Samarel Erotic Art
האמנות האירוטית שלי
פוסטים פופולאריים
-
פשוט ציורים
7/2/10 | 743 צפיות
-
והגית בו יומם ואולי גם בלילה
6/3/10 | 114 צפיות
-
איך קמו לכבודי (מהמבחר של "הוזה דעות")
24/12/09 | 838 צפיות
-
האח הגדול - הצעת ייעול (פוסט חוזר)
8/1/10 | 782 צפיות
-
לא סוחטת ושיחה עם כספומט (קצרים וחוזרים אבל מה-זה-טובים)
15/1/10 | 1057 צפיות
-
הכל זורם
16/4/16 | 793 צפיות
פוסטים אחרונים
- אני רוצה להתקע איתך במעלית, לגמרי במקרה 30/5/16
- להדליק נשואות או משואות? 13/5/16
- הכל זורם 16/4/16
- קררררררררררררר לה.... 28/3/15
- למה אני לא צם ביום כיפור (פוסט, פוסט כיפורים) 13/10/14
- לוח שנת האהבה 3/10/14
0
איך הצלתי חיים
| איך הצלתי חיים. לפני זמן מה עברתי את סדנת הפורום של לנדמרק אדיוקיישן. למי שלא מכיר ועדיין מכווצ/ת גבות/ה בספיקות/ה - זו לא כת, זו סדנה ליצירת שנוי/מפנה בחיים והיא אכן יוצרת כזה, ליתר דיוק, מעניקה כלים ליצירתו. מה אתה עושה עם הכלים האלה - זו כבר הבעיה שלך. אבל לא באתי להטיף. גם לא לטפטף וגם לא מידע. באתי לספר על ארוע שקרה באמת, לי, מייד לאחר הפורום ושגרם לי להתנהג על פי התובנות שקבלתי שם. אחד הדברים שהבנתי בפורום הוא שחיי התנהלו תחת ההכוונה של אבי שלא להכנס לעימותים מכל סוג, דת, גזע ובטח לא מין. על זה לא דברו בכלל אצלנו. זה בטח למה אני לא מפסיק, לדבר על זה למה. אבי לימד אותי בלווי הדגמות איך להמנע מ "אי נעימויות" בחיים. עדיף לוותר היה המסר שקבלתי. כך גדלתי. פיתחתי כפיצוי את היכולת המילולית. בפלסף אף אחד לא ניצח אותי אז בשכונה. בשירות הצבאי נדרשתי גם למבחנים פיזיים אבל עדיין, ידעתי להמנע מעימותים - חינוך זה חינוך. באותו הבוקר שאחרי שלושת ימי הפורום ירדתי מהיונדאי בדרכי למשרד. עמדתי לחצות כביש סואן. במרחק מספר מטרים ממני ראיתי תחילת ויכוח קולני בין רוכב קטנוע צעיר (להלן הקטנוען) לבין נהג רכב אערס (להלן האערס). הקטנוען אמר משהו שגרם לאערס לצאת מהרכב בזעם. לבוש במיטב מסורת המאצ'ואים, ג'ינס וחולצת טריקו לבנה, החזה מתוח, הבטן מוכנסת והגבריות עולה על גדותיה. האערס התקרב והחל לאיים בתנועות ידיים נמרצות. עודי הולך לכיוון שלהם עדיין לא מעלה על דעתי התערבות בעימות לא לי בכלל והאגרופים הונפו אל על. באותו הרגע לא חשבתי. רצתי אל שניהם ועמדתי ביניהם, מפריד. שיהיה ברור, אני אולי נראה מוצק, גבוה, מסוקס ובנוי לתלפיות (כמעט) אבל מעולם לא השתמשתי בכוח על אף אדם. לא יודע מאיפה קיבלתי את הרעיון לבוא ולהפריד ביניהם. דחפתי את האערס לאחור והשתמשתי בנשק הפרטי שלי - הדיבור. "אתה צודק לגמרי" אמרתי לו ואין לי מושג מה קרה שם בכלל "ראיתי מה קרה, עזוב אותך, הוא רק ילד, לא חארם"? האערס עשה קולות של מחאה וקיפוח אבל, נרגע וחזר לתוך הרכב שלו. הרגשתי הקלה עצומה ועדיין לא חיפשתי את מחיאות הכפיים, עוד לא.. כי פתאום אמר הקטנוען משהו שגרם לאערס, שוב, לצאת בזעם מהרכב, דוחף אותי מדרכו...נגש לתא המטען ומוציא סכין קומנדו צבאית באורך שהיה מבייש גם את גדול כוכבי הפורנו. רק שבאותו הרגע שראיתי אותה - זה לא היה מצחיק בכלל. הוא שלף את הסכין מהנרתיק והתקרב לקטנוען במטרה לדקור אותו. אני, באמת לא מבין מאיפה היה לי האומץ שוב לעמוד בדרכו. חסמתי אותו, החזקתי ביד עם הסכין בכוח ושוב דברתי אל האגו הפגוע שלו. "אחי, מה אתה עושה? לא כדאי לך...תראה כמה עדים יש כאן, אתה תסתבך...בשביל מה? סתם ילד עם קטנוע"........ועוד כמה טיעונים בגין חוסר הכדאיות של המעשה. הוא שוב נרגע. החביא את הסכין מתחת למושב. המתח בתוכי רק התחיל שהרי לא הבנתי מה אני עושה. פניתי לעזוב את המקום ואז....קרא הקטנוען בקול רועד: "אני לא הולך מכאן, תביא לי ת'פרטים שלך" אמרתי לעצמי, אני לא עומד בסיבוב שלישי...מה יוציא עכשיו האערס - מרגמה? בחוסר אמון ליויתי את דרכו של האערס מסביב לרכב, עת שלף מכיסו את התעודות והחליף פרטים בנימוס עם הקטנוען. הרגשתי קצת מרומה. כאילו, בשביל זה הפרדתי ביניכם? לא יכולתם לבקש פרטים קודם? מה הקטע הזה עם החלפת הפרטים...לפני רגע רציתם להרוג זה את זה ועכשיו אתם הולכים לשמור על קשר?! מצחיק? אולי קצת אבל בזמן הארוע לא צחקתי כלל. עזבתי את המקום ללא מחיאות כפיים מההמון הצופה אבל בהחלט הרגשתי שמגיעה לי איזו מדליה. או לפחות 500 צפיות ו-83 תגובות בבלוג. כוכבים מיי אס - יש מספיק. |
תגובות אחרונות
-
תנועת כמוך
בתגובה על Love making
-
ורד:)
בתגובה על להדליק נשואות או משואות?
-
הקשתית
בתגובה על לוח שנת האהבה
-
~גאיה~
בתגובה על מה את רואה?
-
la boheme
בתגובה על היה היה ~ פעם, פעמיים, ועוד...
-
דודיאהרוני
בתגובה על ובינתיים....
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני קוראת לקורס הזה העצמה אינסטנט
הייתי נותנת לך מדליה על האומנות
כל הכבוד שהפרדת ביניהם
אבל גם תזהר..
כמה ציפיות היו עד עכשיו?
בחיי שמגיע לך, גם גיבור וגם כותב יפה (-:
אתה תותח צריך אותך בארץ.
תמיד ידעתי שאתה משהו מיוחד.
כל הכבוד יקירי.
בהחלט כל הכבוד,,
ואני שמעתי רק דברים נפלאים על הסדנה הזו,,,,,
כל הכבוד לך..
מצבים יכולים לצאת משליטה בשניות, ויש
הרבה אנשים חמומי מח - ובכבישים לא חסר.
עימות שנמנע- כל הכבוד !
לגבי הפורום של לנדמרקר אני לא כל כך בטוחה שמעתיש זה די הורס ולא בונה.
וגם להתעמת עם אדם וסכין אני לא כל כך בטוחה.
ואם הוא היה דוקר אותך?
אני הייתךי מצלצלת למשטרה
לא מבינה ממה נעלבת,
אבל זכותך..
בין לבין,
גליתי כמה פרטים חשובים עלייך,
היונדאי,
הפורום של לנדמרק,
שאתה רגיש..
שאתה אוהב הרבה צפיות,
שונא כוכבים.
להמשך של לנדמרק נרשמת?
לך תתקדם.
תהליך חשוב.
בהצלחה.
לפני כמה שנים עשיתי את הסדנה של לנדמרק וממש לאאאאא נהנתי ...
אם זה עזר לך והאיר לך את הדרך, יישר כח !
הכוונות טובות, אבל השיטה מוטלת בספק ...
(*)
סמרל,
עכשיו אנחנו יודעים ממה נובע כישרון הסיפור שלך,
אתה עושה את זה נפלא, מרתק עם הומור.
לא יודעת אם ההורים לימדו אותי לא להתערב,
את זה למדתי בעיקר אחרי כל מיני התערבויות
שממש לא היה כדאי,
הצליח לך!!! בגדול!!!
שמחה שאני שומעת על כך כאן, ממך ולא קוראת בעיתון על איזה יהודי אחד עם כוונות טובות, שהלוויה שלו יוצאת מבית העלמין כך וכך, בשעה.....
רותי.
יצאת גדול!
לפעמים להפריד בין אנשים שרבים זו דרך חכמה
לא תמיד צריך לאפשר לידיים להיכנס לתוך מריבה
עשית מעשה חכם ועל כך אתה יצאת גדול
קשה ברגעים כאלה לשמור על איזון של רגשות
אבל ממה שכתבת אתה הייתה ממש מאוזן
יכולה לומר רק לך אתה ענק!!!
תיארת הכול בהומור ובכישרון רב!
רק מה, לא שמעתי על מכונית כזו - אבדאי...
באמת מי יודע אם לא היינו שומעים בחדשות על השניים אם לא היית שם ( :
כל הכבוד.
*
*איך אומרים "יצאת בזול"
לצערי יש לי נסיון רע מאוד מבני הצדיק
שהתערב וסיים בלי הכרה בבית החולים.
הצלקות נשארו.
וואללה ! כבוד !
(אגב, הערס בטח לקח את הפרטים בשביל לפרק את הקטנוען בפרטיות. הרי ביטוח אין לו ממילא. והוא גם לא ישלם לילד).
גם אותי גידלו על הימנעות מעימותים (גם מילוליים, שזה באמת מסרס...), העיקר שלום בית. ושכחו (או לא ידעו איך) ללמד אותי איך לפרק מטען צד. את זה למדתי לבד.
מכירה את הפורום. לפני 20 שנה השתתפתי בסדנאות שלהם (על נקודת שבר. מצויין!).
כמובן השתמשתי בכלים ולאט לאט זנחתי (חלק הוטמע בדי.אן.אי).
מצאתי את עצמי לא פעם בתפקיד הקטנוען, או סתם האישה המותקפת, וגם אני גאה לספר שהצלחתי להפוך את הערס לפודל במילים. או לפחות לדפוק לו כפכף עץ בראש שיעזוב את החבר שלי.
אגב, כל הסיפור הזה די מפחיד. ההתפוצצות המהירה של אנשים פה. הערסים. הסכינים. האדום שעולה לראש תוך שניות מלווה באגרסיות רצחניות.
כוכבים אינ יור אס??
יצאת "בזול"
כי אבא שלך הפסיד את השיעור האומר
אל תתערב, כי תמיד תצא רע,אם לא הכי רע
אז לפחות תרגיש כפיות טובה. והנה לך..
אם היית הולך מכות כמו ילד נורמאלי בבית הספר
היית עובר בעצמך את התובנה,של לא לעמוד ולהפריד.
מה נראה לך ש 200 מיליון אמריקאים טועים?
אבל כתבת יפה,