כותרות TheMarker >
    ';

    פתיחה

    ארכיון

    0

    עורך יקר..זה בנתיים עד שאמשיך את הסיפור הגדול

    7 תגובות   יום שלישי, 5/1/10, 09:22

    עורך יקר-סיפורי האישי שמעולם לא סופר 

    זהו סיפורי האישי והטרגי שאיש לא שמע עד כה על כן עורך יקר הינך מוזמן להעבירו לקוראיך. 

    נולדתי בבית עשיר ומבוסס.

    אבי –שלא היה אימי,יצא כל בוקר לעבודתו בכביש...הוא היה סולל אותם ביום ,ומקבל לקוחות עיסקיים לעת ערב.

    דודתי מצד הכלה הייתה מנכשת עשבים בגינה הצנועה (24 דונם) ולפעמים נישקה גם אחרים.

    אחותי שעבדה לפרנסתה כג'יגולו צמרת והייתה בעלת פנסיון לחלזונות ביתיים,הייתה דואגת לי היטב ובוחרת עבורי סרטים  "חינוכיים" במיוחד בספרית הוידיאו השכונתית.

    אני מצידי דווקא בחרתי מפ"ם-ושם תוך כדי הפעילות המפלגתית (גם) הכרתי את מי שלימים הייתה אימי האהובה-אהובה לבית זוננשטיין. (מכיר?)הייתה זו אהבה ממבט שני (בשל משקפיי עבות העדשות וראייתי החלשה),לפעמים בשעות דיכאון אף צפינו ב"מבט" עין בעין .(אנחנו היינו הרייטינג של הערוץ)

    לעיתים קרובות יצאנו לטייל בחיק הטבע האורבאני של העיר תל אביב,אני הייתי יושב בעגלה והיא הייתה דוחפת ומקללת בעיראקית חרישית,ויחד היינו צופים בשקיעות נוגות מעל הטיילת.

    "חירבב אל בהמע אל ניבעה עחק" היא הייתה אומרת ,ואני הייתי מקבל הכול באהבה גלויה ובחיוך דבילי נסוך על פניי.

    הימים חלפו לאט,אני גדלתי עם הבנק אך נשארתי עם המינוס,התמניתי לתפקיד רם מעלה ב"סולל הורס" (תראה מה עושה חברות במפלגה הנכונה),ולאחר שחיתות נוראה בה הייתי מעורב טוב על האש הועברתי להיות העוזרת גננת של אילנה בגן רבקה.

     מפאת פרטים חסויים בתיק החקירה אאלץ לדלג על תקופה אפילה זו בחיי – בה הייתי חשוף לטיטולים צואים ,לילדים צורחים וללופ אין סופי של יובל המבולבל.

    שבתי אל העיר כמנצח-המפלגה החליטה להעניק לי את הכבוד הראוי לי והוציאה במהירות חוזה  התנקשות בחיי תמורת סכום סמלי.

    למזלי הרע לא הצליחה תוכנית זו לצאת אל הפועל.

    דווקא באותו השבוע ניצחה הפועל (ניצחונה היחיד בכול העונה) ,ועקב מצב הרוח האדיר והאופוריה לא הצליחו קברניטי ההסתדרות למצוא ולו שחקן ממורמר אחד שיוציא עלי את תסכוליו.

    איזה באסה עורך יקר-אני דווקא כל כך אוהב את הכדורגלנים השריריים..השעירים והמטומטמים האלה..נו,שויין.

    טוב,אפוא היינו?אהה כן-תוך כדי גדילה מאסיבית שמתי לב כי משהו חסר לי.

    מה היה הדבר לא ידעתי ,אבל בתוך תוכי ידעתי בוודאות כי מה שנחוץ לי באופן בהול זה שני מליון דולר בשטרות לא מסומנים על מנת שאוכל להתגרש סופסוף כמו כל בנאדם נורמאלי.

    בייאושי המר מילאתי טופס טוטו (טור אחד בלבד) ומה רבה הייתה הפתעתי כשזכיתי יחיד בפרס האחרון (משהו כמו 4 שקלים ו-32 אגורות למוטב בלבד) .

    החלטתי ללכת על גדול-לקחתי במהירות מונית לאחד מאזורי היוקרה שבסביבה,ובעוד המונה פועל על תעריף 2 פרצתי אל הבית המפואר ביותר בסערה .

    "כן איש צעיר,במה אוכל לעזור לך " שאל אותי איש מבוגר הדור בלבושו.

    "אני רוצה את ידה של בתך" אמרתי בתקיפות אך באיפוק נורא (השלפוחית שלי לחצה כבר שעתיים)"אין בעיה בכלל" ענה האיש,"רק אל תשכח להחזיר לארון את כל החלקים בגמר השימוש".

    אספתי את יקירתי אל בין זרועותיי המסוקסות למשעי,כשאני מוחה דמעה סמויה בין עיני שפזלו בעדינות אל העוזרת התאילנדית שנראתה שווה משהו (30 דולר יציג במחיר שווקי בנקוק)

    עד מהרה פרצנו לתודעת הציבור הרחב.לא הייתה רכילאית אחת שלא כתבה עלינו...פשוט לא הייתה-לכן נאלצנו לכתוב בעצמנו ..בעיקר צ'קים.

    לא חסכנו במאום-לבחירת ליבי קניתי 2 ק"ג ברגים שניים וחצי אינטש וליטר דבק על מנת להחזירה לכשירות.

    את הטסט היא עברה בהצלחה,למרות אי אלו תקלות במערכת החשמל,דבר  שגרם לה ניצוצות.והבוחן,חשב שהיא כל כך מתרגשת ממנו...האידיוט !

    שיגרת חיינו התמסדה עד מהרה-אני הייתי מעורה בחוג הסילון במסגרת עבודתי השוטפת כמנקה מטוסים,ויקירתי האהובה פיזזה לה בכיף ובפרגון ברחבי העולם.

    פריז,לונדון,מונקו קאן וגם שם..

    בזבזה כספים על שמאל וימין ומין.

    הכול היה יפה כל כך,לא היה חסר לנו כלום.

    מידי ערב ארגנו ארוחת ערב לאור נרות-לא בגלל שאנחנו כאלה רומנטיים  אלא הודות לחברת החשמל שניתקו לנו את הזרם עקב אי תשלום.

    שתינו מים מינרלים משלוליות כדי לשמור על בריאותנו (תודה לעירייה שניתקה לנו את הברז).

    כאמור הכול היה טוב ויפה עד אשר פרץ לחיינו הגנן השכונתי-בחורצ'יק גבה קומה ,יפה תואר עוזב קיבוץ בעברו ושוטף חדרי מדרגות בהווייתו-יקירתי,בראותה אותו נמסה כולה. (רק חידוש הדבק עלה לי עוד 25 שקלים) וברחה איתו לירוחם.

    מה היה חסר לה? אני שואל וגם משיב-כלום !!!

    כלום לא היה לנו..אז זאת סיבה לברוח??

    והיופי מהו??

    אז מה אם אני דרדס שמנמוך שקו השיער האחרון שלו הוא על החזה מלפנים ועל העורף מאחור-ואילו ה-הוא יפה וגבוה ??

     אנה פנתה האהבה ??(שמאלה לסוף העולם??)

    אז בטובך-אמור לה שאם היא קולטת אותי שם באפ אם שם בירוחם שתרים טלפון לאיזה מטר-מטר וחצי ונראה אם אולי נוכל לאחות את השברים (שלה) ואת אחותה גם כן.

    כי טוב יותר כבר לא יכול להיות..לא ככה?? 

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/2/10 14:52:


      כפי שאמרה קודמתי זרובבלה בלבוש המלכה ויקטוריה, אכן כן

      בודאי ובודאי...

        11/1/10 15:31:

      אכן,

      ללא ספק ובודאי

      פרופיל

      ירון הולנדר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשימה