אני פשוט מסתכלת המומה ומסתכלת בלב קרוע ועיניים דומעות בתמונות של הילדים היפים שנרצחו על ידי הוריהם, או סתם נרצחו, בלי חשבון. בלי נקיפת מצפון. איזה פושע מתועב, מרושע רוצח ילד? מי יכול לעשות כאלה דברים??? בתור אמא אני חושבת שמגיע לאנשים כאלה עונשים כל כך חמורים שיבקשו למות כל יום שהם פותחים את העיניים. וחוץ מזה: כמו בפוסט הקודם שלי, אני חושבת שהאחריות מוטלת גם על הגורמים הציבוריים: העיריה, מחלקת הרווחה של העיריה, המשטרה, הממשלה. כל מי שלא מדווח על סכנה כלשהי לילד - יקבל גם הוא עונש כבד. גם מי שיכל היה למנוע, כמו שכנה, או מורה, או אנשים שידעו שעלולה להיות סכנה ולא דיווחו- יענשו מאד. כך תיפסק ההתעללות כי אנשים יפחדו שיכניסו גם אותם לכלא בגלל שהם בעצמם לא עשו כלום. גם אם קטינים בבית ספר רואים שמתעללים בילד אחר ולא עוזרים לו - יקבלו עונש. מה שנקרא כמו בסיינפלד: "חוק השומרוני הטוב". מי שראה פשע ולא מנע אותו, יאסר גם הוא. אם לא נחזיר את החברה להיות לויאלית בטוב, אולי מהפחד להענש, יאלצו אנשים להפסיק להתעלם ולתת לפשע הבזוי הזה להמשך.
ועוד משהו: שמרו היטב על ילדיכם. ראו לאן הם הולכים. מה הם עושים. עם מי הם הולכים. עקבו אחרי כל צעד שלהם. זה לא ריגול. זו אבטחה. שלא תתפלאו אחר כך שקרו לילדים דברים, ואתם לא ידעתם. |
שמש וים
בתגובה על בואו נדבר על כעס
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני כבר מוצאת את עצמי אומרת כל בוקר תפילה שישמור לי על הילדות לפני שיוצאות מהבית לבית הספר
ותודה בסופו של כל יום שעבר בשלום, ששוכבות לישון במיטתם.
יש דברים מפחידים לא פחות במגרש הבית-ספרי הקרוב
רק השבוע שמעתי מאמא אחרת בבית הספר על מעשה הטרדה של תלמידת ד' שהושתק על ידי ההנהלת בית ספר לבל יפחיד את שאר ההורים!
לדבר עם הילדים בזהירות ולחנך אותם להזהר זה חלק מהתפקיד שלנו כהורים.
איריס
זה אולי נכון, אבל לא יקרה בפועל, כי אנשים יעשו את זה גם אם זה יהיה מחוץ לחוק.
אני חושבת שענישה כבדה היא הפיתרון. (אולי עונש מוות לרוצחי ילדים?)
ואולי זאת התשובה
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/198778
חוץ מזה אני מתיחס לפדופלייה ופורנו - מה שאני רואה שהיום זה לא עבירה לצרוך סרטים ותמונות מהתחום הזה - וזה גורם לאוירה שיש לעבריין מעין לגטימצייה לבצע מעשים בפועל, צריך שיהיה חוק ברור וגם אוירה חברתית שגם הסתכלות בתמונות או סרטים היא אסורה בגלל השחתה - אולי זה היה מונע את הסיפור של המאבטח של הרמטכל או ראש הממשלה שאחרי מסיבת רווקות שבו ראה חשפניות סופר עליו לכאורה שהוא הלך ועשה מה שעשה.וחבל עליו באיזה מקום הוא עמד להתחתן ובשעה אחת חיסל את כול חייו..
(כלומר גם מסיבת חשפנות או שימוש בחשיפה הוא מחוץ לתחום לדעתי)...
אני קורה בספרי היסטורייה על הימים שבו לא נעלו דלתות בתל אביב (ובירושלים) - אפילו שעזבו את הבית - מה השתנה מאז ?
עלעול יקירתי,
לא נשארות מילים אחרי דברים כאלו, לא נשארות.
אני אמנם תומכת בעונשים כבדים ככל שניתן להחיל במסגרת החוק על פושעים הפוגעים בילדים,
אין מקום לרחם על מי שלא ריחם על חייהם של הרכים התמימים האלו בפרט ושל אחרים בכלל בכל גיל.
אך השאלה הנשאלת האם הדבר הזה מספיק מרתיע אותם?
הרי מדובר באנשים חולים, דפוקים, משוגעים, מטורפים, שכל היגיון מהם והלאה בשעת המעשה הנורא עצמו.
הם יודעים שהם עושים מעשה רע מאוד, שכן אחרת לא היו שפיטים, אך הם לא שולטים די על דחפיהם.
אז אפשר וצריך להראות את נחת ידנו על אלו שעשו את הרע ביותר.
אבל כמה נמנע מעשים חדשים רק בדרך הזו ועד כמה נוכל להשגיח על הילדים 24/7?
שאלה קשה, קשה, קשה, קשה, אין לי די תשובות, אין.
אני רק יכולה לגלות אמפטיה ואהבה אליך ביום כזה, בידיעה שאת פוקחת עינים חרדות על הילדים שלך,
שאת כל כך אוהבת, מחבקת ומנשקת, שהם האוצר שלך, הטעם לחיים, החיוך גם אם זה לא קל.
נשיקה גדולה ממני!