מילים בוקעות בקושי רב
יש מעצור בלב
עוד זה ששם אהב
ופה כבר התאכזב
לאן חושב מסנן בגסות
לא תופס בהגיון
נפשי חולה גופי בדידות
ורצית ממני הריון..
ולמה מלאכים בורחים ממני
ואם כבר אז שיעופו לכיוונך
רוצה לשיר לך כאן הנני
אבל גדול יגוני כ"כ מעולמך
שיפתח כבר המנעול
שאוחז את הכאב
כמו מספד של אב שכול
קובר את האוהב
ולא למוות ל-גלות
בוחר מקום אחר
חי יגון חושב אבלות
מתי כבר יגמר
ולמה מלאכים בורחים ממני?
את שואלת אז אני כאן רק עונה
אליך שבים הם ממקום עכור מקין
ועוד ישובי לגבולי משכן חומך..
ואלוהים שבשמיים יוותר כבר ויחוס
על אדמה קרה ודם זיעה וחמדנות
אולי אמת תצמח מארץ זו אולי קרוב קרוב
אליך שוב הוא עוד ישוב
ויגאלך את בדידותך
|