| אורניש מסביר כי כשאוכלים יתר על המידה, תאי השומן שבגוף גדלים. אם מקטינים את צריכת המזון, אפשר לצמק את תאי השומן, אך לא להפחית את מספרם. זה מסביר מדוע בכל פעם ההרזיה קשה יותר, במחזור היו - יו של הרזיה והשמנה מחדש. בזמן הדיאטה, מקטינים את כמות האוכל. כתוצאה מכך, בנוסף לתחושת הרעב, הגוף חווה הרעבה ומנסה לאזן את הירידה בכמויות המזון באמצעות האטת קצב שריפת המזון בגוף. כמו בתרמוסטט שכוון מחדש, נקודת האיזון של המטבוליזם (חילוף החומרים) של הגוף עלולה להשתנות ולגרום לכך שהמטבוליזם יישאר נמוך. כשהמטבוליזם איטי, הקלוריות נשרפות לאט יותר. הגוף מנסה לשמור על משקלו גם כשמצויים בדיאטה דלת קלוריות והוא עושה זאת בשתי דרכים: מצד אחד גורם להתחזקות תחושת הרעב ומעורר דחף לצרוך יותר קלוריות ומצד שני מאט את המטבוליזם. התוצאה היא שהדיאטה אינה עובדת. נשים פגיעות במיוחד לתוצאות הניסיון להפחית ממשקל הגוף בשל הלחצים המופעלים עליהן להיות רזות. לחצים אלו מצויים בכל מקום: ברדיו, בטלוויזיה, בעיתונות, בסרטים, בפרסומות. בכל מקום ברור המסר: רזה = יפה, רזה = מוצלחת, רזה = טוב. מעטות הנשים שמביטות במראה ואומרות לעצמן: אני מרוצה ממה שאני רואה, אני מרוצה מהמשקל שלי. מירה דנה, פסיכותרפיסטית, ומרילין לורנס, פסיכואנליטיקאית, מסבירות כי בערך 80% מכלל הנשים סובלות ממה שמוגדר כ- SED ( Sub Clinical Eating Disorder). הגדרה זו מתארת נשים העסוקות בדיאטה ומוטרדות בקשר למשקלן. מאותה אישה שנעה כל חייה 5-20 קילוגרמים מעלה ומטה במשקלה דרך זו אשר נמצאת בדיאטת שמירה מתמדת, ממעטת לאכול בכל הארוחות, מגבילה עצמה באוכל ואם היא 'מועדת' או חוטאת בדיאטה היא מרגישה צורך 'לקזז' בארוחה או ביום הבא על ידי התנזרות או צום מלא. נשים שעברו דרך כל הדיאטות האפשריות, מרגישות שאין להן שליטה על האכילה שלהן. הן בטוחות שהבעיה היא בהן עצמן והייתה נפתרת לולא היו חסרות כוח רצון. זה מה שגורם להן לנסות להפחית ממשקלן שוב ושוב. הן עושות דיאטה, יורדות במשקל, שוברות את הדיאטה, עולות במשקל, צמות, מרזות, משמינות. הן מנסות עוד ועוד להיטי דיאטה: רק אבטיח, רק ענבים, רק מרק כרוב, רק חלבונים. כדי להתמודד עם רגשות קשים הן אוכלות, הן מבקשות נחמה באוכל ומצד שני, האכילה אצלן מלווה ברגש אשמה וקשה ליהנות מאוכל כאשר יש רגשות שליליים בעת אכילתו. אז אם אתן מבטיחות לעצמכן הבטחות לקראת השנה החדשה, תשתדלו שההחלטה "השנה אעשה דיאטה" לא תהיה אחת מהן. כי מכל 100 שיחליטו כך, ל-5 זה יצליח, אבל כל שאר ה- 95 יזכו בעיקר לרגשי אשם, לתסכול, לתחושת כישלון. אז פשוט תחסכו את זה מעצמכן.
אולי במקום זה תחליטו לנסות משהו אחר או פשוט להתפטר ממשרת המדיאטת הנצחית, מתוך הבנה שמה שלא הולך בכוח, לא ילך בעוד יותר כוח. לפעמים עדיף להרפות ולנסות לבדוק אופציות נוספות, בלי שהמספר שאנחנו רואות על המאזניים ינשוף בעורפנו ויוסיף עוד לחץ לחיים הלחוצים ממילא. אם אין לנו שליטה על רמת המתח בחיים שלנו בגלל לחצים הקשורים בעבודה, פרנסה ,משפחה לפחות בתחום האוכל אנחנו יכולות ליצור לעצמנו אי של שקט והנאה.
מירי הנדלס מנחת קבוצות לשינוי הרגלי אכילה בעזרת מדיטציה ודמיון מודרך. ליצירת קשר mhendeles@gmail.com |