ישר כסרגל

כשיוני היה בן 16 עוקל חשבון הבנק של אמו, והוא פתח למענה חשבון בנק על שמו.

כיום יוני בן 32, אך עדיין עובד בפרך כדי לכסות את החובות שהגיעו ל- 450 אלף שקל.

כתבה מאת אורלי וילנאי:

"איך נרדמים בלילה כשחייבים 450 אלך שקלים?

אני לא זוכר לילה אחד שבו ישנתי שינה רצופה, כבר יותר מ- 15 שנה".

כשיוני היה בן 16 הוא חשב שהצליח להציל את משפחתו מאבדון.

כמה חודשים לפני כן עוקל חשבון הבנק של אמו.

המכולת הקטנה, שניהלה עם בן זוגה, הייתה נתונה לסכנת סגירה ויוני הבין שצריך לעשות משהו.

הוא מיהר לפתוח חשבון בנק.

בפעם הראשונה הגיעו אליו הגובים חצי שנה לפני הגיוס.

התברר שאמו ובן זוגה הסתבכו בחובות ושהחובות רשומים על שמו.

בתחילה דובר על 80 אלך שקל, אך ערב הגיוס התברר שהחוב עומד על 150 אלך שקל.

לפני יוני עמדה האפשרות לא להתגייס ולצאת לעבודה.

אלא שהוא לא אחד שבורח. יוני הוא אדם ישר כסרגל.

כשהוא השתחרר הסתכמו החובות שעל שמו ב- 250 אלף שקל.

בתקופה שבה רוב בני גילו מתכננים את הטרק בנפאל, יוני כבר עבד בשתי עבודות יום ובעבודת לילה אחת.

הוא עשה ועושה הכל כדי להשתחרר מהעול. אלא שהחוב הולך ותופח.

היום הוא כבר חייב 450 אלף שקל.

אף שכל חייו הבוגרים הוא חי בחרדה כלכלית מוחשית, יוני לא כועס על אמו, גם לא על בן זוגה שנטש בחלוף השנים.

"זאת אמא שלי, היא לא עשתה את זה בכוונה"...

יוני הוא היום בן 32. לפני ארבע שנים התחתן, לפני שלוש שנים נולד לו ילד.

גם בעניין הזה היו לא מעט נדודי שינה.

איך מביאים לעולם ילד כשאין לך במה לגדל אותו, כשכל מה שאתה משתכר מופנה לכיסוי חובות.  אלא שמבט אחד בפעוט מחזיר את הטעם לחיים.

שירי אשתו אומרת ש"כל הכסף שנרוויח, הולך לכיסוי הצ'קים שהגיעו לידיים הלא נכונות.

אפילו לחגוג יום הולדת לילד אנחנו לא יכולים. מדובר במותרות".