כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מכתבים לאהובי

    מכתב חמישי

    7 תגובות   יום שלישי, 5/1/10, 20:01

    עכשיו קראתי דברים שכתבתי על האקס שלי אחרי שנפרדנו בפעם הראשונה ושכחתי לגמרי את כל הקסמים שקרו לנו, הסוד עבד והחזרתי אותו אליי ובכלל לא ידעתי מה ייצא מזה.

    אני לא מצטערת על מה שהיה בינינו אבל קשה לי לקלוט שאני הייתי בסיטואציות כאלה כואבות וטיפשיות, וכמה תמימה הייתי ואני עדיין, שתמיד נראה לי שהדברים יבואו מהר ובקלות תמיד, ורק אחרי 3 שנים קשות אני יכולה להגיד שלמדתי, שהתבגרתי, שהבנתי באמת מה מגיע לי ומה אני יכולה לבקש לעצמי בחיים האלה ולבחור.

    באמת השתניתי.

     

    טוב, ניסיתי להימנע מלכתוב על זה אבל זה כל הזמן חוזר אליי- סבא שלי נפטר ועדיין כל כך עצוב לי. זה עירער לי את כל החיים. אני חושבת על סבתא ועל אבא כל הזמן ולא יודעת מה לעשות עם כל המחשבות הנוראיות האלה.

    אני כל הזמן מבקשת מסבא שישמור עליהם ועל שאר הילדים שלו.

    אני באמת אוהבת אותו, אבל אף פעם לא ידעתי כמה אני אוהבת אותו, איזה בנאדם מיוחד הוא היה ויש לי איזושהי הרגשת החמצה ומצד שני אני יודעת שככה זה היה וזה גם לא משנה.

    אני רק מקווה שעכשיו הוא יודע ויכול לשמוע כמה אני אוהבת אותו.

    זה מוזר איך זה שכשבנאדם בחיים אין מצב להגיד לו את המילים האלה ושהוא כבר לא זה פתאום כל כך קל...

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/1/10 09:20:

       

      כתבת כאן על הרבה נושאים

      משתתפת בצערך על מות הסבא

      אין מילים שיוכלו לנחם...

       

      בהצלחה במקום העבודה החדש

       

      הצלחת להגיע ל"יום שאחרי"

      רק אחרי 3 שנים

       

      עכשיו, מתחילה שנה חדשה

       

      אני מאחלת לך שתדעי לקחת רק את הדברים הטובים

      מכל אחד מהקרובים אלייך

      לדעת להעריך את מה שיש כל עוד הוא קיים

       

      בהצלחה, חברה חדשה

        8/1/10 22:53:


      מעיין זה שם שאני כל כך אוהבת (:

      ואת כל כך יפה...

      אהבתי את הכנות והפשטות של דרך הכתיבה שלך....

      כל כך אנושית ופגיעה שזה נפלא.

      מאחלת לך להמשיך להיות ככה, רגישה לחייך... מאמינה שזו דרך נהדרת לחיות, באמת.

      מאמינה שסבא שומע כל מילה שלך ומרגיש ויודע כל נשימה אוהבת שעוברת בך, דברי אליו, בקשי... גם ממנו וגם מאלהים או מהמלאכים שמלווים אותך...

      מי ייתן ותראי שזה עוזר לך. גם להרגשה וגם להגשמה של מה שאת מבקשת...

      זה דורש ערנות. זכרי.

      בהצלחה בכל הדברים החדשים והטובים בהם את בוחרת כעת !

      באהבה ממני

      אבהיטי

        7/1/10 09:14:


      אנה פרוייד (הבת של...) כתבה פעם

       

      If some longing goes unmet, don't be astonished. We call that Life

      שנה (אזרחית) טובה.

        6/1/10 12:30:
      תודה לכולם על התגובות המרגשות!
        5/1/10 22:54:

      ממי. כמה שאת יודעת לאהוב את המשפחה שלך.

      זה מדהים איך ידעת מה לעשות,איך לפנות את עצמך לסבתא וכולם. אני גאה בך. 

      ובקשר לעבודה, או חיים קודמים, בכל מקום הבאת את המהות הטהורה שלך. 

      מה שאחרים עשו או עושים, זה עניינם.

      אוהבת אותך.

        5/1/10 21:32:

      וואו סולה, כול כך יפה...

      הייתי ממש שמח לקרוא עוד

      דברים כאלה שלך.

      :)))))))) 

        5/1/10 20:54:

      אני בטוח שזה יותר מסתם סימליות/מקריות לפתוח את השנה החדשה עם עבודה חדשה..

      אז שיהיה המון בהצלחה !!

      מי יתן ושלל איכויותייך יבואו גם שם לידי ביטוי ומיצוי.

      ריגש אותי לקרוא את אשר כתבת על סבך ואני משתתף בצערך, אך..

      ידיעה פנימית מלווה אותי שאותם נשמות שבו הביתה ואני כמעט חש שהן שמחות.

      הן כבר לא במימד הפיזי אלא חווים את אור האהבה

      ומתקשרים איתנו באלפי דרכים יצירתיות שרק יקום מופלא יכול לזמן.

      המשיכי להאזין לאינטואיציה, הוויתך הפנימית לוחשת לך ..

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      סולה.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין