כנראה זה טבוע בי.

הלא גם שכשהייתי ילדה לא סבלתי ת' שפן הקטן', 'יש לי גלידה הכי טובה' ועוד ובכלל זה לא שפן זה ארנבון ולי כאחת שעבדה עם בעלי חיים זה מביא ת'גננה.

אני אהבתי את יהודה אטלס שכתב לעולם מזווית ראייה אינפנטילית אותנטית.

הוא כתב על החמוצים בשימורים שהילד מעדיף על הצינצנת של אבא, הוא כתב על הקציצה שמפילים מתחת לשולחן לכיוון החתול (הופה מסתבר שקזבלן לא היה היחיד), הוא כתב על ה'אני' שבילד ואז הגיע גם אריק- האיינשטיין של ישראל והמשיך 'כמו גדול', השתתף בשתי קלטות תאווה לעין ולאוזן שבתוכן לא מעט פנינים.

אני בחרתי להביא לכם שיר המייצג אותי אישית בשעות אלו...בעצם במרבית היום.

אני חייבת לשגר אותו כי תמיד הזדהיתי עם 'הצריך הזה',  אז אני משגרת לכם את 'הצריך הזה' כי רוצה כזה וסליחה מראש שקליפ אין, רק שיר שעושה טובבבבבבבבבבב על הלב ומביא ת'חשק להגיש מכתב התפטרות כבר בבוקר זה וללכת לדוג בים או אולי פשוט להתפנן בבית בפסיביות מזהרת.

קבלו את שיר ה'אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף' האולטימטיבי.

יום נפלא

ממני

הילד הזה הוא א נ י .