החיים יפים
"לכל איש ולכל אשה...", כך אני מאמינה קיים ,קו
האופק האישי היחודי לו . באימון יש לכך שמות כמו חזון או חלום ... עלי , באופן אישי חביבה המלה ייעוד . אבל גם המושג אופק והצפייה אל עבר קו האופק האישי שלנו , נשמעת לי כמו משהו ששווה ואף ראוי לחיות למענו . אחד הדברים החביבים עלי באימון היא היכולת, ללוות אנשים בדרכם אל קו האופק האישי שלהם . ואגב, גם המסע לשם הוא חלק מהעניין ... אז לכבוד האופק של כל אחת ואחד מאיתנו , אני משגרת אל חללו של עולם את הבלוג שלי ...
פוסטים פופולאריים
-
הלוואי הלוואי והייתי יכולה להבין
5/2/11 | 1591 צפיות
-
בטרם
28/10/07 | 1298 צפיות
-
קמטי התות
28/2/08 | 1419 צפיות
-
לאן.../יעל פריאל
18/3/09 | 677 צפיות
-
תמיד לעת ערב / יעל פריאל
24/10/10 | 1393 צפיות
-
הזמנה לאימון אישי בקבוצה קטנה
6/2/09 | 2439 צפיות
פוסטים אחרונים
- בוקר טוב, והרי עיקר החדשות יש לי סדנה נפלאה מחר, והיא בהחלט אופטימית 18/3/15
- פורים ונהנים :) :) 6/3/15
- מסר בשיר, יפה לכל עת 23/2/15
- ביקור געגוע - ד"ש עם שיר 18/2/15
- מפגש מיוחד שלך ובשבילך באהבה 23/11/14
- סדנה חגיגית, מפתיעה ומרתקת !! 13/10/14
על דרורים ואנשים ומה שבינייהם
על דרורים ואנשים ומה שבינייהם / יעל פריאל
היום הדרור הקטן, שוב בא לבקרני. לצייץ לי שלומות ממרפסת ביתי. בדרך כלל הוא נוהג לעמוד על המזגן, מקפץ לו שם בעליצות שלווה כמנהגו. בתי שואלת אם זהו תמיד - אותו הדרור ? ואני עונה לה שנראה לי שכן. אם להביט על כך לוגית, הרי שכנראה התרגל ומרגיש לו בנוח לפוש קמעה ואם להיות טיפה מיסטית, אולי זו איזו נשמה קרובה - אהובה, שבאה לבקרני, לראות - השלום לי ולאמר לי - אני כאן, גם אם הלכתי מזמן, בנפשי עודני כאן והיא שזורה לעד בזו שלך, כחוט שגם המוות אינו יכול לו.
היום הדרור הקטן או שמא הדרורה (ואין זה כלל משנה לי, כי נשמה היא נשמה ) קיפץ מהמזגן לאורך מעקה מסתור הכביסה, בדילוגים וציוצים שופעי חיים. כנראה שהרגיש היום נוח במיוחד ואולי זה משום, שהוא נושא במקורו הקטן, שיר אהבה ותיקווה לרגע הקיים ולאלו שעוד עתידים וצופן לי הזמן.
פיסת מציאות /יעל פריאל
בין צמד דרורים מלקטי שיירים, בצבעים עזים שוקקי חיים ודבורה אחת קטנה טרודה בשלה, תרה אחר צוף, באדנית הסמוכה ישבנו אני ואתה בלי הרבה מילים או דברים... מביטים זה בזו מחויכים.
|
יעל 
תגובות (38)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היום הדרור הקטן או שמא הדרורה
פוסט חמוד מאוד על הדרורים.
רק כדי שתדאי אם זה דרור או דרורה,
אם היא אפורה ופשוטה בלי הרבה צבעים הרי זו הדרורה.
אם לאומת זאת הוא בעל צבעים עזים של חום (כמעת אדום) לבן ואפרור,
הרי זהו הדרור. כי אצל הדרורים הזכר הוא זה שמתקשט ולובש בגדים יפים, והדרורה לא צריכה את כל זה
היא לובשת אפור ויודעת שהוא יאהב אותה כמו שהיא.
שיהיה לך יום יפה.
מנו
מי שמסוגלת לראות את נשמתם של הדרורים
ולהבחין בדבורה..
לא נדרשת למילים כשיושבת ליד "אתה".
*
ציפורים הם משהו כל כך עדין יפה עם קסם מיוחד. הדרור נוגע ללבי במיוחד, בשל העובדה שאינו יכול לחיות בשבייה.
לא שזה משנה אבל נראה לי שזה אותו הדרור.
יעל יעל יעל
כמה חן
כמה תקוה
ובעיני אני מדמיין את (ציטוט משלך)
הדרור הקטן או שמא הדרורה (ואין זה כלל משנה
לי, כי נשמה היא נשמה )
ואותך (ציטוט משלך)
מביטים זה בזו
מחויכיםתודה אלי, הדרורים יפים והתיקווה תמיד -
מצרך חובה :) !
תודה מיסטר, ובינתיים אפילו הנחליאליים
המתוקים שאני פוגשת בגינה, אינם נושאים בשורה
על חורף אמיתי, אבל מי יודע, אולי בשבוע הבא ?!
היי ליריתוש וכייף שבאת,
ברור שלכל בעל חיים יש נשמה, הרי הוא
בעל - חיים. והנשמה, היא אינה זקוקה למילים
יש לה שפה משלה :)
אהבתי לשוטט איתך בשוק הפישפשים
ולפגוש בחייוכייך מלאי החיים.
מותר גם מותר :)
היי מיכאל, תשמע מדובר בפשושית בהחלט אמיצה
וחובבת סיכונים... יש אצלנו ברחוב, משפחה המגדלת תוכי
אמיתי. תשמע עם הקריעות הצורמות שלו הקורעות את עור התוף,
לא אחת בשעות משעות שונות - בהחלט עדיפה הבובה :) !
תודה מיכאל לביקורך המלבב
ושבוע חדש מקסים בהחלט :).
זהבית מקסימה,
תודה לביקורך, את בהחלט מיטיבה להשרות
אווירה נעימה ברגישות ובפירגון שאת מביאה.
זוכרת סיפור ששמעתי מגילה אלמגור על פרפר לבן,
שליווה את ביקורה כששבה לבית ילדותה, גם שם
היא חשה שהוא נשמה קרובה ולכן, אין אפילו טעם
לנסות לחפש ראציונאליות או היגיון בדברים, שברגש
ובעיקר, כשיש בהם לחזק את רוחנו, לרגש, להעיר
זכרונות לאנשים יקרים...
אוהבת אותך, אני.
מבט לך חודר אל מעבר למציאות
ולדמיונך ומחשבותייך דרור כלצפור
ומילותייך צוף
שלמה
ב"ה
.
מתוקה מדבש, תענוג אתך.
ככה צריך להתחיל שבוע עם שיר על דרורים.
ביאליק מחייך בקברו..
אוהבתותך
אילנה
את מזכירה לי סיפור שכתבתי על חמותי "שיחות בוקר"*יפה כתיבתך
מילים שחיברו אותי לטבע....
אהבתי.
מה אהבתי את דברייך
גם אני חושבת שצפור שקופצת לבקר אותנו רבות, ואף דגרה על ביציה באדנית המרפסת.. היא נשמה שמאד נוח לה להיות בקרבתנו...שוב.
בלי הרבה מילים או
דברים...
מביטים זה בזו
מחויכים.
נו...אם זה לא ביקור חוזר.... אז מה כן ?
שבתי
*
שבת ברוכה
לאה
תודה יעל, כיף לקרוא : לי יש את צמד השחרורים שלי על מזגן השכנים (אבל זו לא העונה עדיין:))
פוסט מקסים!
אהבתי...
"בלי הרבה מילים או
דברים...
מביטים זה בזו
מחויכים"
זה הכי נגע לי... מקסים!
קבלי כוכב...
דפי (החוויה היפנית)
יקרה,
פעם בעולם העתיק, לכל הופעת חיה, היה משמעות עבור האדם,
הלא כולנו מקושרים בחוט הסמוי שאמא טבע העניקה לנו וזה "החיים"
ואת ברגישותך המופלאה תיארת בדיוק את הדרור הקטן שבא לך לספר על משהו
וכך לפעמים גם מהשראה רגעית השיר נולד,
נסתרות דרכי האל וגם של הטבע,ובטוח גם של ההשראה:)
ולפעמים יש שיותר מפעם, אותו חתול מבקר בחצר
או אותו הציפור , כנראה יש לזה סיבה טובה
והשיר מקסים יעל, נצרת רגעים יפים לגמרי
שבת טובה יקרה
יעלי יקרה,
כל כך יפה נתת דרור למחשבותייך ורגשותייך בצבעים עזים שוקקי חיים ובמילים המבשרות תקווה ורוח רעננה. פשוט כיף לקרוא את זה. ברכת הצלחה במעוף הדרור :)
יעל,
תודה על פוסטשיר נפלא ומרגש.
אולי זה הדרור שיבשר לנו על חורף אמתי?
*
היי, יעל,
גם בלי להאמין מיסטית, סביר להניח כי לכל חי וחיה יש נשמה,
גם אם זו נשמה שלא מדברת בשפת המילים והתנועות שלנו...
ואם אתם נהנים מציוצים של הדרור/ה, הרי גם לנשמתכם טוב..
פוסט חמוד ומתוק יותר מן הדבש שמפיקות הדבורים..
שבת של חיוכים, הרי אוניברסליים הם, שבאמת לא תמיד צריך בשבילם מילים!
מותר לחלק שבחים גם לדבורים,
לא רק לדרורים,
או לדברים
כמה יפה כתבת, יעל. הזכיר לי שרק שלשום ראיתי צפור פשושית קטנטונת ששיחקה לה על סורגי החלון שלנו, כי חשבה (בטעות כמובן) שהתוכי הניצב שם הוא צפור אמיתי. מראה מלבב לכל הדיעות.
יעלי היפה
העדינות שבך -
הסיפור הקצר על הדרור או הדרורה
והשיר - קסם - קסם - קסם
תודה לך למילים אהובה
וסופשבוע נפלא
שימו לב (מי שרוצה :)) שהשם פיסת מציאות
הוא גם פירוק של הביטוי המוכר פיסת שלווה,
המהדהד אל תוך אותה פיסת מציאות :).
בלי להרבות במילים רק מתוך התבוננות
ומחשבה עמוקה המתחברת ומחברת נפשות.
ואותו דרור/ה מי יודע אולי נפש שמא נשמה של מישהו מיקירייך.
אני גם לעתים נוטה לחשוב כך בפרט כשמדובר בפרפרים..
אוהבת לקרוא בך, כתיבתך מאוד מלטפת ורכה
יום נעים
זהבית
לזאת בדיוק התכוונתי
מוחו ורגשותיו של האדם
מלאים אותו
והרי האדם הוא יצור כל כך מורכב
יצירת מופת של הטבע
לזאת התכוונתי כשאמרתי הרהורים לאלפים
חלק מהרהורים אלה נקראים - פילוסופיה
ניתוח דק דק של מבט, תחושה, המצטרפת למכלול הידע,
היי בטוב יקירה
לאה
תודה ונעים לי לראותך כאן,
גם בפוסט הקטן והבלתי מחייב,
אך המאד מתוק בעיני הזה.
יום מקסים, יעל.
היי לאה ובוקר נהדר,
מה שנכתב בי כשיר, היה עבורי
חוויה מאד חזקה. את יודעת, לא הכל
בדברים הגדולים ומי יכול לקבוע מה גדול
ומה קטן, ומי שמרגיש בעולם הזה שמתחתי
במרחב שבין הציפורים, המנתרות מזה
לבין האדנית מזה... במרווח הזה הייתי
ועבורי הוא בהחלט שיר ודי לי בכך :).
להשתמע, יעל.
תודה אשכרי (מתי הספקת :) ?! ) המבטים הללו המשתהים ונחים על שמסביבנו,
תמיד אפיינו אותי מילדות. ממש כמו הצלם, הרואה מראה המדבר אליו ביופיו או אולי
בפשטותו ומנסה ללכוד אותו בעין המצלמה. אצלי זה בכתיבה (נראה לי שמוכר גם
לך :)).
תודה וחיבוק,
אוהבת אני.
תודה לך יעל על דורוי מחשבה של יום חדש
על פיסות שלוה שיהיו למציאות :-)
יום חמים ונעים לך
היי יעלי
הייתי קוראת לזה הירהור
והרהורים חולפים אותנו באלפים
דקה פה
דקה ואינם
בוקר מזהיב
לאה
יעלי , העדינות שלך זורמת בין המילים והמבטים אל הטבע ....ובעניין נשמות....יש לי מחשבות דומות...