כתבה טרייה בגלובס מעלה את הטענה שכחמישית מהזוגות מתגרשים לא בגלל שחיקה בחיי הנישואים, לא בגלל קשיים כלכליים, אלא בגלל הפייסבוק!
אני זוכרת שבתקופה שהאינטרנט פרץ לחיינו, חלו כמה שינויים שלא צפינו מראש ביחסים שבינו לבינה. קודם כל הרבה יותר גברים היו הרבה יותר נגישים לסרטי פורנו. בלי כל קשר ליחס שלי לסרטים מהסוג הזה, אתרי הפורנו לא שינו משהו מהותי, כי פורנו תמיד היה וכולם יודעים שהוא תמיד יהיה, ללא הצורך לדבר על זה. עדיין מדובר בסוג של פנטזיה רחוקה ולא מציאותית ועל פי רוב צפייה בפורנו לא מובילה לבגידות או לפירוק קשר רציני.
אבל...
הדבר הנוסף שהאינטרנט הביא הינו ערוץ תקשורת חדש שיכול בקלות להפוך לערוץ להיכרויות אינטימיות, אולי מכיוון שלאנשים קל יותר להיחשף בפני אדם זר ועוד בחסות האנונימיות. הכל התחיל בחדרי הצ'טים הפופולאריים, שם נפוצו כינויים כמו "נמרה 24", אבל מעבר לשיחות הסתמיות, התחילו להתפתח שיחות נפש לתוך הלילה ועד מהרה התחלנו לשמוע על רומנים וירטואליים שהובילו לגירושין. אחד המקרים הפיקנטיים ביותר, כשבעל התחזה למאהב וניהל רומן וירטואלי עם אשתו.
ואז...
הגיע הפייסבוק. נראה שהפייסבוק החליף את חדרי הצ'טים, ובגלל שרשתות חברתיות הם ה'דבר' היום והפייסבוק היא רשת חברתית ידועה ומכובדת, עד מהרה היא תפסה את הכותרות. עם זאת, לדעתי, השימוש בפייסבוק כדי לנהל רומן מחוץ לנישואים, הביא לסוג של חוצפה בחשיפה. זו כבר רשת פחות אנונימית, שבה כולם מכירים את כולם והסיכוי להיתפס הוא הרבה יותר גבוה (ואולי זו בעצם הסיבה האמיתית?)
באחד ממקרי הגירושין שטיפלתי בהם השתמשתי בפייסבוק כדי לתמוך בטענה, כי הגבר בוגד באישה. הגבר פתח כרטיס בפייסבוק, הציג עצמו רווק שמחפש להכיר בחורה והגדיל לעשות ופנה אלי בבקשת חברות עם משפט שאינו משתמע לשני פנים. הצגתי את הממצאים בפני בית הדין הרבני וטענתי, שגבר נשוי שפותח כרטיס בפייסבוק, מציג עצמו כרווק שמחפש אישה ואף מגדיל לעשות ו"מתחיל" עם עוה"ד של אשתו - ברור שאינו מעוניין בשלום בית ויש לחייבו בגירושין.
אני חושבת שהטבע האנושי אינו משתנה, אולם ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, אנחנו נחשפים לתופעות התנהגותיות חדשות ונועזות יותר ומכיוון שכך, מחר תקום הרשת החדשה שתגרום לסערה דיונית בבית המשפט או בבית הדין. עם זאת, ייתכן שהפייסבוק הוא אמצעי לגיטימי להוכחת אי נאמנות בין בני זוג, בייחוד כאשר ידם אינה משגת לשכור חוקר פרטי.
כאן עולות כמה שאלות: ומה דעתכם? |
תגובות (71)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ממש אבל ממש זה נחשב לבגידה ברמה הגבוהה ביותר לדעתי זה לא מקובל להכיר אנשים חדשים ברשתות חברתיות ולהוסיף אותם לרשימת חבריך רק משום שיש לכם חברים משותפים אם אתה במערכת יחסים מכל סוג
בני -
ביזנספון -קריינות
בעקרון ניתן לקבל צו המורה להנהלת האתר לחשוף את המשתמש,עושים את זה יותר ויותר בתביעות לשון הרע.הבעיה עם בני זוג,שהכרטיס יכול להיפתח מהמחשב הביתי ולכן כתובת האיי פי לא תעזור.לשם כך נועד גם הליך החקירות-מלבד הצגת עדויות יש גם הליך חקירות שבו עוה"ד חוקרים ואמורים לנסות ולהוכיח טענות.
כמי שעוסקת בתחום של שיווק במדיה חברתית ובתוך כך "גרה" בפייסבוק...
קל להאשים אותו ואת והמדיה החברתית בבגידות ובכל הדברים ה"רעים" האלה.
אך מה לעשות, בגידות ואי נאמנות היו גם לפני עידן האינטרנט והווב 2.0.
מי שרוצה יבגוד בכל דרך, הפייסבוק הוא לא הסיבה האמיתית לכך.
לדעתי הפיתוי הזמין בבית גורם להרבה בעיות.
נכון שאם רוצים לבגוד בוגדים בלי קשר לאינטרנט.
אבל יש כאלה שפעם היו יושבים בבית עם האישה והילדים ,והיום הם משוטטים ....
זאת בגידה לא פיזית אבל בהחלט בגידה בקן המשפחתי...
ואם פעם כדי לבגוד הייתה צריך להתאמץ ולחפש ....היום זה הרבה יותר קל ופשוט.(צריך רק להקליק)
וגם אם אתה לא מתכנן ,זה שם ממתין לרגע של חולשה ,או משבר...
ואני מתכוונת לשני המינים.
פלירטוטים באינטרנט ,זה ללכת על הקצה....
אני מאמינה שבקרוב תהייה פסיקה גם בנושא הנ"ל..
פסיקה שמתאימה לרוח התקופה של הכרויות וורטואליות כאלו או אחרות.
לדעתי זוהי בגידה לכל דבר!
הבעיה היא לא פרטיות כי מי שמפרסם עצמו ברשת חברתית מוותר על פרטיותו, הבעיה היא קבילות הראייה כיוון שמי ערב לכך שהאישה לא פתחה פרופיל מזוייף בשם הבעל כדי לזייף הוכחות לחוסר נאמנותו, על אחת כמה וכמה שהפניה הייתה אלייך כעורכת הדין של האישה, זה יכול להתפרש כצירוף מקרים מחשיד ביותר.
לעניות דעתי,ברגע כשזוג נמצא במערכת זוגית ,
וכשאחד מהם /אולי שניהם
,נכנסים לאתר זה או אחר,
לא ליום יומיים,לתקופה של רומן ממושך /כל דבר אחר,
משהו במערכת הזוגית לא מספק...
ובמקום להשקיע /למצוא פתרון לשמר את הזוגיות /החברות
כל ריגוש שיבוא ממקום אחר,ידרבן אותו/ה להמשיך בזה.
וכן, לעניות דעתי ,חוסר אימון,/כנות זוהי כמעין בגידה .
כל אחד ואחת רשאים לעשות ככל העולה על דעתם,
אך, חייב להיות שיתוף בין השניים,להסכמה.
הדיון כאן מאד מורכב ,וכל מקרה אינדיוידואלי.
שבת נהדרת לכולנו,
לילך
דיוון מעניין מאוד. מי שרוצה לראות זויוות נוספות של התופעה, אצלי בבלוג תחת השם הבל הבלים ואת באה לבקר. מתחיל להיות הרבה אור על התופעה החדשה שאיש לא דמיין מה תוליד
????
לא הבנתי , אשמח לקבל דוגמאות .
פילוסופיות בגרוש כבר קראתי , ראיתי וחוויתי מספיק בחיים.... אשמח לשמוע חכמה אמיתית בתגובתך
הרי מדובר על יצר הבגידה והתאוות , לא תאווה לגלידה או פיצה באמצע הרחוב , תאווה לבגוד , אשמח לשמוע באיזה
מצב העונג הגדול הוא להמנע משליטה ביצר הזה מבחינתך.
היום אפשר גם להרוג מיליוני אנשים בלי לקום מהכסא. אז מה? עדיין יש אדם שמחליט ללחוץ על כפתור.
יפה מאוד! הבאת נקודת מבט שלא חשבו עליה...
השונה בפייסבוק שהוא רשת חברתית שמחזירה קשרים מהעבר,
האקסים המיתולוגיים, הקשרים הנוסטלגיים וזה דבר שלא היה באתרים הקודמים או בחדרי הצ'טים...
בושמת חפשי אותי למעלה.
אני בדעה הפוכה.
אילן מה אתה רווק?
טוב נציץ אצלך בדף תכף.
מה לא מוצא ?
טוב, העניין די רציני, רק תחשוב מדוע יש יותר נשים פנויות מגברים ואז תקבל נקודת מבט נוספת על החיים.
רמז- מזרח התיכון הלוא חדש.
רוב הסיכויים שהם ייצאו רובוטים.
פוסט חשוב , היזהרו בוגדים/ות בפייסבוק ובקפה ,
כדאי להכין הסכם ממון לפני הכניסה לחדריי חדרים - צ'ט -
האחד שלא הצליח לרצות אחת פתאום יירצה 4 נשים ...
והאחת שבעלה לא ריצה אותה , גם 4 גברים לא יירצו אותה
אולי פג תוקפה של מסגרת הנישואין ?
*
לא מוצא אחת שארצה להיות איתה ושהיא תרצה להיות איתי, אז לחפש 3 כאלו?
והיכן אחפש את שתי הנשים המוצלחות הנוספות אם לא באינטרנעט :-)
מה שאנשים מתקשים להבין זה שהפייסבוק מציף קשרים מהעבר ולכן שונה משאר האתרים , הפיתויים מהעבר סוחפים יותר..
כי הם בד"כ הרבה יותר קלים ולא דורשים מאמץ של הכרות מחדש וכל מה שמסביב... לכן החלשים יפלו מהר.והחזקים יותר יפלו בהמשך הדרך . אך החזקים ביותר סוגרים כרטיס בפייסשטות. וזה העונג הגדול :) לשלוט ביצר .
אני חושב באופן סוחף,גורף ומוחץ שזה לא בגלל פייסבוק. זה לחלוטין בגלל ג'יידייט.
זה משפט כל כך נאיבי
פייסבוק קיים פחות מעשור
לפני עשר שנים אנשים לא בגדו?
מאז ומעולם
כשמתקיים חוסר איזון שלווה ושלמות בקשר בו נמצאים
זה רק ענין של זמן עד ש...
אולי הזמן הזה קצת התקצר
פייסבוק איננו גורם לגירושין, כמו שפורנו איננו גורם להם. אנשים גורמים להם. פרפראזה על
Guns don't kill people - people do.
לדידי, השאלה שיש לשאול בחלק עצום מהמקרים (ושאיננה נשאלת) איננה מה גרם לזוג להתגרש, אלא מה לעזאזל גרם לו להינשא?
יקירה,
השאלה שהעלית נכונה וטובה, וכלכך פילוסופית עד שניתן להתדיין על כך ימים, שבועות ואף חודשים.
אם אנחנו מתייחסים להגדרות שנקבעו בהלכה היהודית - הרי שיש צורך בהוכחת "מכחול בשפורפרת" או אם מדובר במעשה כיעור - אז מידת ההוכחה פחות יותר.
אם מדברים מבחינה מוסרית, אז יכול להיות שכל מעשה שגורם לאדם לרצות להסתיר אותו מבן זוגו מתוך פחד או רגשות אשם - יכול להיות שאף פלרטוט באינטרנט יבוא תחת הגדרת בגידה....הכל תלוי באדם...
מורן
כותרת הפוסטאז'ה אינה מדוייקת. צ"ל:
פייסבוק לבוגדים/ות בלבד.
שידעו מי מפתה ומי מפותה.
זו בחירה שלך לעסוק בתפל .
http://cafe.themarker.com/view.php?t=509576
תודה. תודה מקרב לב. מה הייתי עושה בלעדך.
במידה וממש רוצה להזדעזע משגיאות הכתיב הגסות שלי. מוזמן להיכנס אלי לבלוג.
לא תיחסר לך ביקורת.
יום מושלם לך.
מורן,
הדיון המרתק כאן, על שלל תגובותיו, מזכיר את השאלה הנצחית לגביי הביצה והתרנגולת...
מה פתאום .. פה ..? בקפה ..? \פה כולם אינטלקטואלים עם חיים עשירים ומלאים ...
]
יקירתי
השאלה , מה היא בגידה?
האם הבגידה מתחילה כשאחד מבני הזוג
כל הזמן חושב על מישהו אחר או כמהה למישהו אחר
וראשו מזמן לא בנישואין, ואם הוא/היא לא היו מודאגים
מענייני כלכלה או מהפחד להשאר לבד,מזמן היו עוזבים?
או שהבגידה מתחילה כשזה הופך למעשי.?
בעיני בגידה,היא קודם כל בעצמך, ואחר כך עם הביבי סיטר
ועם המזכירה ועם מאמן הכושר, ועם התכתבות מרמזת ומפלרטטת באינטרנט.
הזמינות של הפייסבוק והזמינות לבגוד באופן מעשי
לא נראית לי עקרונית. הזמינות לבגידה איך שלא יהיה, מתחילה בראש.
הכל מתחיל מהבית, אולי יהיו מי שדברי יקוממו אותם, אבל על פי רוב הילדים דומים להוריהם, במשפחה שקיים בה יסוד של בגידה או ניאוף - לא יעזרו כל חגי ישראל...
המשך יום טוב לכולנו
הי
לפי פרופיל עסקי הניך נשואה
לפי תכנך אין לנשואים מה לחפש באתר
אז מה ההסבר
שלמה
המציאות מראה שהחשופות למינהן בהחלט מגבירות את היצר. מה לעשות... זה חדש לך ?
עשיתי מחקר מקיף בנושא . אמפירי בשבילך.
ועם הפייסבוק ? :) לא יאמן מה שהולך שם...איפה ימי התמימות...את באמת עיוורת למציאות שאת חיה בה ?
את יודעת מה הולך בשוק הבשר הזה ? הכל נהיה כ"כ קל שזה כבר מגעיל.
נכון, יש שם שני פתרונות מאוד אפקטיביים, האחד עבור האישה. תכסה אותה ותעטוף אותה ותצניע אותה כי היא מקור הרע, שמה יגבר יצרך. והשני עבור גבר שבכל זאת מתחשק לו, ללבוש שחורים וללכת לעיר זרה ושם זה בסדר.
הכל עניין של חינוך - שליטה על היצרים - גם בגידה היא יצר.
ועד כמה שזכור לי... במערכת החינוך החילונית לא למדתי שיעורים כאלה בגמנסיה העברית...
לשמחתי , החיים חשפו בפניי ספר חוקים מקסים שנקרא ספר תורה שהיהודים קיבלו בהר סיני , הספר מכיל את כל הכלים הדרושים לחיים בריאים וטובים יותר , אמנם , לא נטולי בגידות לגמרי...אך ללא ספק הדבר מסייע ומחזק.
רק צריך קצת לרצות , ללמוד ולהפנים...פתרונות יש שם לכל דבר. מסתבר... ואפילו לא צריך להיות דוס בשביל זה.
יש לך טעות . ואני אכתוב על הסיבה בבלוג שלי.
כל מי שאומר שבשביל לבגוד לא צריך פייסבוק הוא סתם קשקשן .
ברור שאפשר לבגוד גם בלעדיו אך ככל שהחשיפה לפיתויים גדלה גדל גם הסיכוי לבגוד , וידוע ששוק הבשר שם גדוש בהיצע גדול במיוחד... וכאשר הביקוש וההיצע נפגשים.... ממש כמו בכלכלה... יש עסקה.
מי שרוצה לבגוד י/תבגוד בלי שום קשר לפייסבוק.
פשוט נוצרו עוד אפיקים שמאפשרים למי שבוחר/ת לעשות זאת לפעול בהם
ולכל בוגד/ת יש את הצד השני שעושה את זה איתו. והרבה פעמים יש נבגדים משני הצדדים.
ובסופו של דבר להאשים את פייסבוק/כל אתר אינטרנט אחר זה כאילו להאשים את הסכין ברצח.
ולמיכה רז מה"החוויה הטנטרית" Whatever the meaning may be...
"אלוהים ביקש שלא נוכל מעץ הדעת. זו נקודת העל חזור" ... ???
אם אותו אלוהים שאת בקשותיו הנך מצטט היה סבור שתצטט אותו (אותה?) בשגיאות כתיב כה גסות - יתכן שהיה מתכנס\ת בקונכיתו\ה ולא מעז \ מעיזה
להעלות בקשות כלשהן...
"בגידה" של גבר או אישה בבן הזוג מעידה על את משתי אפשרויות:
א. חיי הנישואין של השניים אינם אותה מערכת יחסים אותה חזו בעיני רוחם כאשר נישאו השניים, והקשר האקס-מריטלי מפצה על התיסכול.
ב. משמעות המין בעיני אלה שאינם "שומרי אמונים" קרובה לזאת המקובלת בעולם החי.
תוכנת Facebook לא שינתה את הבסיס - שתי אפשרויות אלה היו קיימות ויהיו קיימות.
יתרונה הגדול של תוכנת Facebook היא ההסתברות למצוא בן זוג \ בת זוג שאינם נמצאים בחוג ההיכרויות המסורתי של מקומות עבודה \ לימודים וכו' - הכפר הגלובלי מאפשר "מקצה שיפורים" עם בן זוג \ בת זוג מכל פינה על פני כדור הארץ - כל עוד בני הזוג שנוצר ב facebook קוסמופוליטיים דיים, אינם סובלים מצרות אופקים לאומנית \ דתית \ תרבותית, בעלי עושר שפה משותפת, ובעלי אמצעים לקיים קשר הכרוך בטיסות.
מבחינה זאת נראה כי Facebook העניק כלים חדשים לתופעה חברתית שימיה כימי האנושות כולה, בהבדל של מבחר ויכולת התאמה שעידן טרום האינטרנט לא היה יכול לאפשר.
אם יש בכך כדי לגרום לאושרם של בני האדם - יבורך Facebook.
מר אילן גבע הניכבד,
מאז יעקב אבינו עליו השלום, אסור יותר מארבע (4) נשים.
אבינו יעקב נשבע על זה בגלעד - לא תוסיף קחת עוד על בנותי .......
ולבן הרשע קרא לגלעד יגר שהדותא.
כשתהיינה לך 2 או 3 נשים אתה תהיה עסוק עד הגג,
שגם לך לא יהיה פנאי (=זמן פנוי) לחפש תועבות באינטרנעט-גויים רחמנא ליצלן.
צטט: עו"ד מורן סמון 2010-01-05 15:30:14
עורכת דין נכבדה,
את ח ד ש ה על הכדור.
כולנו חדשים על הכדור.
הסוגיות האלה נידונו על ידי טובי המשפטנים של עם ישראל לדורותיו.
אתם לא מחדשים ולא כלום.
בעניין המשכרות - היום זה עוד יותר קל. כי נשים עובדות.
אין יותר לפרנס, כל אחד תורם את חלקו.
גם אז נשים עבדו. רק אנחנו, בפרימיטביות החשיבה שלנו, לא מסוגלים להבין מה שרבים וטובים מאיתנו הבינו.
אנחנו חדשים על הכדורץ.
בעינייני טכנולוגיה אנחנו גדולים,
בכל השאר יש לנו עוד הרבה מה ללמוד.
העלית סוגיות מעניינות לדיון, גם מקומן/תפקידן של הרשתות החברתיות בשחיקת מערכות יחסים זוגיות בכלל וביחסי נישואין בפרט וגם שאלת הפרטיות של המידע באינטרנט בהקשר זה. ניתן להוסיף לדיון זה גם את נושא הטלפונים הניידים, נסיוני מצביע על כך שהרבה בגידות מתגלות דוקא באמצעות הודעות טקסט (SMS) , האם הודעת טקסט לטלפון הפרטי של אדם קבילה כראייה??
לרשתות החברתיות יש יתרונות וחסרונות, אפשר לומר שהיא מציבה אתגר לא פשוט בפני מערכות זוגיות. לעניות דעתי, גם כאן תקף החוק של דארווין: מערכות יחסים איתנות וחזקות שורדות...:)
אפרת
האינטרנט לא מייצר שום דבר
האפשרויות הגלומות בו והנוחות היחסית
העניקו רוח גבית לתופעות שקיימות מאז ומעולם
אבל בשעורים נמוכים בהרבה.
מה יותר פשוט מאשר לשבת בנעלי בית
ולא מגולח מול מסך המחשב
ולפלרטט עם כל העולם ואישתו?
התשובה די ברורה.
אני חושבת שלכל זוג יש את הדברים שמתאימים להם ואלה שלא.
אחד מהדברים שיעזרו לדעתי לבני זוג הוא לדבר על מה שמקובל בעיניהם ומה שלא, עוד לפני מיסוד הקשר.
זה לא תמיד ברור מאליו מה מותר ומה אסור וכדאי להיות פתוחים ולהגיד מה מקובל ומה לא.
תהילה זוהר
קריינות מקצועית
מה קרה לך מורן, שמעון התכוון שארבעת הנשים יפרנסו אותו...
הוא יהיה עסוק בלחפש את החמישית
השאלה היא אם באמת קיימות היום יותר בגידות מבעבר,
או אולי התקשורת יותר "מתקשרת" את המקרים האלו,
וזאת כבר שאלה שאפשר לכתוב עליה דוקטורט שלם...
מי מזין את מי, התקשורת את הקהל או הקהל את התקשורת?
האם התקשורת יוצרת מציאות או רק מדווחת עליה?
אכן, אבל אולי אם נמשיך לחנך את הילדים על כבוד, שמירה על מסורת, משפחתיות, חגים,
אולי במקרה הם יצאו בסדר...
הקלות הבלתי נסבלת של הבגידות... מעניין איזה זוגיות ומשפחה יהיו לילדנו כשיגדלו..
מי שמעוניין לבגוד יעשה זאת גם ללא הפייסבוק.
לדעתי הפייסבוק לא מהווה מקור לפיתויים , אלא אם מחפשים זאת, בתור אישה נשואה ורשומה לפייסבוק, אני משתמשת בו רק בכדי להיות בקשר עם חברותי ולהתעדכן בתמונות חדשות של החברים וילדיהם.
הפייסבוק גם משמש לי יומן לימי הולדת
אין לי שום עניין אחר בו פרט לקשר עם חברותי
כך ששוב התקדמות הטכנולוגיה לא גורמת לשינויי התנהגות אלא מעלה אותם על פני השטח כיוון שהיא מאפשרת נגישות גדולה ומהירה יותר למספר רב של אנשים.
אך שוב תמיד ניתן להתווכח על הנושא מי הוליד את מי ? והאם המדיום הוא המסר?
כן. (התשובה לשאלה בכותרת)
הבעיות האלה תפתרנה לכשתוחזר העטרה ליושנה.
אצלנו ביהודים מותר להתחתן עם עד ארבע נשים.
אם כל אחד יתחתן עם אשה אחת, 2 ילדים ויגדל כלב או חתול, אנחנו נהיה כאן מיעוט שולי.
מה אנחנו ממציאים דברים חדשים?
תוחזר העטרה ליושנה.
אלוהים ביקש שלא נוכל מעץ הדעת. זו נקודת העל חזור
אין סוף פיתויים לאדם.
האדם תמיד נמשך לתחושות המיניות שלו
תמיד תמיד מצא את הדרך לממשם
האדם בטבעו יצור בודד.
רק תקופה אחת יוצא אדם באמת מבדידותו
לתקופה קוראים תקופת החיזור
זו תקופה היוצרת נפלאות.( ביית ילדים רכוש ומעמד)
תקופה החיזור מאופיינת בפתיחות מרבית. לאן הפתיחות נעלמה?
תקופת החיזור מאופיינת ברצון לחוות את המיניות בפתיחות מרבית. לאן המיניות הזוגית והפתיחות הזוגית נעלמו?
תקופת החיזור מהר מעוד נעלמת לטובת תקופת בניית בסיס לקשר אייתן
אדם בטבעו בודד ומרגיש ביחד כשבאמת יש ביחד. הביחד הוא מיצרך מאוד בסיסי לאדם הבודד
במידה ולאורך זמן לאדם הבודד אין את תחושות של ביחד אמיתי הוא יצא לחפש ביחד אמיתי
בתקופת החיזור אדם מרגיש שמחה . התרגשות. לב פועם. רצון לתת.
החושבת את שניתן להחזיר את תקופת החיזור הביתה?אני חושב שכן.
במידה וכן יש לנו המון על מה לדבר.
כעובדה אדם צריך להרגיש אהוב רצוי מיני ובעל חשיבות. כעובדה רוב הזוגות בארץ ובעולם חיים בניקור ובתחרות ובחוסר
פרגון ובפחד נוראי.
יש גרעין אומנם קטן המנסה לחיות אחרת. ברוב המקרים מדובר בזוגות מבוגרים שאין להם כבר מה להפסיד.
פעם התגרשו בגלל ריקודי עם
פעם הסיבה הייתה חוגי תיקשורת
עכשיו האינטרנט מאגד את כולם
מיכה רז
גם בזה לצערי נתקלתי כבר - פה בקפה...
מישהי שהציגה את עצמה כאישה נשואה והרה שבשיתוף פעולה עם בעלה (דא?) החליטה לחפש "פרטנרית" שתצטרף אליהם - ממש מפתה.... לא?!
עד כמה שזכור לי באחת מהמקרים שנידונו בבית דין רבני
הועלה העניין של האינטרנט והצאט ושם הןם הגדירו זאת
כמעשה החותר תחת נאמנות הנישואין וראו בזה כמעין בגידה
ובעקבות זאת כמדומני גם נכתב מאמר של אחד מהדיינים
איני יודע אם הוא מאותם שישבו בהרכב. מכל מקום עדיין
בתי המשפט האזרחיים לא נתנו דעתם לעניין. אני מניח
שיש קושי לתחום את העניין, שהרי שאלת ההגדרות
והיכן עובר קו הגבול. מטבע הדברים שכדי להכניס את השיחות הללו
תחת הגדרה משפטית יהיה צורך להשתמש אולי בהגדרות מתחום
חופש הביטוי שכידוע בתחום זה לא פשוט כלל להטיל הגבלה על עצם
השיג והשיח. לעניין הנאמנות זה קשור למישור האישי בין בני הזוג\ובין האדם בינו
לבין עצמו. ואני מניח שזה גם שונה מחברה לחברה. למשל בחברה מסורתית
הדברים הם יותר ברורים בתחימת הגבול כי גדרי האיסור ניזונים מההלכה
שאוסרת כל דיבור ושיחה עם אשה או גבר באופן פרטי.
הפוסט שלך מעניין
הפייסבוק ושכמותו הם לא הסיבה לבגידות
הם בסך הכול קיצור דרך. מי שלא טוב לו בבית ישתמש בהם כפלטפורמה נוחה.
מי שנכנס למקום כזה צריך לקחת בחשבון שהוא חשוף לגמרי.
אגב לי קרה אך לפני יומיים כשפנתה אלי מישהי מאד מוכרת לי ו(בשםבדוי) .ניסתה לדובב
אותי ואף הגיבה לפוסטים שלי כאן, שיתפתי פעולה ואף עניתי לה כאילו איני יודע במי עסקינן.
בסוף כמובן חשפתי אותה . די שעשע אותי בסך הכול ואף הצעתי לה לקרא את שאר החומר שלי כאן.
מי שרוצה לטעום פירות יער אסורים, יעשה זאת עם או בלי פייסבוק . האינטרנט הוא שדה פתוח לגמרי ומי שלא מבין זאת
הוא בבעיה.
זה בכלל מביא אותנו לשאלה מהי בגידה. אגב הרא(ע)ייה בשדה זר לדעתי מתחילה הרבה קודם בראש שלנו והרשת היא הפינלה.
ברבנות ..אולי יתייחסו לזה אלא שהבנדם יכול להגיד שמישהו פרץ לכרטיסו וישתמש בשמו, לך תדע.
קיימת האפשרות שהאישה יודעת ואפילו משתפת פעולה.
את יודעת קטע כזה.
מצטרפת למיקה*
והרי סיפור קטן שתומך בנושא:
בדיוק השבת פנה אלי גבר מסויים בפייסבוק באמצעות אפליקצית היכרויות כלשהי ואף הגדיל וטרח לשלוח אלי בקשת חברות.
עם אישורו נגלה אלי כרטיסו המלא ונדהמתי (או בעצם, לא כ"כ... הרי חיה אני בתוך עמי) לגלות שהעלם הנאה נשוי ואב לילדים ואפילו מצויין בכרטיסו שמה של אישתו עם לינק ישיר לכרטיסה.
באקט של נאיביות (אחרת, אין לי שום תירוץ אחר) שלחתי לו מיד הודעה בנימה נוזפת, שהאפליקציה בה השתמש מיועדת לסינגלים בלבד ולא לנשואים ומעניין אותי מאד לדעת מה דעתה של אשתו על כך...
כמובן, שהוא כיבד אותי בתשובה: "you can ask her"...
אומץ או טפשות או שניהם?
אגב, הוא לא הראשון ומשוכנעת שגם לא האחרון
ועוד אגב קטן, גם פה בקפה הנכבד - נתקלתי בכאלה...
תודה על הפוסט המעניין
זה קיים גם בקפה
מורן
1. לדעתי כניסה לכרטיס אישי של אחד מבני הבית היא פגיעה בפרטיות.
בדיוק כמו לפתוח מכתב. וזה לא מקובל...
2. השימוש במחשב האישי נותן נגישות אינטימית ופרטית.
עם סיסמאות...מה שמאשר תקשורת יותר טובה ואפשר ונגישות
לקשרים אינטימיים עם אנשים. מה שכן מוביל לקשרים אישיים...
לב בוקר טוב,
אם הרשת החברתית פתוחה, מדוע נדרש שם וססמא? האם העובדה שפורצים ו/או נכנסים בכל דרך אחרת לכרטיס שלך כדי לראות מה מתרחש בו אין בו כדי לפגוע בפרטיות שלך? אולי יש מקום להפריד בין התוכן שמופיע באופן פומבי כלפי כולם לבין תיבת הדואר האישי, שכניסה אליה ללא רשות לדעתי עולה כדי פגיעה בפרטיות.
חשבי על זה כך, התוכן שאת מפרסמת בקפה פתוח לכולם ואין בו כדי פגיעה בפרטיות, אך כשאת מתכתבת בדואר הפרטי של הקפה, סביר להניח שאת מעוניינת לשמור על הפרטיות, שהרי אם לא כן לא היית כותבת זאת בדואר.
מה שכן, אני מסכימה שאם אדם נשוי כותב בפרופיל שלו שהוא רווק ובפניות פומביות שלו לנשים הוא מפלרטט - אין בכך כדי לפגוע בפרטיותו, שהרי הוא עשה את זה במרחב הציבורי של הרשת.
יום מקסים
מורן
רשת חברתית פתוחה אינה יכולה להכלל תחת
חוק שמירת הפרטיות. גם כאן, גברים נשואים מוכרזים
פונים לנשים ללא שום בעיה או חשש.
אדם שמוצא לנכון לפעול בפומבי אינו יכול לצפות לפרטיות.
יש כאן סתירה ברורה.
לא רק הפייסבוק ישנן רשתות חברתיות למכביר, ובהחלט
ניתן ואף ראוי לעשות שימוש משפטי כדי להוכיח טענה של בגידה.
יקירתי מי שרוצה לבגוד יכול בכל מקום לבגוד .
---
כשרוצים לבגוד, לא צריך פייסבוק, אפילו יוני דואר מספיקות.
אמנון
הפייסבוק והאינטרנט לא המציאו את הבגידות הם רק
שיכללו אותם והפכו אותם ליותר פשוטות ויותר זמינות.
הם יצרו את הדרך למילוט במקום להתמודד.