כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    נשיות

    שירים

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    יום וליל

    14 תגובות   יום רביעי, 6/1/10, 11:03

     

     

    בַּיּוֹם
    עַל קִירוֹת לְבָנִים
    מַטְלִיאָה פָּנִים בְּמִסְגֶּרֶת.


    רֶגַע קָפוּא.


    בַּלַּיְלָה
    עוֹטֶפֶת בְּשִׁיר
    נְשִׁיכוֹת
    וּבְדָם תַּאֲוָה
    צוֹבַעַת גִּדְרוֹת תַּיִל
    סָבִיב.


    שֶׁיִּרְאוּ.

     

     
    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/1/10 22:37:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2010-01-07 12:26:58



      שֶׁיִּרְאוּ. . .

      תודה לך.

       

      זה הענין...

       

        7/1/10 22:36:

      צטט: מיכאל 1 2010-01-06 22:32:49

      יפה ומעורר מחשבה.

      תודה.

       

        7/1/10 22:36:

      צטט: יערית 1 2010-01-06 20:58:05


      ההבדל בין יום ללילה

      והכתיבה שלך צרופה בדימויים ניפלאים.

       

      אהבתי את הניתוח של שמים1

       

      ערב טוב

      זהבית

      תודה יערית יקרה.

       

        7/1/10 22:35:

      צטט: אביה אחת 2010-01-06 20:48:25


      ריקי יקרה

      כתיבה מרהיבה

      שירך הותיר אותי כעת בהרהורים

      תודה

      אשוב מחר

      תודה אביה.

       

        7/1/10 22:35:

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2010-01-06 18:24:03


      שֶׁיִּרְאוּ.

       

      נפלא!!!

       

      תודה!!

        7/1/10 22:34:

      צטט: ashorer 2010-01-06 18:15:53


      ביום ובלילה

       

      כמו ההבדל בין האור לחושך

       

      אהבתי

       

      תודה

      שמחה שאהבת.

        7/1/10 22:34:

      צטט: שמים1 2010-01-06 12:52:38


      ריקי יקירה

       

       

      בית ראשון - באור יום הדוברת עוטה מסיכות על קירות לבנים

      המסגרת היא המוסכמות החברתיות - הדוברת לכאורה משתלבת באותה מסגרת ...

       

      בַּיּוֹם
      עַל קִירוֹת לְבָנִים
      מַטְלִיאָה פָּנִים בְּמִסְגֶּרֶת.


      רֶגַע קָפוּא.

      רגע קפוא - אותו רגע שבין היום ללילה

      המעבר הזה בין המסיכות לבין המהות האמיתית


      בַּלַּיְלָה
      עוֹטֶפֶת בְּשִׁיר
      נְשִׁיכוֹת
      וּבְדָם תַּאֲוָה
      צוֹבַעַת גִּדְרוֹת תַּיִל
      סָבִיב.


      שֶׁיִּרְאוּ.

      בלילה

      כאשר לכאורה לא רואים

      יש את הפורקן

      את ההתפרקות של יצרים ומאווים ולמרות הכל יש גדרות תיל סביב

      אין כניסה ....

      שיראו את האין

      שיראו את המעצורים , אלו שמוסתרים לאור יום בולטים דוקא בליל .

      שיר שנמביע כל כך הרבה

      וכתיבתך נפלאה

      עוד אשוב

       

      שמים יקרה

      אהבתי את המבט שלך על השיר

      תודה.

       



      שֶׁיִּרְאוּ. . .
        6/1/10 22:32:
      יפה ומעורר מחשבה.
        6/1/10 20:58:


      ההבדל בין יום ללילה

      והכתיבה שלך צרופה בדימויים ניפלאים.

       

      אהבתי את הניתוח של שמים1

       

      ערב טוב

      זהבית

        6/1/10 20:48:


      ריקי יקרה

      כתיבה מרהיבה

      שירך הותיר אותי כעת בהרהורים

      תודה

      אשוב מחר


      שֶׁיִּרְאוּ.

       

      נפלא!!!

        6/1/10 18:15:


      ביום ובלילה

       

      כמו ההבדל בין האור לחושך

       

      אהבתי

        6/1/10 12:52:


      ריקי יקירה

       

       

      בית ראשון - באור יום הדוברת עוטה מסיכות על קירות לבנים

      המסגרת היא המוסכמות החברתיות - הדוברת לכאורה משתלבת באותה מסגרת ...

       

      בַּיּוֹם
      עַל קִירוֹת לְבָנִים
      מַטְלִיאָה פָּנִים בְּמִסְגֶּרֶת.


      רֶגַע קָפוּא.

       

      רגע קפוא - אותו רגע שבין היום ללילה

      המעבר הזה בין המסיכות לבין המהות האמיתית


      בַּלַּיְלָה
      עוֹטֶפֶת בְּשִׁיר
      נְשִׁיכוֹת
      וּבְדָם תַּאֲוָה
      צוֹבַעַת גִּדְרוֹת תַּיִל
      סָבִיב.


      שֶׁיִּרְאוּ.

       

       

      בלילה

      כאשר לכאורה לא רואים

      יש את הפורקן

      את ההתפרקות של יצרים ומאווים ולמרות הכל יש גדרות תיל סביב

      אין כניסה ....

       

      שיראו את האין

      שיראו את המעצורים , אלו שמוסתרים לאור יום בולטים דוקא בליל .

       

      שיר שנמביע כל כך הרבה

      וכתיבתך נפלאה

       

      עוד אשוב

       

       

      פרופיל

      ריקי ד.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות

      יש אנשים