לפעמים אני קצת מודאגת

מהדממה,

לא, לא מהשקט,

את השקט אני דווקא די אוהבת .

אז עד שממך אני שומעת,

 אני אוספת לי במחשבות,

כל מיני כאלה זכרונות,

תחושות שמחות, מחוייכות

ממך,
ה מ
ת
פז
ר
ו ת
להן אצלי בתוך הלב

בתוך הגוף, בנשמה,
ומתוכי יוצאות

אליך.

אני אוספת,

מארגנת,

מסדירה

אותך עוטפת, מחבקת,

מקרוב ורחוק

ומביאה לך ולי

תחושות שירגיעו ויסדירו

חיוך פשוט וחם,

שיסיר אט אט כל עננת דאגה...