מצבי רוח. מצב רוח = המצב הרגשי של האדם ברגע נתון לגבי המציאות שלו באותו הרגע.

מצב הרוח של האדם משתנה בעקבות הצורה הסובייקטיבית שבה הוא חווה את השינויים שישנם במציאות שלו בכל רגע.

המציאות החיצונית משתנה בכל רגע ממציאות אחת למציאות אחרת.

התודעה של האדם חווה את השינויים השונים שמתרחשים במציאות בכל רגע, בצורה שונה. = שינויים במצב הרוח.

הגורם המרכזי שמשפיע על מצב הרוח של האדם ברגע נתון, זאת מידת ההתאמה בין הרצון של האדם לבין המציאות.

רצון מציאות = רצון האדם = טוב.

ככל שהפער בין רצון האדם לבין המציאות גדול יותר = סבל.

התודעה הפנימית של האדם חווה את המציאות החיצונית לה בצורה שונה = שינוי במצב הרוח.

כדי להגיע לאיזון חיובי במצב הרוח של האדם, עליו להעביר את המיקוד פנימה. ז"א על האדם להשתחרר מתלות רגשית במציאות החיצונית שלו, ועל האדם להעביר את התלות הרגשית שלו פנימה, דהיינו להיות תלוי בפנימי ולא בחיצוני.

העברת המיקוד פנימה אפשרית על ידי הבנת הפנימיות של המציאות של האדם.

ככל שהאדם מבין את עצמו טוב יותר, ככל שהאדם מבין טוב יותר מה הוא רוצה, ולמה הוא רוצה את מה שהוא רוצה, כך נקודת האחיזה של האדם עוברת פנימה, ומצבי הרוח משתנים פחות ופחות.

כמו כן, ככל שהאדם מבין טוב יותר את הפנימיות של המציאות החיצונית לו, דהיינו האדם מבין את הסיבות ואת הגורמים האמתיים שבגללם המציאות כפי שהיא, כך האדם מזדהה יותר עם המציאות ביותר מצבים וכך מצבי הרוח חיוביים יותר ביותר מצבים שונים.

שינויים = חוסר אחדות.

השינויים של המציאות מתרחשים בחיצוניות שלה ולא בפנימיות שלה.

שינויים = חיצוני.

מצבי רוח. מה אחראי לשינויים ? וכיצד להגיע לאיזון חיובי ?

ככל שמתבוננים על המהות האמיתית והפנימית של הדברים, כך הדברים נראים יותר דומים = אחדות.

אחדות = פנימי.

ככל שהאדם מחובר יותר לפנימיות שלו ושל המציאות, כך הוא חווה את המציאות בצורה יותר אחידה.

אחדות = טוב.

רע = שינויים.

רע = האדם רוצה מציאות אחת יותר מאשר מציאות אחרת = האדם רואה את ההבדלים שבין מציאות אחת לאחרת ומעדיף מציאות אחת על פני מציאות אחרת.

טוב = האדם אינו תלוי רגשית בלבוש החיצוני של המציאות, אלא מחובר לנקודת חוזק פנימית בתוכו.

כאשר האדם תלוי בנקודת חוזק פנימית שבתוכו, כך הצורה החיצונית של המציאות אינה משנה, וכך מצב הרוח טוב תמיד, מאחר שהאדם אינו רוצה דבר אחר ממה שיש לו, מאחר שהוא חווה את הכל כדבר אחד.

דרך להגיע לנקודת חוזק פנימית, היא על ידי התבוננות והבנה פנימית.

על ידי שאלת שאלות נוצרת הבנה. כאשר האדם מתבונן פנימה, על מה הוא באמת רוצה, מה באמת חשוב וכולי, כך האדם מגיע לנקודת חוזק פנימית.

ואז כאשר נקודת החוזק היא פנימית, אז ממילא המהות של החיצוני זהה תמיד, ואז תמיד טוב, כי אף פעם לא רוצים משהו אחר, מאחר שמבינים שהכל אחד מצד המהות הפנימית של המציאות הפנימית של האדם.

מצב רוח מאוזן = תלות רגשית בפנימיות של האדם.

שינויים במצב הרוח = תלות רגשית בצורות השונות של המציאות.

טוב = פנימי = אחדות רגשית מושלמת = חוסר רצון משהו אחר, מאחר שהכל אחד = הכל טוב באמת תמיד.