לא היו לך שום כוונות רציניות

ובכל זאת, לא עצרת את הדברים מלהיות.

לא חשבת עליה באופן רציני

ובכל זאת, זה נראה כל כך אמיתי...

נתת לה לחוש, להרגיש ולחלום,

שלחת לה רמזים להיאחז בהם יום-יום,

היית תמיד זמין, ביליתם זמן רב יחדיו,

הרבה חשבו שאתם זוג מאוהב.

גרמת לה לחוש שעבורך היא משהו מיוחד,

גרמת לה לחכות לך, להיות לבד.

צברתם יחד שעות ארוכות ומתמשכות

ועם זאת - לא עצרת את הדברים מלהיות.

ובעצם, אולי זו הייתה כוונתך מלכתחילה

רגש אהבה אמיתי היא מעולם לא הכילה,

רצית רק לשגע לבחורה את הראש

וחשבת שתוכל להמשיך ולדרוש.

בפירוש התכוונת לגרום לה לערפול חושים,

ידעת בדיוק איך לעשות אנשים מתאהבים,

ואתה צפית על הכל בעיניים שותקות

ולא עצרת את הדברים מלהיות.

ואז הגיעה שתיקה ארוכה

בה הגיעה האכזבה שלה לשיאה.

ופתאום היא חשה, שכל האהבה

הפכה לגוש ענק של שנאה.

קיללה אותך וייחלה שתיכשל,

דברים שיגרמו לך פשוט להיבהל,

וכשראתה שאכן התגשמה תפילתה

פשוט פרצה בצחוק גדול נורא

פתאום הרגישה, שכמה שאהבה -

כך בתוכה את השנאה גידלה.

לא חשבה עוד שאתה חכם,

חשבה לפתע שאתה הכי טיפש בעולם

וחשבה שאתה לא עושה את הצעד הצודק

וככל שאתה ממתין - אתה גורם לה להתרחק.

חשבה שאין עוד דרך חזרה

חשבה שלעולם לא יהיה עוד כפי שהיה,

הרגישה שהשנאה עברה כל גבול אפשרי

שהרי ידוע שהשנאה היא רגש הרסני.

לא יודעת מה היה לך במחשבות,

אך בכל זאת... לא עצרת את הדברים מלהיות.

ואז, סוף-סוף באה הבינה,

יצרת שוב קשר, כמו בהתחלה,

וראיתי בעיניך מבט הערצה,

מבט לא מובן לי, שגרם לפליאה.

הקלפים אמרו שזה מכיוון שהרגשת שונה,

שהדברים אינם מתרחשים באופן דומה,

שפתאום אתה לא מקבל יחס מיוחד,

שפתאום אתה הוא זה המסתכל מהצד.

שאתה חש מקופח, איבדת שליטה,

ועכשיו - אתה רוצה אותה בחזרה.

וכעת - אתה מוכן להשקיע בכך הרבה מאמצים

על מנת להחזיר לקדמותם את פני הדברים.

ואני, בתגובה, אתן לך להתאמץ לשווא עד כלות,

ומן הסתם, לא אעצור את הדברים מלהיות...