[מסתבר שאת, כמו אלוהים, בפרטים הקטנים. וזה בסדר, כמובן, כל עוד הביקורת הנוקבת והצינית לא מתערבבת עם החיים עצמם. ואצלך יש להניח שהיא לא (אולי רק ה'נוקבת', בלי ה'ביקורת' וה'צינית'.]
[מסתבר שאת, כמו אלוהים, בפרטים הקטנים. וזה בסדר, כמובן, כל עוד הביקורת הנוקבת והצינית לא מתערבבת עם החיים עצמם. ואצלך יש להניח שהיא לא (אולי רק ה'נוקבת', בלי ה'ביקורת' וה'צינית'.]
אסף ציפור ב"הבורגנים". המונולוג היה של רמי הויברגר.
מהזכרון אני שולף את המשפט המרכזי:
"מרגע שיש לך ילדה קטנה, עולמך צר כעולם הילדה. הכל פתאום הופך לקטן....".
ואם נדמה לך שלהחזיק זוגיות עם ילד קטן ובית קטן זה משהו קטן, את טועה BIG time.
אבל, כמו שנאמר. אין חכם כבעל ניסיון.
ד
אני לא טוענת שלהחזיק זוגיות, ילדים ובית זה משהו קטן- שולחת אותך לפוסטים קודמים שלי, תוכל לראות בהם כי זו הפנטזיה שלי.
בפוסט הזה אני מתייחסת למילה "קטן" על כל הטיותיה כהתפשרות- עבודה "קטנה" משמע עבודה שאין לה ערך בעיניי, בעל "קטן" כפירוש לבן זוג ש"רק" ניתן לחיות איתו אבל החיים לא מעניינים/ מסעירים/ מרתקים, תואר "קטן" משמעו להסתפק בלימודים בשביל התואר המתקבל בסופם ולא ללכת אחר העניין וכו'. הרוב הנותר משמש כתפאורה, אסתטיקה לפוסט. וכל זה אגב, למקרה שלא הובן- ביקורת צינית נוקבת על החיים שלי.
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איזה מפליצנים?
מה לא מבינים שקטן זה--גד ול
והם קטנים
מנתי
כל מה שצריך בכדי לחיות בגדול
זה להאמין שאת חייה את החיים בעוצמה...
אני מרגיש כאן, בבירור, ציניות - מהסוג המופנה, ככה, פנימה...
ואולי, מגיל מסיים ואילך היא מוצדקת, ואינני יודע את גילך...
אבל אני כן יודע, ללא שום ספק, שכולנו, כולנו, אנשים קטנים מאוד... מאוד...
וידע זה, ככה... נוטל את רוב העוקץ מהציניות... מנטרל אותה...
לא נועדת לגדולות, גבירתי... אף לא אחד מאיתנו נועד... :-})
איך גבירתי בדברים הקטנים, החשובים באמת?
:-})
אוי, כמה התגעגעתי..
נשיקות
כשאשה גדולה כותבת פוסט 'בקטנה'...
...זה יוצא ענק!
[מסתבר שאת, כמו אלוהים, בפרטים הקטנים. וזה בסדר, כמובן, כל עוד הביקורת הנוקבת והצינית לא מתערבבת עם החיים עצמם. ואצלך יש להניח שהיא לא (אולי רק ה'נוקבת', בלי ה'ביקורת' וה'צינית'.]
(-:
אני לא טוענת שלהחזיק זוגיות, ילדים ובית זה משהו קטן- שולחת אותך לפוסטים קודמים שלי, תוכל לראות בהם כי זו הפנטזיה שלי.
בפוסט הזה אני מתייחסת למילה "קטן" על כל הטיותיה כהתפשרות- עבודה "קטנה" משמע עבודה שאין לה ערך בעיניי, בעל "קטן" כפירוש לבן זוג ש"רק" ניתן לחיות איתו אבל החיים לא מעניינים/ מסעירים/ מרתקים, תואר "קטן" משמעו להסתפק בלימודים בשביל התואר המתקבל בסופם ולא ללכת אחר העניין וכו'. הרוב הנותר משמש כתפאורה, אסתטיקה לפוסט. וכל זה אגב, למקרה שלא הובן- ביקורת צינית נוקבת על החיים שלי.
עוד תוספת קטנה.
אני לא רוצה לאכזב אותך אך כבר כתבו את זה פנייך.
אסף ציפור ב"הבורגנים". המונולוג היה של רמי הויברגר.
מהזכרון אני שולף את המשפט המרכזי:
"מרגע שיש לך ילדה קטנה, עולמך צר כעולם הילדה. הכל פתאום הופך לקטן....".
ואם נדמה לך שלהחזיק זוגיות עם ילד קטן ובית קטן זה משהו קטן, את טועה BIG time.
אבל, כמו שנאמר. אין חכם כבעל ניסיון.
ד
תאום ציפיות עם החיים