המחשבה שמאחורי הגן היפאני ... הנסתרהפשטותגם כשמביטים בהאינה נראיתהנדירגם כשמאזינים לוהוא נסתרהעדינותגם אם אחזת בה אינה נתפסת. הגן היפני הוא יצירת אמנות שמאחוריה פילוסופיית הזן-בודהיזם. פילוסופיה זו רב הנסתר על הגלוי. על פי פילוסופיה זו המקום המתאים לחוויות רוחניות, בדרך להארה, הוא הטבע. הגן היפני מעתיק את הנוף הטבעי לגינה, ונעשה בו ניסיון לייצג את הנוף בלי שתורגש יד המתכנן. הצבעים השולטים הם, אפור, חום-חלודה של סלעי טחב וירוק של צמחייה נמוכה. השימוש בכתמי צבע של פרחים, צבעי עלווה ופירות מועט ובא בעיקר להדגים את עונות השנה. הגן הוא כמו ציור נוף המכיל נופים רבים ומגוונים שביניהם שבילים-הרים וגבעות, עמקים ונהרות והכול על שטח מינימאלי, מכיוון שמחירי הקרקעות בערי יפאן הם מהגבוהים בעולם. מלת המפתח כאן היא הרמוניה. אבל כדי להגיע להרמוניה, אין זה מספיק לבנות שבילים מפותלים, לפזר אבנים ולהניח סלעים. הגן צריך ליצור הרגשה שבפרט הקטן ביותר,נסתר הנישא והנשגב. לכן,האדם שעוסק בתכנון הגן הוא גם האדם שמתחזק אותו. הגנים היפים ביותר ממוקמים במקדשים ובמנזרים, ואנשי הדת והנזירים עוסקים בגינון. כדי לתכנן גן אבנים יש צורך בחירה קפדנית של אבנים וסלעים, הדורשת סבלנות וניסיון רב- אפילו לצורתו של סלע במים יש חשיבות רבה. כדי להיות גנן יפאני טוב יש צורך במזג רגוע, חיבה לבדידות,היכרות קרובה עם הטבע, הצמחים והעצים, אופי נוח ורך ולעיתים סגפנות. ביפאן, הבסיס לגן הוא צמחי הבר,ובכל עונה משתנה הגן לפי המתרחש בטבע, בסתיו בולטים צבעי השלכת העזים של עצי האדר הכפני, ובפברואר פורחים הוורדניים- שזיף, חבוש,אפרסק,והדובדבן.גם בחורף, כשהגן שרוי בתרדמה יש פריחה. הפאריש היפני הפריש היפאני ( חבוש פורח Chaenomeles japonica ) הוא שיח יפהפה המגיע אלינו היישר מיפאן ומתאים לגינה הישראלית. גובהו כמטר וחצי ויותר, יש לו עלים מבריקים המלבלבים באביב באדום, ופרחים אדומים בורקים היושבים בקבוצות קטנות על ענף. בארץ כאשר בחודשי החורף העצים עומדים קרחים ועירומים, תתחיל פריחתו של הפאריש בדצמבר ותמשך כארבעה חודשים, עד לעונת הלבלוב באביב. שפע הפרחים בולט בגלל הענפים החשופים מעלים, הפרי קישוטי, דומה לתפוח קטן או חבוש, מפיץ ריח נעים ואפשר להכין ממנו מרקחת. הפאריש מומלץ ונוח לגידול. הוא אוהב מקומות קרירים כמו אזור ההר, אבל יצמח גם במישור החוף, בעמקים ובשפלה הפנימית, שם הוא יעדיף להיות במקום של חצי צל. בבגרותו הוא נעשה סבוך ומסועף, ולכן יש לגזום אותו, אבל רק אחרי הפריחה- כלומר באביב המאוחר או בתחילת הקיץ. יפה לשתול אותו על רקע של צמחים ירוקי עד כמו ערערים או פלכון יפני בעל עלים בגוונים של ירוק ולבן, אבל אין לשתול אותו ליד צמחים טרופיים. יש לו מופע יפהפה בגינת גג או מרפסת רחבת ידיים וגם כדאי לקטוף ממנו ענף קישוטי לאגרטל דקורטיבי עשוי זכוכית דקיקה, למה זכוכית? כי הרי העדינות משחקת כאן משחק חשוב והוא כולו עדנה. |