ספרים
בַּיּוֹם עַל קִירוֹת לְבָנִים מַטְלִיאָה פָּנִים בְּמִסְגֶּרֶת.
רֶגַע קָפוּא.
בַּלַּיְלָה עוֹטֶפֶת בְּשִׁיר נְשִׁיכוֹת וּבְדָם תַּאֲוָה צוֹבַעַת גִּדְרוֹת תַּיִל סָבִיב.
שֶׁיִּרְאוּ.
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
צטט: ליאורה בן יצחק 2010-01-07 12:26:58 שֶׁיִּרְאוּ. . .
צטט: ליאורה בן יצחק 2010-01-07 12:26:58
תודה לך.
זה הענין...
צטט: מיכאל 1 2010-01-06 22:32:49 יפה ומעורר מחשבה.
צטט: מיכאל 1 2010-01-06 22:32:49
תודה.
צטט: יערית 1 2010-01-06 20:58:05 ההבדל בין יום ללילה והכתיבה שלך צרופה בדימויים ניפלאים. אהבתי את הניתוח של שמים1 ערב טוב זהבית
צטט: יערית 1 2010-01-06 20:58:05
ההבדל בין יום ללילה
והכתיבה שלך צרופה בדימויים ניפלאים.
אהבתי את הניתוח של שמים1
ערב טוב
זהבית
תודה יערית יקרה.
צטט: אביה אחת 2010-01-06 20:48:25 ריקי יקרה כתיבה מרהיבה שירך הותיר אותי כעת בהרהורים תודה אשוב מחר
צטט: אביה אחת 2010-01-06 20:48:25
ריקי יקרה
כתיבה מרהיבה
שירך הותיר אותי כעת בהרהורים
תודה
אשוב מחר
תודה אביה.
צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2010-01-06 18:24:03 שֶׁיִּרְאוּ. נפלא!!!
צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2010-01-06 18:24:03
נפלא!!!
תודה!!
צטט: ashorer 2010-01-06 18:15:53 ביום ובלילה כמו ההבדל בין האור לחושך אהבתי
צטט: ashorer 2010-01-06 18:15:53
ביום ובלילה
כמו ההבדל בין האור לחושך
אהבתי
שמחה שאהבת.
צטט: שמים1 2010-01-06 12:52:38 ריקי יקירה בית ראשון - באור יום הדוברת עוטה מסיכות על קירות לבנים המסגרת היא המוסכמות החברתיות - הדוברת לכאורה משתלבת באותה מסגרת ... בַּיּוֹם עַל קִירוֹת לְבָנִים מַטְלִיאָה פָּנִים בְּמִסְגֶּרֶת. רֶגַע קָפוּא. רגע קפוא - אותו רגע שבין היום ללילה המעבר הזה בין המסיכות לבין המהות האמיתית בַּלַּיְלָה עוֹטֶפֶת בְּשִׁיר נְשִׁיכוֹת וּבְדָם תַּאֲוָה צוֹבַעַת גִּדְרוֹת תַּיִל סָבִיב. שֶׁיִּרְאוּ. בלילה כאשר לכאורה לא רואים יש את הפורקן את ההתפרקות של יצרים ומאווים ולמרות הכל יש גדרות תיל סביב אין כניסה .... שיראו את האין שיראו את המעצורים , אלו שמוסתרים לאור יום בולטים דוקא בליל . שיר שנמביע כל כך הרבה וכתיבתך נפלאה עוד אשוב
צטט: שמים1 2010-01-06 12:52:38
ריקי יקירה
בית ראשון - באור יום הדוברת עוטה מסיכות על קירות לבנים
המסגרת היא המוסכמות החברתיות - הדוברת לכאורה משתלבת באותה מסגרת ...
רגע קפוא - אותו רגע שבין היום ללילה
המעבר הזה בין המסיכות לבין המהות האמיתית
בלילה
כאשר לכאורה לא רואים
יש את הפורקן
את ההתפרקות של יצרים ומאווים ולמרות הכל יש גדרות תיל סביב
אין כניסה ....
שיראו את האין
שיראו את המעצורים , אלו שמוסתרים לאור יום בולטים דוקא בליל .
שיר שנמביע כל כך הרבה
וכתיבתך נפלאה
עוד אשוב
שמים יקרה
אהבתי את המבט שלך על השיר
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך.
זה הענין...
תודה.
תודה יערית יקרה.
תודה אביה.
תודה!!
תודה
שמחה שאהבת.
שמים יקרה
אהבתי את המבט שלך על השיר
תודה.
שֶׁיִּרְאוּ. . .
ההבדל בין יום ללילה
והכתיבה שלך צרופה בדימויים ניפלאים.
אהבתי את הניתוח של שמים1
ערב טוב
זהבית
ריקי יקרה
כתיבה מרהיבה
שירך הותיר אותי כעת בהרהורים
תודה
אשוב מחר
שֶׁיִּרְאוּ.
נפלא!!!
ביום ובלילה
כמו ההבדל בין האור לחושך
אהבתי
ריקי יקירה
בית ראשון - באור יום הדוברת עוטה מסיכות על קירות לבנים
המסגרת היא המוסכמות החברתיות - הדוברת לכאורה משתלבת באותה מסגרת ...
בַּיּוֹם
עַל קִירוֹת לְבָנִים
מַטְלִיאָה פָּנִים בְּמִסְגֶּרֶת.
רֶגַע קָפוּא.
רגע קפוא - אותו רגע שבין היום ללילה
המעבר הזה בין המסיכות לבין המהות האמיתית
בַּלַּיְלָה
עוֹטֶפֶת בְּשִׁיר
נְשִׁיכוֹת
וּבְדָם תַּאֲוָה
צוֹבַעַת גִּדְרוֹת תַּיִל
סָבִיב.
שֶׁיִּרְאוּ.
בלילה
כאשר לכאורה לא רואים
יש את הפורקן
את ההתפרקות של יצרים ומאווים ולמרות הכל יש גדרות תיל סביב
אין כניסה ....
שיראו את האין
שיראו את המעצורים , אלו שמוסתרים לאור יום בולטים דוקא בליל .
שיר שנמביע כל כך הרבה
וכתיבתך נפלאה
עוד אשוב