כותרות TheMarker >
    ';

    ההזדמנות של עזרא זולתי: חלק שלישי - תמונה שניה: שליח לדבר עבירה

    99 תגובות   יום שני, 10/9/07, 23:37
    תמונה שניה: שליח לדבר עבירה

     

     

    _____________________________________________________________

     

    למי שהגיע לתמונה הזו בלי לראות את הקודמות, אני ממליץ על הסדר הבא:

    לפתוח בתמונה השלישית - מעצר (זה הלינק)

    ולהמשיך בתמונה הראשונה - המקרה.

    ואז לחכות בסבלנות לתמונה הרביעית - המכתב (כאן אין לינק - כי... הפרק עוד לא נכתב)

    _____________________________________________________________

    יום שני בבוקר, השעה חמש ושלושים, בחוץ עומדת קרירות נעימה, וצבעים חוורים של בוקר דוהים בשמש העולה. תמר זלסקי עומדת בגינה, מניחה לרוח הבוקר ללטף את פניה. טעם מר בפיה. עוד לילה לבן מאחוריה. במיטתה מוטלת עכשיו גופת בעלה הנוחר.

    מילותיו לא הניחו לה לישון כל הלילה. - מעמיר זלסקי לא מתגרשים מותק. מכאן תצאי רק עם תחתונים, כמו שבאת. ואל תחשבי אפילו לראות את הילדים. 

    כל הלילה התכווצה בצדה הימני של המיטה הענקית, גופה מקופל בתנוחה עוברית, ועיניה פקוחות. מחשבות מתרוצצות במוחה, והיא מרגישה כיצד גוברת המשטמה בלבה עם כל נחרה ונחרה של בעלה הדשן. 

    עם אור ראשון, יצאה לגינה. מחפשת גאולה קטנה בקולות הבוקר החדש, לפני שיתעורר. גומעת לתוכה את השקט, רגע קטן של חסד. ולפתע מתפשט על פניה היפות חיוך נדיר, למשמע קול גברי מתנשף ומזייף בכל מאודו שיר לשלום. 

    "תנו לשמש לעלות" מצווח עזרא זולתי, מדווש על אופניו, וגרונו ניחר "לבוקר להעיר". 

    ותמר מביטה בו חולף בכביש על פניה, ובלבה עולה ההכרה. ופתאום מהדהדות בה המילים – 

     "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".

      *  * *

     שעתיים לאחר מכן, מחליקה האאודי הכסופה מן החניה, ליאור, בנה האהוב יושב ליד אבא. ליאור שלה, שמתרחק ממנה עוד קצת בכל יום.

    כמו בכל יום, ואולי יותר מתמיד, גם הבוקר היא משתדלת להבליג. לא לענות לעקיצות הקטנות, לא להיגרר שוב לוויכוח. לא שוב מול הילדים.

    מה נשאר מן הגבר שהכירה לפני שתים עשרה שנה?  כמה קסם אישי מבחוץ. ובפנים? הס פן תעיר.  

    יום אחר יום של דקירות קטנות. 

    מעולם לא הרים עליה יד. אינו צועק ואינו מרים קול. אמירות שקטות בחיוך לעגני. מילים שהופכות את קיבתה. בעיניים כלות היא רואה כיצד ליאור, בנה האהוב, מחקה את אביו. מפנים ולומד. מקשיח ונאטם. משתנה לנגד עיניה. 

    היא מסתכלת מחלון המטבח, ברגע שהאאודי נעלמת מעיניה, היא מחייגת בידיים רועדות.

    מזמינה משלוח. 

    מזמינה את השליח. 

     * *  * 

    תמר, אל תהיי עצובה, תמר. יום יפה היום. 

    דמעותיה מרעידות את לבו הטוב של עזרא זולתי. מעולם לא הסתכלה עליו כך. מעולם לא העז לשאת מבטו אל עיניה.

    עד היום.

        

    ______________________________________________________

    הפרק הזה נכתב בטיסת קונטיננטל מניוארק לסרסוטה, לאחר 12 שעות טיסה...אנא גלו הבנה.  ברגעים שלא כתבתי, הצמדתי את אפי לשמשת המטוס, כמו גם את מצלמת הכיס שלי, והתענגתי על המראות החולפים - הנה מקצתם:

      

     

     

     

          

    ובדרכי לחופשת החגים אני מבקש לאחל לכולנו שנה טובה ומתוקה, ולהודות לכל האנשים המקסימים שהיתה לי הזכות להכיר בקפה. תודה! גיל   

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (99)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/11/19 08:59:

      לא ניתן לככב אותו משתמש פעמיים ביממה

        15/2/10 14:59:


      לשם שינוי, הייתי "ממושמעת" - הלכתי וקראתי את הפרקים לפי הסדר שציוויתי.....

      .

      ולא נותר לי אלא להגיד

      עשית לי בוקר טוב נפלא.

      .

      מחכה להמשך

        21/9/09 20:27:

      גיל

      כייף  של  תמונות

       

        20/9/09 19:08:
      יפה מאוד

      שנה מלאת אהבה,

      מאמן אישי לזוגיות

      acoach4u.co.il
        28/8/09 14:28:

      מעניין מאד. נהניתי לקרוא
        21/3/09 02:41:
      כוכב

      הרשה לי להשתמש בפוסט שלך לברך את חילי צה"ל

       כל הכבוד לצה"ל !

      עכשיו שבנינו במלחמה אנחנו חיבים להתפלל כל אחד בדרכו ולעודד את החילים שלנו.

      "אל תירא ישראל, אל תירא, כי גור אריה אתה" !!!

       

      "עושה שלום במרומיו, הוא ברחמיו, יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל". וכל מי שקורא יגיד אמן!

      יום ראשון מתופפים לשלום החיילים שלנו בסטודיו של מתופפי המדבר בדרום,

      שבת שלום 

      דודי
        29/12/08 13:01:

      היי זה ממש יפה

      לא קראתי את תחילתו של הסיפר........

      ואני מבינה שיבואו עוד המשכים,

      מבטיחה להתחיל לקרוא.

      אין לי כוכבים ואינני אוספת אותם.

      אני בטוחה שיש לך מספיק מהטיסה הזו.

      מבטיחה לקרוא את הקודמים ואת אלה שיבואו בעתיד.

      גילה

        25/12/08 15:08:


      בע"ה

       

      חג אורים שמח לך...*

       

       

       

       

        21/12/08 12:08:

      נהניתי לקרוא..מחכה להמשך..

      ואחלה תמונות.

       

      כוכב לחג שמח ומואר.

        20/12/08 21:05:
      פוסט מיוחד ,ומעניין ,נחמד לדעת שכך אתה מעביר את הטיסה ,
      צילומים נהדרים ,ממחישים את "הבחוץ"
        7/12/08 11:19:

      מרתק
        26/11/08 11:34:

      יפה, מעניין, חד הבחנה ורגיש. נהניתי לקרוא

        23/11/08 23:45:

      היי גיל,

      נו..איך היה?

      הצילומים מדהימים ביופיים.

      צריכה לקרוא את 2 הפרקים הראשונים.

      הכוכב עבור הצילומים היפים...

      תודה על השיתוף.

      רפאלה*

        17/11/08 14:06:

      פששש

      איזה תמונות

      יש לך עין טובה :)

        24/9/08 15:05:


      הי גיל

      מקווה שאתה מנצל את החופשה שלך ועושה חיים

      לעמיר זלסקי תכניס עוד באבי אביו - אני בטוחה קריצה

        20/9/08 19:43:

      חדש, מרעיש ובעיקר מפתיע.קריצה

      תודה על ההפניה

        16/9/08 20:51:

      גיל

      זו הפעם הראשונה שאני נחשפת לכתביך ...משום מה , התרשמתי הן מהסיפור והן מהתמונות האלה והאחרות .

        16/9/08 20:04:

      חמוד  הפוסט

      היה  לי  כייף  להכיר  אותך  כאן

      בחג  טס  לנקות  את  הראש  מעבר  לים

      אומנם  אגיד  חג  שמח

      שנ ה  ט ובה

      עוד  נפגש  כאן  לפני החג  או אחרי  חיסול  הסופר

      בקניות

      ביי  נכון  לעשיו

       

        15/9/08 23:18:

      גיל

      כל הכבוד

      תמשיך יש לך את זה ובגדול!!!

       

       

        13/9/08 23:34:
      יופי של תמונות :-)
        13/9/08 18:39:


      ראשית, התמונה הפחידה אותי. ממש.

      ושנית, חשבתי על עזרא זולתי, אהבתי את זה שקוראים את זה לא בסדר הצפוי

      והיו לי כל מיני ניחושים לגבי ההתפתחויות

      אבל אולי אכתוב לך במייל כדי לא להרוס אם אולי יש בזה משהו.....

      מחכה במתח להמשך.

      נעמי.

        7/9/08 16:54:

      מאוד חידתי ומסקרן, האנשים, השמות ההקשרים

      מה שכתוב ובעיקר מה שלא כתוב

      אז נסעת, חזרת,  ובחוצפתך נוסע שוב :-)

      תבלה ותחזור אלינו

       

        21/8/08 17:46:

      חבל שהפסקת לכתוב- שנה שלמה.

       זה כמו להפסיק לחיות .

        אני מקווה שנותרו בך השרירים באצבעות שמתעקשים במרדנות להיאבק לפתוח את הדלת, למשוך, לסובב ולבעוט. ולהיכנס לסחרחרה הנעימה הזו של הכתיבה שממתינה בצד השני של הסַף.
        8/8/08 00:27:

      הגעתי לספור הזה

      ועמו התחלתי

      מיד קראתי את כולם

      וכבר מחכה בקוצר רוח לבא אחריו

      אתה כותב נפלא

      אתה מוכשר מאד בכתיבה ידידי המלומד מעטים האנשים שמרתקים אותי..שאפו וכוכב מהלב.
      כמו יין טוב שנשמר בצל ובשכיבה. משתבח. צילומים 10.
        22/5/08 19:15:

      hello gbr001

       

      רוצה לציין יש בך המון המון יצירתיות

       

      אתחיל בסיפור

      בחלקו אמירות שיריות התבוננות חדה ויכולת להשאיר את הקורא

      במתח עד לסיומו.

       

       

      שנית בחירת הצילומים

      אם זה מעשה ידייך - נאים להפליא וגם מיוחדים. האם כולם או חלקם צילמת?

       

      שמחתי  לקרוא מיצירתך

      אפרת

        8/3/08 14:21:
      ניתוח מדהים קבל כוכב
        25/12/07 14:43:

      כתבת את זה כבר מזמן...אבל קראתי את שלושת התמונות, והייתי חייבת להגיב..הגעתי בעקבות הצילומים ונשארתי בשל המילים..ועם המילים..

      תודה על החוויה :)

        11/12/07 22:57:

      אז איפה ההמשך?

       אני רוצה את ההמשך..

        17/10/07 23:15:

       

       

      The suspence is killing me...מגניב

        5/10/07 17:20:

      קראתי את זה, ואת הקודם, ואת הקודם קודם, וקצת הסתבכתי. אלא שזה לא ממש הפריע לי להתרגש. בעיקר מזה האחרון.

      תוציא את זה בספר מסודר. מבטיחה לקנות.

        26/9/07 09:03:

       

      פשוט ח ז ק !

      המילים, הויזואל, הכללל

        21/9/07 15:14:
      שייייייייייייייו, אווירונים, איזה כיף
        21/9/07 13:13:

      אתה כותב כל כך יפה, הלוואי עליי, תמשיך כך.

       

      ושתהיה לך שנה נפלאה. עדי לוי

        20/9/07 17:04:
      וואהו .. ריתקת אותי .. ופתאום זה נקטע עם תמונות של מטוסים וזבוב (שזה יפה אבל ..)
      מזל שבאתי לבקר .. לא הייתי רוצה לפסס כל מילה שאתה כותב
      אשרייך .. איזה יופי !!
      נו מתי עוד פרק ?
        15/9/07 18:48:

      אתה מתחיל "להצטנע" ו"לחפש תירוצים".

       

      אין צורך - זה מצוין!! ממתין "בקוצר רוח" לפרק 4.

       

      שנה טובה ובהצלחה.

        15/9/07 11:33:

      אהבתי את הכתיבה..

      חופשה נהדרת

      ושנה מדהימה..

        14/9/07 19:09:

      כתוב יפה. הנזק של אלימות מנטלית לפעמים גדוליותר מאלימות פיזית

      בן כמה ליאור?

        14/9/07 07:12:

      אין לי מה להוסיף על הדברים שנאמרו כאן,

      חוץ מזה שהסיפור מרשים ומטלטל ופשוט מרתק 

        14/9/07 07:06:

      הגעתי לסיפור אחרון

      ועכשיו קראתי את כל הפרקים

      סיפור מדהים וקשה.

      כל הכבוד. תודה לך. 

        14/9/07 06:25:

      בקצר ובקטן-

      תמר שלך, התנתבה לי ל-תמר של הסיפור המקראי,

      כמובן, מסיפור אמנון ותמר

      רגעים קטנים שהיו שם

      והפכו לאלימות מכלה.

      עזרא - האם יעזור הוא,

      או שמא חסרה בו נחמה ?

      איזה נביא הוא ?

      האם יגיע אל אנשי מסלולו בזעקת כבשת הרש - 'הרצחת וגם ירשת' ?

      או בקינה, כי שיר השלום שהיא שר ומעיר את הבוקר ואת תמר

      נשמע כמו ה-קינה של דויד-

      'מי יתן מותי תחתיך, היום, אבשלום, בני אבשלום'

      איזה שלום נושא עזרא ?

      בתמונות שאתה כותב אותן-

      מופת

      נותרות התהיות,

      האם למען היותו נביא,

      היו צריכים לעבור חייו וגופו דרך מסע ועינוי ועילבון

      האם כך באים ונראים צדיקים בבוקר יומינו,

      כאלו, נידחים, כאלו שאין מתבונן בהם,

      עד אשר פוגשים את עיניהם הדומעות ?

      איזה טוּב חומל נמצא באישוניהם ? בעיניו של עזרא ?

      ויותר מכל שאני מתפעמת

      איך הקורא מגלה את הקורה

      של עזרא

      בכלל,

      דרך המבט של האנשים שמסביבו...

      'אדם מתוך עיניו שלו הוא רואה'

      ויש אנשים שרואים אחרת...

      עזרא.

      תודה על המבט המדהים הזה...

      תודה  ל ך ...

        14/9/07 03:28:
      באתי להציק
        14/9/07 00:55:

      גיל -גיל יקר,

       

      הפוסט הזה משובח כמו הקודמים.

      והצילום, של הזבוב השוכב הפוך - מדגיש ביתר שאת את החריפות.

       

      שתיהיה שנה מצויינת.

      }{

      הילה

        13/9/07 23:53:

      לא נותר לי דבר להוסיף.

      תודה

        13/9/07 18:24:
      גיל, חוש לכתוב את החלק הרביעי והשלם את יצירת המופת הזאת.
        13/9/07 14:14:

      עצוב ויפה

      ולא מרפה.

      איזה ניגוד עם התמונות  המריחות ריח של חו"ל

      שנה טובה 

        13/9/07 12:22:
      שנה טובהמחייך
        13/9/07 06:16:

      גיל, הסיפור מתפתח לכיוונים וסגנונות שלא צפיתי

      מתאים לי מאוד לקבל את החלק האחרון לפני יום כיפור

      תודה ושנה טובה!!! 

        13/9/07 01:59:

      גיל,

      תודה על הסיפורים היפים

      כיף לי לקרא אותך.

      ושנה טובה ונפלאה! 

        12/9/07 22:29:

      אומרים ירוקה מקנאה. ובכן אני ירוקה מקנאה

      מזל שהסיפור מדהים. 

      מאוד נוגע ללב ומרגש. החיים האמיתיים שאינם גן של שושנים, גם אם הם עטופים באאודי כסופה ובחשבון בנק שמן.

      הרצון להתעלל ולהיות בשליטה מעביר אנשים על דעתם.

      אכן, אין דבר נורא מאלימות מילולית. היא האלימות הקשה מכל.

      ואף כי,  וחבל להתעצב עכשיו בצד התמונות היפות שצרפת ,הרי הקשר בינן לבין הטקסט הנוגה הוא אתה - השליח למילים וצילומים.

      תודה לך על סיפור מרגש ושנה טובה.

      שנים טובות ובכלל שיהיה טוב

      ממני,

      ניצה

        12/9/07 13:34:
      שנה טובה גיל יקר ,לך ולסיפורים שלך!
        12/9/07 13:13:

      בוצע!!!

      עבור

       

      שתהיה שנה ברוכה ב ה כ ל!!! 

        12/9/07 13:05:

      עזרא האדם, עזרא המשל

      עזרא השליח. קשרתי גורלי בגורלו

      חג שמח ושנה טובה לך ולבני ביתך 

        12/9/07 11:10:

       

      גיל,

      הסיפור נפלא וכתוב למהדרין.

      תהנה משהייתך בחו"ל,תביא תובנות ומתנות מהדיוטי...

      ושתהיה לך ולמשפחתך שנה טובה ומתוקה.

      איך לא ? אתם בקריביים...

      חג שמח.

        12/9/07 05:22:

      יש לך עד יום כיפור להעלות את המכתב

      מספיק שאנחנו סובלים כאן בארץ בחגים

      לא צריך להוסיף לזה את ההמתנה.

      וברצינות. סיפור נפלא. כתוב נפלא. ותודה. 

        12/9/07 02:24:

      גיל?

       צילומי  האוויר  מהמטוס  וכו"  בסוף  הפוסט

      שוברים  ומקלקלים  לי  את   האמפטיה  לתמר ועזרא.

      קוהרנטיות?  כן?....

       בפוסט  הזה  ( בחלקו  הראשון ) -

      נשמע  יותר  קולו  של  עו"ד  ג.ב.ז.

      תיזהר  יקירי,  הקאריירה  הספרותית  של  לידסקי

      לא  הגביהה  עוף  מעבר  ל "לאישה". (כן,  היו  לו  גם  ספרים  באותה  רמה).

      האם  האקדח  שלא  נראה  בחלק  הראשון

      יורה  בסוף?

       

       

        12/9/07 02:07:

       

      גיל,

       

      שנה טובה ומתוקה

      תהנה בחופשה בארה"ב.

       

       

        12/9/07 01:45:

      .

      אלימות יכולה להיות כל כך בלתי נראית אך מורגשת. ציירת זאת יפה.

       

      חג שמח חגשמח. 

        12/9/07 01:25:

      גיל היקר

      איזה כיף לך, ולמרות קנאתי

      חייב להגיד -  הכתיבה שלך היתה תמיד לללא דופי, השפה התיאורים

      אבל בסדרה הזאת בנית עלילה ודמויות וחיתוכים שלא היו מביישים אף סופר

      שאפו!

       

        12/9/07 01:08:

      OK. אני מתחילה להתחבר ולהבין.

      עשה לי צמרמורת התיאור על מערכת היחסים בין תמר ועמיר. מכירה מקרוב אחת כזאת...

      כוכב ומחשבות רבות לשנה החדשה.

      אני

        12/9/07 01:05:

      היי גיל,

      יפה לך שאתה חושב עלינו ככה בדרך.

      אהבתי :-)

      שתהיה לך שנה טובה. אבל טובה טובה .

        11/9/07 23:49:

      מבריק, מעולה, שפה יפה ומובנת.

       

      גיל שנה טובה ותהנה מהשמש שם:)

       

       

        11/9/07 23:10:

      גיל ,

      הקטיעה של הכתיבה שלך מזכירה את העריכה של "שושלת" או "דאלאס"...

      אומנות העריכה והחיתוך , שמשאירה טעם של עוד...

      שנה מופלאה לך , סופר !!!

      תמרה

        11/9/07 22:44:

      אל תשכח אותנו שם רחוק

      תמשיך לשלוח את הסיפורים המדהימים שלך

      ושנה נפלאה

      ענת 

        11/9/07 22:44:

      מקסים כרגיל, גיל.

      מחכה בקוצר רוח להמשך.

      תבלה לך חבר, תעשה חיים משוגעים.

      ושימותו הקנאים.

      הכוכב ה-15 ממני.

        11/9/07 22:26:

       

      גילוש 

      אני כל כך שמחה שהכרתי אותך אתה הכי  בעולם 

      אני מקנאה  את האמת מרגישה   שהכל חורק".. אבל אתה יודע מה אומרים  על הקנאים"..

       נהנתי מהדרמה  ומתמונות 

      הייתי  רוצה להיות עכשיו במיאמי  אייזה  כייף לך 

      מתאים לי להתנתק מהכל 

      תעשה חיים  תתחיל עם כל  הבנות בחוף   זה יתן לך השראה לסיפורים הבאים 

      בקיצר  אתה עם הסיפורים והמקצוע שלך מזכיר לי את קוג'אק  מעין סוג של בלש... 

      שנה נפלאה   ותעשה חיים  

      אוהבת  

      אודטהנשיקה

       

        11/9/07 22:23:
      שנה טובה גיל. תבלה .
        11/9/07 22:10:
      כיף לקרוא וכיף לראות את הצילומים, כל הכבוד גיל
        11/9/07 21:47:

      גיל, כל הכבוד

      מרתק, כתוב טוב, והולך ומצטרף לספר

      כזה שקונים בחנויות

      בכל אפן, אני הייתי קונה.

      מחכה לחלק הרביעי! 

        11/9/07 21:46:

      איזה יופי - החתיכות של הפאזל חוזרות למקומן, משאירות עוד מקום אחד ריק.

       

      תיהנה שם באמריקה,

      ושתהיה לך שנה טובה.

        11/9/07 21:32:

      איך אמרת המספר טלפון של עזרא?

       

      גיל וצהל לך בארה"ב...

       

        11/9/07 21:25:

      איזה כייף לך...

      ואיזה באסה לעזרא!

       

      שנה דבש בייבי!!!

        11/9/07 19:05:

      מה כבר נגמר?  היה קצר לי החלק של התמונה הזו...קורץ

      אני גם הספקתי לשכוח חלק מהפרטים מהתמונות הקודמות, אז מהר מהר לחזור ולקרוא שוב...

      תעשה חיים, חופשה נעימה ומהנה.

      שתהיה שנה מקסימה !

      זהר.

        11/9/07 19:04:

      גיל אז קודם כל שנה מקסימה,הרבה אושר יצירה ושלווה שכל משאלות ליבך יתגשמו !!!

      והקטע מאוד יפה ולצערי לפעמים גם מעורר זכרונות אישיים,התמונות מדהימות ותהנה לך בחופשה ...מחייך

        11/9/07 18:44:

      מגניב

      מסקרן....

      חופשה נעימה.

      יפה שאתה זוכר אותנו היושבים בציון.

       

        11/9/07 18:23:

      איזה כיף לך......

       

      תהנה, שנה טובה, עוד פוסט מקסים ומותח לקראת החלק הרביעי והאחרון

        11/9/07 17:47:
      הגיע לך כוכב -למרות שיש לך הרבה כאלו לידך במטוס במשמיים 
        11/9/07 16:45:

      כל הכבוד על הניואנסים. וכמובן,תמונות מדהימות.

       

      תעשה חיים בפלורידה. לך לבקר גם באוונטורה , אם יתאפשר לך.מקום קסום.

       

      שיתמלאו כל משאלותיך לטובה ולברכה, כמו שאבא שלי אומר...((:

       

      אוריה

        11/9/07 16:42:

      כתוב מעולה, כרגיל. אט אט הופך הסיפור לסאגה, כמעט כמו "המגדל האפל" של סטיבן קינג...

       

      שנה טובה חביבצ'יק!

      קורץ

        11/9/07 16:41:

      געגועי לניו יורק.

      סיפור יפה, תהנה בחופשה.

        11/9/07 16:39:

      שנה טובה

      ותמשיך לכתוב לנו סיפורים כאלו.

      חופשה נעימה

       

        11/9/07 16:30:

      הסיפור יפהפה, משתלב כמו פזל

      ומן הסתם הרווחת את החופשה ביושר

      שנה טובה! 

        11/9/07 16:21:

      יש כאלה שנוסעים לפלורידה לחופשת החג.

      ויש כאלה שנוסעים לאילת......

      כמו שכבר כתבתי לך, אתה יודע איך לחיות.

       

        11/9/07 14:39:
      שנה טובה גילמחייך קראתי וכיכבתי,
        11/9/07 01:08:

       

      צטט: itay_m 2007-09-11 00:17:07

      נו, אין חדש תחת השמש, הכתיבה טובה וסוחפת כרגיל...

      אני כבר חשבתי בראש על מה יכול להיות החלק הבא והחסר בפאזל אבל אצלך אי אפשר לדעת ולכן אני בטוח שאופתע בכל מקרה ולטובה.

       

      שתהיה לך שנה הכי מוצלחת בעולם (כבר התחלת ברגל ימין), תעשה חיים בחו"ל ותהנה מכל רגע אני כבר סופר את הדקות עד שריח הדיוטי פרי יגיע גם לאפי...(מת על הריח הזה).

       

      ואם אתה רוצה הצעה קטנה מחבר- עזובתך מקפה דה מרקר כשאתה שם (למרות שאני יודע שאתה מכור :) אני ושאר הקוראים הנאמנים נסלח לך אם ידחה החלק הבא עד אחרי החופשה. אל תבזבז זמן חו"ל יקר על מסך המחשב... והרי זו עבודה הדורשת הרבה זמן להשיב לכל כך הרבה מגיבים וקוראים כפי שיש בפוסטים שלך.

       

      חופשה נעימה ושנה טובה!

      מצטרפת לדברים שכתב איתי הם כל-כך נכונים.

       

      אתה כותב נפלא! נראה שאתה מצליח לגעת בכל אחד מהקוראים שלך ולעורר בהם רגשות, זיכרונות, תהיות וזה מאוד מיוחד בעיני.

       

      הסיפור מקסים ונוגע ללב, ניתן בקלות רבה לדמיין את הדמויות והתמונות רצות בראש כמו בסרט. 

       

      בחלק הזה, הראש מתחיל לחבר בין החלקים ומתחילים לעלות רעיונות של מה יהיה בהמשך... אני מניחה שהסוף יפתיע (משהו בסגנון של - איך לא חשבתי על זה קודם). 

       

      ובאשר לתמונות מחלון המטוס, הן מקסימות ומכניסות מיד להרגשה המיוחדת הזו שיש לכולנו (אני מניחה) במהלך ההמראה והנחיתה.

       

      חופשה נעימה ושנה טובה ומתוקה,

       

      אורית

        11/9/07 01:04:

      כמה רגש עורר בי הסיפור

      גיל, זה הולך ומצטרף לנגד עיני ליצירת מופת.

      שנה טובה. שנה נפלאה. תמשיך לכתוב!

        11/9/07 00:53:

      גיל,

      שנה טובה ומבורכת.

      תודה על התמונות שצילמת.

       

      אוהבת את הכתיבה והסיפור.

        11/9/07 00:49:

      זה פשוט הופך ליצירה של ממש!

      תודה תודה.

      ושנה מקסימה ומלאת השראה. 

        11/9/07 00:43:

      גיל,

      שנה טובה ומקסימה, ומלאה בהשראה.

      אשמח לקרוא את המשך הסיפור.

        11/9/07 00:34:

      איזה יופי, גיל

      התמונה מתחילה להתבהר. 

      כל חלק מגלה לי עוד רובד ועוד נקודות למחשבה

      תודה. וחופשה נפלאה. תחזור עם הרבה כוח.

      מהילה. 

        11/9/07 00:29:

      גיל

      מקסים מצדך לשלוח לנו סיפור מעבר לים

      לא יודעת על מה לככב.

      על הסיפור המקסים? על תמונות החופשה? על האיחולים לשנה טובה?

      טוב, אתן עכשיו אחד, ואני חייבת עוד אחד

      שנה טובה ומוצלחת 

        11/9/07 00:17:

      נו, אין חדש תחת השמש, הכתיבה טובה וסוחפת כרגיל...

      אני כבר חשבתי בראש על מה יכול להיות החלק הבא והחסר בפאזל אבל אצלך אי אפשר לדעת ולכן אני בטוח שאופתע בכל מקרה ולטובה.

       

      שתהיה לך שנה הכי מוצלחת בעולם (כבר התחלת ברגל ימין), תעשה חיים בחו"ל ותהנה מכל רגע אני כבר סופר את הדקות עד שריח הדיוטי פרי יגיע גם לאפי...(מת על הריח הזה).

       

      ואם אתה רוצה הצעה קטנה מחבר- עזובתך מקפה דה מרקר כשאתה שם (למרות שאני יודע שאתה מכור :) אני ושאר הקוראים הנאמנים נסלח לך אם ידחה החלק הבא עד אחרי החופשה. אל תבזבז זמן חו"ל יקר על מסך המחשב... והרי זו עבודה הדורשת הרבה זמן להשיב לכל כך הרבה מגיבים וקוראים כפי שיש בפוסטים שלך.

       

      חופשה נעימה ושנה טובה!

        11/9/07 00:15:

      גיל, תעשה חיים!!  ושתהיה לך שנה טובה ומאושרת.

      וואו, איזה תמונות חדות.

      הסיפור מתחיל להיקשר, מנחשת, מצפה להמשך (-:

       

        10/9/07 23:57:

      שנה טובה

      חופשה נעימה

        10/9/07 23:44:

      ואללה לא סתם אני הגבתי ראשונה, כי אני הכי קרובה אליך עכשיו במיקום, תהנה מכל רגע גיל

       

      ושתהיה שנה נהדרת

       

      ואין לי כוכבים לצערי, אחזור

       

      רונית 

        10/9/07 23:41:
      בא לי להיות הראשונה כאן אז אני אגיב לפני שאקרא בטוח זה טוב כמו תמיד וחר כך אקרא

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      גיל בר-זהר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין