כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של חוה

    להמציא את עצמנו מחדש

    12 תגובות   יום רביעי, 6/1/10, 10:30

    אני אוהבת לקרוא ביוגרפיות של אישים יוצאי דופן. אחד המאפיינים החוזר על עצמו כחוט השני בחייהם הבלתי שיגרתיים של הגיבורים, הוא שלאחר הגעתם לפסגת ההצלחה, נתקלו הנ"ל במידרון תלול בחייהם האישיים ובקריירה שלהם. יום אחד, אולי, כשתכתב הביוגרפיה של טייגר וודס למשל, אני צופה סיפור דומה. אחת הסיבות שהספרים הללו משאירים את חותמם עליי, היא שפעמים תכופות, הדמות, עליה נכתב הספר, מצאה דרך כלשהיא להוציא את עצמה מהבוץ המטאפורי או האמיתי.  

     

    המילה "בוץ" מביאה אותי לחשוב, שככל הנראה כולנו, נחווה תקופות בחיינו בהן נדמה כי שקענו לתוך בוץ עיסתי וכובל, או שהתנגשנו בחומה בלתי חדירה. נראה כי דווקא שם, בחומה, אנו מקבלים החלטות מסוימות; למצוא דרך העוקפת את החומה, או להישאר ליד החומה, ולהיכנע לכאב או לרחמים עצמיים. כאן היא הנקודה שבה נמצא את עצמנו פונים לפעילויות ומרפים משכחי כאבים, כגון; אכילת יתר, סמים, אלכוהול, גירושין, התפטרות ממקום העבודה ושאר מיני התנהגויות הרסניות.  

     

    החומה הזו עלולה להיות מקום בודד ומפחיד, משום שאין מפת דרכים קונקרטית שתראה לנו את הדרך. לפעמים נדמה כי דרכנו הגיעה אל סופה, וכי טעם ההצלחה והאושר יוותרו אך כזיכרון רחוק. כמיהה נשכחת. אף על פי כן, זהו גם המקום בו רבים הופכים לאנשים מוארים ומחודשים.  

     

    החומה הזו מספקת לנו את ההזדמנות והמקום לראות שהדרך אל האושר וההצלחה ידרשו מאיתנו שינוי. כאן קיימת ההזדמנות להתבוננות עצמית ולחידוש החיים שלנו. דווקא בנקודה זו המתאפיינת לעיתים בשעמום ותרעומת, יש ביכולתינו לשבור את אזיקי העבר העבותים ולהמציא את עצמנו מחדש. ביכולתינו לקחת את מה שיש לנו, את מה שמצוי בתוכנו, את מי שהננו, את מה שלמדנו - ולעצב את דמותינו מחדש.  

     

    המכשול המאתגר ביותר הוא לעיתים קרובות תחושת חוסר התקווה וחוסר הסבלנות שלנו. לא ברור לנו מי אנחנו בדיוק, לאן ברצוננו ללכת, ומה ברצוננו לעשות כביטוי לחיינו. זהו הזמן שבו חייבים אנו לשבת ולשאול את עצמנו שאלות קשות מאד. זהו אף הזמן שבו עלינו להתגבר על מכשול האינרציה, שבו חסרה לנו האנרגיה המחשבתית והרגשית ליצור מפת דרכים חדשה ולהמציא את עצמנו מחדש, תוך שימוש בניסיון החיים הקשה הזה, ושבירת אזיקי הכאב.  

     

    אני חושבת שהדרך לעקיפת החומה הזו מתחילה ביכולתינו לראות או לדמיין את הביטוי העצמי המחודש שלנו. אם יש בנו את הכוחות לשאת את החזון הזה בדימיוננו, אנו נצטייד במהרה בכיוון, תקווה והתרגשות לקראת העתיד לבוא.   

     

    בשנה האחרונה הגעתי בעצמי אל החומה הזו, ונעשיתי מודעת לאזיקים אשר כבלו את חיי. קראתי ספרים אשר עסקו בבניית החיים החדשים מתוך האפר, אחרי שנכווינו או נשרפנו כליל, ממש כמו עוף החול באגדות הקדומות. התובנות החדשות הביאו אותי לשאוף למטרות אחרות ולהתחדשות כללית. מאחלת לכם שבוע מלא בדימיון ותובנות מאירות.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/2/18 23:13:
      שאפו. פוסט מעולה!
        16/11/10 03:45:

       תודה, תודה :)

        13/9/10 21:44:
      מקסימה, איזה פוסט יפה, נגע לי מאוד, כל כך נכון ויפה כתבת, כאחד שהמציא את עצמו הרבה פעמים מחדש וחווה עליות ומורדות בחיים, מבין ומזדהה, פעם כתבתי "ממקומות גבוהים למקומות נמוכים שמובילים למקומות גבוהים הרבה יותר..." מאמין בזה מאוד, המורדות הן הזדמנות להתחלה חדשה. שנה טובה ומבורכת, שנה של הגשמה והצלחה, שנה מלאה באהבה ושמחה...
        22/1/10 12:11:

      נפלאו  מילותייך  העברית  בדמך...  חחח

       

         נשיקהרגוע

       


      שנת צמיחה אור ואהבה
      צביקה
      אשמח לבקשת חברות בפייס..
      http://www.facebook.com/home.php?ref=logo#/profile.php?v=info&ref=profile&id=100000187593543

        17/1/10 10:41:


      חוי יקרה,

       

      יפה כתבת,

      תענוג לראות  אותך קמה, מנערת את אבק הנפילה, נעמדת זקופה- מתחזקת, ואף משתפת בחוויה.

      נראה לי שדברייך נכונים לכל עת, לכל אדם.

       וכמו שנאמר כבר:

      כל העולם כולו גשר צר מאד - והעיקר: לא לפחד כלל !!!

      כי חוסר ודאות מביא פחד, מהבלתי ידוע - והפחד משתק.

      שמעתי איש ים מנוסה מאד, עם עור פנים שראה הרבה שמש ונתזי ים מלוחים אומר ברגע האמת לחניכיו: אל תפחדו מהפחד !!  

      המשיכי להאיר אותנו.

      אוהב אותך כמו שרק בן אדם מלא הערכה יכול !

       

        7/1/10 19:41:

      אהבתי מאוד את מה שכתבת, מאוד התחברתי

      חושבת גם שלפעמים טוב ליפול, להגיע לתחתית שבתחתית, כי לדעתי רק מהנקודה הזו אפשר לצמוח למעלה

        7/1/10 12:00:

      כתיבה מהממת.

      הנושא מעניין,כתבת בבהירות

      להביע עצמך כך---נהדר

      המשיכי כך,כולנו נשתכר......

      מנתי

       

        7/1/10 10:54:


      חוי היקרה!

      מה שלומך? אם יש משהו שאנחנו לומדים ומלמדים זה שתמיד יהיו לנו בחיים עליות וירידות,

      זו עובדה. השאלה הקשה, תמיד קשה, זה איך מתמודדים? ההתמודדות היא מה שמבדיל ביננו,

      בין כאלו שהם לוחמים לכאלו שהם לא. אין מה להיות מופתע כשמגיעים לירידה, צריכים לדאוג כשתקופה ארוכה לא נתקלנו בירידה, כי זה אומר שעלינו גבוה מדיי (אם יש דבר כזה).

      אם את בארץ את מאוד מוזמנת לביקור, אבל עברנו "דירה", אז תתקשרי לפני,

      מאחל לך בהצלחה בהמשך, לכתוב בעברית זה תמיד טוב, עברית שפה יפה,.

       

      חיים הלל

        7/1/10 10:45:

      מאחלת לך את אשר מאחלת את לנו יקירה.

      שבוע מלא בדימיון ותובנות מאירות...(-:

        7/1/10 09:52:
      יפה כתבת ובבהירות. ומתוך סקרנות על אלו אישים או אלו ספרים קראת? המלצות? שתהיני מהדרך החדשה.
        7/1/10 09:40:

      יקירתי

      יש לתופעה שם,

      קוראים לזה איזור הנוחות.

      לכל אחד מאיתנו יש תחום שבו הוא חי בניחותא=עם עצמו,עם ההרגלים שצבר,עם החברים ועם התארים והמשרות.

      אותו איזור נוחות תחום מכל צדדיו באותה חומה שאת מדברת עליה,

      לטוב ולרע.

      מה שבפנים הוא מה שמוכר וידוע ואיתו אנחנו יודעים להתמודד פחות או יותר

      מאידך

      כאשר צץ לו אתגר או הזדמנות כלשהי עומדות בפנינו שתי ברירות:

      לפחד ולהשאר באותו איזור נוחות ולראות מה קורה -מבחוץ עם אותו אתגר-אולי מישהו אחר מנסה אותו..אולי אנחנו מנחמים את עצמנו ש"זה לא זה" או " זה לא בשבילי"..ולהמשיך לחיות את חיינו בתקווה לאתגר\הזדמנות אחרת (שלא תמיד מגיעה)-ומרבית האנשים אכן לא יזזו מאותו איזור כי בבחינת מה שמוכר הוא מה שטוב.

      או

      לצאת מאותו איזור נוחות-להגדיל את החומה שלנו כך שתכיל את האתגר החדש-ולהתמודד איתו.

      ברגע בו נבחין כי השד אינו נורא כל כך-מה יקרה?

      איזור הנוחות שלנו יגדל ויכיל בתוכו את אותו אתגר ממנו חששנו

      ומה הלאה?

      לבטח יגיע עוד אתגר,

      ועכשיו כבר לא נחשוש ממנו-כי אנחנו כבר יודעים להגדיל את איזור הנוחות שלנו ולחיות עם אתגרים..ולהרגיש איתם הכי בנוח שאפשר.

      יזמים

      אנשי חזון

      אנשים יצירתיים

      אנשים שכבר אין להם מה להפסיד

      אנשים אופטימיים

      כל אלה ישמחו לשמוע על הזדמנויות -כאשר מישהו יספר להם על זה

      כי מה לעשות-רובנו לא יודעים לזהות הזדמנות אלא אם מישהו הראה לנו אותה

      לא ככה?

      וגם אז-יהיו מי שיפקפקו בהזדמנות..ויש מי שיקח אותה בשתי ידיים

      (להזכירך-לביל גייטס היו עוד ארבעה שותפים בתחילת דרכו-שלושה פרשו ,אחד הלך איתו-איפוא אלה והיכן אלה??]

      אני אדם שראה הזדמנות

      ולוקח אותה הכי רחוק שאפשר

      כי אני לא פוחד להכניס דברים חדשים לאיזור הנוחות שלי

      כי אני הורדתי את החומות לגמרי

      מעניין אותך לשמוע?

      בברכה

      ירון

       

        7/1/10 04:54:

      חוי יקירתי

      מכיון שאני מכירה אותך, אני יודעת היטב על מה את מדברת

      אני שמחה שהחלטת לכתוב - את מביעה עצמך באופן נפלא ביותר

      כתיבתך מעוררת מחשבות

      אני בטוחה שרבים יזדהו איתך

      ומה שהכי חשוב - הסוף האופטימי :))

      נשיקות

      אני ***

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      havie
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין