"חוק דרעי" . אין גבול לצביעות? הכנסת התבקשה השבוע לחוקק חוק שימנע ממי שהורשע בעבירות שיש עימן קלון ונדון למאסר מעל שנה- להיבחר עולמית לכנסת.נניח לרגע שההצעה שווה דיון. אך כשהיא כוללת גם פסילה רטרואקטיבית, ברור לכולנו שהיא פרסונלית, מונעת על ידי פוליטיקאים אינטרסנטים ולא במקרה היא כונתה מיד "חוק דרעי". כיום החוק קובע כי כל אדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון ושנידון למאסר בפועל של שלושה חודשים ומעלה, פסול מלהיבחר לכנסת או לממשלה במשך שבע שנים מתום המאסר. שבע שנים הן תקופה די ארוכה, לא רק לשכוח במה חטא האיש, אלא – וסלחו לי על הנאיביות- גם לחזרה בתשובה כנה ואמיתית.עובדה היא שהמחוקק קבע כבר לפני כ30 שנה שיש להגביל התקופה בה ניתן להזכיר לאדם את עברו הפלילי. תקנה זו חלה גם על אנשים שנידונו לתקופת מאסר ארוכות והיא נועדה לאפשר לחוטא אם לשוב למוטב, מבלי שפשעיו ייזכרו ויוזכרו לו ולמשפחתו לנצח. יכולתי אולי להבין הצעה להגבלה של תקופה נוספת מלהתמנות לתפקיד ביצועי של שר, אבל הגבלה מלהיבחר לכנסת, שהיא בית-הנבחרים של המדינה, על כל רבדיה וסוגי אוכלוסיה- כולל העבריינים... היא אבסורדית, חסרת הצדקה ובוודאי הינה אנטי דמוקרטית. פתאום לציבור הבוחרים אין דעה משלהם ונלקחת מהם האפשרות לבחור במועמדים הראויים לדעתם – למרות הרקע שלהם. (ולפעמים בגללו.. וזה לגיטימי) בעוד המועמדים הללו נענשים עונש כפול, הרבה מעבר לעונש שקיבלו במשפט הפלילי.ובינינו, אם נחזור לאיש ש"לכבודו" מבשלים את החוק הציני הזה. לא נראה לכם שדרעי בכנסת, מול כמה מהאפסים שבה,- יהיה דווקא שינוי מרענן?... |