עלה בי חזיון, אנשים קוראים לזה אחרית הימים, ואני חושבת שזו תחילתו של גן עדן עלי אדמות:
מן המנהרות והערים מהמחילות והסבכים היכן שהקשרים לא ניתרים.
עזבו הכל ובאו השתוקקו ונעו ליבם יצא מקירבם עלו הם כמו הבתולות מן הים.
השמש עמדה בקצה השמיים קרניים זהרו ובהרו העיניים עמדו האנשים ופניהם למקור מקור האהבה מקור הכל.
וכשנשתתקו המחשבות והתמוססו האמונות, רק דבר אחד ידעו כולם - את ההוויה ומה זו אהבה. |