כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    סינכרוניות, המסלול המהיר להגשמת חלומות

    124 תגובות   יום שלישי, 11/9/07, 03:23

    למצוא בית בתל אביב במחיר מצוין, את הזוגיות האידיאלית, את העבודה שתבטא את כל מי שאנחנו, את המשכורות שאנחנו רוצים להרוויח.

     

    **

    סינכרוניזציה זו דרכו של אלוהים להישאר אנונימי (אלברט איינשטיין)

       

     

     

    סינכרוניות היא חיבור בין חוויות מהעולם הפנימי ואלה שבעולם החיצוני בהתאמה מושלמת כזו, שלא יכולה להיות מוסברת על סמך הסתברות סטטיסטית.  

     

    ארועים סינכרוניים נחווים כמו נסים קטנים. נותנים תחושה שהעולם מתגייס בכדי לתת לנו כל מה שאנחנו רוצים. בין אם נקרא לכך מזל, כוחו של היקום, אלוהים, או צירופי מקרים, הם פועלים לטובתנו, ואפשר להזמין אותם לחיינו הרבה יותר. 

     

     הדרך להגביר את הסינכרוניות עוברת דרך שלושה שלבים: 

     

     

     I.        להגיד ולכתוב את הדברים שבא לנו שיקרו

     

    רוב האנשים יודעים מצוין מה הם לא רוצים. מעטים יודעים מה הם כן. 

    אני מציעה ליצור רשימות של הזמנות לדברים שאנחנו רוצים להזמין לתוך החיים.

     

    ניתן להזמין בדרך הזו בני זוג, עבודה, בית שרוצים, את היום שיהיה. ממש כל דבר.

     

    חשוב להזמין את החוויה הטובה ביותר בשבילנו, אבל לא "להנעל" על אירוע או אדם מסוים. כך למשל, נכון להזמין את העבודה שהיא ביטוי של הכשרונות שלנו (ועל זה כדאי לעשות רשימה קודמת, מפורטת ככל שאפשר), את סכום הכסף שאנחנו רוצים להרוויח, את הסביבה האנושית, מיקום גיאוגרפי, כל דבר שחשוב. פחות נכון לבקש שיקבלו אותנו לעבודה בחברה איקס.

    כך גם לגבי זוגיות.  לרשום כל מה שחשוב לנו. לא לבקש שאיקס יתאהב/תתאהב בנו.

     

    אחרי שיודעים מה רוצים, להתחבר לידיעה שזה נמצא שם, ולאפשר לעולם להביא זאת, בדרך הכי נכונה וקלה, היא לא תמיד בהכרח זו שאנחנו תכננו.  

      

      II.       לזהות את הסינכרוניזציות שקורות סביבנו. 

     

     להיות מודעים לקשר בין הדברים שהזמנו, ובין "מתנות" שמגיעות אלינו. לחפש את ההקשר, ולהיות ערים אליו.

     

    לזהות שביקשנו להיות בכושר טוב יותר, וחצי שעה לאחר מכן, חבר מתקשר ומציע לנו חודש מינוי מתנה בחדר הכושר. או מדברים על כך שהגיע הזמן שנכיר בן/בת זוג, ומיד אחר כך מתקשר מישהו ומספר לנו על חבר/ה פנויים, שממש רוצים מישהו שיצטרף אליהם למסיבה בסוף השבוע. 


     הדברים האלה קורים כל הזמן, וככל שנהיה ערים להם, קל  יהיה לרתום את הכוח הזה לטובתנו. 

     

     

      III.      לקחת את המתנות.  

     

     הרבה פעמים צירופי המקרים נראים כה מוזרים, שאנחנו מסרבים להם. אומרים: אם זה אמיתי זה יקרה שוב, או: זו רק מדרגה בדרך למה שרצינו, לא בדיוק הדבר האמיתי. רצינו להיות בכושר, מנוי מתנה שמציעים לנו לא נראה בדיוק כמו הגוף המושלם מיידית, אבל, ההרשמה היא המדרגה החיונית בכדי שהדברים אכן יקרו.  

       
     

    הבית שאני גרה בו הוא רק אחת הדוגמאות המושלמות בשבילי לסינכרוניזציה, לפי הספר. הזמנו בדיוק מה שרצינו, קיבלנו אפילו קצת יותר.

     

     הרשימה כללה כל מה שהיה חשוב לפי סדר החשיבות

     הגדרנו את האזור המדויק (צפון תל אביב)

    את מספר החדרים  (בפועל יש יותר)

     כתבנו חצר גדולה וסגורה (במציאות היא גדולה הרבה יותר מזו שחלמתי )

     הזמנתי בית שאוכל לצייר ולצבוע בו את הקירות כרצוני, משמע לא בית חדש עם קירות לבנים שצריך לשמור עליהם (כבר כשהגעתי הנה היו שני קירות בצבע בורדו, כיום כבר רובם כתומים, כחולים, בורדו ואחרים)

     וכתבנו מחיר מקסימלי, שלא נראה ריאלי ביחס לשאר הבקשות. 

     

    וכאן נכנס אחד הכללים הכי חשובים לקידום צירופי המקרים, לדעת מה רוצים, ולדעת שזה אפשרי.  מצב השוק לא קשור לעניין.

     

    יום או יומיים לאחר יצירת הרשימה הזו, הבית פשוט היה מולנו תוך כדי נסיעה. הוא היה שם גם קודם, עם שלט שמציע אותו להשכרה, אבל אפילו לא ראינו אותו. חלפנו שם כמה פעמים תוך ידיעה שבמיקום כזה אין טעם לחפש, כי הבית בטח יהיה יקר מידי. 

    עם ההזמנה הכתובה, נכנסנו לשאול. זה היה מרגש.  הבית ענה (ועונה עדיין) בדיוק בדיוק על כל תנאי ההזמנה הכתובה. 


    במבט לאחור, אני יודעת שזה באמת לא היה ריאלי, לי זה לא היה אכפת. ידעתי שהוא קיים ומחכה. כל מה שהיה נדרש בשלב הזה, היה להיות בעירנות ולהתבונן מסביב (ולחפש, ולשאול, ולבדוק).

    ואז הוא פשוט היה שם, מולי. 


     אני מכירה רבים סביבי שמצאו מה שחיפשו בדיוק בדרך הזו. בתים מדהימים, במחירים לגמרי לא תואמים את מחירי השוק (כן, בשנים האחרונות, בתל אביב) זוגיות נפלאות, שאחרי שהוגדרו, מישהו דפק להם בדלת (אמיתי לגמרי) פנה אליהם באתר, ברחוב ובהמון דרכים, מוזרות יותר או פחות.  עבודות נהדרות שכללו את כל ההזמנה הכתובה. הכל. 

     

      ***

       

     אצלי, לרוב, הסינכרוניזציות עובדות בדרך קצת שונה מהמתכונת הרגילה. ברוב המקרים בחיי אני מתחילה בשלב השני, עוברת ממנו לשלישי, ורק אז חוזרת לראשון.


    השלב השני הוא כאמור שלב הזיהוי. בשבילי הוא ראשוני.

     

       מגיעות הצעות, אני מזהה שהן מרגשות אותי. לרוב אין לי מושג למה. אני רק יודעת שאני רוצה, שאני מרוגשת, שמשהו בי מרגיש טוב עם זה.

     

     השלב השלישי הוא שלב ההסכמה,  ואני אומרת כן, לאותם דברים מרגשים. קודם כל כן. מבלי לחשוב אם אני יכולה ואיך בדיוק עושים את זה, עוד לפני שאספיק לפחד. התשובה הראשונית היא כן.

     

     רק אז אני מגיעה למה שאני קוראת לו השלב הראשון. זיהוי והבנה שיש כאן משהו שרציתי, אבל אפילו לא ידעתי שאני רוצה. 

     

      יום לפני שהפכתי להיות עיתונאית, לא ידעתי שזה תחום שאני רוצה לעסוק בו. גם חודש אחרי עוד לא הבנתי מה קרה כאן. עסקתי בפרסום, ובעלים של אחד ממשרדי הפרסום שאותו פגשתי בעבודתי הציע לי לערוך עיתון מקומי. תחילת עבודה תוך שלושה ימים. זה היה מפתיע, לא שייך, בלתי ברור, אבל מאד מרגש. אמרתי לו שאף פעם לא עשיתי את זה קודם, והוא ענה, אני יודע שתעשי את זה מצוין. אז באתי. שומרת במקביל על העבודה הקודמת שלי (ועובדת בחודשיים הבאים לפחות חמש עשרה שעות בממוצע ביום, שבעה ימים בשבוע)

    רק כמה חודשים אחר כך הבנתי עד כמה אני במקום הכי מדויק בשבילי.

     

     משם המשיכו לזרום הצעות. אני לא זוכרת שפניתי פעם לעיתון או מגזין בעצמי. כשהייתי מוכנה לשלב הבא, לעוד התחדשות, הגיע הטלפון שהציע אותה. 

     

     

     עבורי, הגדרה עלולה להיות צמצום אפשרויות. כשאני מכווננת מטרה אני פחות מרוגשת ויותר משימתית.  הדרך שלי היא להיות כמה שיותר קשובה למתנות שמגיעות, לזהות את תחושות הגוף, ולהסכים, מבלי להשתהות.

     

    בדרך הזו מגיעים אלי דברים שהם הרבה יותר מרגשים ומעצימים מכל מה שאני יכולה לתכנן בעצמי. המשימות שלי הן רק להתרגש, ולהגיד כן.   

     

    ***

     

    המאמר הוא חלק מהספר "בחרתי בחיים של אי ודאות" אפשר להזמין אותו בקישור המצורף, והוא ישלח אליכם:

    https://sites.google.com/site/gazitmichali/home/choose-life

    דרג את התוכן:

      תגובות (124)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/8/12 00:56:
      מתחילה לרשום... :)
        25/5/10 10:43:


      יש לי פה דברים שנאמרים כנראה ממקום לא כל כך מוצלח בתוכי אבל בכל זאת השאלה עולה -

      ומה אם את מקבלת את כל ההזדמנויות האלה כי את בנאדם כשרוני במיוחד מהרבה כיוונים ותחומים

      וכל זה ידוע וברור ואין צורך לפרט

      ואילו יש אנשים פחות יפים מוכשרים וכריזמטיים ממך שהטלפון שלהם לא מניב כאלה הצעות מפתות...

      אולי זה נתון מאוד משמעותי בכל הסיפור הזה... ?

       

        24/12/09 23:34:

      דברים כל כך נכונים. ולפעמים הדברים מפתיעים כשהם קורים לא בדרך שדמיינו אבל למקומות שרצינו.
        24/12/09 15:21:

      כל פעם מחדש הפוסט הזה עובד טוב אצלי בפנים

      מעניק אנרגיות ותקוות

      לצד התובנות

       

      סוג של תפילה חילונית אני מניח

       

        20/12/09 07:42:

      מאמר מצויין

      אהבתי  

        14/10/08 04:29:

      צטט: מיכל גזית 2008-10-14 04:27:58

      צטט: greenfairy 2008-10-13 11:18:51

      צטט: מיכל גזית 2007-09-20 02:35:53

       

      צטט: mushroom 2007-09-19 15:20:43

      מזכיר את הסרט "הסוד"..

      מסתבר שאנחנו בסך הכל נבואות שמגשימות את עצמן.

      אז מה צריך בעצם?

      להיות אופטימיים וספציפיים?

       

       

      מאד אהבתי את הסוד (אני יודעת שהרבה אנשים ציניים אליו)

      הוא חיבר מילים, תובנות וטכניקות עבודה שאני שנים איתן (לא יודעת איך הם הצליחו להעתיק ממני את כל החומר הזה בלי לתת לי זכויות יוצרים, כנראה שלא חתמתי בזמן על המסמכים הנכונים)))

      לי הוא היה תזכורת נהדרת

      לאוו דווקא ספציפיים, זה לא לכולם מתאים כמו שכתבתי, זה קודם כל לזהות מה הדרכים שעובדות לך יותר, יש מי שנכון לו להגדיר, יש מי שנכון לו יותר להרגיש

      שנה נפלאה שתהיהמחייך

       

       

      עוד הרבה לפני הסוד, נחשפתי לרעיון בספר "שיחות עם אלוהים" שקראתי לפני הצבא.

      היו שם שמות שונית לאותה תאוריה - אנרגיות מושכות אנרגיות זהות, לכן אם תרכז את מחשבותיך כלפיי משהו מסויים, הוא יגיע. אגב... ניסיתי וזה עבד / עובד.

      הבעיה היא כשהגולם קם על יוצרו, כשכמו שאמרת, אנחנו לא בדיוק יודעים מה אנחנו רוצים, והדעת לא מספיק מחודדת. אז אולי תצליח להביא את אותו האוייבקט לחייך, אבל לאו דווקא באופן שרצית. לדוגמה: בחורה שמתרכזת באהבת חייה, שמופיע רק כדי לומר לה שהוא מתחתן (זו הבעיה שה"סוד" העלה.)

       

      כן, חשובה ההסתייגות שאת מביאה, והיא מגבירה את הצורך לדייק, 

      העניין הנוסף הוא התעקשות לכפות את הרצונות שלנו על אנשים אחרים (שאיקס יאהב אותי, שווי יקבל אותי לעבודה) ואז יש רצונות מתנגשים, בין שני בני אדם,

      ועוד עניין, שאנחנו ממש רוצים משהו, אבל מתוך חוסר, מתוך פחדים, ואז יש בנו זרמים תת הכרתיים שמושכים מאד חזק לכיוונים שלהם, ואם לא מנקים אותם, עובדים איתם, הם ממשיכים לחסום, והדברים שרצינו, לא מגיעים

      תודה יקירה

       

       

        14/10/08 04:24:

      צטט: בתקוש 2008-10-11 23:22:15

      מדויק!

       

      תודה רבה יקירתי

        14/10/08 04:23:

      צטט: rotemran 2008-07-31 10:06:11

      מעניין, אני אימצתי את השיטה הזו של הגדרת מטרות, מבלי לדעת שזו "שיטה", החל מגיל 22 לערך וזה היה לפני 43 שנים.

      לאורך השנים הללו, הגדרתי לי מדי פעם מטרות בחיים שכללו מקומות עבודה, תפקידים שונים, הקמת משפחה ובית, שליטה מקצועית בתחומי עניין שונים וכו' ואותן מטרות שהיו מוגדרות היטב, התגשמו במשך הזמן, גם כאשר נראו מעט לא סבירות.

      אני בהחלט מסכים עם השלבים של הגדרת המטרות, זיהוי ההזדמנויות ופעולה הנדרשת להשגת המטרה.

      רבים יודעים להגדיר מטרה ומזהים הזדמנות אך מאבדים את האומץ לנקוט בפעולה הנדרשת אפילו אם היא פעולה פשוטה ביותר, מתוך חוסר בטחון.

      לכן כתנאי ראשון, נדרשת מידה של בטחון עצמי.

       

      אמונה ביכולת (זהה לבטחון העצמי) ביחד עם יכולת שיקול דעת, היא אולי המתנה הטובה ביותר שאנו יכולים להעניק לילדינו.

       

      היי

      כן, גם אני אימצתי את הדרכים האלה עוד הרבה לפני שהם היו מוכרות, כשעוד נחשבתי "מוזרה"))

      בטחון עצמי חשוב לצורך ההגשמה, אבל יש עוד תכונות חיוניות שם בדרך

      שמחה ומודה שבאתחיוך

        14/10/08 04:20:

      צטט: טולטק 2008-05-17 00:34:19

      אני לא יודע אם אפשר לגייס את המאמר של יונג לשיטה המוזכרת כאן (ובכל התחום של מחשבה יוצרת מציאות) . כלומר אני לא בטוח שהוא היה סומך ידו על כך, אבל אני מאמין שהעדויות של האנשים אמיתיות והדברים עובדים. בכל מקרה הגישה הכללית נראית מתכון בריא לחיים.

       

      תודה אבי

      יונג בהחלט דיבר על הדברים האלה,

      לדעתי הרבה לפני כולם, לפני שזה נהיה טרנד, אז עוד חשבו שהוא לגמרי איזוטרי, היום זה כבר במיין סטרים

      ימים נפלאים ומוצלחים שיבואו עלינו

        14/10/08 04:17:

      צטט: shulamit near 2008-05-16 23:04:29

      תודה יקרה - תבורכי.

      תמים 

       

      תודה שולמית

      את בהחלט חלק מצירופי המקרים הנפלאים שבדרך, נכון?

        13/10/08 11:18:

      צטט: מיכל גזית 2007-09-20 02:35:53

       

      צטט: mushroom 2007-09-19 15:20:43

      מזכיר את הסרט "הסוד"..

      מסתבר שאנחנו בסך הכל נבואות שמגשימות את עצמן.

      אז מה צריך בעצם?

      להיות אופטימיים וספציפיים?

       

       

      מאד אהבתי את הסוד (אני יודעת שהרבה אנשים ציניים אליו)

      הוא חיבר מילים, תובנות וטכניקות עבודה שאני שנים איתן (לא יודעת איך הם הצליחו להעתיק ממני את כל החומר הזה בלי לתת לי זכויות יוצרים, כנראה שלא חתמתי בזמן על המסמכים הנכונים)))

      לי הוא היה תזכורת נהדרת

      לאוו דווקא ספציפיים, זה לא לכולם מתאים כמו שכתבתי, זה קודם כל לזהות מה הדרכים שעובדות לך יותר, יש מי שנכון לו להגדיר, יש מי שנכון לו יותר להרגיש

      שנה נפלאה שתהיהמחייך

       

       

      עוד הרבה לפני הסוד, נחשפתי לרעיון בספר "שיחות עם אלוהים" שקראתי לפני הצבא.

      היו שם שמות שונית לאותה תאוריה - אנרגיות מושכות אנרגיות זהות, לכן אם תרכז את מחשבותיך כלפיי משהו מסויים, הוא יגיע. אגב... ניסיתי וזה עבד / עובד.

      הבעיה היא כשהגולם קם על יוצרו, כשכמו שאמרת, אנחנו לא בדיוק יודעים מה אנחנו רוצים, והדעת לא מספיק מחודדת. אז אולי תצליח להביא את אותו האוייבקט לחייך, אבל לאו דווקא באופן שרצית. לדוגמה: בחורה שמתרכזת באהבת חייה, שמופיע רק כדי לומר לה שהוא מתחתן (זו הבעיה שה"סוד" העלה.)

        11/10/08 23:22:
      מדויק!
        31/7/08 10:06:

      מעניין, אני אימצתי את השיטה הזו של הגדרת מטרות, מבלי לדעת שזו "שיטה", החל מגיל 22 לערך וזה היה לפני 43 שנים.

      לאורך השנים הללו, הגדרתי לי מדי פעם מטרות בחיים שכללו מקומות עבודה, תפקידים שונים, הקמת משפחה ובית, שליטה מקצועית בתחומי עניין שונים וכו' ואותן מטרות שהיו מוגדרות היטב, התגשמו במשך הזמן, גם כאשר נראו מעט לא סבירות.

      אני בהחלט מסכים עם השלבים של הגדרת המטרות, זיהוי ההזדמנויות ופעולה הנדרשת להשגת המטרה.

      רבים יודעים להגדיר מטרה ומזהים הזדמנות אך מאבדים את האומץ לנקוט בפעולה הנדרשת אפילו אם היא פעולה פשוטה ביותר, מתוך חוסר בטחון.

      לכן כתנאי ראשון, נדרשת מידה של בטחון עצמי.

       

      אמונה ביכולת (זהה לבטחון העצמי) ביחד עם יכולת שיקול דעת, היא אולי המתנה הטובה ביותר שאנו יכולים להעניק לילדינו.

        17/5/08 00:34:
      אני לא יודע אם אפשר לגייס את המאמר של יונג לשיטה המוזכרת כאן (ובכל התחום של מחשבה יוצרת מציאות) . כלומר אני לא בטוח שהוא היה סומך ידו על כך, אבל אני מאמין שהעדויות של האנשים אמיתיות והדברים עובדים. בכל מקרה הגישה הכללית נראית מתכון בריא לחיים.
        16/5/08 23:04:

      תודה יקרה - תבורכי.

      תמים

        22/2/08 17:24:

       

      צטט: אורורה בורליס 2008-02-20 22:52:32

      כל מילה, בסלע.

       

      היי יקירה

      ברוכה הבאה, ותודה על התגובה

      שבת שלום וברכה שתהיה

        20/2/08 22:52:
      כל מילה, בסלע.
        2/2/08 08:23:

       

      צטט: מגדל השן 2008-01-21 17:03:09

       

      נכון ומדהים!!

      עכשיו אני מבינה את סיפור הבית....

       

       

      היי עיריתוש

       

      הבית שלי או הבית שלך?

       

      כי זה כל הזמן מתפתח, כל הזמן קורים עוד דברים

       

      אוהבת אותך יפתי

        21/1/08 17:03:

       

      נכון ומדהים!!

      עכשיו אני מבינה את סיפור הבית....

       

       

        9/1/08 06:15:

       

      צטט: דפניאלה 2008-01-05 19:32:30

      היי,

      ערב טוב ושבוע מצויין שיהיה..

      מה שמשך אותי לתוך עומקן של מילותייך היה התזמון.

      בימים אלו אני נמצאת בצומת מאד מרכזי בחיי בו אני חשה שהנה הכל מגיע אליי עכשיו.

      כל מה ש"הזמנתי" עושה את דרכו אליי ממש ברגעים אלו.

      אני מתכווננת לטוב הגדול שהחיים מזמנים לנו והפעם גם לי.

      יום בהיר אחד נחשפתי למשהו מאד פשוט לכאורה אבל גם ייחודי, לא שגילו לי את אמריקה, אבל בהחלט הזכירו לי שהיא נמצאת (אם ניצמד לדימוי) וכל מה שאני צריכה לעשות זה להתכוונן אליה ואליה בסופו של דבר, אגיע.

      בכדי לקצר את המלל (בכל זאת זה לא פוסט שלי), טוב נמשך לטוב ורע נמשך לרע. כל מה שצריך זה להאמין ולהתעקש על הטוב, סה' אנחנו פה לכמה רגעים שחולפים להם כ"כ מהר...אז בואו נעשה לנו טוב ואכן טוב יהיה.

      המילים שלך רק חיזקו את הדרך שבה אני הולכת.

      תודה רבה רבה.

      דפנה

       

      דפניאלה

      ובדיוק כמו כותרת הפוסט, המילים הגיעו ב"מקרה" בדיוק בזמן המתאים,

      שמחה כל כך לשמוע/לקרוא,

      חושבת שאני יודעת על איזה דרך את מדברת,

      אשמח לשמוע עוד, בפרטי או כאן

      המון הצלחה, שיהיה כייף שם, בדרכי החיים

        5/1/08 19:32:

      היי,

      ערב טוב ושבוע מצויין שיהיה..

      מה שמשך אותי לתוך עומקן של מילותייך היה התזמון.

      בימים אלו אני נמצאת בצומת מאד מרכזי בחיי בו אני חשה שהנה הכל מגיע אליי עכשיו.

      כל מה ש"הזמנתי" עושה את דרכו אליי ממש ברגעים אלו.

      אני מתכווננת לטוב הגדול שהחיים מזמנים לנו והפעם גם לי.

      יום בהיר אחד נחשפתי למשהו מאד פשוט לכאורה אבל גם ייחודי, לא שגילו לי את אמריקה, אבל בהחלט הזכירו לי שהיא נמצאת (אם ניצמד לדימוי) וכל מה שאני צריכה לעשות זה להתכוונן אליה ואליה בסופו של דבר, אגיע.

      בכדי לקצר את המלל (בכל זאת זה לא פוסט שלי), טוב נמשך לטוב ורע נמשך לרע. כל מה שצריך זה להאמין ולהתעקש על הטוב, סה' אנחנו פה לכמה רגעים שחולפים להם כ"כ מהר...אז בואו נעשה לנו טוב ואכן טוב יהיה.

      המילים שלך רק חיזקו את הדרך שבה אני הולכת.

      תודה רבה רבה.

      דפנה

        30/12/07 05:46:

       

      צטט: מינצית 2007-12-28 10:49:07

      תודה על הפוסט שלך

      אני מאמינה בזה בדיוק כמוך

      ותמיד שמחה שהתנסויות מסוג זה

      מועלות על הכתב כי הן תמיד מעוררות השראה נוספת

       

       

      תודה קרן

      תגובות כמו שלך מעוררות השראה נוספתמחייך

        28/12/07 10:49:

      תודה על הפוסט שלך

      אני מאמינה בזה בדיוק כמוך

      ותמיד שמחה שהתנסויות מסוג זה

      מועלות על הכתב כי הן תמיד מעוררות השראה נוספת

       

        1/11/07 07:20:

       

      צטט: נמרוד הלוי 2007-10-29 15:16:57

      מזל טוב נשמתי! אוהב המון!

       

      תודה יקירי

      כמה סימבולי שבדיוק בפוסט הזה הגבת ביום הולדתי, זה בדיוק הפוסט שהייתי רוצה להגביר איתי בתוך השנה הזו

      אוהבת אותך גם, החל מהמילה הראשונה שלנונשיקה

        29/10/07 15:16:
      מזל טוב נשמתי! אוהב המון!
        15/10/07 03:38:

       

      צטט: ronenl12 2007-10-10 08:57:19

      מזכיר את השיר

      "לפעמים חלומות מתגשמים תננננ נננ ה

       

      היי רונן

      ואפשר לעזור לזה לקרות

      או לפחות לא להפריעמחייך

      תודה תודה

        10/10/07 08:57:

      מזכיר את השיר

      "לפעמים חלומות מתגשמים תננננ נננ ה

        10/10/07 05:41:

       

      צטט: אילנה סילבן 2007-10-07 23:14:57

      אהובה יקרה,

      תזכורת מדהימה למה שקיבלתי ממך כבר בסדנא. מבחינתי זה מאוד סינכרוני לקרוא את הפוסט הזה עכשיו בדיוק, בימים אלה ממש, כשאני צריכה את התזכורת הזו כל כך. ותאמיני לי שעברתי על הפוסטים שלך ולא ראיתי את הפוסט המסויים הזה? עד הרגע הזה.

      תודה אהובה על המילים שלך שמזכירות לי בכל פעם מחדש עד כמה היקום הזה אדיר ואת המתנות שהוא נותן.

      אם לא היית קיימת היו חייבים להמציא אותך.

      כוכב מהלב,

      אוהת המון

      תודה אהובתי

      כמובן שעברתי גם דרך הפוסט הנפלא, וברור לי עד כמה זה אכן אקטואלי עכשיו,

      במרחק צעקה ממך, רק תשמיעי קול אם צריךקורץ

      אוהבת

        7/10/07 23:14:

      אהובה יקרה,

      תזכורת מדהימה למה שקיבלתי ממך כבר בסדנא. מבחינתי זה מאוד סינכרוני לקרוא את הפוסט הזה עכשיו בדיוק, בימים אלה ממש, כשאני צריכה את התזכורת הזו כל כך. ותאמיני לי שעברתי על הפוסטים שלך ולא ראיתי את הפוסט המסויים הזה? עד הרגע הזה.

      תודה אהובה על המילים שלך שמזכירות לי בכל פעם מחדש עד כמה היקום הזה אדיר ואת המתנות שהוא נותן.

      אם לא היית קיימת היו חייבים להמציא אותך.

      כוכב מהלב,

      אוהת המון

        26/9/07 06:04:

       

      צטט: galit.lm 2007-09-24 15:22:42

      הי מיכל. כמה נפלא לקרוא אותך, כמה שאת צודקת. וכמה שזה אכן קורה. וקורה וקורה וקורה. אני חושבת שלשחרר את הזימון או את הבקשה המדוייקת (והמספיק פתוחה) לאויר, הוא דבר חשוב ומהותי מאוד, אבל כמו שכתבת, חשוב מאוד לשים לב. לפקוח עיניים ולהעלות אנטנות כדי לשאוב מהיקום את התשובה.

       

      היי גלית

      מזמן לא היית כאן

      יורשת העצר כבר ירדה לעולם?

      כייף לראות אותך

      שנה מצויינת לך/לכן))

        26/9/07 06:02:

       

      צטט: לאבלי 2007-09-24 12:59:12

      וואו,איזה קבלת פנים,אם הייתי יודעת הייתי באה קודם נשיקה

      גרמת לי לדמוע מהתרגשות :-)

      מקווה שנשתמע בקרוב מאוד

      אהבה ועוד חיבוק וגם נשיקה קטנה על הדרך צוחק

      תמי (הרווקה קורץ)

       

      נכון

      תבואי הרבה יותר, זו היתה הכוונה

      אכן, נשתמע בקרוב, יש לנו הרבה מילים להחליף

      חיבוקים ואהבה

      הי מיכל. כמה נפלא לקרוא אותך, כמה שאת צודקת. וכמה שזה אכן קורה. וקורה וקורה וקורה. אני חושבת שלשחרר את הזימון או את הבקשה המדוייקת (והמספיק פתוחה) לאויר, הוא דבר חשוב ומהותי מאוד, אבל כמו שכתבת, חשוב מאוד לשים לב. לפקוח עיניים ולהעלות אנטנות כדי לשאוב מהיקום את התשובה.
        24/9/07 12:59:

      וואו,איזה קבלת פנים,אם הייתי יודעת הייתי באה קודם נשיקה

      גרמת לי לדמוע מהתרגשות :-)

      מקווה שנשתמע בקרוב מאוד

      אהבה ועוד חיבוק וגם נשיקה קטנה על הדרך צוחק

      תמי (הרווקה קורץ)

        24/9/07 03:52:
      ותודה לרינת, אבנר, ערן ועופר, על הכיכובים לשנה החדשה))
        24/9/07 03:35:

       

      צטט: לאבלי 2007-09-23 22:28:52

      התגעגעתי,אז באתי! באמת חשוב להתכוונן לזימון ואשרי המתכוונן..

      יופי של פוסטים יש לך,עוד אשוב..

      ואין לי כוכבים וגם לא היו לי  כי אני כמעט ולא כותבת אז נשארתי בלי לשון

      חיבוק וגעגוע

      תמי

       

      תמיייייייייייי

      איזה כייף לראות אותך כאן

      בטח שאת לא כותבת, את אישה של מעשים, לא של מילים

      תעצומות הנפש שלך ראויות להערצה,

      תכתבי קצת לפחות, רק בשביל שעוד אנשים ידעו על פועלך המבורך

      אוהבת ומתגעגעת גם

        24/9/07 03:30:

       

      צטט: סיגל רוה 2007-09-21 15:34:35

       

      זהו מיכל, יצא לי קטע ארוך. מקווה שבסדר מבחינתך. ותודה לך שיצרת את המרחב הזה אצלך שהזמין אותי לבוא ולספר לך ולמעגל שסביבך.

      שלך

      סיגל רוה

       

      שתהיה לכם חופשה נהדרת וחג שמח סיגלמחייך

       

        24/9/07 03:28:

       

      צטט: בלרינה 2007-09-21 03:37:53

      מיכלי,

      אהבתי מאוד את שכתבת...

      אכן, שום דבר אינו מיקרי לעולם

      כבר חודש בערך , מישהי בעבודה אומרת לי השכם וערב להעלות על הכתב את הבן זוג שאני רוצה להזמין לחיי...ביום כיפור , אעשה זאת!!

      מאחלת לך שנה של הגשמה, אהבה, שמחת חיים ומימוש עצמי

      נשיקות מלא

       

      נהדרת שכמוך

      אנחנו אחרי יום כיפור,

      נכנסתי לבלוג שלך, ואכן עשית את הרשימה

      ענקית

      המון הצלחה

        24/9/07 03:17:

       

      צטט: mushroom 2007-09-20 13:38:55

       

      צטט: מיכל גזית 2007-09-20 02:35:53

       

      צטט: mushroom 2007-09-19 15:20:43

      מזכיר את הסרט "הסוד"..

      מסתבר שאנחנו בסך הכל נבואות שמגשימות את עצמן.

      אז מה צריך בעצם?

      להיות אופטימיים וספציפיים?

       

       

      מאד אהבתי את הסוד (אני יודעת שהרבה אנשים ציניים אליו)

      הוא חיבר מילים, תובנות וטכניקות עבודה שאני שנים איתן (לא יודעת איך הם הצליחו להעתיק ממני את כל החומר הזה בלי לתת לי זכויות יוצרים, כנראה שלא חתמתי בזמן על המסמכים הנכונים)))

      לי הוא היה תזכורת נהדרת

      לאוו דווקא ספציפיים, זה לא לכולם מתאים כמו שכתבתי, זה קודם כל לזהות מה הדרכים שעובדות לך יותר, יש מי שנכון לו להגדיר, יש מי שנכון לו יותר להרגיש

      שנה נפלאה שתהיהמחייך

       

      חח... חבל, אולי היית מרוויחה כמה "ג'ובות"..

       

      שנה מקסימה וגמר חתימה טובה!!!

       

      לא נורא

      אני ארוויח אותן בדרכים אחרות

      שנה מצויינת גם לך))

        24/9/07 03:16:

       

      צטט: hsro 2007-09-20 05:58:18

       

      צטט: מיכל גזית 2007-09-20 02:06:42

       

      צטט: hsro 2007-09-17 06:46:57

      יקרה - אני נפעמת כל פעם מחדש מהאיך שאת "משוחחת" עם היקום. 

      אני נפעמת ולומדת.  

      וכמו שכתבת: "מעטים יודעים מה הם כן. מה טוב להם. לאן הם מכווננים." זאת ההתחלה. בלעדיה כמעט אי אפשר. שם אני עכשיו.

      ובנתיים "צירופי מקרים" מרתקים נוגעים בי בלי שידעתי שהזמנתי, אם הזמנתי בכלל..., ומה בדיוק נרשם בהזמנה..

       

      תודה על עוד פוסט נפלא ועל מה שאת מביאה נשיקה

       

      היי א.ש. (אולי תחשפי כבר, שאפשר יהיה לקרוא לך בשמך, או לפחות חלקית)))

      אם אני זוכרת נכון את קשתית? ואצלכם עובד הכי חזק העניין שדברים מגיעים עוד קודם שיודעים מה רצינו

      שנה מדהימה שתהיה

      חיבוקים

      את... את משהו את ! נשיקה

      (ולגבי שמי ... בת.ז. כתוב אורית. בפועל ... יש אוריתה ואורה ופיתי ומותק ונשמה ו.... כל מה שתבחרי אני אקבל באהבה מחייך)

      שנה נפלאה שתהיה לך אישה יקרה !

       

      יופי שיצאת מהארון אוריתה

      עכשיו אני יכולה לספר לעולם כמה אור את מביאהנשיקה

        23/9/07 22:28:

      התגעגעתי,אז באתי! באמת חשוב להתכוונן לזימון ואשרי המתכוונן..

      יופי של פוסטים יש לך,עוד אשוב..

      ואין לי כוכבים וגם לא היו לי  כי אני כמעט ולא כותבת אז נשארתי בלי לשון

      חיבוק וגעגוע

      תמי

        21/9/07 15:34:
       

      מיכל רציתי לספר לך על הזימון המופלא שהיה לי אתמול.

      זימון ליצירת חופשת בסוכות עם הוכחה שבלתי אפשרי הוא אפשרי.

      בבוקר היה משהו מעצבן שהאיש שלי המתוק עשה. ואז הוא הלך לעבודה. ואני נשארתי אם התחושה המעצבנת.

      התחלתי את הצעד הראשון: הצעד הראשון , כמעט תמיד, הוא להגיד תודה. תודה עמוקה מקרב לב הרי זה מה שכנראה מחולל את המציאות.

      אמרתי לעצמי, כמו שתמיד אני עושה במצבים כאלה, אמרתי בלב תודה על חמישה דברים נפלאים באיש שלי שאני הכי אוהבת בעולם.

      אצלי זה תמיד עובד. מיד ראיתי כמה שהוא מקסים ונזכרתי כמה שהוא אוהב אותי וגם ראיתי את "השורש", ראיתי כמה הוא עובד קשה, וכמה הוא ואני זקוקים לחופשה של מילוי מצברים.

      התוצאה של הצעד הראשון: לראות את התשובה.

       

      האינטנסיביות של התקופה האחרונה גרמה לכך שלא תכננו חופשה לא בחופש הגדול ולא לחגים. הסתכלתי קדימה ביומן. ראיתי שסוכות זה עוד שבוע. כל המקומות השווים תפוסים חודשים מראש, מה הסיכוי לארגן חופשת חלומות בטווח זמן בלתי אפשרי?

      היה לי ברור שמה שאני הולכת לעשות זה זימון מלא, לא הזימון של חמש שניות שעושים שרוצים למצוא חנייה, זימון אמיתי, מפורט בפרטי פרטים כולל כתיבה של "פתיחת שמש"

      בדיוק כמו שדגנית עמיר המורה שלי לאימון בזימון לימדה אותי.

       

      עשיתי את הצעד שני. כתבתי הכל, מה יהיה לנו שם, הנוף, האווירה, המחיר, מה יחולל את "מילוי המצברים", מה יקרה, איזה עיסוי ואיזה פינוקים ... הכל.

      ואחרי רבע שעה של כתיבה עשיתי בעשר שניות את הזימון האנרגטי, האור שנשפך עלי וזורם דרך "הרשת" כדורי האור בתוך הרשת שמתמלאים באנרגיה ומזרימים אותה מאחד לשני ושופכים אותה עלי ב"טוש" אור לבן רך כמו מקלחת טיפות של אור ואהבה.

       

      התוצאה של הצעד השני:  מייד קפץ לי לראש אגם המגע הצימר המקסים של טלי ואודי באמירים שבו באיש לי הציע לי נישואין, צימר עם ג'קוזי ענק בחוץ, בתוך הנוף, מקום מהסוג שצריך להזמין חצי שנה מראש. ובנוסף קפצו לי לראש שני חברים שאיתם אני צריכה לדבר.

       

      הצעד השלישי: התהליך מבחינתי הוא תמיד 1. תודה, 2. זימון 3. פעולה.

      בקיצור, נשאר לי רק ה"לעשות", התקשרתי לאמא של האיש שלי, לברר אם ומתי היא תוכל לשמור על הילד. והתברר שהיא יכולה בלילה של יום חמישי בשבוע הבא.

      סוכות זה רביעי חמישי שישי שבת, כל הצימרים מחייבים בהזמנה של מינימום שניים או שלושה לילות. מה הסיכוי למצוא מקום ללילה אחד?

      התקשרתי לצימר שקפץ לי לראש. בשני הטלפונים הסלולאריים באתר האינטרנט שלהם לא היתה תשובה והשארתי הודעה בשניהם.

      ישבתי המון זמן ועשיתי טלפונים לעוד ועוד מקומות שעליהם היתה לי המלצה מקבלת גיחוך בתשובה לשאלה, מקבלת עוד ועוד סירובים וממשיכה לדעת שהמקום המקסים שזימנתי נמצא ומחכה לי ואני צריכה רק לעשות את החלק שלי כדי שבאמת הכל יקרה.

      באיזה שהוא שלב הידיד שקפץ לי בראש בזמן הזימון חזר אלי, בשיחה איתו קלטתי כמה בא לי שאני והאיש שלי והילד נפגש איתם ועם הילדים שלהם בהקדם. שאלתי אותו על המלצות נוספות על צימרים ואז התברר שהדייר בדירה שצמודה לבית שלהם בתימרת עזב והוא הזמין אותנו לבוא ולהתארח. זה לא היה הזימון המושלם אבל זה היה לא רע בכלל.

      החלטתי לתאם לנו עיסוי. חיפשתי את הפרטים של  מסז'יסט אחד נהדר מהגליל. בפולדר במחשב שבו ההמלצה היתה צריכה להיות לא מצאתי את המסמך. נכנסתי לחיפוש במחשב וכתבתי את המילה "עיסוי".

      המסמך הראשון שפתחתי היה מסמך שבו שמרתי לעצמי את ההמלצה על הצימר של טלי ואודי  באמירים, המלצה שבה כתוב שאפשר לקבל במקום עיסוי בו זמני לזוג. וגם הופיע שם מספר הטלפון בבית, מספר שלא היה באתר האינטרנט.

      התקשרתי אל טלי, אמרתי לה שקודם כל אני רוצה להגיד לה תודה על המקום הנפלא שהיא והאיש שלה יצרו, מקום שאליו, לפני שש שנים אני והאיש שלי הגענו מפורקים אחרי משבר עסקי כלשהו ויצאנו ממנו מלאי שמחה ואנרגיה עם החלטה להתחתן וידיעה איך אנו הולכים לגרום לחיינו להיות. אמרתי לה תודה, והיא מאוד התרגשה, וגם אני. ואז שאלתי אם אולי במקרה היה להם ביטול על הלילה של יום חמישי הבא והיא אמרה: כן, בדיוק מישהו ביטל, אתם מוזמנים לבוא.

       .

      מחייך

      .

      וההזמנה של הידיד לבוא אליהם - כניראה תסתדר להם ולנו עם הילדים לחג השני של סוכות.

      זהו מיכל, יצא לי קטע ארוך. מקווה שבסדר מבחינתך. ותודה לך שיצרת את המרחב הזה אצלך שהזמין אותי לבוא ולספר לך ולמעגל שסביבך.

      שלך

      סיגל רוה

        21/9/07 03:37:

      מיכלי,

      אהבתי מאוד את שכתבת...

      אכן, שום דבר אינו מיקרי לעולם

      כבר חודש בערך , מישהי בעבודה אומרת לי השכם וערב להעלות על הכתב את הבן זוג שאני רוצה להזמין לחיי...ביום כיפור , אעשה זאת!!

      מאחלת לך שנה של הגשמה, אהבה, שמחת חיים ומימוש עצמי

      נשיקות מלא

        20/9/07 13:38:

       

      צטט: מיכל גזית 2007-09-20 02:35:53

       

      צטט: mushroom 2007-09-19 15:20:43

      מזכיר את הסרט "הסוד"..

      מסתבר שאנחנו בסך הכל נבואות שמגשימות את עצמן.

      אז מה צריך בעצם?

      להיות אופטימיים וספציפיים?

       

       

      מאד אהבתי את הסוד (אני יודעת שהרבה אנשים ציניים אליו)

      הוא חיבר מילים, תובנות וטכניקות עבודה שאני שנים איתן (לא יודעת איך הם הצליחו להעתיק ממני את כל החומר הזה בלי לתת לי זכויות יוצרים, כנראה שלא חתמתי בזמן על המסמכים הנכונים)))

      לי הוא היה תזכורת נהדרת

      לאוו דווקא ספציפיים, זה לא לכולם מתאים כמו שכתבתי, זה קודם כל לזהות מה הדרכים שעובדות לך יותר, יש מי שנכון לו להגדיר, יש מי שנכון לו יותר להרגיש

      שנה נפלאה שתהיהמחייך

       

      חח... חבל, אולי היית מרוויחה כמה "ג'ובות"..

       

      שנה מקסימה וגמר חתימה טובה!!!

        20/9/07 05:58:

       

      צטט: מיכל גזית 2007-09-20 02:06:42

       

      צטט: hsro 2007-09-17 06:46:57

      יקרה - אני נפעמת כל פעם מחדש מהאיך שאת "משוחחת" עם היקום. 

      אני נפעמת ולומדת.  

      וכמו שכתבת: "מעטים יודעים מה הם כן. מה טוב להם. לאן הם מכווננים." זאת ההתחלה. בלעדיה כמעט אי אפשר. שם אני עכשיו.

      ובנתיים "צירופי מקרים" מרתקים נוגעים בי בלי שידעתי שהזמנתי, אם הזמנתי בכלל..., ומה בדיוק נרשם בהזמנה..

       

      תודה על עוד פוסט נפלא ועל מה שאת מביאה נשיקה

       

      היי א.ש. (אולי תחשפי כבר, שאפשר יהיה לקרוא לך בשמך, או לפחות חלקית)))

      אם אני זוכרת נכון את קשתית? ואצלכם עובד הכי חזק העניין שדברים מגיעים עוד קודם שיודעים מה רצינו

      שנה מדהימה שתהיה

      חיבוקים

      את... את משהו את ! נשיקה

      (ולגבי שמי ... בת.ז. כתוב אורית. בפועל ... יש אוריתה ואורה ופיתי ומותק ונשמה ו.... כל מה שתבחרי אני אקבל באהבה מחייך)

      שנה נפלאה שתהיה לך אישה יקרה !

        20/9/07 02:44:

      תודה על הכוכב רינתי

      ותודה גם לקליוסטרו שכיכב, יש לי כאן כמה קוסמים וקוסמות בפוסט הזה, איזה כייף לי))

        20/9/07 02:42:

       

      צטט: אחת שיודעת1 2007-09-19 22:50:08

      מיכל המדהימה,

       

      תסבירי לי איך, איך אני לא קוראת את הפוסט הזה בזמן, מתי שיצא, אלא מגיעה אליו היום - מתי שהוא הכי רלוונטי לי?

       

      שנה חדשה. החלטתי שהגיע הזמן לעשות שינוי בעבודה. והנה כתובים מולי שלושת השלבים, שאם אתמצת אותם באינטרפטציה שלי (מעבר למה שכתבת):

      * לחדד חושים

      * לא למהר לומר "לא".   

       

      אז זה דבר אחד.

       

      דבר שני:

      תוך כדי קריאה, אני חושבת על עצמי, שלפעמים אני לא מתוכננת ומתכננת (אני לא טיפוס של דוחות ורשימות), אלא נותנת לדברים לקרות, ואז בעצם בדיעבד מבינה מה ולמה קרה ואיך הייתי צריכה אותו ואיך הוא מתלבש לי בחיים. וכבר חשבתי לעצמי ש"רגע, זה להפוך את השלבים". ואז הגעתי לסוף. וראיתי שיש עוד משהי אחת לפחות שגם אצלה זה קורה (הרבה יותר מאשר אצלי, אני מניחה).

       

      יש לי עוד המון מה לכתוב. אבל עכשיו זה הזמן לחשוב. כבר אמרתי לך - עם הפוסטים שלך יש אחר כך "שיעורי בית". לכן מגיעים אליהם בזמן המתאים.

       

       

      רינת

       

      היי רינתי

      טוב לא יכולת להגיע עד עכשיו, היית עם ערימות השוקולדים)))

      אני מקפידנית נוראית במשמעות של המילים, אז אני מחזירה את האינטרפטציות שלך למה שאני התכוונתי:

      זה לא לחדד חושים- זה לחפש את ההתרגשות

      זה לא לא להגיד לא- זה להגיד כן)))

      ואכן, כתבת בעצמך פוסט נפלא על טיימינג, שזה בדיוק זה, לטוב ולרע, לזהות את הדברים בזמן שהם קורים

      ממש ממש אשמח לקרוא בפרטי או לשמוע על השינוי שאת מייצרת

      המון בהצלחה, שיהיו המון התרגשויות השנה, והמון כן

      חיבוקים

        20/9/07 02:35:

       

      צטט: mushroom 2007-09-19 15:20:43

      מזכיר את הסרט "הסוד"..

      מסתבר שאנחנו בסך הכל נבואות שמגשימות את עצמן.

      אז מה צריך בעצם?

      להיות אופטימיים וספציפיים?

       

       

      מאד אהבתי את הסוד (אני יודעת שהרבה אנשים ציניים אליו)

      הוא חיבר מילים, תובנות וטכניקות עבודה שאני שנים איתן (לא יודעת איך הם הצליחו להעתיק ממני את כל החומר הזה בלי לתת לי זכויות יוצרים, כנראה שלא חתמתי בזמן על המסמכים הנכונים)))

      לי הוא היה תזכורת נהדרת

      לאוו דווקא ספציפיים, זה לא לכולם מתאים כמו שכתבתי, זה קודם כל לזהות מה הדרכים שעובדות לך יותר, יש מי שנכון לו להגדיר, יש מי שנכון לו יותר להרגיש

      שנה נפלאה שתהיהמחייך

        20/9/07 02:32:

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-09-19 03:36:37

      ועל ההבדלים שבין לתת, לקבל ולקחת אפשר ללמוד רק כאשר לומדים לזהות את הדרך ולאו דווקא את המטרה. וואו כמה שאת צודקת. את בעצמך מתנה גדולה.

       

      תודה ניצה יקירתי

      שתהיה שנה של המון מתנות נהדרות

      חתולה בצמרתנשיקה

        20/9/07 02:30:

       

      צטט: להטוט 2007-09-18 10:56:11

      צבי לניר כתב מאמר/פוסט על סרנדיפיטי

      משלים את זה שכאן, או ההפך

       

       

      תודה על ההפניה אליו

      אכן פוסט מרתק

      אבל לדעתי לא משלים, זה כיוון קצת אחר

      תודה שבאת חבר חדש))

        20/9/07 02:28:

       

      צטט: מיכל גזית 2007-09-20 02:27:31

       

      צטט: יואב עינהר 2007-09-18 00:10:03

      כן

       

      יואב, יא קרוע)))

      התרגשת קודם?

      תודה על הכוכב ועל השנינויות

      אחלה שנה שתהיה

        20/9/07 02:26:

      ותודה על הכוכב שירשירנשיקה

        20/9/07 02:24:

       

      צטט: shir 2007-09-17 16:58:02

       

      צטט: נמרוד הלוי 2007-09-14 13:21:14

      מעניין מיכל, קראתי והסכמתי עם רוח הדברים אבל אני ספקן מטבעי, ספקן הרבה יותר ממך, תמיד חושב שהתשובה היא לא שלמה או לא מלאה, תמיד חושב שיש עוד מרכיב או עוד גורם שמשחק במשוואה ואני לא מודע אליו. אין אצלי פשוט, כלום הוא לא פשוט, אני פנאט של צירופי מקרים שזה לא עומד בסתירה לתיאוריות פסיכולוגיות וסוציולוגיות על הבניית המציאות אבל עדיין, ברמת מה שמתרחש, גם אם הוא מקבל איזו משמעות, גם אם במקרה בגלל חוש שאנחנו לא מבינים מיקמנו את עצמנו ליד מעיין כשהיינו צמאים ומצאנו אותו, זה עדיין צירוף מקרים שבכלל היינו צמאים.

       

      תמיד טוב לבוא ולהתחבט בשאלות פילוסופיות עמוקות ולחקור את כוחנו ומידת שליטתנו על גורלנו ופני חיינו אצלך בבלוג. אני בקצה הכי קיצוני של הסקאלה, לדעתי שום דבר לא כתוב מראש וכל הרשות נתונה.

       

      אהבה ושנה טובה.

      אכן. זה האנטגוניסט שכתבתי עליו קודם.

       

      יש מקום להמון גישות

      אין לי שמץ של מושג מה האמת, מה הגישה הנכונה

      ועם נימי תמיד כייף לפגוש נקודות מבט נוספות

        20/9/07 02:21:

       

      צטט: shir 2007-09-17 16:53:44

      כרגיל, אחד הפוסטים הכי מרתקים, חשובים ומצויינים שקראתי פה לאחרונה.  

      כתבתי לך כבר שאת אחד הכותבות המרתקות ביותר בעיני פה נכון? 

       

      ולגופו של עניין : זה כל כך  נכון, זה עובד, אני ניסיתי את זה גם בדברים הקטנים

      למשל: לדמיין את מספר האוטובוס שרוצה שיגיע, ולדמיין אותי עולה עליו. זה תמיד עבד.

      באופן מבהיל ביותר. הגעתי לתובנה הזו באמצעות "דרך האמן" ולואיז היי, שפעם כשהייתי יותר צעירה וצינית, הפסדתי אותה. זה מדהים כמה שזה נכון, ומפחיד במובן מסויים. הסוד מדבר על זה באופן קצת יותר פשטני, אבל בכללי זה נכון כל כך שמחשבות , תובנות, רצונות, יוצרות מציאות 

       

      הבעייה של הרבה אנשים לגשים באמת, מתחילה בתפיסה מוטמעת ומובנת   ש"לא מגיע לי". תפיסה מושרשת שמקורותיה בילדות, וקשה כל כך להפטר ממנה. אני מכירה הרבה אנשים שאומרים שהם רוצים כסף, אהבה, בית, הגשמה, ובתוך תוכם הם לא באמת חושבים שזה מגיע להם, והם לא מאמינים באמת שזה יכול לקרות.

       

      השאלה היא איך מנטרלים את המחשבה הזו, את השד הזה שנוצר בתהליכים מטמורפוזיים מאוד מוקדמים בילדות?  

       

      ועוד שאלה טכנית: את הרשימה, לכתוב נכון? והאם יש חשיבותלכתיבה בזמן הווה או עתיד, כלומר אני רוצה שיהיה לי, או יש לי ויש לי.

        

      תודה על הפוסט הזה. נכס אמיתי וחשוב. לגזור ולמסגר ולשמור

       

      שירשיר אהובה

      לא זוכרת שאמרת לי שאני אחת המרתקות, תגידי שוב))))

      תודה, זה הכי כייף לקרוא את זה

      ולא הפסדת כי היית צעירה וצינית, עיכבת אותם כי את אישה חכמה וחוקרת. יש זמן הבשלה של הדברים, וזמן הבדיקה מתוך ספק חיוני בעיני, הוא הופך את הדברים לשלנו מתוך בדיקה ולא מתוך חיקוי  

      והלא מגיע לי, שהוא אכן זה שמעכב את הדברים מלקרות (וורסיות דומות שלו, שזה לא באמת אפשרי וכו) מגיעות לגרסתי בעיקר מתוך הפחד להצליח, שהוא אכן עמוק ומושרש.  אחד הפוסטים הראשונים שלי מדבר על הפחד מלהצליח, אם עוד לא קראת אותו, את מוזמנת, יש בו תשובות לדעתי

      והרשימה אכן יעילה יותר כשהיא כתובה, כשרואים אותה מול העיניים (זה מצויין גם לעשות קולאז' של צילומים, גם כלי שעובד מדהים) ולגרסתי, לא בזמן עתיד, כי אז זה מקבע מצב של אין, אבל גם לא ממש בזמן הווה (כי זו עדיין לא המציאות) אבל אני מייצרת את הזוגיות האידיאלית שלי, או חיה באהבה, הן מילים אקטיביות שנכונות לכל שלבי היצירה, גם להזמנה, אבל גם לזמן שהדברים כבר מגיעים

      תודה על התגובות הנהדרות שלך

      אוהבת ומזמינה בשבילך שנה קסומה 

        20/9/07 02:06:

       

      צטט: hsro 2007-09-17 06:46:57

      יקרה - אני נפעמת כל פעם מחדש מהאיך שאת "משוחחת" עם היקום. 

      אני נפעמת ולומדת.  

      וכמו שכתבת: "מעטים יודעים מה הם כן. מה טוב להם. לאן הם מכווננים." זאת ההתחלה. בלעדיה כמעט אי אפשר. שם אני עכשיו.

      ובנתיים "צירופי מקרים" מרתקים נוגעים בי בלי שידעתי שהזמנתי, אם הזמנתי בכלל..., ומה בדיוק נרשם בהזמנה..

       

      תודה על עוד פוסט נפלא ועל מה שאת מביאה נשיקה

       

      היי א.ש. (אולי תחשפי כבר, שאפשר יהיה לקרוא לך בשמך, או לפחות חלקית)))

      אם אני זוכרת נכון את קשתית? ואצלכם עובד הכי חזק העניין שדברים מגיעים עוד קודם שיודעים מה רצינו

      שנה מדהימה שתהיה

      חיבוקים

        20/9/07 02:01:

       

      צטט: מיכל גזית 2007-09-20 02:00:25

       

      צטט: רובי(sabida) 2007-09-16 17:31:10

      טרמינל ז'טם איי לאב יו. . .

       

      אז אתה מזמין איזה צירוף מקרים שיביא אותך לשדה התעופה?

      תזמין יפהקורץ

        20/9/07 01:56:

       

      צטט: levana feldman 2007-09-16 07:53:22

      מיכל יקרה,

      איני מאמינה במקריות...

      אני מאמינה בפתיחות, לקבל דברים, גם כאשר ברגע הראשון הם נראים

      כאילו צצו משום מקום. הם כנראה לא הגיעו אלינו במקרה...

      שתהיה לך שנה נפלאה.

      בוקר טוב

       

      היי לבנה

      איזה יופי לראות אותך כאן

      ואת כל כך צודקת במה שכתבת

      שנה של פתיחות להפתעותמחייך

        20/9/07 01:55:

       

      צטט: שרונה בר-אל 2007-09-16 04:24:01

      אה, ועוד דבר.

      אוהבת אותך

      ומאחלת לך שנה מופלאה, כמוך!

       

      גם לך

      קוסמת נהדרת שכמוך

        20/9/07 01:53:

       

      צטט: שרונה בר-אל 2007-09-16 04:22:02

      אגדיר את הפוסט.

      נפלא.

      ...

      למדתי.

      תודה לך מלכה.

       

      שרונה

      אלוהית שכמוך

      תודה על התגובות הוורודות שלך שממיסות את הלב תמיד

      אוהבת אותךנשיקה

        19/9/07 22:50:

      מיכל המדהימה,

       

      תסבירי לי איך, איך אני לא קוראת את הפוסט הזה בזמן, מתי שיצא, אלא מגיעה אליו היום - מתי שהוא הכי רלוונטי לי?

       

      שנה חדשה. החלטתי שהגיע הזמן לעשות שינוי בעבודה. והנה כתובים מולי שלושת השלבים, שאם אתמצת אותם באינטרפטציה שלי (מעבר למה שכתבת):

      * לחדד חושים

      * לא למהר לומר "לא".   

       

      אז זה דבר אחד.

       

      דבר שני:

      תוך כדי קריאה, אני חושבת על עצמי, שלפעמים אני לא מתוכננת ומתכננת (אני לא טיפוס של דוחות ורשימות), אלא נותנת לדברים לקרות, ואז בעצם בדיעבד מבינה מה ולמה קרה ואיך הייתי צריכה אותו ואיך הוא מתלבש לי בחיים. וכבר חשבתי לעצמי ש"רגע, זה להפוך את השלבים". ואז הגעתי לסוף. וראיתי שיש עוד משהי אחת לפחות שגם אצלה זה קורה (הרבה יותר מאשר אצלי, אני מניחה).

       

      יש לי עוד המון מה לכתוב. אבל עכשיו זה הזמן לחשוב. כבר אמרתי לך - עם הפוסטים שלך יש אחר כך "שיעורי בית". לכן מגיעים אליהם בזמן המתאים.

       

       

      רינת

       

       

       

        19/9/07 15:20:

      מזכיר את הסרט "הסוד"..

      מסתבר שאנחנו בסך הכל נבואות שמגשימות את עצמן.

      אז מה צריך בעצם?

      להיות אופטימיים וספציפיים?

       

      ועל ההבדלים שבין לתת, לקבל ולקחת אפשר ללמוד רק כאשר לומדים לזהות את הדרך ולאו דווקא את המטרה. וואו כמה שאת צודקת. את בעצמך מתנה גדולה.
        18/9/07 10:56:

      צבי לניר כתב מאמר/פוסט על סרנדיפיטי

      משלים את זה שכאן, או ההפך

       

        18/9/07 00:10:
      כן
        17/9/07 16:58:

       

      צטט: נמרוד הלוי 2007-09-14 13:21:14

      מעניין מיכל, קראתי והסכמתי עם רוח הדברים אבל אני ספקן מטבעי, ספקן הרבה יותר ממך, תמיד חושב שהתשובה היא לא שלמה או לא מלאה, תמיד חושב שיש עוד מרכיב או עוד גורם שמשחק במשוואה ואני לא מודע אליו. אין אצלי פשוט, כלום הוא לא פשוט, אני פנאט של צירופי מקרים שזה לא עומד בסתירה לתיאוריות פסיכולוגיות וסוציולוגיות על הבניית המציאות אבל עדיין, ברמת מה שמתרחש, גם אם הוא מקבל איזו משמעות, גם אם במקרה בגלל חוש שאנחנו לא מבינים מיקמנו את עצמנו ליד מעיין כשהיינו צמאים ומצאנו אותו, זה עדיין צירוף מקרים שבכלל היינו צמאים.

       

      תמיד טוב לבוא ולהתחבט בשאלות פילוסופיות עמוקות ולחקור את כוחנו ומידת שליטתנו על גורלנו ופני חיינו אצלך בבלוג. אני בקצה הכי קיצוני של הסקאלה, לדעתי שום דבר לא כתוב מראש וכל הרשות נתונה.

       

      אהבה ושנה טובה.

      אכן. זה האנטגוניסט שכתבתי עליו קודם.

        17/9/07 16:53:

      כרגיל, אחד הפוסטים הכי מרתקים, חשובים ומצויינים שקראתי פה לאחרונה.  

      כתבתי לך כבר שאת אחד הכותבות המרתקות ביותר בעיני פה נכון? 

       

      ולגופו של עניין : זה כל כך  נכון, זה עובד, אני ניסיתי את זה גם בדברים הקטנים

      למשל: לדמיין את מספר האוטובוס שרוצה שיגיע, ולדמיין אותי עולה עליו. זה תמיד עבד.

      באופן מבהיל ביותר. הגעתי לתובנה הזו באמצעות "דרך האמן" ולואיז היי, שפעם כשהייתי יותר צעירה וצינית, הפסדתי אותה. זה מדהים כמה שזה נכון, ומפחיד במובן מסויים. הסוד מדבר על זה באופן קצת יותר פשטני, אבל בכללי זה נכון כל כך שמחשבות , תובנות, רצונות, יוצרות מציאות 

       

      הבעייה של הרבה אנשים לגשים באמת, מתחילה בתפיסה מוטמעת ומובנת   ש"לא מגיע לי". תפיסה מושרשת שמקורותיה בילדות, וקשה כל כך להפטר ממנה. אני מכירה הרבה אנשים שאומרים שהם רוצים כסף, אהבה, בית, הגשמה, ובתוך תוכם הם לא באמת חושבים שזה מגיע להם, והם לא מאמינים באמת שזה יכול לקרות.

       

      השאלה היא איך מנטרלים את המחשבה הזו, את השד הזה שנוצר בתהליכים מטמורפוזיים מאוד מוקדמים בילדות?  

       

      ועוד שאלה טכנית: את הרשימה, לכתוב נכון? והאם יש חשיבותלכתיבה בזמן הווה או עתיד, כלומר אני רוצה שיהיה לי, או יש לי ויש לי.

        

      תודה על הפוסט הזה. נכס אמיתי וחשוב. לגזור ולמסגר ולשמור

       

       

       

        17/9/07 06:46:

      יקרה - אני נפעמת כל פעם מחדש מהאיך שאת "משוחחת" עם היקום. 

      אני נפעמת ולומדת.  

      וכמו שכתבת: "מעטים יודעים מה הם כן. מה טוב להם. לאן הם מכווננים." זאת ההתחלה. בלעדיה כמעט אי אפשר. שם אני עכשיו.

      ובנתיים "צירופי מקרים" מרתקים נוגעים בי בלי שידעתי שהזמנתי, אם הזמנתי בכלל..., ומה בדיוק נרשם בהזמנה..

       

      תודה על עוד פוסט נפלא ועל מה שאת מביאה נשיקה

       

        16/9/07 17:31:
      טרמינל ז'טם איי לאב יו. . .
        16/9/07 07:53:

      מיכל יקרה,

      איני מאמינה במקריות...

      אני מאמינה בפתיחות, לקבל דברים, גם כאשר ברגע הראשון הם נראים

      כאילו צצו משום מקום. הם כנראה לא הגיעו אלינו במקרה...

      שתהיה לך שנה נפלאה.

      בוקר טוב

        16/9/07 04:24:

      אה, ועוד דבר.

      אוהבת אותך

      ומאחלת לך שנה מופלאה, כמוך!

        16/9/07 04:22:

      אגדיר את הפוסט.

      נפלא.

      ...

      למדתי.

      תודה לך מלכה.

        16/9/07 02:40:

       

      צטט: gerrillateam 2007-09-16 02:22:46

      כמה מוכר....

       

      היי

      תראו מי שב אלינוצוחק

      התגעגעתי

      בטח מוכר, הרבה סיפורי חיים נפלאים שלך קרו ככה

      השיחה הראשונה שלנו בעולם האמיתי היתה בדיוק על זה, אי שם לפני שנה וחצי

      שנה מדהימה

      ותודות על הכיכוב

        16/9/07 02:35:

       

      צטט: edna41 2007-09-15 22:44:26

      מיכל יקירתי

      איזו כתיבה...במיוחד לראש השנה...

      אני מאמינה במיגנוט ובכוח המשיכה.

      הכל מונח בסך הכל לפנינו וכל מה שנותר הוא לברר עם עצמנו מה אנחנו באמת רוצים ולבקש ולדמיין שכבר קיבלנו הכל.היקום יזמן אלינו כל מה שביקשנו...

      זה עובד...

      באחריות...

      שתהיה שנה של בקשות פרודוקטיביות, כוונות טובות, אור ואהבה

      תחלקו...יש מספיק לכולם...

      חיבוק ענק

      עדנה המתובלת

       

      היי עדנה

      זה עובר דרך עוד כמה שלבים בדרך, פחדים וחברים אחרים, אם זה היה כל כך פשוט היינו נוהגים כך תמיד, ואנחנו לא,

      אבל כן, כשהדברים האלה קורים, זה פלא אמיתי

      תודה שבאת, ברוכה הבאה

      חיבוקים ושנה נפלאה

        16/9/07 02:22:
      כמה מוכר....
        15/9/07 22:44:

      מיכל יקירתי

      איזו כתיבה...במיוחד לראש השנה...

      אני מאמינה במיגנוט ובכוח המשיכה.

      הכל מונח בסך הכל לפנינו וכל מה שנותר הוא לברר עם עצמנו מה אנחנו באמת רוצים ולבקש ולדמיין שכבר קיבלנו הכל.היקום יזמן אלינו כל מה שביקשנו...

      זה עובד...

      באחריות...

      שתהיה שנה של בקשות פרודוקטיביות, כוונות טובות, אור ואהבה

      תחלקו...יש מספיק לכולם...

      חיבוק ענק

      עדנה המתובלת

        15/9/07 21:11:

      ברור מרי אהובה

      רק בשבילך

      רק לא אמרתי לך את זה כשדיברנו, חיכיתי שתמצאי לבד, במקרה)))

      שנה מצויינת

        15/9/07 19:44:

      עיתוי מדהים לפוסט הזה....

      יש מצב שכתבת אותי בשבילי.....????

      שנה טובה ואלף נשיקות

        14/9/07 18:45:

       

      צטט: shine 2007-09-14 18:34:34

       

      צטט: מיכל גזית 2007-09-14 18:29:54

       

      צטט: shine 2007-09-13 16:36:58

      ואוו איזה פוסט...

      מסכימה עם כל מילה....אני נוטה כמוך לזהות הזדמנויות לקפוץ עליהן ואז לחזור לשלב הראשון.

      צריך לדעת מה רוצים, זו בהחלט נקודת המפתח.

      לפעמים דברים טובים קורים במקביל וצריך לבחור ואז קצת יותר קשה כשצריך לבחור בין חלופות שעל פניו שתיהן נראות מפתות ובכל זאת רק אחת יכולה להיות.

       

      פוסט מעולה לשנה החדשה ולדרך החדשה שעומדת לפניי.

      תודה

       

      היי סיגלי

      בעיני זה אימון להקשבה לעצמנו, ההצעה הטובה והמפתה יותר היא גם המרגשת יותר. בתוכנו אנחנו בעצם יודעים, זה הפחדים שמטשטשים

      תודה על כל הנפלא שאת מביאה

      וגם על הכיכוב

      שנה מצויינת

      אוהבת

      ובזה רק עודדת אותי שההחלטה שאני עומדת לקבל היא הנכונה והמתאימה.

      תודה נשמה על מה שאת....

       

      כן, היא ממש נכונהמחייך

      ספרי לי עוד כשיבוא לך

        14/9/07 18:43:

       

      צטט: נמרוד הלוי 2007-09-14 13:21:14

      מעניין מיכל, קראתי והסכמתי עם רוח הדברים אבל אני ספקן מטבעי, ספקן הרבה יותר ממך, תמיד חושב שהתשובה היא לא שלמה או לא מלאה, תמיד חושב שיש עוד מרכיב או עוד גורם שמשחק במשוואה ואני לא מודע אליו. אין אצלי פשוט, כלום הוא לא פשוט, אני פנאט של צירופי מקרים שזה לא עומד בסתירה לתיאוריות פסיכולוגיות וסוציולוגיות על הבניית המציאות אבל עדיין, ברמת מה שמתרחש, גם אם הוא מקבל איזו משמעות, גם אם במקרה בגלל חוש שאנחנו לא מבינים מיקמנו את עצמנו ליד מעיין כשהיינו צמאים ומצאנו אותו, זה עדיין צירוף מקרים שבכלל היינו צמאים.

       

      תמיד טוב לבוא ולהתחבט בשאלות פילוסופיות עמוקות ולחקור את כוחנו ומידת שליטתנו על גורלנו ופני חיינו אצלך בבלוג. אני בקצה הכי קיצוני של הסקאלה, לדעתי שום דבר לא כתוב מראש וכל הרשות נתונה.

       

      אהבה ושנה טובה.

       

      היי נימי

      איזה כייף שאתה פהנשיקה

      אנחנו בכלל לא כל כך קיצוניים בהבדלי הגישות שלנו.

      אני רק לוקחת את הספיקות למקום של אם אני לא יודעת, ולא בטוחה בזה, שווה לתת צ'אנס, וכל פעם מופתעת מחדש.

      ספק בצד אמונה, זה בצד זה, כתבתי את זה כבר בפוסט אחר,

      אני גם לגמרי לא יודעת, אולי כל מה שקורה בעולם ובעולמנו תלוי רק בנו, ואולי הכל כבר כתוב מראש (יש פוסט כתוב על זה בדרך, איך ידעת? צירוף מקרים? אינטואיציה? בטח סתם מקריות))) וכל זמן שאני לא יכולה להיות בטוחה בוודאות איזה היא האפשרות הנכונה, אני פועלת בשני המישורים, גם כאילו הכל תלוי רק בי, וגם כאילו שום דבר בכלל לא תלוי בי, עד שמישהו יוכיח לי שאחד משני הכיוונים הוא הנכון בוודאות

       מחייך

      אוהבתותך ומאחלת לך שנה שבה תגשים עוד מהמטרות שלך ושהחיים יפתיעו אותך בדברים מרגשים במיוחד, מהצד שלהם

        14/9/07 18:34:

       

      צטט: מיכל גזית 2007-09-14 18:29:54

       

      צטט: shine 2007-09-13 16:36:58

      ואוו איזה פוסט...

      מסכימה עם כל מילה....אני נוטה כמוך לזהות הזדמנויות לקפוץ עליהן ואז לחזור לשלב הראשון.

      צריך לדעת מה רוצים, זו בהחלט נקודת המפתח.

      לפעמים דברים טובים קורים במקביל וצריך לבחור ואז קצת יותר קשה כשצריך לבחור בין חלופות שעל פניו שתיהן נראות מפתות ובכל זאת רק אחת יכולה להיות.

       

      פוסט מעולה לשנה החדשה ולדרך החדשה שעומדת לפניי.

      תודה

       

      היי סיגלי

      בעיני זה אימון להקשבה לעצמנו, ההצעה הטובה והמפתה יותר היא גם המרגשת יותר. בתוכנו אנחנו בעצם יודעים, זה הפחדים שמטשטשים

      תודה על כל הנפלא שאת מביאה

      וגם על הכיכוב

      שנה מצויינת

      אוהבת

      ובזה רק עודדת אותי שההחלטה שאני עומדת לקבל היא הנכונה והמתאימה.

      תודה נשמה על מה שאת....

        14/9/07 18:34:

       

      צטט: הקוסם 2007-09-14 03:42:42

      אז איך זה שעוד לא הפסקת לעשן...  קורץ

      עישון פוגם בעור הפנים....בשיניים ...  בריאות ... בסביבה הקרובה... 

      בסיכוי לצאת עם מישהו שלא סובל סיגריות

      וכולי...

       

      זה מזכיר לי משהו שאני כתבתי :  לחצי כאן לקריאה

      שנה טובה

       

      היי דורון

      כי אף פעם לא באמת רציתי להפסיק לעשן. זה לא יקרה עם דברים שאנשים אחרים חושבים שהם מפריעים לי (מכל מיני סיבות הגיוניות) אלא רק כשאני אחליט מאיזה שהיא סיבה שלי זה מפריעמחייך

      וזה אף פעם לא פגע בסיכוי לצאת עם מישהו שלא סובל סיגריות, יצאתי עם כמה אדוקים שבהם, שלמען האמת זו היתה דרישת היסוד שלהם, ואז הם פגשו אותי, ושמו את העקרונות בצדקורץ

      שנה נהדרת שתהיה, של הרבה יצירה ושמחה

        14/9/07 18:29:

       

      צטט: shine 2007-09-13 16:36:58

      ואוו איזה פוסט...

      מסכימה עם כל מילה....אני נוטה כמוך לזהות הזדמנויות לקפוץ עליהן ואז לחזור לשלב הראשון.

      צריך לדעת מה רוצים, זו בהחלט נקודת המפתח.

      לפעמים דברים טובים קורים במקביל וצריך לבחור ואז קצת יותר קשה כשצריך לבחור בין חלופות שעל פניו שתיהן נראות מפתות ובכל זאת רק אחת יכולה להיות.

       

      פוסט מעולה לשנה החדשה ולדרך החדשה שעומדת לפניי.

      תודה

       

      היי סיגלי

      בעיני זה אימון להקשבה לעצמנו, ההצעה הטובה והמפתה יותר היא גם המרגשת יותר. בתוכנו אנחנו בעצם יודעים, זה הפחדים שמטשטשים

      תודה על כל הנפלא שאת מביאה

      וגם על הכיכוב

      שנה מצויינת

      אוהבת

        14/9/07 18:27:

       

      צטט: ד. דולברגר 2007-09-13 16:24:18

      הפוסט על סינכרוניסיטי בא לי בזמן. שנים הספר יושב אצלי אבל אף פעם לא חשבתי על זה בצורה מעשית. תודה על התיזכורת שהייתי צריך בשלב מאוד מאוד מסויים זה של חיי.

       

      היי דן

      וזה בדיוק הענין עם צרופי המקרים, שהם מגיעים בדיוק בזמןמחייך

      קח את זה למקומות נפלאים בחייך

      שתהיה שנה מרגשת

        14/9/07 18:26:

       

      צטט: tet_a 2007-09-13 08:31:51

       

      צטט: מיכל גזית 2007-09-13 06:04:24

       

      צטט: מיכל גזית 2007-09-13 06:03:12

       

      צטט: tet_a 2007-09-13 01:22:57

      שמחה שזה הפוסט הראשון שאני קוראת בשנה החדשה.

       

      התחלה נפלאה לשנה שאני בטוחה שתהיה מדהימה!

       

      תודה!!

       

      היי אתי יקירתי

      כן, גם לתחושתי היא הולכת להיות מדהימה,

      הפעם אני אומרת אמןמחייך

      ותודה על הכיכוב, במקרה שלך ושל אופיר יכולתם להדליק פנס גדול מעל הבית ואצלי זה היה נראה כמו כוכב (כל כך כייף למצוא שכנים דווקא דרך האינטרנט) 

      אבל כוכבים מרגשים אותי, אז אני אומרת להם כן, ותודה

      חיבוקים

       

       

      קלטתי שהשער כחול אדום

      הוא הרבה יותר קרוב אלי ממה שחשבתי.

       

      אם אעשה אפצ'י - את שומעת.

       

      יש תכניות לחג??קורץ

       

      כן, קולות רמים במיוחד שומעים כאן

      אני צריכה לבדוק איתך אם הקולות הרמים והמעניינים בשבוע שעבר הגיעו ממךקורץ

      התוכניות לחג הן להזמין התרגשויות ולהגיד להן כןמחייך

      נשיקות יקירתי

        14/9/07 13:21:

      מעניין מיכל, קראתי והסכמתי עם רוח הדברים אבל אני ספקן מטבעי, ספקן הרבה יותר ממך, תמיד חושב שהתשובה היא לא שלמה או לא מלאה, תמיד חושב שיש עוד מרכיב או עוד גורם שמשחק במשוואה ואני לא מודע אליו. אין אצלי פשוט, כלום הוא לא פשוט, אני פנאט של צירופי מקרים שזה לא עומד בסתירה לתיאוריות פסיכולוגיות וסוציולוגיות על הבניית המציאות אבל עדיין, ברמת מה שמתרחש, גם אם הוא מקבל איזו משמעות, גם אם במקרה בגלל חוש שאנחנו לא מבינים מיקמנו את עצמנו ליד מעיין כשהיינו צמאים ומצאנו אותו, זה עדיין צירוף מקרים שבכלל היינו צמאים.

       

      תמיד טוב לבוא ולהתחבט בשאלות פילוסופיות עמוקות ולחקור את כוחנו ומידת שליטתנו על גורלנו ופני חיינו אצלך בבלוג. אני בקצה הכי קיצוני של הסקאלה, לדעתי שום דבר לא כתוב מראש וכל הרשות נתונה.

       

      אהבה ושנה טובה.

        14/9/07 03:42:

      אז איך זה שעוד לא הפסקת לעשן...  קורץ

      עישון פוגם בעור הפנים....בשיניים ...  בריאות ... בסביבה הקרובה... 

      בסיכוי לצאת עם מישהו שלא סובל סיגריות

      וכולי...

       

      זה מזכיר לי משהו שאני כתבתי :  לחצי כאן לקריאה

      שנה טובה

        13/9/07 16:36:

      ואוו איזה פוסט...

      מסכימה עם כל מילה....אני נוטה כמוך לזהות הזדמנויות לקפוץ עליהן ואז לחזור לשלב הראשון.

      צריך לדעת מה רוצים, זו בהחלט נקודת המפתח.

      לפעמים דברים טובים קורים במקביל וצריך לבחור ואז קצת יותר קשה כשצריך לבחור בין חלופות שעל פניו שתיהן נראות מפתות ובכל זאת רק אחת יכולה להיות.

       

      פוסט מעולה לשנה החדשה ולדרך החדשה שעומדת לפניי.

      תודה

        13/9/07 16:24:
      הפוסט על סינכרוניסיטי בא לי בזמן. שנים הספר יושב אצלי אבל אף פעם לא חשבתי על זה בצורה מעשית. תודה על התיזכורת שהייתי צריך בשלב מאוד מאוד מסויים זה של חיי.
        13/9/07 08:31:

       

      צטט: מיכל גזית 2007-09-13 06:04:24

       

      צטט: מיכל גזית 2007-09-13 06:03:12

       

      צטט: tet_a 2007-09-13 01:22:57

      שמחה שזה הפוסט הראשון שאני קוראת בשנה החדשה.

       

      התחלה נפלאה לשנה שאני בטוחה שתהיה מדהימה!

       

      תודה!!

       

      היי אתי יקירתי

      כן, גם לתחושתי היא הולכת להיות מדהימה,

      הפעם אני אומרת אמןמחייך

      ותודה על הכיכוב, במקרה שלך ושל אופיר יכולתם להדליק פנס גדול מעל הבית ואצלי זה היה נראה כמו כוכב (כל כך כייף למצוא שכנים דווקא דרך האינטרנט) 

      אבל כוכבים מרגשים אותי, אז אני אומרת להם כן, ותודה

      חיבוקים

       

       

      קלטתי שהשער כחול אדום

      הוא הרבה יותר קרוב אלי ממה שחשבתי.

       

      אם אעשה אפצ'י - את שומעת.

       

      יש תכניות לחג??קורץ

        13/9/07 06:06:

       

      צטט: אורית גפני 2007-09-13 01:49:09

      מיכל יקירתי - כפי שאת מכירה אותי - אני חיה כבר הרבה שנים לפי התורה הזאת...

      זה עובד נפלא - כי זה גורם לנו כלהזמן לנוע קדימה !

      בתחום האמנות הזדמנויות צצות כל הזמן - וזה מביא לעשייה ויצירה כל הזמן !

      גם תערוכות זה לפעמים ניצול של הזדמנויות.

      תודה לך על פוסט נפלא - כמו שאת יודעת !

       

      שנה נפלאה לך !

      אוהבת - אורית

       אני יודעת שזו גם דרכך,

      בגלל זה את מגיעה כל כך רחוק, וכל כך עמוק

      ובגלל זה אני כל כך אוהבת אותך (גם בגלל זה)

      שנה מדהימה לאישה מדהימה

        13/9/07 06:04:

       

      צטט: מיכל גזית 2007-09-13 06:03:12

       

      צטט: tet_a 2007-09-13 01:22:57

      שמחה שזה הפוסט הראשון שאני קוראת בשנה החדשה.

       

      התחלה נפלאה לשנה שאני בטוחה שתהיה מדהימה!

       

      תודה!!

       

      היי אתי יקירתי

      כן, גם לתחושתי היא הולכת להיות מדהימה,

      הפעם אני אומרת אמןמחייך

      ותודה על הכיכוב, במקרה שלך ושל אופיר יכולתם להדליק פנס גדול מעל הבית ואצלי זה היה נראה כמו כוכב (כל כך כייף למצוא שכנים דווקא דרך האינטרנט) 

      אבל כוכבים מרגשים אותי, אז אני אומרת להם כן, ותודה

      חיבוקים

       

        13/9/07 05:59:

       

      צטט: אופיר123 2007-09-13 01:16:50

      "המשימות שלי הן רק להתרגש, ולהגיד כן..."

       

      ועל זה אומרים " אמן"

       

      ידעתי שתאהב,

      גם אצלך זה עובד ככה אה?מחייך

      שתהיה לנו שנה של הרבה התרגשויות שנדע להגיד עליהן כן

      ותודה על הכיכוב

      נשיקות רבות

        13/9/07 05:24:

       

      צטט: איתזז 2007-09-12 05:04:40

       

      צטט: מיכל גזית 2007-09-12 04:02:48

       

      צטט: איתזז 2007-09-11 14:46:59

      גזית

      1- *

      2 - בזהירות  רבה,   אחרת  זה  יכול  להשמע  כמו

           אייך  לכבוש את  האוורסט  בלי  לטפס  עליו.

      3 - לפני  " הצטרפות  המקרים"  רצוי  להאמין  בכוחה

           של  מקריות  בודדת  (שאין  סתם).

      4 -  צרוף  מקרים= תהליך.

      5-  בכל  מקרה  חשוב  שתכנים  מהסוג  הזה  יעלו.

      6 - שנה  טובה  יקירתי.  

       

      זקצר

      1. תודה על הכיכוב

      2. צודק בענק, כתבתי את זה בפוסט, אבל אולי לא מספיק מודגש, זה חייב להיות שילוב של אמונה ועשייה, להזמין דברים, אבל אז ללכת עליהם, לקחת אותם, וכן, לקנות נעלי הליכה טובות, ולטפס ולטפס, את כל האוורסט (למי שיש קיק כזה)

      3. נכון גם

      4. נכון מאד

      5. ממש ממש ממש נכון

      6. גם לך, מצויינת

      7. נשיקות

      נו  יקירתי, האם

      הסכמה  גורפת  בסדר גודל  שכזה

      היא  המתכון  לנישואים  מושלמים

      או

      דווקא להיפך?

      אשמח  לקרוא  את השגותייך בפוסט מוקדש  לנושא -

       ולא  בתור  יועצת  נישואין, זה  ברור, לא?

       

      גישתי לנושא מאד לא חינוכית,

      היא אומרת: למה לקלקל דברים טובים עם נישואים

      המוסד הזה לא נראה לי בריא

      אז אם בדיוק התכוונת להציע לי להתחתן, עזוב, בוא נישאר באהבהקורץ

      ולא, לא יהיה על זה פוסט, אני מבטיחה))

        13/9/07 01:49:

      מיכל יקירתי - כפי שאת מכירה אותי - אני חיה כבר הרבה שנים לפי התורה הזאת...

      זה עובד נפלא - כי זה גורם לנו כלהזמן לנוע קדימה !

      בתחום האמנות הזדמנויות צצות כל הזמן - וזה מביא לעשייה ויצירה כל הזמן !

      גם תערוכות זה לפעמים ניצול של הזדמנויות.

      תודה לך על פוסט נפלא - כמו שאת יודעת !

       

      שנה נפלאה לך !

      אוהבת - אורית

        13/9/07 01:22:

      שמחה שזה הפוסט הראשון שאני קוראת בשנה החדשה.

       

      התחלה נפלאה לשנה שאני בטוחה שתהיה מדהימה!

       

      תודה!!

        13/9/07 01:16:

      "המשימות שלי הן רק להתרגש, ולהגיד כן..."

       

      ועל זה אומרים " אמן"

        12/9/07 23:28:

       

      צטט: מיכל גזית 2007-09-12 03:49:34

       

      צטט: היפה והחיה 2007-09-11 05:26:39

      בוקר טוב,

      פוסט חשוב מאוד!

      מסדר עניינים בראש, ומכניס דברים לפרופורציות.

      שנה טובה

       

      תגידי לי

      ככה את נראית והסתתרת מאחורי אייקון אפור?

      אלוהים)))

      תודה יקירתי שמחה על המילים שלך

      תודה,

      נבוך

        12/9/07 05:04:

       

      צטט: מיכל גזית 2007-09-12 04:02:48

       

      צטט: איתזז 2007-09-11 14:46:59

      גזית

      1- *

      2 - בזהירות  רבה,   אחרת  זה  יכול  להשמע  כמו

           אייך  לכבוש את  האוורסט  בלי  לטפס  עליו.

      3 - לפני  " הצטרפות  המקרים"  רצוי  להאמין  בכוחה

           של  מקריות  בודדת  (שאין  סתם).

      4 -  צרוף  מקרים= תהליך.

      5-  בכל  מקרה  חשוב  שתכנים  מהסוג  הזה  יעלו.

      6 - שנה  טובה  יקירתי.  

       

      זקצר

      1. תודה על הכיכוב

      2. צודק בענק, כתבתי את זה בפוסט, אבל אולי לא מספיק מודגש, זה חייב להיות שילוב של אמונה ועשייה, להזמין דברים, אבל אז ללכת עליהם, לקחת אותם, וכן, לקנות נעלי הליכה טובות, ולטפס ולטפס, את כל האוורסט (למי שיש קיק כזה)

      3. נכון גם

      4. נכון מאד

      5. ממש ממש ממש נכון

      6. גם לך, מצויינת

      7. נשיקות

      נו  יקירתי, האם

      הסכמה  גורפת  בסדר גודל  שכזה

      היא  המתכון  לנישואים  מושלמים

      או

      דווקא להיפך?

      אשמח  לקרוא  את השגותייך בפוסט מוקדש  לנושא -

       ולא  בתור  יועצת  נישואין, זה  ברור, לא?

        12/9/07 04:10:

      סיגל

      בינתיים לא ברורה, היא תתברר בקרוב אני מאמינה, סיבת הזימון

      חיבוקים

        12/9/07 04:09:

       

      צטט: סיגל רוה 2007-09-12 03:23:34

      מיכל מקסימה

       

      מאוד נהנתי לקרוא.

       

      עשיתי קורס ב"אימון בזימון" ואני מגיעה לתוצאות מדהימות שמשאירות אותי חסרת מילים מרוב התרגשות.

      אחד האפקטים של "זימון" הוא שהתוצאות מגיעות מידית, תוך יום, תוך שעה. תוצאה אחרת היא שהזימון מוחק את כל האופציות האחרות.

      דוגמא: שמתי מודעה באינטרנט לתכנת המתמחה בבסיסי נתונים עם חשיבה יצירתית ויכולת להבנת מצבים חברתיים מורכבים, שירצה לעבוד חינם לפרויקט שיש בו סיכוי וסיכון לא קטנים, תוך שעה ועשרים דקות התקשרה אלי בחורה מתוקה שעונה בדיוק על כל הדרישות ולאחר מכן במשך חודשים לא קיבלתי שום פניה נוספת, ועוד דוגמאות רבות מספור.

       

      מיכל,

      אני רוצה לאחל לך שתהיה לך שנה שבה תרשי לחזון שלך להופיע במלואו. שתמגנטי אליך את האנשים הנכונים, שתמשיכי לשאוף ולישם בחייך את הערכים הגבוהים ביותר אליהם שואפים ליבך ונשמתך.

      שתהיה לך שנה מלאה כיף וצחוק, רגעים נהדרים, הצלחות חומריות ורוחניות ושפע של אהבה ובריאות לך ולכל אהוביך.

       

      סיגל רוה

       

      סיגל יקירתי

      יש לי הרגשה מאד חזקה ש"זימנתי" אותך לחיים מאיזה סיבה לא ברורהקורץ

      תודה על הברכות והמילים הנפלאות

      שנה מדהימה גם לך 

        12/9/07 04:07:

       

      צטט: dananda 2007-09-11 17:15:06

       

      מאמינה בכל מאודי כי אין מקריות, והדרך אותה היתווית היא הדרך על פיה אני חיה שנים.

      כמוני כמוך, מחבקת הזדמנויות, ובדיעבד מזהה כי אלו הדברים אשר נכונים לי. לעיתים סימון המטרות ושחרורם דיו לפתיחת הלב לדבר אותו אנו רוצים.

      הכי חשוב לדעתי זה להיות פתוח לדברים ולקבל אותם, גם אם בתפיסה הראשונית הם לא מה שזימנו, כי גם לדעת מה מזמנים צריך מבפנים, מתוך כנות אמיתית והכרות עם האני ולא מאיזו פנטזיה בslow motion עם אפקטים מיוחדים.

       

      שנה מדהימה יצירתית מלאת אהבה וצמיחה

       

       

      דנה 

       

       דננדה אהובתי

      כן, דיברנו על זה, ויש לי הרגשה שבכל פוסט וכל שיחה נגלה עוד ועוד מכנים משותפים בינינו. איזה כייף למצוא ככה באמצע הדרך כאלה חברים למסע

      שנה מופלאה גם לך, ניפגשות בקרוב ותודה על הכיכוב

       

        12/9/07 04:04:

       

      צטט: sher36 2007-09-11 16:57:48

      הי מיכל,

      לפני כ-9 שנים בעודי נחה ביום שישי בצהריים וקוראת עיתון

      דרושים ...הנה אני קוראת מודעת דרושים וחשה תחושה

      בלתי נשלטת ומחייגת מיד למס. הטלפון במודעה

      (למרות שזה היה יום שישי בצהריים)

      כמובן שענו לי להגיע אליהם ביום ראשון

      חשתי שהם היו צריכים אותי כבר מאתמול

      ואכן מקום העבודה הזה היה המקום אותו הגדרתי לעצמי במדוייק:

      **הממונים עלי אנשים חביבים אשר אינם וורקוהולים

         אלא המשפחה היא בראש סדר העדיפויות ואחכ העבודה

        הודות לכך יכולתי לטפל באבי במשך השנה שהיה מאוד חולה...כי הרי המשפחה קודמת לכל.

      **הנוף הנשקף מהחלון הוא נוף הים הכחול המדהים ביופיו.

        וכך אני יכולה  כל בוקר לצעוד על החוף ומיד להגיע אל משרדי וכמובן   שבחברה עובדת יש מקלחת אשר יכולה לשמש אותי.

      **החברים שעובדים איתי הם חברים אמיתיים אשר עוזרים וקשובים זה לזה - והרי זוהי מתנה

         גדולה.

      **מקום העבודה איפשר לי עד כה גם לצאת ללימודים להתפתחות אישית שלי אשר איננה 

        קשורה למקצועי וכמובן שבחרתי שנה אחת בקורס: "תחת שמי פאריס"- למדתי מה הם 

        החיים הטובים:אומנות ארכיטקטורה, גסטרונומיה,יין וכמובן שטיילתי כבר 5 פעמים בצרפת..

        וקורס נוסף: תקשורת בינאישית והתמודדות במצבי לחץ- אשר מילא אותי בחוויה שלא תישכח

        ** וכמובן שבתחום התגמול הופתעתי וקבלתי יותר משציפיתי וזו היתה הפתעה נעימה.

      ואכן אני קמה כל בוקר ומברכת קודם על הבריאות ומעריכה כל דבר שנפל בחלקי

      כי הרי גם לי יש חלק במציאות הזו שיצרתי לי.

       

      אני חייבת לציין שאני מאוד אוהבת לקרוא את הפוסטים שלך

      משתדלת לבקר מידי פעם ולהנות מכתבייך

      אני מברכת אותך בשנה טובה ומתוקה,

      שרית

       

       

      וואוו שרית

      איזה סיפור כייף

      ממש מרגש אותי לשמוע את הדיוקים האלה

      שמחה שאת באה ומביאה את תגובתייך המרתקות

      שנה נהדרת

        12/9/07 04:02:

       

      צטט: איתזז 2007-09-11 14:46:59

      גזית

      1- *

      2 - בזהירות  רבה,   אחרת  זה  יכול  להשמע  כמו

           אייך  לכבוש את  האוורסט  בלי  לטפס  עליו.

      3 - לפני  " הצטרפות  המקרים"  רצוי  להאמין  בכוחה

           של  מקריות  בודדת  (שאין  סתם).

      4 -  צרוף  מקרים= תהליך.

      5-  בכל  מקרה  חשוב  שתכנים  מהסוג  הזה  יעלו.

      6 - שנה  טובה  יקירתי.  

       

      זקצר

      1. תודה על הכיכוב

      2. צודק בענק, כתבתי את זה בפוסט, אבל אולי לא מספיק מודגש, זה חייב להיות שילוב של אמונה ועשייה, להזמין דברים, אבל אז ללכת עליהם, לקחת אותם, וכן, לקנות נעלי הליכה טובות, ולטפס ולטפס, את כל האוורסט (למי שיש קיק כזה)

      3. נכון גם

      4. נכון מאד

      5. ממש ממש ממש נכון

      6. גם לך, מצויינת

      7. נשיקות

        12/9/07 03:59:

       

      צטט: galyan 2007-09-11 14:42:49

      פוסט נפלא. תודה. אני מאמצת והולכת להכין לי רשימה לכבוד השנה החדשה.

      שתהיה שנה נפלאה

       

      תודה גלית יקירה

      ואני מזמינה לראות את הציורים שלך בקרוב

      עוד לא יודעת איך, אבל זה יקרה, זה ברור לי

      שנה נהדרת ותודה שבאת

        12/9/07 03:58:

       

      צטט: process 2007-09-11 13:09:53

      פתיחות - זה סוד הקסם: להיות פתוח לרעיונות חדשים, להזדמנויות, לפגישות, לדעות. אם יש פתיחות, אין גבול לאן אפשר להגיע.

       

      שנה טובה!

      היי אבנר

      אכן, פתיחות, איזה מילה חשובה, אני לא בטוחה שנתתי לה מספיק דגש

      תודה ושנה מרתקת לך

        12/9/07 03:57:

       

      צטט: שנאפי 2007-09-11 12:43:41

      תראי מזה - הזמנת כוכב ועל הבוקר הגיע משלוח :)

      צוחק יום טוב וחג שמח!

       

      כן, הזמנתי, ידעתי בוודאות שזה יגיע, והנה זה קרה

      קסם אה?

      נשיקות יקירה

        12/9/07 03:55:

       

      צטט: נוקי 1 2007-09-11 07:42:21

      מיכל יקרה,

      איזה תזמון מושלם.

      צידה לדרך לשנה חדשה.

      הייתי כותבת לך עוד אבל יש לי רשימת מכולת שעליי להכין.

       

      שתהיה לך שנה מאושרת.

      אור ואהבה!

       

      נורית

       

      פרפרית יפה

      מי בכלל קונה במכולת היום?

      צריך לשנות את הביטוי הארכאי הזה, רשימת מגה, רשימת סופר, יותר עדכני

      וכן, לך אני מאחלת שתעשי מגה רשימה, מגיעה לך

      שנה מרתקת שתהיה

        12/9/07 03:52:

       

      צטט: rina ray 2007-09-11 07:14:48

      ידעתי שיהיה שווה לגשת למחשב :-)

       

      לוקחת לי את הפוסט הזה יחד עם הפוסט על הבחירה באי וודאות, אורזת אותם בסרט נחמד כמתנה לשנה החדשה. תודה מיכל!

       

      שתהיה שנה מרגשת.

      אוהבת,

      רינה

       

      ותצרפי לפוסטים נשיקה ואת אהבתי הרבה

      זה מעצים אותם עוד יותר

      מרגשת, זה גם מה שאני מאחלת לעצמי

      גם לך יקירתי ותודה על הכיכובים

        12/9/07 03:49:

       

      צטט: היפה והחיה 2007-09-11 05:26:39

      בוקר טוב,

      פוסט חשוב מאוד!

      מסדר עניינים בראש, ומכניס דברים לפרופורציות.

      שנה טובה

       

      תגידי לי

      ככה את נראית והסתתרת מאחורי אייקון אפור?

      אלוהים)))

      תודה יקירתי שמחה על המילים שלך

        12/9/07 03:23:

      מיכל מקסימה

       

      מאוד נהנתי לקרוא.

       

      עשיתי קורס ב"אימון בזימון" ואני מגיעה לתוצאות מדהימות שמשאירות אותי חסרת מילים מרוב התרגשות.

      אחד האפקטים של "זימון" הוא שהתוצאות מגיעות מידית, תוך יום, תוך שעה. תוצאה אחרת היא שהזימון מוחק את כל האופציות האחרות.

      דוגמא: שמתי מודעה באינטרנט לתכנת המתמחה בבסיסי נתונים עם חשיבה יצירתית ויכולת להבנת מצבים חברתיים מורכבים, שירצה לעבוד חינם לפרויקט שיש בו סיכוי וסיכון לא קטנים, תוך שעה ועשרים דקות התקשרה אלי בחורה מתוקה שעונה בדיוק על כל הדרישות ולאחר מכן במשך חודשים לא קיבלתי שום פניה נוספת, ועוד דוגמאות רבות מספור.

       

      מיכל,

      אני רוצה לאחל לך שתהיה לך שנה שבה תרשי לחזון שלך להופיע במלואו. שתמגנטי אליך את האנשים הנכונים, שתמשיכי לשאוף ולישם בחייך את הערכים הגבוהים ביותר אליהם שואפים ליבך ונשמתך.

      שתהיה לך שנה מלאה כיף וצחוק, רגעים נהדרים, הצלחות חומריות ורוחניות ושפע של אהבה ובריאות לך ולכל אהוביך.

       

      סיגל רוה

        11/9/07 17:15:

       

      מאמינה בכל מאודי כי אין מקריות, והדרך אותה היתווית היא הדרך על פיה אני חיה שנים.

      כמוני כמוך, מחבקת הזדמנויות, ובדיעבד מזהה כי אלו הדברים אשר נכונים לי. לעיתים סימון המטרות ושחרורם דיו לפתיחת הלב לדבר אותו אנו רוצים.

      הכי חשוב לדעתי זה להיות פתוח לדברים ולקבל אותם, גם אם בתפיסה הראשונית הם לא מה שזימנו, כי גם לדעת מה מזמנים צריך מבפנים, מתוך כנות אמיתית והכרות עם האני ולא מאיזו פנטזיה בslow motion עם אפקטים מיוחדים.

       

      שנה מדהימה יצירתית מלאת אהבה וצמיחה

       

      דנה 

        11/9/07 16:57:

      הי מיכל,

      לפני כ-9 שנים בעודי נחה ביום שישי בצהריים וקוראת עיתון

      דרושים ...הנה אני קוראת מודעת דרושים וחשה תחושה

      בלתי נשלטת ומחייגת מיד למס. הטלפון במודעה

      (למרות שזה היה יום שישי בצהריים)

      כמובן שענו לי להגיע אליהם ביום ראשון

      חשתי שהם היו צריכים אותי כבר מאתמול

      ואכן מקום העבודה הזה היה המקום אותו הגדרתי לעצמי במדוייק:

      **הממונים עלי אנשים חביבים אשר אינם וורקוהולים

         אלא המשפחה היא בראש סדר העדיפויות ואחכ העבודה

        הודות לכך יכולתי לטפל באבי במשך השנה שהיה מאוד חולה...כי הרי המשפחה קודמת לכל.

      **הנוף הנשקף מהחלון הוא נוף הים הכחול המדהים ביופיו.

        וכך אני יכולה  כל בוקר לצעוד על החוף ומיד להגיע אל משרדי וכמובן   שבחברה עובדת יש מקלחת אשר יכולה לשמש אותי.

      **החברים שעובדים איתי הם חברים אמיתיים אשר עוזרים וקשובים זה לזה - והרי זוהי מתנה

         גדולה.

      **מקום העבודה איפשר לי עד כה גם לצאת ללימודים להתפתחות אישית שלי אשר איננה 

        קשורה למקצועי וכמובן שבחרתי שנה אחת בקורס: "תחת שמי פאריס"- למדתי מה הם 

        החיים הטובים:אומנות ארכיטקטורה, גסטרונומיה,יין וכמובן שטיילתי כבר 5 פעמים בצרפת..

        וקורס נוסף: תקשורת בינאישית והתמודדות במצבי לחץ- אשר מילא אותי בחוויה שלא תישכח

        ** וכמובן שבתחום התגמול הופתעתי וקבלתי יותר משציפיתי וזו היתה הפתעה נעימה.

      ואכן אני קמה כל בוקר ומברכת קודם על הבריאות ומעריכה כל דבר שנפל בחלקי

      כי הרי גם לי יש חלק במציאות הזו שיצרתי לי.

       

      אני חייבת לציין שאני מאוד אוהבת לקרוא את הפוסטים שלך

      משתדלת לבקר מידי פעם ולהנות מכתבייך

      אני מברכת אותך בשנה טובה ומתוקה,

      שרית

       

        11/9/07 14:46:

      גזית

      1- *

      2 - בזהירות  רבה,   אחרת  זה  יכול  להשמע  כמו

           אייך  לכבוש את  האוורסט  בלי  לטפס  עליו.

      3 - לפני  " הצטרפות  המקרים"  רצוי  להאמין  בכוחה

           של  מקריות  בודדת  (שאין  סתם).

      4 -  צרוף  מקרים= תהליך.

      5-  בכל  מקרה  חשוב  שתכנים  מהסוג  הזה  יעלו.

      6 - שנה  טובה  יקירתי.  

        11/9/07 14:42:

      פוסט נפלא. תודה. אני מאמצת והולכת להכין לי רשימה לכבוד השנה החדשה.

      שתהיה שנה נפלאה

        11/9/07 13:09:

      פתיחות - זה סוד הקסם: להיות פתוח לרעיונות חדשים, להזדמנויות, לפגישות, לדעות. אם יש פתיחות, אין גבול לאן אפשר להגיע.

       

      שנה טובה!

        11/9/07 12:43:

      תראי מזה - הזמנת כוכב ועל הבוקר הגיע משלוח :)

      צוחק יום טוב וחג שמח!

        11/9/07 07:42:

      מיכל יקרה,

      איזה תזמון מושלם.

      צידה לדרך לשנה חדשה.

      הייתי כותבת לך עוד אבל יש לי רשימת מכולת שעליי להכין.

       

      שתהיה לך שנה מאושרת.

      אור ואהבה!

       

      נורית

        11/9/07 07:14:

      ידעתי שיהיה שווה לגשת למחשב :-)

       

      לוקחת לי את הפוסט הזה יחד עם הפוסט על הבחירה באי וודאות, אורזת אותם בסרט נחמד כמתנה לשנה החדשה. תודה מיכל!

       

      שתהיה שנה מרגשת.

      אוהבת,

      רינה

        11/9/07 05:45:

       

      צטט: מיכל גזית 2007-09-11 05:19:48

       

      צטט: מאמן-אושר 2007-09-11 03:53:12

      אז אני כיכבתי, ובאותו עניין אשמח להפנות את תשומת הלב גם אל הפוסט "פחד שנה-טובה" בבלוג שלי.

      תודה -

      אלי.

       

       

      היי אלי

      וואו, איזה שם מבטיח, אפשר לקבוע אימון?הממממ

      בטח שאני באה לראות לך, ממש עכשיו

      ותודה על הכיכוב ועל זה שחשפת את עצמך בבלוגי

       רק כי מגיע לך.

      אלי. 

        11/9/07 05:26:

      בוקר טוב,

      פוסט חשוב מאוד!

      מסדר עניינים בראש, ומכניס דברים לפרופורציות.

      שנה טובה

        11/9/07 05:25:

      אה אלי

      תודה על הכיכובנשיקה

        11/9/07 05:19:

       

      צטט: מאמן-אושר 2007-09-11 03:53:12

      אז אני כיכבתי, ובאותו עניין אשמח להפנות את תשומת הלב גם אל הפוסט "פחד שנה-טובה" בבלוג שלי.

      תודה -

      אלי.

       

       

      היי אלי

      וואו, איזה שם מבטיח, אפשר לקבוע אימון?הממממ

      בטח שאני באה לראות לך, ממש עכשיו

      ותודה על הכיכוב ועל זה שחשפת את עצמך בבלוגי

        11/9/07 05:18:

       

      צטט: שנאפי 2007-09-11 03:42:50

      ועל זה נאמר - אין מקריות, יש רק יצירתיות.

      והלוואי וכולם סוף סוף יראו ויעריכו.

      פוסט מצויין (ונגמרו לי הכוכבים. עימך הסליחה. תזמיני כוכב - הוא יגיע מחר:).

       

      היי אור

      הבאת הנה המון אור

      הזמנתי כוכב, שיהיה יותר אור

      מחכה למשלוח

      שנה מדהימה שתהיה לך

      תודה שבאת

        11/9/07 03:53:

      אז אני כיכבתי, ובאותו עניין אשמח להפנות את תשומת הלב גם אל הפוסט "פחד שנה-טובה" בבלוג שלי.

      תודה -

      אלי.

       

       

        11/9/07 03:42:
      ועל זה נאמר - אין מקריות, יש רק יצירתיות.

      והלוואי וכולם סוף סוף יראו ויעריכו.

      פוסט מצויין (ונגמרו לי הכוכבים. עימך הסליחה. תזמיני כוכב - הוא יגיע מחר:).