אגוז
לרגל יום ההעפלה והמחתרות בצפון אפריקה, האירוע השנתי ה-32 שיתקיים באשדוד ביום 12.01.2010, הנני מצרף את שירי "אגוז" אשר נכתב על ידי לזכר מ"ד הנספים.
השיר מדבר בעד עצמו. עגנה בחיפה, השלטונות הבריטיים בארץ תכננו לגרש את המעפילים שעל סיפונה, ועל מנת לטרפד את גירושם, יזמה "ההגנה" פגיעה במנוע האוניה. פגיעה שתוכננה לשבש הפעלה טכנית של האוניה, היתה בסופו של יום לפגיעה קשה וקטלנית לחלק מהמעפילים.
"סטרומה" - אונייה שנשאה 760 מעפילים, פליטים יהודיים שנמלטו מרומניה הפאשיסטית. האונייה הוטבעה בשנת 1942 בים השחור, בידי צוללת סובייטית.
אנדרטאות לזכר הנספים מעפילי "סטרומה" הוקמו: בעתלית, באשדוד ובחולון. |
תגובות (50)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
והאוניה " מפקורה" שטבעה בים השחור ב-1944ועליה יותר מ-300 מעפילים
לכולם יהא זכרם ברוך .
באשדוד
נמסר לי על ידי יו"ר ארגון פעילי המחתרת, ההעפלה ואסירי ציון
בצפון אפריקה, לוח תמונת הספינה "אגוז" עם ההקדשָׁה דלהלן:
לעזרא מורד היקר
הנהלת ארגון פעילי המחתרת,ההעפלה ואסירי ציון
בצפון אפריקה, החליטה להעניק לך
תמונת הספינה "אגוז"
וּבְרִקְעָהּ השיר שחובר על ידך בכשרון רב-
בהערכה ובהוקרה
מאיר קנפו
יו"ר הארגון
אשדוד
6 נובמבר 2008
חשוב לזכור ולהזכיר!
תודה
לעזרא היקר,
תודה רבה על הדברים שכתבת ושהבאת על המעפילים חדורי הכמיהה, לבוא להקים ולהתקיים בארץ אבותינו.
עזרא,
השיר שלך ריגש אותי כמו גם חידש לי (
)
והכתיבה המשובחת שלך רק האדירה את שמם של הניספים.
יהי זכרם ברוך
תודה לך
.
עזרא ידידי היקר
* תודה ששיתפת
הפוסט שלך היה אף יותר טוב משיעור לאזרחות (-:
מחיה
עזרא היקר..
תודה על הפוסט המחכים.
לדאבוני הרב..על האונייה סטרומה היו שלש מבנות משפחתי....
האונייה טובעה כידוע ומתוך 700 נוסעים ניצל אחד.
תודה על הפוסט הטוב וחשוב שהבאת.
*
לבי לבי עם משפחות הנספים..
אירוע קשה
וכתיבתך כה נוגעת
יהי זכרם ברוך....
חשוב.
יפה.
תודה.
בני
עזרא,
השיר שלך רגיש ומרגש.
חשוב לזכור ולהזכיר.
תמי.
בטבריה בשכונה בה אני גר , שכונת רמת אגוז,
לא מציינים את יום השנה לאסון.למרות שקרובעי משפחה רבים של הנספים גרים בשכונה ובטבריה
כבוד לזכרם
.
חוליה נוספת, וכואבת, של
המסע הציוני.
תודה לך עלזרא היקר על
התזכורת הכואבת אך הנדרשת
של ספינת המעפילים "אגוז".
ועל הדרך בה עברו ונלחמו יהודים
להגיע לארץ בכל מחיר לעתים גם במחיר חיהם.
ובאותה אוניה טבעו 44 יהודים שביקשו
להגיע למדינה שבה יחושו בית.
והיו כמה שניצלו וסיפרו את הסיפור הנורא.
יהי זכרם ברוך לעד.
ולך עזרא כל הכבוד על שאינך שוכח את
התאריך...
יהי זכרם ברוך !!!
יקירי מדינת ישראל שלא זכו
עזרא נשמה טהורה
יהי זכרם ברוך
יוסי
אברהם,
הנתון שחשפת בתגובתך פעוט לכאורה, ומאוד אישי לאמך... אך ריגש אותי מאוד !!!!
אצלי בבית מכירים את "היסטוריית הטרגדיות" מן הפן ההיסטורי והלאומי... ואתה חשפת אותי לסיפור האישי הכרוך בהן.
תודה !
עזרא תודה רבה איש יקר, אצלך יש זיכרון עד, בזכותך נזכרים גם אנו ומצטמררים,
יהי זכרם ברוך....אמן.....
תודה רבה
תודה שהבאת תזכורת חשובה זו
והשיר בהחלט מדבר בעד עצמו.
יהי זכרם ברוך
עזרה
שיר יוצא מהכלל, וראוי לו שיקראו אותו בטכס הזיכרון לניספים.
ביחד עם כולם נעמוד דום לזכרם
של החללים שהיו בין אלה ששילמו במחיר חייהם בעבור תקומתה של המדינה.
בהערכה
סוקראטס
ההיסטוריה של העם היהודי רצופה כאבים ואסונות.
יהי זכרם ברוך
עזאר היקר
תמיד אני שמח לשמוע על קצת היסטוריה
ועכשיו אני יודע על שם מי נקראת כיכר סטרומה בר"ג . . .
ורחוב מעפילי אגוז ביד אליהו בת"א . . .
תמיד טוב להיזכר מה המהות שלנו
תומר
אירוע הנצחה יתקיים גם בתיאטרון הקריות במוצקין להנצחת עולי אגוז
סיפור קטן אימי התחתנה ולבשה בליל הארוסים שלה בארץ בשנת 68 שימלה שהצילו מספינת אגוז
תודה רבה על השיתוף עזרא ..
יהי זיכרם של כל הנופלים ברוך
שלך
הילה -" הסוד הקטן להצלחה הגדולה"
http://www.new-project1.com/
כבוד לזכרם.
יפה כתבת.
יהי זכרם ברוך.
זה מאורע שצריך לזכור.
עזרא היקר,
יהיה זכרם ברוך, צרור בצרור החיים של כל אלו אשר בקשו את הארץ הנכספת וולא זכו.
תודה.
עזרא,
תודה שהעלת את האירוע,
תקוות שטבעו בלב ים.
יהי זכרם ברוך.
תודה לך עזרא
שהעלית את זכרם של עולי יהדות צפון אפריקה..שנספו.
חבל מאד ששכחת את ילדי אוסלו..
שנספו בתאונת מטוס בעת עלייתם ארצה..
מי שלא יודע מי הם .. אכתוב עליהם פה..
אסון ילדי אוסלו
ב-20 בנובמבר 1949 התרסק ליד אוסלו מטוס שהטיס 28 ילדים
יהודים מתוניס להבראה בנורבגיה לפני עלייתם למדינת ישראל.
בהתרסקות ניספו 27 ילדים, שלוש מלוות וארבעה אנשי צוות.
רק ילד אחד ניצל.
אסון אווירי זה מוכר בישראל בשם אסון ילדי אוסלו.
תוניסיה הייתה אז ארץ חסות של צרפת והיהודים בה היו
נתינים תוניסיים ומספרם הגיע למאה אלף, רובם בעיר הבירה
תוניס וסביבותיה. עם הקמת מדינת ישראל הגיעו לתוניס שליחים
של עליית הנוער ובהסכמת השלטונות הצרפתיים נבחרו ילדים,
ברובם ממשפחות עניות לעליה למדינת ישראל בהסכמת ההורים.
בשנת 1949 נחתם הסכם בין ארגון הג'וינט ומשרד הסעד הנורבגי
לפיו יועמדו 200 מקומות במרכז הבראה לחולי שחפת שפונה,
לרשותם של ילדים יהודיים מצפון אפריקה על מנת לחזק את
הילדים מבחינה בריאותית לפני הטסתם לישראל.
באפריל 1949 הגיע למחנה המחזור הראשון -
כ-200 ילדים ממרוקו. מחזור שני המורכב מילדים תוניסאים
היה אמור להגיע בעקבותיו.
ב-20 בנובמבר 1949 המריאו משדה התעופה ליד תוניס,
שני מטוסי DC-3 דקוטה של חברת אירו הולנד, בדרכם לאוסלו.
מטוס אחד הגיע בשלום. המטוס השני נחת בבריסל לשם תיקון
מכשיר הקשר ובשעה 12:56 המריא להמשך הטיסה לאוסלו.
לקראת הנחיתה נתקל הטייס בערפל כבד.
הוא הנמיך את המטוס בשטח הררי. ליד הורום,
30 מילים דרומית לאוסלו, פגעה אחת הכנפיים בעץ.
המטוס המשיך עוד 60 מטר והתנגש בצלע הר.
מעצמת ההתנגשות בקרקע התהפך המטוס ורוב הנוסעים הועפו
החוצה. מיכלי הדלק נצתו וחלקו הקדמי של המטוס עלה באש.
בשעת חצות הודיע רדיו נורבגיה כי אבד הקשר עם המטוס וביקש
עזרת הציבור. כל יום ה-21 בנובמבר 1949 נמשכו החיפושים ורק
ב-22 בנובמבר 1949 בשעה 11:30, לאחר 42 שעות חיפוש,
נתגלו שברי המטוס. תמונה קשה נתגלתה לעיני המחפשים -
גופות ילדים חרוכות ליד גופות מרוסקות.
במקום נספרו 27 גופות של ילדים, 3 גופות מלוות
וארבע גופות של אנשי צוות המטוס. להפתעת המחפשים
הם מצאו ליד שברי זנב המטוס את הנער יצחק אלל ששרד
את ההתרסקות והשהייה בקור העז. אחותו ושני אחיו נספו באסון.
גל של חמלה שטף את נורבגיה.
באמצעי התקשורת דובר על הנס של יצחק אלל ומלך נורבגיה
שסיפור זה נגע לליבו ביקש לאמצו לבן.
לאחר שבוע של זיהוי הגופות הוחלט להחזיר את הגופות לתוניס
ולקבור אותן בארץ מוצאן ולא בישראל. ב-1 בדצמבר 1949
התקיימו טקסי הקבורה בתוניס בהשתתפות נציגי השלטון
התוניסאי והצרפתי ביחד עם ראשי הקהילה היהודית
והארגונים הציונים בתוניס.
ב-23 בנובמבר 1949 נשא יושב ראש הכנסת יוסף שפרינצק
נאום הספד בכנסת:
חברי הכנסת! אינני יכול לנעול את הישיבה בלי שאבקש מאת הבית להביע בקימה את צערה של הכנסת על האסון שקרה, על מות 27 ילדים. מתו ילדים עברים, מתו ילדים שעתידים היו להיות אזרחים במדינת ישראל. הכנסת, אם לישראל, מבכה יחד עם ההורים השכולים את הילדים האלה. אלה הם חבלי הדרך לגאולה. אין נחמה באבדן נפשות צעירות. הנחמה היחידה תהיה שארץ זו, מדינה זו, תכנס את שאר ילדי ישראל ותשמור אותם מפגעים. יהדות זו, שמקרבה עלו הילדים, יהדות זו עולה עכשיו אל הארץ ולה אנו מביעים את צערנו, בתוספת תקווה שילדי ישראל מגלות זו יישתלו כאן, יצמחו ויגדלו כאן וכאן תהיה גאולתם. נביע גם את צער הכנסת על מות מלווי הילדים.אנשי נורבגיה ואנשי העמים בסביבה גייסו המונים לחפש את הילדים. תודתנו הלבבית על הרגש האנושי הזה.
אנו יודעים להעריך מתוך חיבה והוקרה את יחסה ועזרתה של ממשלת נורבגיה להבראת הילדים שלנו העולים לארץ. בגילוי הנפש האציל הזה יש מן הנחמה על צערנו.
יו"ר מפלגת העבודה בנורבגיה, הוקון לי יזם מבצע התרמת
ספים להקמת מושב בישראל בשם "מושב נורבגיה".
מחמישים הצריפים שנתרמו נשאר אחד המשמש כ"בית ראשונים".
יצחק אלל עלה ארצה ושינה את שמו ליצחק אל על.
הוא התיישב במושב ינוב והקים משפחה. נפטר בגיל 48 ממחלה קשה.
במושב ינוב בו התיישבו מספר משפחות של הילדים שניספו,
הוקמה אנדרטה לזכרם. גם בעיר נתיבות הוקמה אנדרטה לזכרם.
במקום ההתרסקות, בהורום, הוקמה אנדרטה בצורת מגן דוד.
יהי זכרם של כל הנספים ברוך
אני מודה לך על התזכורת.
יהי זכרם של ההולכים ברוך
תודה איש יקר
על שאינך שוכח ודואג להזכיר
את עברנו האפלולי ואת קורבננו
בתקופה הקשה ההיא
יהה זיכרם ברוך
עזרא, תודה שהעלת!
הירואי ודומע בליבי ! נקווה שקורבנם לא יהי לשוא.
יהי זכרם ברוך!
עוזי
תודה שאתה מזכיר את הארוע הטרגי הזה.
יהי זכרם ברוך
שירך מרגש ועושה חסד עימם וזכרם.
ברוך תהיה על הכבוד וההוקרה שאתה מעניק להם.
סוזן
עזרא, ריגשת אותי
טוב שהעלית את זכרם ..
לצערנו ישנם כאלה שאינם יודעים.
יהי זכרם ברוך
.
אשריך שהזכרת אותם לרבים מאתנו.
יהי זכרם ברוך!
*
הצדעה לזכרם
אגוז הייתה ספינה ששימשה להעלאת יהודי מרוקו למדינת ישראל, תוך הוצאתם מארצם בניגוד לחוקיה.
הספינה אגוז שפעלה בחשאי, נודעה בעקבות הטרגדיה של טביעתה, ואובדן רבים מנוסעיה.
הספינה, שנשכרה בשנת 1960 על ידי "המוסד", נהגה לצאת מחוף אל חוסיימה במרוקו לגיברלטר ומשם היו העולים ממשיכים בדרכם לישראל. על סיפונה של הספינה היו לרוב בין 40 ל-50 עולים.
אכן השיר מדבר בעד עצמו.
יהי זכרם ברוך*
*
יהי זכרם ברוך.
עזרא יקירי
טוב שאתה מעורר אותנו לאירוע הקשה של טביעתה של אגוז וארבעים וארבעה מנוסעיה טבעו.
כמדומני ניצלו שלושה. נמצאו גופות רק של מחצית העולים. ביו הניספים היה איש מוסד, צרפתי ז"ל.
אני הייתי בן שנה ובאותה שנה נפטר סבי. אצלנו בבית תמיד קושרים זה בזה, אולי בגלל שזה היה באותה שנה.
תודה ענקית שהבאת
יהי זכרם ברוך!