל', כוס זכוכית (שממילא עומדת על השולחן), צורה אחרת של פסטה -

      יכולה להבין את כל הגבות שעשויות להתרומם בתמיהה.

      טוב, די מילים.

      ניגשת לאכול ארוחת בוקר.

      בבית.

        3/1/10 19:40:
      לא צריך
        3/1/10 19:29:


      יאירה היקרה

      למה להתעצבן?

      בפעם הבאה היכנסי למקום פחות פלצני

      שהנהלים היחידים המנחים אותו, זה שביעות רצון לקוחותיהם.

      במיוחד שלא מדובר בחריגות הרות אסון או גחמות חסרי היגיון.

        3/1/10 19:02:


      רוב המוסדות במדינה מתנהלות כך. לא?

       

      רותי.

        3/1/10 18:09:
      אוף, כמה אני שונאת אנשים קטנים שחושבים בתבניות.
        3/1/10 18:07:


      מה שמחריד אותי מכל הסיפור הזה הוא שרובנו מקבלים את הדין בהכנעה

      ובפרט כשלא מסופק לנו הסבר וכך הסיבות נשארות בגדר תעלומה

      ומעוררות ספק בצידקת עיקשותנו.

      בסופו של דבר המגמה הזו עלולה "לתפוס" כמו במקרים אחרים.

      צדקת כשניסית להתעקש אבל כמו שראית בעצמך הם לא שמים עלינו...

      אז מה אם תקומי ותלכי? בעוד דקה יכנס פראייר אחר שיקבל את הדין

      ככה אנחנו מתדרדרים....

       

      :-)

      צטט: קנולר 2010-01-03 16:03:43

      נהדר. השארת טיפ?

       אני תמיד משאירה טיפ. לא צריך לקפח את המלצרים. הם לא אשמים גם אם הם לא כל כך והבים להגדיל ראש.

      ואני בדרך כלל נותנת טיפ גדול.

       

      צטט: מחשבות שבלב 2010-01-03 14:49:21

      אני יוצאת מנקודת הנחה

      שאם כתבת על כך פוסט את

      מעונינת בתגובות כנות.

      השאלה שלי האם יש חוק

      שמחיב את אליהו להגיש לך סלט כפול

      או כוס זכוכית?

      האם זה הפאב/מסעדה היחידים בעיר?

      האם את מסוגלת להבין מלצרית שכפופה

      להוראות ובכך הפרנסה שלה תלויה?

      יש אנשים שזה עושה להם את היום לתת

      פקודות. לכעוס. ולחפש מה לא טוב(מצבי רוח )

      לשחק עם כוסות וללעוג לעובדים...

      לא טוב..? קמים הולכים!

      מפה ולבכות על כוס זכוכית או סלט כפול

      עצוב.

      דיעה שלי

       :-)

       

       אין שום חוק שמחייב שום דבר . אבל תביני, המלצרית לא נימקה היא החליטה שככה זה. ומנהל המשמרת גם לא נימק הוא עובד שם שבועיים. הוא אפילו לא יודע מה הסיבה. 

      אם שניהם היו יודעים שזה אסור כי בעל הבית נתן להם הוראות אז היו יודעים בוודאי לתת סיבה לכך נכון?

      אני פשוט לא אוהבת שיורקים לי בפרצוף.

      אני מעולם לא נותנת פקודות ולא לועגת למלצרית השאעלה היא אם למלצרית מותר ללעוג לי?

      האם זה לגיטימי? האם המלצרית שיש לה גחמה מסוימת ולא יודעת לתת הסבר - זה מקובל ?

      תראי בעצמך כמה זה אדיוטי. מה ביקשתי?

      סלט כפול שהיתי מוכנה לשלם עליו (מצידי שיביאו שתי צלחות) וקפה בכוזס זכוכית? 

      קצת פרופורציה.

      באמת עצוב.

      צטט: מלכוד22 2010-01-03 14:39:46

      צטט: אפוק טיימס 2010-01-03 12:00:56

      צטט: מלכוד22 2010-01-03 01:30:35


      אבל תודי שזה עשה לך את הערב ונתן לכם מלא דברים לדסקס עליהם ואפילו פוסט יצא מזה.

      ראית? גם דברים טובים אפשר למצוא כשממש רוצים.

      לא מבין את ההתעסקות בטפל. אם לא זכוכית אז ספל. עוד חסה או פחות חסה. לא כזה נורא. ולהפיל הכל על המלצרית או האחמ"ש זה כמו להאשים את הש"ג.

       

       

       עשה את הערב ועוד איך עשה. צלמתי אותם מכל הכיוונים וחברתי לשולחן שהיא גם מבקרת מסעדות הולכת לכתוב על זה קטע גדול.

       

       

      אני לא חושב שהבנת... אני לא לגמרי לטובתך בסיפור הזה. אם למקום כלשהו יש כללים מסויימים (שהמלצרית המסכנה לא יודעת להסביר אותם)  אז למה לעשות מזה כזה סיפור? פעם הבאה פשוט אל תחזרי לשם.

       

       אני בדרך כלל לא עושה עניין בשום מקום. אם מביאים לי אוכל חרא אני פשוט לא אוכלת אותו. אם השרות חרא אני נותנת טיפ ולא מגיעה יותר ואם יש לי הערה אני קוראת בשקט למנהל או לבעל הבית ואם יש צורך מעירה לו בנימוס אבל הפעם נתנו לי שם. להרגיש רע. תראה עבדתי במסעדות במטבחים, מסעדות טובות ומסעדות פלצניות וגם במסעדות עממיות. עבדתי בכולן ואני מכירה את העבודה מבפנים.

      מעולם לא התייחסתי כך אל לקוח שמבקש משהו. המלצרים לא מתייחסים ככה והמנהלים לא מורחים את הלקוחות.

      היו לקוחות שהיו להם בקשות מיוחדות, דברים שלא נכללו בתפריט, קערה ולא צלחת, שמעתי היום אפילו על לקוח במסעדה מסוימת שהיתה נוהגת להגיש סטייקים על מגשי עץ אבל לו במיוחד קנו צלחת כי כך הלקוח הקבוע אהב. השאלה היא מה כל כך נורא בלתת לבנאדם שבא לסעוד הרגשה טובה? להשתדל מעט, לשמח אותו?

      אני לא מסוג הלקוחות שבא ומחפש את המלצרית או את מנהל המשמרת. להפך אני תיד מפרגנת וגם נותנת טיפ ביד נדיבה, אבל זה היה ממש מגוחך שם הקטע הזה.

       

      .

      צטט: זאב נחמנזון 2010-01-03 14:19:46

       

      אני לחלוטין לא מסכים איתך. אני פליט "ארקפה"(רק זה שווה פוסט בבלוג שלי). זה בטח לא אומר לך כלום אבל מבחינתי זה אומר לשרת עשרות רבות של לקוחות כמוך ביום.

      בסופו של דבר, את יושבת במקום עם אג'נדה והגדרה משל עצמו גם למקום הזה יש פאסון ואגו ותאמיני או לא- את אפילו משלמת תוספת לא מבוטלת על האגו הזה.

      יש גם גבול דק בין מה שמתאים לך ומה שמותר לך. זה מקביל בכך שתיכנסי למסעדה סינית ותבקשי שיכינו לך גפילטע פיש, כי משתמשים באותו דג (ואני ממש מקווה שלא...). מותר לך לבקש מה שאת רוצה, מותר לך לוותר על מנה מסוימת ואפילו מותר לך לעזוב את המסעדה. אבל כשאומרים לך שאי אפשר, זו לא החלטה של המלצרית שאת אוכלת לה ת'ראש עכשיו, גם לא של מנהל המשמרת.

      יש סיבה לכך שהלקוחות לא צריכים לחנך את מקומות הבילוי שלהם. טוב לכם- בכיף, לא טוב לכם- יש עוד מקומות שמגישים קפה בוס זכוכית ונכנעים כמעט לכל גחמה.

       

      לפי בערך חצי שנה ישבתי אצל "הסורי", חומוסיה מעולה, שכונתית ושחצנית בכרם התימנים. כשאחד האריסטוקרטים שישב שם פנה לבעלים ושאל אותו אם יש לו צנוברים, הסורי ענה לו "אפילו דלת לזרוק אותך ממנה אין לי"...

      מצחיק, אבל מלמד משהו...

       

      זאב 

       זאבוש, מה בסך הכל ביקשתי? סלט כפול בתוספת מחיר?

      תסביר לי בבקשה למה זה קשה 

      הרי אתה -לפי מה שהבנתי בקי מאוד במסעדות, לא כמוני.

      ובאשר לכוס הזכוכית באמת לא הצלחתי להבין. 

      תחדד קצת בבקשה.

      כן ואגב מה זה "לקוחות כמוני"?

       

       

      צטט: ttmirit 2010-01-03 12:08:48


      לא מבינה למה נשארתם שם בכל זאת.

      אני הייתי קמה ולא מזמינה כלום.

      ככה אני עשיתי

       

       

       למה את מתכוונת שככה את עשית?

        3/1/10 17:14:

      הבעיה היא שלנו, הצרכנים.

      מודעות השירות בארץ די נמוכה, ברוב המקומות.

      הם מתנהגים כאילו הם עושים לנו טובה.

      הם שוכחים שהם צריכים לשרת אותנו, ושאנחנו מפרנסים אותם.

      לא ברור לי למה אחרי סיפור הסלט, פשוט לא קמתם והלכתם למקום אחר בוישרתו אתכם כמו שצריך ?

      ויפה שאלו אם השארתם טיפ. אני בטוח שהשארתם. למה ? זה צריך להיות עלשירות, ושירות טוב בטח שלא קיבלתם.

      האמת, גם לי לא נעים לפעמים, אבל כשזה מוגזם, אני לא מתביש שלא להשאירטיפ.

      בהרבה מקומות קורה שהמלצרים פשוט לא מביטים כלל לכיוון הלקוחות.

      קרה לי לא פעם שפשוט קמתי מהשולחן וניגשתי למלצרית בכדי שזו תאותלהגיע לשולחן שלי (והאמת היא שלא תמיד זה אפילו עזר).

      לפעמים אתה רוצה ללכת ומעוכב במקום זמן רב רק כי לוקח להם המון זמן עדשהם מביאים לך את החשבון, ואח"כ עד שהם באים לקחת את התשלום, ואח"כלהחזיר את העודף או את כ. האשראי.

      להבדיל, יש מקומות (בעיקר אצל הערבים, יאמר לזכותם, שיודעים מהו שירות,וגם במקומות מסוימים בחו"ל, וגם, נדיר, אבל גם בארץ), בהם מספיק שאת מרימהמבט לכיוון המלצר, והוא מיד ניגש אליך.

      בארץ אין כמעט מלצרים שזו עבודתם. לרוב מדובר בצעירים שעושים זאתכעבודה זמנית.

      אולי זו גם אשמתם של בעלי המקומות שמביאים מעט מדי מלצרים, ואלה לאעומדים בעומס, לא יודע.

      יש מקומות שאני מדיר רגלי מהם בגלל חוית שירות לא נעימה.

      אנחנו יוצאים לבילוי, מוציאים ממיטב כספינו, ואנחנו רוצים להנות.אנחנו מוכנים לשלם עוד קצת ולקבל את השירות ואת הפינוק. בשביל זה אנחנו הרימשלמים.

      אז אם המקום לא מסוגל לאפשר לנו את חויית ההנאה, אין לנו מה לחפש שם.

      אם נתנהג כאילו לא מגיע לנו שירות ראוי, אז זה באמת מה שנקבל

      אם לחילופין כולנו נתנהג כבעלי כבוד עצמי ונעמוד על זכותנו לשירות ראוי, וכשהואלא כזה, נקום ונלך, או לא נשאיר טיפ, או לא נחזור לשם, או נבקש להעיר למנהל המשמרתאו לבעל הבית (כן, במקרה שלך כנראה שזה לא היה עוזר), אז אולי נקדם במשהו קטן אתתרבות השירות בארץ.



      פעם הם היו משהוא היום לא מתקרבים לשם.
        3/1/10 16:50:

      צטט: זאב נחמנזון 2010-01-03 14:19:46

       

      אני לחלוטין לא מסכים איתך. אני פליט "ארקפה"(רק זה שווה פוסט בבלוג שלי). זה בטח לא אומר לך כלום אבל מבחינתי זה אומר לשרת עשרות רבות של לקוחות כמוך ביום.

      בסופו של דבר, את יושבת במקום עם אג'נדה והגדרה משל עצמו גם למקום הזה יש פאסון ואגו ותאמיני או לא- את אפילו משלמת תוספת לא מבוטלת על האגו הזה.

      יש גם גבול דק בין מה שמתאים לך ומה שמותר לך. זה מקביל בכך שתיכנסי למסעדה סינית ותבקשי שיכינו לך גפילטע פיש, כי משתמשים באותו דג (ואני ממש מקווה שלא...). מותר לך לבקש מה שאת רוצה, מותר לך לוותר על מנה מסוימת ואפילו מותר לך לעזוב את המסעדה. אבל כשאומרים לך שאי אפשר, זו לא החלטה של המלצרית שאת אוכלת לה ת'ראש עכשיו, גם לא של מנהל המשמרת.

      יש סיבה לכך שהלקוחות לא צריכים לחנך את מקומות הבילוי שלהם. טוב לכם- בכיף, לא טוב לכם- יש עוד מקומות שמגישים קפה בוס זכוכית ונכנעים כמעט לכל גחמה.

       

      לפי בערך חצי שנה ישבתי אצל "הסורי", חומוסיה מעולה, שכונתית ושחצנית בכרם התימנים. כשאחד האריסטוקרטים שישב שם פנה לבעלים ושאל אותו אם יש לו צנוברים, הסורי ענה לו "אפילו דלת לזרוק אותך ממנה אין לי"...

      מצחיק, אבל מלמד משהו...

       

      זאב 

       

      מצטרפת לתגובה הזאת:)

        3/1/10 16:33:

      צטט: זאב נחמנזון 2010-01-03 14:19:46

       

      אני לחלוטין לא מסכים איתך. אני פליט "ארקפה"(רק זה שווה פוסט בבלוג שלי). זה בטח לא אומר לך כלום אבל מבחינתי זה אומר לשרת עשרות רבות של לקוחות כמוך ביום.

      בסופו של דבר, את יושבת במקום עם אג'נדה והגדרה משל עצמו גם למקום הזה יש פאסון ואגו ותאמיני או לא- את אפילו משלמת תוספת לא מבוטלת על האגו הזה.

      יש גם גבול דק בין מה שמתאים לך ומה שמותר לך. זה מקביל בכך שתיכנסי למסעדה סינית ותבקשי שיכינו לך גפילטע פיש, כי משתמשים באותו דג (ואני ממש מקווה שלא...). מותר לך לבקש מה שאת רוצה, מותר לך לוותר על מנה מסוימת ואפילו מותר לך לעזוב את המסעדה. אבל כשאומרים לך שאי אפשר, זו לא החלטה של המלצרית שאת אוכלת לה ת'ראש עכשיו, גם לא של מנהל המשמרת.

      יש סיבה לכך שהלקוחות לא צריכים לחנך את מקומות הבילוי שלהם. טוב לכם- בכיף, לא טוב לכם- יש עוד מקומות שמגישים קפה בוס זכוכית ונכנעים כמעט לכל גחמה.

       

      לפי בערך חצי שנה ישבתי אצל "הסורי", חומוסיה מעולה, שכונתית ושחצנית בכרם התימנים. כשאחד האריסטוקרטים שישב שם פנה לבעלים ושאל אותו אם יש לו צנוברים, הסורי ענה לו "אפילו דלת לזרוק אותך ממנה אין לי"...

      מצחיק, אבל מלמד משהו...

       

      זאב 

       

       

      חחח

      מכיר ת'סורי הזה

       

      כשנגמר הסיר, גם אם זה רק שעתיים אחרי הפתיחה - הולכים הביתה

       

       

      מת על החומוס שלהם

       

      עשית לי חשק עכשיו

       

       

        3/1/10 16:22:

      מאחל לך כל טוב ושנה טובה

      אבל אם זאת בכלל לא מסכים לאמור

      במקרה מכיר את המקום טוב ותמיד נהנה בו

      כנראה שבאמת החיים שלך "מושלמים"

      אם זה הבעיה שלך בחיים

      שהצדיק את כתיבת המאמר הזה

       

        3/1/10 16:03:
      נהדר. השארת טיפ?
        3/1/10 15:31:

      הייתי במסעדה עם הנכדים.

      היתה מנת ילדים של פסטה פנה עם רטבים שונים.

      היתה מנה של גדולים של פסטה פטוצ'יני עם רטבים שונים

      שאלתי: אפשר מנת ילדים עם פסטה פטוצ'יני במקום פנה?

      הלכו לברר, אמרו לי "לא" - שאלתי: "יש הסבר" ענו לי: "ככה" "אי-אפשר"

      לא הבנתי.

      מישהו בעל נסיון בהגשה / עבודה במסעדה / מדיניות מסעדתית מוכן לגלות לי את צפונות ההגיון הזה?

       

      לא מבין למה יש מסעדות שלא אוהבים אורחים משלמים 

        3/1/10 14:54:

      ולי הסיפור שלך מזכיר שלפני כמה שנים טובות נכנסתי עם חבר ל"לבן" בהרצליה פיתוח ובעל המקום בכבודו ובעצמו "הראה לנו את הדלת" כיוון שהעזתי להזמין תה עם נענע (היתה לי דלקת בגרון בזמנו) ולא משקה אלכוהולי...

      מיותר לציין, שלשם, כבר לא חזרנו...

        3/1/10 14:49:

      אני יוצאת מנקודת הנחה

      שאם כתבת על כך פוסט את

      מעונינת בתגובות כנות.

      השאלה שלי האם יש חוק

      שמחיב את אליהו להגיש לך סלט כפול

      או כוס זכוכית?

      האם זה הפאב/מסעדה היחידים בעיר?

      האם את מסוגלת להבין מלצרית שכפופה

      להוראות ובכך הפרנסה שלה תלויה?

      יש אנשים שזה עושה להם את היום לתת

      פקודות. לכעוס. ולחפש מה לא טוב(מצבי רוח )

      לשחק עם כוסות וללעוג לעובדים...

      לא טוב..? קמים הולכים!

      מפה ולבכות על כוס זכוכית או סלט כפול

      עצוב.

      דיעה שלי

       :-)

        3/1/10 14:39:

      צטט: אפוק טיימס 2010-01-03 12:00:56

      צטט: מלכוד22 2010-01-03 01:30:35


      אבל תודי שזה עשה לך את הערב ונתן לכם מלא דברים לדסקס עליהם ואפילו פוסט יצא מזה.

      ראית? גם דברים טובים אפשר למצוא כשממש רוצים.

      לא מבין את ההתעסקות בטפל. אם לא זכוכית אז ספל. עוד חסה או פחות חסה. לא כזה נורא. ולהפיל הכל על המלצרית או האחמ"ש זה כמו להאשים את הש"ג.

       

       

       עשה את הערב ועוד איך עשה. צלמתי אותם מכל הכיוונים וחברתי לשולחן שהיא גם מבקרת מסעדות הולכת לכתוב על זה קטע גדול.

       

       

      אני לא חושב שהבנת... אני לא לגמרי לטובתך בסיפור הזה. אם למקום כלשהו יש כללים מסויימים (שהמלצרית המסכנה לא יודעת להסביר אותם)  אז למה לעשות מזה כזה סיפור? פעם הבאה פשוט אל תחזרי לשם.
        3/1/10 14:19:

       

      אני לחלוטין לא מסכים איתך. אני פליט "ארקפה"(רק זה שווה פוסט בבלוג שלי). זה בטח לא אומר לך כלום אבל מבחינתי זה אומר לשרת עשרות רבות של לקוחות כמוך ביום.

      בסופו של דבר, את יושבת במקום עם אג'נדה והגדרה משל עצמו גם למקום הזה יש פאסון ואגו ותאמיני או לא- את אפילו משלמת תוספת לא מבוטלת על האגו הזה.

      יש גם גבול דק בין מה שמתאים לך ומה שמותר לך. זה מקביל בכך שתיכנסי למסעדה סינית ותבקשי שיכינו לך גפילטע פיש, כי משתמשים באותו דג (ואני ממש מקווה שלא...). מותר לך לבקש מה שאת רוצה, מותר לך לוותר על מנה מסוימת ואפילו מותר לך לעזוב את המסעדה. אבל כשאומרים לך שאי אפשר, זו לא החלטה של המלצרית שאת אוכלת לה ת'ראש עכשיו, גם לא של מנהל המשמרת.

      יש סיבה לכך שהלקוחות לא צריכים לחנך את מקומות הבילוי שלהם. טוב לכם- בכיף, לא טוב לכם- יש עוד מקומות שמגישים קפה בוס זכוכית ונכנעים כמעט לכל גחמה.

       

      לפי בערך חצי שנה ישבתי אצל "הסורי", חומוסיה מעולה, שכונתית ושחצנית בכרם התימנים. כשאחד האריסטוקרטים שישב שם פנה לבעלים ושאל אותו אם יש לו צנוברים, הסורי ענה לו "אפילו דלת לזרוק אותך ממנה אין לי"...

      מצחיק, אבל מלמד משהו...

       

      זאב 

        3/1/10 12:08:


      לא מבינה למה נשארתם שם בכל זאת.

      אני הייתי קמה ולא מזמינה כלום.

      ככה אני עשיתי

       

      צטט: jewelman 2010-01-03 11:55:20


      חוצפנית שכמוך.

      תגידי מי את חשובת שאת שאת תגידי לבעל הבית  ב ע ל ה ב י ת לפי איזה כללים לעבוד?

      את תשלמי להם ותשתקי ואל תחשבי שהעובדה שאת משלמת להם משכורת נותנת לך אי אילו זכויות.

      אומרים לך לשתות מספל אז את תשתי בספל ולא תעשי כאן מהומות וגם תגידי תודה או שהמנהלמשמרת יזרוק אותך עוד שניה החוצה.

      מה הם חושבים להם, הלקוחות האידיוטים האלה. שהם יגידו לנו מה הם רוצים ואנחנו נקפוץ למלא את רצונותיהם? שיגידו תודה שנתנו להם להכנס.

       

      בסוף המלצרית גם באה ושאלה: נו הכל היה בסדר? אז חברי לשולחן הרגיעו את המסכנה שהיא באמת לא אשמה כל כך היא פשוט לא חושבת באופן עצמאי. 

      במקרה למדתי בתדמור והשתלמתי בכמה מסעדות יוקרה בחו"ל  וגם עבדתי במטבחים של הרבה מסעדות ובתי קפה בעצמי וילדי עבדו כמלצרים  והם ידעו לשרת את הלקוחות אפילו אם הלקוחות היו מעצבנים הם עשו את הכל כדי שיהיו מרוצים וגם כדי לקבל את הטיפ.

       

      צטט: ניקי א 2010-01-03 11:09:37

      חחחחחחחח...

      אותי!

      זה מצחיק,

       

       

       

       

      אנשים קטנים. 

      מקובעים על משהו שאינם מבינים,

      ולא מסוגלים להסביר..

       

       

       

       האמת, גם אני צחקתי וצוחקת גם עכשיו.  אבל אני גם כועסת.

      צטט: אורנה ע 2010-01-03 06:50:01


      אני לא הייתי חוזרת לשם.

      לפחות הבנתי למה המלצרית חזרה.

      רק היא מסוגלת לשמור על העקרונות המשונים של בעל הבית.

      טוב שהיא שם.

       

       

      באמת לא אחזור. אני עוברת לשכונת התקוה. או לאיזה כפר ערבי שם יודעים באמת לכבד את הלקוחות. ואני מדברת ברצינות. לא בציניות.

      כי מה הטעם ללכת לאיזו מסעדה פלצנית או פאב מתיימר אם מתיחסים אליך כמו אל זבל?

       

      צטט: מלכוד22 2010-01-03 01:30:35


      אבל תודי שזה עשה לך את הערב ונתן לכם מלא דברים לדסקס עליהם ואפילו פוסט יצא מזה.

      ראית? גם דברים טובים אפשר למצוא כשממש רוצים.

      לא מבין את ההתעסקות בטפל. אם לא זכוכית אז ספל. עוד חסה או פחות חסה. לא כזה נורא. ולהפיל הכל על המלצרית או האחמ"ש זה כמו להאשים את הש"ג.

       

       

       עשה את הערב ועוד איך עשה. צלמתי אותם מכל הכיוונים וחברתי לשולחן שהיא גם מבקרת מסעדות הולכת לכתוב על זה קטע גדול.

       

      צטט: כנפיים 2010-01-03 01:24:38


      יאירה,

      ראשית, שתחל שנה טובה וברכותיה...

      (גם הנחתותיה, מסתבר :) ) -

      כל יום מחדש.

      שנית, אני באמת מתפלאה עלייך -

      סלט כפול עם יותר חסה

      במקום שקוראים לו נענע?

      והאנקדוטה שלך, ובמיוחד

      תגובת אליהו הלא-נביא (כי זו מדיניות בעל הבית) -

      הזכירה לי את השידור החוזר שהיה הערב

      (ארץ נהדרת, נדמה לי) -

      הקטע בבית הקפה ה'אקסקלוסיבי'

      שאליו נכנס אדם שמבקש

      נס.

      נס???

      קפוצי'נו יש, לאטה, לאטה גרנדה וכיוב'..

      זה, יש.

      נס?

      אחר כך נכנסה גם בן-דמותה של מרגול -

      ורצתה קפה שחור.

      שומו שמיים.

      אבל 'מרגול' הראתה לה מה זה, לקופאית.

      :-)

      מדינת הייעודים, יאירה.

      פה ושם.

      חייבים לשמור ולשמר את החיוך

      אילה

       נכון אילה. כל הערב חשבתי על מרגול אבל מה זה התביישתי. הם בוודאי חשבו שאני איזה כפריה שהגיעה מן הכפור ודורשת ברוב חוצפתה ופרימיויותה ז כ ו כ י ת. מה יגידו השכנים? זה כנראה מוריד להם את הפלצנות מהמקום.

      אבל הבנתי כי המקום היה מלא אורחים וחגך ככה הולך להם אז למה שיתיחסו למישהו?

      כאן כנראה העקרון הוא לירוק ללקוח בפרצוף ואז הוא חוזר כי זה מקום לסאדו מזוכיסטים.

       

        3/1/10 11:55:


      חוצפנית שכמוך.

      תגידי מי את חשובת שאת שאת תגידי לבעל הבית  ב ע ל ה ב י ת לפי איזה כללים לעבוד?

      את תשלמי להם ותשתקי ואל תחשבי שהעובדה שאת משלמת להם משכורת נותנת לך אי אילו זכויות.

      אומרים לך לשתות מספל אז את תשתי בספל ולא תעשי כאן מהומות וגם תגידי תודה או שהמנהלמשמרת יזרוק אותך עוד שניה החוצה.

      מה הם חושבים להם, הלקוחות האידיוטים האלה. שהם יגידו לנו מה הם רוצים ואנחנו נקפוץ למלא את רצונותיהם? שיגידו תודה שנתנו להם להכנס.

        3/1/10 11:09:

      חחחחחחחח...

      אותי!

      זה מצחיק,

       

       

       

       

      אנשים קטנים. 

      מקובעים על משהו שאינם מבינים,

      ולא מסוגלים להסביר..

       

       

        3/1/10 09:13:
      זה אחד הדברים שמראה שאין גבול לטימטום של אנשים. אין מחשבה הגיונית ולא חושבים איך לשרת את הלקוח טוב יותר כדי שיחזור שוב ויהיה מרוצה.זה לא היה קורה במקום שמכבד את עצמו.כמה חבל....... חבל גם לבזבז אנרגיה בניסיון להסביר להם את ההגיון שלך.תבחרי מקום אחר בבילוי הבא שלך.... קריצה 
        3/1/10 06:50:


      אני לא הייתי חוזרת לשם.

      לפחות הבנתי למה המלצרית חזרה.

      רק היא מסוגלת לשמור על העקרונות המשונים של בעל הבית.

      טוב שהיא שם.

        3/1/10 01:30:


      אבל תודי שזה עשה לך את הערב ונתן לכם מלא דברים לדסקס עליהם ואפילו פוסט יצא מזה.

      ראית? גם דברים טובים אפשר למצוא כשממש רוצים.

      לא מבין את ההתעסקות בטפל. אם לא זכוכית אז ספל. עוד חסה או פחות חסה. לא כזה נורא. ולהפיל הכל על המלצרית או האחמ"ש זה כמו להאשים את הש"ג.

       

        3/1/10 01:24:


      יאירה,

      ראשית, שתחל שנה טובה וברכותיה...

      (גם הנחתותיה, מסתבר :) ) -

      כל יום מחדש.

      שנית, אני באמת מתפלאה עלייך -

      סלט כפול עם יותר חסה

      במקום שקוראים לו נענע?

      והאנקדוטה שלך, ובמיוחד

      תגובת אליהו הלא-נביא (כי זו מדיניות בעל הבית) -

      הזכירה לי את השידור החוזר שהיה הערב

      (ארץ נהדרת, נדמה לי) -

      הקטע בבית הקפה ה'אקסקלוסיבי'

      שאליו נכנס אדם שמבקש

      נס.

      נס???

      קפוצי'נו יש, לאטה, לאטה גרנדה וכיוב'..

      זה, יש.

      נס?

      אחר כך נכנסה גם בן-דמותה של מרגול -

      ורצתה קפה שחור.

      שומו שמיים.

      אבל 'מרגול' הראתה לה מה זה, לקופאית.

      :-)

      מדינת הייעודים, יאירה.

      פה ושם.

      חייבים לשמור ולשמר את החיוך

      אילה

      ארכיון

      פרופיל