שלוש שעות של שכרון חושים ותחושת התעלות יוצאת דופן. לא ניתן להגדיר אחרת את החוויה הבלתי מצוייה הזו ששמה "אווטאר" בתלת-מימד. למי שטרם ראה, לא ניתן להסביר אחרת את החוויה, אלא כצפייה בסרט הקולנוע הראשון עם סאונד. או בסרט הקולנוע הראשון בצבע או בסינמסקופ. "אווטאר" הוא מכת הקורנס של עולם הקולנוע לתרבות הדי.וי.די ומסכי הפלזמה הביתיים. כחובב מדע בדיוני מושבע לא יכולתי שלא להביט בפניו של בני הקט שישב לידי עם עיניים נוצצות וגם בפניה של בתי הנלהבת פחות. יחדיו נסחפנו אל החוויה האולטימטיבית שבעיתונות היומית הגדירו אותה כ"אפקט אווטאר". 

"אווטאר" הוא כמובן סרט אנטי קפיטליסטי, אנטי אמיפריליסטי וכמו שנאמר אנטי אמריקאי. ג'ורג' W בוש היה נוטש אותו באמצעיתו לאחר שהיה משליך את זוג נעליו בחימה לא כבושה אל המסך המרצד. המין האנושי הקפיטליסטי חובב הממון הובס בידי הסוציאליזם המצליח של ה"נא'יבי" ואנחנו בקהל , חמושים במשקפי תלת מימד, חוגגים. ג'יימס קמרון, הבמאי עתיר התהילה, ניסה והצליח בכל קנה מידה לשגר טיל בליסטי פציפיסטי אל שמי תרבות המערב.

אני לא יכולתי שלא להיזכר בסופר קארל מאי ובגיבורו – גיבור ילדותי, וינטו מנהיג האפאצ'ים. הרי במה שונה האימפריאליזם של האדם ב"אווטאר" מהתפשטות ההתיישבות האירופית בצפון אמריקה ותחילת התהליך ההדרגתי של דחיקת רגלי שבטי האינדיאנים כדי להשתלט על אדמותיהם. פעמים רבות נעשה הדבר באמצעים אלימים וברוטאליים, ולפעמים באמצעות רכישת אדמותיהם "בנזיד עדשים" תוך העברתם לשמורות או הגלייתם מערבה.  במה שונה הכמיהה של האדם ב"אווטאר" למחצב ה"נדיריום" לעצמת התפשטות ההתיישבות הלבנה מערבה בחיפוש אחרי מכרות הזהב והעושר המהיר והקל? 

לדידו של קמרון, היו האינדיאנים צריכים להביס את האדם הלבן ולשלוח אותו בספינות עץ רעועות חזרה למולדתו הישנה באירופה. ממש כפי שעשו זאת בני ה"נא'יבי" כחולי העור, הפעם בספינות חלל משוכללות. אם כך, היכן היה נולד הבמאי המהולל והיכן הייתה הוליווד הנוצצת? ההיה לנו כלל את "אווטאר"?