"אני קופץ לראות אם יש סרט מעניין, אולי לקנות משהו לנשנש".

"בסדר", היא עונה מהספה. לא מביטה, שקועה בעיתון.

אני יוצא החוצה ומסמס. אני יודע שזה אידיוטי, אבל לא יכול או רוצה להתאפק. אני הולך ברחוב החשוך, ופונה ימינה, אל סמטה שמובילה אל החצר האחורית של בניין מגורים, מנסה להתנהג בטבעיות, מקווה שאף אחד שאני מכיר לא רואה אותי, לא ישאל אחר כך שאלות. 

חשוך כאן, ומוכר, ואין איש, עד שהיא מגיעה. 

"היי", נבוך, ואנחנו נצמדים, מתנשקים, הידיים שלה על העורף שלי, ואחר כך יורדות לגב, אל מתחת לחולצה, קר בחוץ אבל הן חמות וזה נעים. אני מצמיד אותה אלי, זקפה כואבת נצמדת לרכות שלה, מועך שד מבעד לחולצה, היד שלי חודרת בחוסר סבלנות מתחת למכנסיים, חופנת את התחת שלה, וזה מרגש כל כך, חום הגוף, תחושת העור החשוף שלה. אנחנו בולעים בשקיקה צוואר ואוזן ופה, רעבים. היד שלה עושה את דרכה אל התחת שלי, מתחת למכנסיים, ואז קדימה, עוטפת את הזין שלי. אני קופא, העונג כמעט בלתי נסבל. 

אנחנו שומעים צעדים וניתקים בבהלה. הם חולפים. 

"אני חייב לחזור כבר".

"גם אני".

אני מנשק אותה, ואנחנו נפרדים, עד הפעם הבאה.