כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כלום

    סערות-סופות מוחיות

    ארכיון

    סיפור אמיתי - דמויות בדויות. Danny Kaye

    9 תגובות   יום חמישי, 7/1/10, 21:39
    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/1/10 20:22:

      אני חושבת שלא היה סרט משלו שלא ראיתי

      הייתי מכורה לו לחלוטין

      הוא היה אחד ויחיד בדורו

      ולא קם לו יורש

      תודה תודה

        27/1/10 07:30:


      מירה, תודה! להתאהב ולהתרפק כל פעם מחדש!!! זכרון הילדות שלי מוביל ל"האנס כריסטיאן אנדרסן", אותו גילם בכישרון רב.

      -

      דני קיי (1987-1913) - דויד דניאל קמינסקי בשמו המקורי, היה בנו של חייט ניו-יורקי. דני קיי החל מתפרסם כקומיקאי בימי מלחמת העולם השנייה, ומאז לא חדל להדהים ולהקסים את הקהל כבדרן וכזמר זריז-לשון. "חייו הסודיים של וולטר מיטי", "המפקח הכללי", "הנס כריסטיאן אנדרסן", "יעקובובסקי והקולונל", "המשוגעת משאיו" - נותרו כמצבות מבריקות לכשרונו הרב. דני קיי היה "שגריר נודד" של קרן האו"ם למען הילד וידיד מסור של ישראל, שבה ביקר לעתים תכופות. בשנות ה-80 הופיעו בסרט טלביזיה  אמריקאי  בשם "סקוקי " כניצול שואה יהודי המתגורר בארה"ב.  אחד התחביבים העיקריים של דני קיי היה ניצוח על תזמורות גדולות למרות שלא ידע לקרוא כלל תווים. בהופעותיו בעולם כמנצח תזמורות מדומה  ( שהיו מוצלחות מאד לדעת מומחים מוסיקליים כגון זובין מהטה ) גייס מיליוני דולרים כתרומות למען ילדים נזקקים ברחבי העולם   

        יותר מכל תרם דני קיי כספים רבים לחיילים נזקקים בישראל של שנות ה-60  ותרומותיו הנדיבות אפשרו בתי הבראה צבאיים לחיילים בארץ.

      עוד קטעים מדהימים

        10/1/10 00:37:


      קומיקאי ענק !

      אדם ברוך כשרונות

      שהטביע את חותמו בעולם הבידור.

      זהו קטע ישן וטוב שלו

      אולם בהמשך הוא השתכלל

      ויצר הצגות שלימות ללא מילים.

      תכנים ויצירות מיוחדות שעד היום

      מעטים הם השחקנים שהצליחו להכנס לנעליו.

      לדעתי דני קיי ופיטר סלרס (הפנתר הוורוד)

      הם שני האמנים שהיוו פריצת דרך

      ומקור השראה לרבים מאד אחריהם.

      ומה הפלא... שניהם יהודים ((-:

      שבוע טוב. 

        9/1/10 10:26:


      בגלל ההגשה המשותפת שלו עם לואי ארמסטרונג when the saints going marchin in נדלקתי (התמכרתי) מילדות לג'ז.

      אני חושב שהוא הקומיקאי היחידי שלא צריך שום שותפים ובכל זאת יכול "להחזיק" סרט אחד ממש לבד. (והקטע שהבאת הוא הוכחה הכי טובה לכך) נראה שהוא כל כך אוהב את מה שהוא עושה עד שהבמאי היה צריך להוציא אותו החוצה, כדי שהסרט ימשיך.

      משובח.

        8/1/10 22:03:


      כשרון מדהים.

      כל כך אוהבת אותו מהילדות.

      לא יודעת אם יש היום כשרונות כאלה.

        8/1/10 16:15:


      אני זוכרת אותו בסרט על האנס כריסטיאן אנדרסן

      ואת מסבירה לי שזה לא הוא

      שהוא משחק את אנדרסן

       

      אני זוכרת נכון??

      (נו, כרגיל אמא, תודי....)

        8/1/10 12:59:


      איזו נוסטלגיה מענגת.

      תודה שהבאת,

      שלך,

      אנה

        8/1/10 10:46:


      זוכרת אותו כשחקן אדיר

      וגם כזמר

      וגם כקומיקאי.

      נהדר

        7/1/10 22:16:

      מירה

      הוא ענק!

      על שלל הדמויות...

      כמה כישרון ויופי!

      ת ע נ ו ג.

            *

      שבת שלום

      מהדס