רגעים מכושפים

או

התערוכה "השדה שמאחורי הבית" מזמנת לי מפגשים מרגשים

        קישור לקליפרומו לתערוכה:      http://www.youtube.com/watch?v=-AAKR3Hl66A

יואב המדפיס –                                                                                     ערב לפני שהייתי אמורה להיפגש עם המדפיסה לתמונותיי, פגשתי את רועי של אורית בשדה שלחץ עלי לפנות אל המדפיס שלו "הוא נותן אחריות ל-99 שנה על ההדפסות!" החלטתי עם האוצר שלי, אלי, שנקפוץ אליו ולו רק כדי ללמוד עוד משהו בתחום. ישבתי עם יואב במשרדו ושאלתי אותו מדוע העסק שלו נקרא "קובי-רן" ולא יואב. "העסק הוא על שם שני חברים שלי שנהרגו במלחמת יום כיפור" הוא ענה. "גם אח שלי נהרג באותה מלחמה" סיפרתי לו. "היכן?" הוא שאל. "בשארם, על הצפרא" עניתי. לתדהמתי תפס יואב בראשו ודמעות החלו לזלוג מעיניו המדהימות. "העסק שלי קרוי על שם קובי חפץ, חבר ילדות שלי מרמת השרון. איך קוראים לאחיך?" אליעזר" השבתי. "אלי האוזמן?, הרי הכרתי אותו" אמר לי יואב בקול חנוק מדמעות. מאותו רגע הוא כבר היה הרבה מעבר ליואב המדפיס, הוא הפך לחלק מהמשפחה.

5.    היזם של הבניה –                                                                                  

סליחה שאני יושבת עם הגב אליך, אמרתי לגבר חביב שישב בסמוך אלי בארומה קניון רוטשילד. את בטוחה שאת מישראל הוא השיב ונתן לי נשיקה בגב כף ביד שהגשתי לו. לאחר שסיימתי את ארוחתי ניגשתי אליו ונתתי לו הזמנה לתערוכה שלי. את מכירה את זאב דורות, הוא חבר מאוד טוב שלי. אז נתתי לו הזמנה גם בשביל זאב. על מה התערוכה שלך, הוא שאל. על השדה שמאחורי ויניק, עניתי לו. הצלחנו למנוע את הבניה, הוספתי ולהפתעתי הוא אמר לי, את יודעת מי האיש שיושב מולי? זה היזם של הבניה...