דרך השיטה הכחולה
פוסטים פופולאריים
-
הרהורים קטנים לחנוכה
6/12/08 | 1090 צפיות
-
שנה טובה
17/9/09 | 762 צפיות
-
בין הרווחים
10/8/10 | 1114 צפיות
-
להיות סליחה
8/10/08 | 665 צפיות
-
להתעורר
16/9/08 | 637 צפיות
-
סדנה חדשה
7/6/09 | 851 צפיות
פוסטים אחרונים
- גשם 31/10/11
- לא ידעתי שאני גרה בניו יורק. 22/10/11
- קליידוסקופ 22/8/11
- מפרח לתמונה או: למה המקור לא חשוב. 12/8/11
- בריאה 26/3/11
- שיר טיפשי קטן 21/10/10
האחדות המגלה את עצמה - המשך סיפור החדר
| האחדות המגלה את עצמה
לפני כשבוע וחצי קיבלתי את הרהיטים לחדר המשוקם. עוד בנובמבר, לאחר מסירת הספה, נסעתי ליהודית. אישה יפה, צבעונית, שהראתה לי את הרהיטים הצבעוניים שבנתה לביתה שלה. הביקור אצלה דומה קצת לביקור בארץ הפיות, עם חיבור טוב מאוד לאדמה. אחרי התלבטות ארוכה, הוחלט על פוף ושני הדומים – גדול וקטן. "טוב" אמרה לי חברתי אלה "מה עם לבחור צבעים?" "לא לא" עניתי "את זה אני משאירה ליהודית. היא תדע מה לעשות". והיא ידעה. לפני כשבוע וחצי, בעודי חולה כואבת ועצבנית, נסעתי לסטודיו של יהודית לאסוף את הבגדים החדשים של החדר. נכנסתי לסטודיו ונשמתי נעתקה. יהודית כאילו קראה את מחשבותי, ויצרה מהן בדיוק את הפריטים שרציתי, בצבעים שרציתי, בדוגמאות הנכונות. כאילו הונחתה בהשראה עצומה ויצרה, בלי להכיר אותי, בדיוק את מה שמתאים לי. החדר הקטן אמור להפוך לחדר טיפולים שמרגיש כמו פינת קריאה בבית. וזה בדיוק מה שנוצר. כהרגלי, אני לא יכולה לסדר את הדברים באותו הרגע. אז הם ישבו קצת אצלי. אחרי יום, הכנסתי אותם לחדר וישבתי שם קצת. אחר כך ישבתי עוד קצת. כמנהגי עם חדרים, הזזתי אותם שמונה פעמים לכל כיוון, ובסוף חזרתי בדיוק לצורה בה הנחתי אותם ברגע הראשון בו הכנסתי אותם לחדר. למה? כי אני לא סומכת מספיק על האינטואיציה שלי, ואני צריכה הוכחות. האינטואיציה כיוונה אותי לסדר אותם בצורה אחת, ואני כדי להוכיח לעצמי שזה נכון, סובבתי אותם שוב ושוב, והחדר קטן, ואין הרבה אפשרויות, ובסופו של דבר חזרתי בדיוק לצורה הראשונה. אני יודעת שאומרים לא לסמוך על הרושם הראשון, אבל מה לעשות שהוא תמיד נכון? התחושה הראשונית מעולם לא טעתה עבורי, אז למה אני מפקפקת עדיין?
אני מודעת לזה שמדובר בפוסט קצת מבולבל. עדיין אני במערבולת ההוריקן, ולכן עדיין מבולבלת במקצת. הלימוד עכשיו, הוא הלימוד של לעבור מאמונה עצמית, לידיעה שהיא מעבר לאמונה, מעבר לכל דבר שאפשר להטיל בו ספק. ואני ממעריכי הספק. אני מאלו שתמיד שואלים "למה?" עכשיו אני מחפשת את הדרך, איך להאמין תמיד לאינטואיציה, איך להקשיב באופן העמוק ביותר לשטף הטבעי של הבריאה. מה שהיה עד עכשיו זרימה של נחל, הופך לנהר גועש. מה שהיה ריפרוף של אור בזוית העין, הופך למציאות עצמה. החיים קמים להגשים את מי שיצר אותם.
המשך יבוא.
וגם תמונות מוצלחות יותר. |
תגובות אחרונות
-
ayurveda איורוודה
בתגובה על פקאן
-
המחסן-של-נ"ל-ארגזים-
בתגובה על //
-
ש.ר.ה
בתגובה על חצב
-
יהודית מליק שירן
בתגובה על כמו הירח
-
אורית גפני
בתגובה על חג חירות שמח
-
בת אור הוצאה לאור
בתגובה על חשופים
תגובות (44)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יופי לך!
צבעים מדהימים, חיים ופותחים את הנשמה.
.
שתהני עם זה הרבה שנים מחייכות :-)
.
יהודה
אייך יודעים שזה נכון?
על ידי....
הקשבה מלאה, שקטה
לאינטואיציה לתחושות הבטן...
בלי פיקפוק ובלי לתת למיינד להתערב...
תני חיוך הכל לטובה
הכל באהבה
יהודית,
אוהבת את הצבעוניות השובבה.
תודה
דבי
מקסים
סמכי על עצמך יותר
לא קצת יותר
הרבה יותר
יצא לך מדהים
איפה הסטודיו נמצא?
תתחדשי !
ומאחלת לך את הימים שיבואו עם הקשבה עמוקה לעצמך
לימור
נפלא ענבל!
נשמע שאת בדרך הנכונה...
ושאפו ליהודית חברתי המקסימה.
תתחדשי,
ותמיד תתעוררי לחיים יפים שתצרי לעצמך...
שבת נפלאה
תמיד זה עיניין של ניסוי ותהייה.
תמיד יש טעויות ותמיד אנחנו גם צודקים.
עד שעולים מחדש על הגל הנכון...
מאד אוהבת את הביגוד החדש.
ומי שאומר שאין לסמוך על רושם ראשוני, נסיונו שונה מנסיוני-;).
מיוחד...תתחדשי, מאוד יפה.
תחושה מרעננת...
ברכות ליוצרת...ולזורמת...
סופ שבוע כייפי
*
* פנינה
צבעוניות נעימה
איזה יופי!!
לתת לאינטויאציה את מקומה הראוי ,
יחד עם זאת , החיים הם תהליך תמידי של התפתחות ושינוי ,
ואם לא חווים שהאמת של היום היא הספק של מחר
( שמה שברור היום כבר בונה בתוכנו את השאלה החדשה
יותר לעומק העיניין )
זה אומר שלא התקדמנו , שלא גדלנו באותו יום ,
ונשארנו מאחור , מפגרים , כי החיים תמיד נעים קדימה .
יום לא במובן של 24 שעות ,
אלא במובן שכל "יום" הוא שלב התפתחותי מסויים .
ענבלר היקרה..
ראשית תתחדשי..ותהני..אם הצבעים מדברים אליך...לא יכול להיות יותר מושלם מזה
החיים קמים להגשים את מי שיצר אותם משפט אדיר
איזה יופי צבעים של שמחה ואור
גם אני מתחברת לססגוניות שכזו
סוף שבוע מקסים
רותיל'ה
נו עם ידים כמו של יהודית , רע לא יכול לצאת.
האינטואציות הצבעים התחושות ....
תחושת ההתחדשות וההגשמה...
בהצלחה
היי לך
צבעוני וחי
תהני
ובהצלחה
יולי
אמנית דגולה ונשמה גדולה!
תתחדשי צבעים נהדרים
נהדר התחדשי ותהני .
לגבי האינטואיציה כמה נכון היא אף פעם לא טועה ולמה ? כי האינטואיציה היא קול הנשמה
שנמצאת במקום גבוה לפיכך רואה למרחקים של זמן, את מה שהאדם עצמו רואה כאן ועכשיו.
ולכן כל כך חשוב לשים לב להקשיב לה, בין לטוב ובין למוטב.
בהצלחה בעבודה ובעיצוב מקום העבודה.
אורית
*יפה מאוד, אהבתי את הצבעים.
תהני, ללא ספק מותיר הרגשה טובה !
מקסים , יצירתי, תתבלבלי ותהני !!
ממני יעל הרפז
ראשית תתחדשי
שנית הקשיבי לליבך ולאינטואיציות שלך ומה שתזמני לעצמך הייקום כבר ישלח
יו מגניבבבבבבבבבבבבב
ממש עושה חשק לפוף כזה
גם לענבל וגם ליהודית
שאפו
גם אני במקרה נכנסתי , מקסים כבוד ליהודית !
ענבל קסומה,
ממש במקרה שוטטתי וראיתי את הבייבי שלי בפוסט המרגש שלך.
דומה שאת צומחת לנגד עינינו והפינה מולבשת עליך כמו כפפה.
זיהיתי אצלך התמרה בין המיפגש הראשון שלנו לזה בו הגעת לקחת את הפוף
כשבין לבין התפלחתי לפוסטים שלך.
את פשוט מקסימה, ענבל,
והחיים מחייכים אליך עכשיו :))
תתחדשי ...בילבול זה לא נורא זה חלק מתהליך של צמיחה אמיתית . של חיפוש .
תודה שרי!
אכן האינטואיציה שלי הוכיחה לי פעם אחר פעם שהיא מדוייקת מאוד.
וזה בהחלט שיעור.
שמחתי לראות אותך כאן :-)
ענבל,
מאוד אוהבת לקרוא אותך.
מבולבל או לא, זה מאוד מדבר אלי.
---
קודם כל תתחדשי על הריהוט.
איזה כיף!
נראה באמת מלא שמחה ואור ואנרגיות טובות!
---
ובקשר לאינטואיציה,
נכון, זה שיעור שצריך ללמוד.
ושלך כנראה באמת טובות!
תודה!
אשתדל לשלוח, אבל אני לא יודעת איך עושים הוריקנים.
נשמע שזה יופי של הוריקן.
למרות שמערבולת זה לא תמיד כלכך כיפ.
מחכה לשמוע את ההמשך ל"המשך סיפור החדר"...
(נשמע הוריקן חמוד - תשלחי אליי אחרי שתגמרי)
אכן לבש :-)
תודה!
זה בדיוק העניין!
כמה זמן הייתי חוסכת לעצמי, אם הייתי פשוט מאמינה לעצמי ולאינטואיציה שלי.
מסע קניות של שעתיים היה מצטמצם לחמש דקות,
מהפכים בחדר שנמשכו שבוע היו הופכים לחמש דקות עבודה.
יש בזה משהו משעשע - כמו סרט שרץ מהר כדי להגיע נקודה בה התחיל.
תודה!
תודה רבה!והחדר לבש חגיגה.
תתחדשי!
רותי.
ענבל,
לרגע עזבי את הספק - כבר התמונה שהבאת ממחישה את האור, צבעים קורנים וחמים!
ואני די יכולה להבין אותך לגבי הספק - הנטיה הזו לא לסמוך על האינטואיציה, זה כל כך אנושי איך שאת מספרת את זה.
אגיד לך לגבי עצמי רק קטע קטן, שולי למדי ובכל זאת - [
לא אחת הבגד הראשון שאני מודדת בחנות, הוא ממש טוב, ובכל זאת אני מודדת חצי חנות לפחות (הרי מצווה לשגע את המוכרות) וחוזרת... אליו, אותו אקנה.
נכון, זה רק בגד, אבל גם זה גם איזה ספק לגבי החוש שלי לבחור לעצמי בגיזרה נכונה, צבעים נכונים, טעם נכון לי, שיקצר לי את ההליכים המהנים אך גוזלי הזמן האלו.
שנה אזרחית חדשה, חדר חדש - תיהני!
תתחדשי. צבעים נפלאים.