בס"ד 03.01.2010 ל- TO: The Johnson's לכל בני משפ' "ג'ונסון" ומשפ' "סורי" ובמיוחד לך אחותי ,לימור ולך גיסי היקר מארק וכמובן לבנות דניאל ומישל , לרוקט , סאנדי והחתולה קיטי וכמובן סבא וסבתא ג'ונסון. השעה 3.00 בלילה ואני שובר לי את הראש ........יודע מה רוצה לכתוב , אך לא ממש יודע במה וכיצד להתחיל.......עברו להם 21 ימים מאז שהגענו אני ואבא לאמריקה(מתנה מאבא לסיום הלימודים).לך, אחותי לימור ולמארק , אני חייב לומר שזוהי "התקופה" והחוויה הגדולה שחוויתי בחיי ואינני מוצא המילים הנכונות כדי לתאר אותה.בחרתי במשפט אחד: " אורגזמה מתמשכת למשך 21 יום " יתכן והבחירה במשפט הינה "טעות" וההגדרה איננה במקום ואולי לא "יובן" נכון , אבל זה מה שאני מרגיש . ניתנה לי "הזכות" להכיר אותך , אחותי.....מקרוב!בילינו "זמן איכות" ביחד ולמדנו להכיר בדרך שלנו טוב יותר אחד את השני , התווכחנו וקצת כעסנו אחד על השני וניסינו וגם הצלחנו לפי דעתי להבין אחד את השני.......ונכון לעכשיו אנחנו מחוברים ומקושרים והשאר הכל בינינו......(מרגיש חייב לך יותר ממה שמסוגל לתת לך). ולך, מארק שאותך למדתי להכיר..... תודה מיוחדת וכפי שכבר כתבתי לך ועדיין משוכנע ובטוח שאתה מארק ג'ונסון : " הבעל הכי טוב לאחותי , והיא האישה הכי טובה בשבילך " במהלך השבועות האחרונים בעודי חי ונושם את " גן העדן של אמריקה " הגעתי להחלטות בחיי האישיים , ומודה ומתוודה שלכם משפ' ג'ונסון היקרים ובזכותכם ובעזרתכם מצאתי את " יעודי " בחיים. בעודי מתארח בביתכם ונהנה מכל רגע ורגע ונמצא במעין חלום וסרט מתמשך במשך 21 ימים ולילות....אך עדיין יודע לעצמי: " מאין באתי ולאן אני הולך " התענוג המתמשך הזה מסתיים היום בשעה 13.45 ב- sun'03jan בטיסה ישירה מלוס אנג'לס לתל-אביב מספר טיסה : 0006. כותב אני אליכם משפ' ג'ונסון , ממעמקי נשמתי וללא טיוטה ואומר לכם שוב : תודה , תודה על הכל ומכל הלב...... GOD BLAS YOU ALL אני יורם , מרגיש שאני חלק מכם ואתם חלק ממני ואנחנו כולנו..." משפחה " . נ.ב אי אפשר "לומר" "ולעשות"הכל מהכל ,לכן נסתפק ..... בכך..... אוהב אותכם...חזק!! יורם. הערה חשובה וכללית: לצערי , לאחר כתיבה והעלעת "פוסט" משנה ה-"קובץ" צורתו המקורית.....איתכם הסליחה!!!!!! |