כותרות TheMarker >
    ';

    הדרך אל האושר

    תיקון עולם, תיקון פנימי ותיקון אופניים.
    מסיבות טכניות בלבד הפניות לקוראים הן בלשון זכר - עמכן הסליחה.

    הבלוג בתקשורת

    ארכיון

    זליכה: הפיקוח על שוק ההון צריך לעבור לידי המפקח על הבנקים

    5 תגובות   יום שלישי, 5/1/10, 12:47

    המשך הראיון עם החשב הכללי לשעבר, פרופ' ירון זליכה * וגם: ניגודי העניינים של מי שאמורים לשמור על הפנסיה שלנו

      

    (לתחילת הראיון)

     

    נוחי דנקנר מחד לווה סכומי עתק מהציבור הרחב; ומאידך - הוא הבעלים של קבוצת כלל, שמעניקה אשראי לבעלי ההון (אגרות חוב). יש כאן ניגוד עניינים מובנה. דבר דומה ניתן לומר על איש העסקים יצחק תשובה, שהוא בעל שליטה באקסלנס ובהפניקס.

    ד"ר זליכה, האם לדעתך יש לאסור אחזקה צולבת מעין זו?

     

    למרבה הצער, שוק ההון הישראלי כולו סובל מבעיות סוכן למכביר ומרגולציה חסרה עד לא קיימת. המצב שאתה מתאר נקרא בספרות non bank banks , כלומר בנקים למעשה שאינם מוגדרים להלכה כבנקים. לו היה הפיקוח על הביטוח ועל שוק ההון נתון לפיקוח על הבנקים הייתה נאכפת על מוסדות אלה הרגולציה הקיימת ביחס לבנקים, על מניעת ניגודי העניינים, הבעלויות הצולבות וריכוזיות של עסקים ריאליים ועסקים פיננסים.

     

    תגובות

    דובר משרד האוצר סירב להגיב לטענותיו של ד"ר זליכה בנוגע לפיקוח על שוק ההון.

     

    תרגום מ"כלכלית" לעברית

    אין פלא שאנשים פוחדים ממדורי הכלכלה, אם מדברים אליהם בסינית. הנה תרגום של השאלה והתשובה שלמעלה לעברית פשוטה.

    רובנו לא יודעים ולא מבינים כיצד מושקעים הנכסים הכי חשובים והכי משמעותיים לאיכות חיינו: החסכונות ארוכי הטווח שלנו - הפנסיות, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וביטוחי החיים. זה הכסף שאמור לשמש אותנו בזקנתנו או, חס וחלילה, במקרה של פטירה, פציעה או מחלה קשה.

     

    האחוזים הבודדים שאנחנו ומעסיקינו מפרישים מהמשכורת מדי חודש מצטברים, לאורך עשרות שנות עבודה, למאות אלפי שקלים, ולעתים קרובות אפילו יותר ממיליון ₪, לעובד בודד מהמעמד הבינוני.

     

    חלק ניכר מהכסף הנ"ל מושקע במה שמכונה בממבו-ג'מבו של מדורי הכלכלה איגרות חוב קונצרניות. בעברית פשוטה אלה פשוט הלוואות. הלוואות שאנחנו נותנים לבעלי ההון ולתאגידים גדולים, על חשבון הפנסיה שלנו. בעלי ההון לוקחים את ההלוואות האלה, משתמשים בהם לקניית עוד חברות ומפעלים, מתעשרים עוד קצת, ואחרי כמה שנים מחזירים לנו את ההלוואה - בתוספת ריבית. לכאורה - עסקה מוצלחת בשבילנו, טובה גם בשבילם.

     

    הבעיה היחידה היא, שבעלי ההון לא תמיד מחזירים את ההלוואות, מסיבות שונות ומשונות. השאלה היא, מה קורה אז.

    כדי לדעת מה צריך לעשות מי שנותן הלוואה, כדאי ללמוד מהבנקים. הבנקים לא פראיירים: כשהם נותנים הלוואה לחברה עסקית מסוימת, הם בודקים היטב את מצבה של החברה, ואת יכולתה להחזיר את ההלוואה בזמן. בכל מקרה - גם אם מדובר בחברה מצליחה מאוד, שלקחה הלוואה קטנה מאוד - הם מקפידים גם לדרוש שיעבוד, כלומר, מעין משכנתא: במקרה שהחברה תפשוט רגל, חס וחלילה - נכסיה יועברו לידי הבנק. לדוגמא, אם הבנק נותן הלוואה לחברת שבונה קניונים, הבנק חותם עם החברה על חוזה שעל פיו, במקרה שהחברה תפשוט רגל, המבנים והקניונים ששייכים לחברה יועברו אוטומטית לידי הבנק.

     

    הבנקים בישראל לרוב מאוד יציבים, ומרוויחים מצוין. על הבנקים יש גם פיקוח הדוק של המדינה: המדינה יודעת היטב, שאם הבנק יפשוט רגל, היא, המדינה, תידרש להתערב, ולהציל את כספי הלקוחות. לפיכך היא מפקחת על מנהלי הבנקים, ואוסרת עליהם לקחת סיכונים גדולים מדי. לא להלוות סכומים גבוהים למי שעלול לא להחזיר את ההלוואה.

     

    אם הבנקים לא פראיירים, אז מי כן פראיירים בסיפור הזה? ניחשתם נכון: אלה שמנהלים את הכסף שלנו - האזרחים הקטנים.

    לאלה שמנהלים את הכסף של (כמעט) כולנו קוראים גופים מוסדיים: קרנות הפנסיה, קופות הגמל, חברות הביטוח וכו'. גם הגופים המוסדיים נותנים הלוואות לתאגידים ולבעלי ההון. אבל, משום מה, אלה שמנהלים את הכסף שלנו מגלים נדיבות מפתיעה: הם לא מוודאים מספיק טוב, שמי שהם נותנים לו כהלוואה את כספי הפנסיה שלנו, גם יחזיר אותה בזמן. כשמסתבר מדי פעם, שההלוואה אכן לא תחזור בזמן, הם מגלים ותרנות מפליגה - על חשבוננו - ומסכימים שההלוואות האלה יוחזרו בדחייה של כמה שנים. או שלא יחזרו כלל.

     

    למה הגופים המוסדיים נוהגים כך? ראשית, כי לא אכפת להם מספיק. להתמודד עם לווים, לבדוק את יכולת ההחזר שלהם, להגיש נגדם תביעות משפטיות כשהם לא מחזירים את ההלוואות בזמן - זה כאב ראש גדול. לאלה שמנהלים את הכסף שלנו, אין כסף וסבלנות לכל זה. הם יודעים היטב, שלרובנו אין מושג מה קורה עם החסכונות שלנו, ושלא נעניש את מי שמנהל את הכסף שלנו באורח כושל ורשלני.

     

    שנית, חלק מהגופים המוסדיים, שנותנים הלוואות, שייכים בעצמם לבעלי הון - שלוקחים הלוואות. כך, כאמור, "כלל" שייכת לנוחי דנקנר, ו"הפניקס" ו"אקסלנס" שייכות ליצחק תשובה.

     

    האינטרס של מי שנותן הלוואות - שזה אנחנו - הוא, לבדוק היטב את יכולת ההחזר של הלווה, ולדרוש מהלווה ריבית גבוהה, החזר

    מהיר של החוב ובטחונות לכך שיחזיר את ההלוואה בזמן. האינטרס של בעלי ההון דנקנר ותשובה, שלוקחים הלוואות, הוא בדיוק הפוך: לשלם ריבית כמה שיותר נמוכה, ולהחזיר את ההלוואה כמה שיותר מאוחר (חשוב לציין, שעד עכשיו דנקנר ותשובה תמיד החזירו את ההלוואות בזמן). לכן, חברות ביטוח וקרנות פנסיה שמצד אחד נותנות הלוואות לבעלי ההון, ומצד שני שייכות לבעלי הון, שבעצמם לוקחים הלוואות, סובלות מניגוד עניינים מובנה.

     

    מה שזליכה מציע הוא, שהמדינה תפקח באופן הרבה יותר הדוק על מי שמנהלים את הכסף של כולנו. שוב, מדובר בסכומי עתק - מאות מיליארדי שקלים. כפי שהמדינה מפקחת היטב על הבנקים, שבהם נמצאים חשבונות העו"ש של כולנו ביומיום - צריך לפקח היטב גם על מי שמפקחים על הפנסיות שלנו.

     

     

    * תודה לאיתי, עידן, מעין, אורית, יעל, אורן, לקסי, גלעד, רותי, ישראל וצוף על עזרתם בהכנת הרשימה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/7/10 09:19:
      כל החוקים המוניטריים והסוציאלים לכאור שחוקקה הממשלה הזאת והקודמת פגעו בציבור והגדילו את רוחי הבנקים, הגיע זמן שבנקים יפצו את הלקוחות על כשלונם בהשקעות לא נכונות, עוד לא ראיתי איזה בכיר שפוטר עקב השקעות בקרן פנסיה או קרן נאמנות כושלת שגרמה הפסדים לציבור,בטח לא פיצוי למשקיעים, כמובן שהבנק פוטר את עצמו ע"י "חתימה על אי יעוץ " כחוק, חוק קרן פנסיה זה פשוט גזל, -שמסיר אחריות מביטוח לאומי,


      ברחל בתך הקטנה, אתה רוצה להגיד שאנחנו נותנים הלוואות בלי ערבון? בלי ערבים? בלי משכון?

      ובמילים אחרות - בלי שכל???

       

      בחיי, עם של צדיקים וגומלי חסדים!

        6/1/10 00:18:


      המוסדיים אינם פריאירים!!!

      הם מקבלים את העמלות שלהם בכל מקרה -

      הפריארים הם "עמך" שסובל מכל הכשלונות!!!

      גם המפקח על הבנקים אינו פריאר.

      הוא לא יפקח יותר מדי... הוא יודע טוב מאד שאם יגזים - לא תחכה לו משרה מכניסה

      אחרי שיפרוש מהמגזר הציבורי.

      לכן, הוא יפקח - אך לא יותר מדי...

      ראיון חשוב, מכיוון שירון מכיר היטב את שוק ההון בארץ, הן כרגולטור והן ברקע מעשי ואקדמי.

      בהקשר להערתך בחלקו הראשון של הראיון, אני דוקא רואה בחיוב, את השינוי בעמדותיו של ירון.

      כמי שתמך בהפרטה  אך נוכח בנזקים העצומים שגרמה, בגלל היותה הפרטה מופקרת ללא פיקוח ורגולציה,

      אינו דבק בקו נוקשה ואנכרוניסטי.

      שינוי בעמדה בהחלט מלמד על פתיחות מחשבתית וביקורתיות בונה.

      אגב, כבוגר האוצר, המלצתו על בנק ישראל, כגוף מרכז של הפיקוח על שוק ההון, הוא בהחלט הכרה חשובה, בחובבנות וחוסר היכולות של האוצר, עם נעריו המתחלפים חדשות לבקרים, לנהל פיקוח ורגולציה בתחום רגיש וחשוב זה.

      בקרו באתר החדש