קנביס רפואי ופגיעות עמוד השדרה

רקע:

פציעות ומחלות עמוד שדרה לרוב גורמות לחוסר תנועה(כמו שיתוק של גפיים תחתונות ועליונות), כאב עצבי, התכווצויות שרירים, חוסר שליטה בסוגרים, בעיות זקפה ודכאון.

פרפלגיה היא חולשה או שיתוק של החלק הגוף התחתון שנגרם ע”י מחלה או נזק באמצע או בתחתית חוט השדרה. אם הפגיעה היא ליד הצוואר, הזרועות והרגליים שניהם יושפעו וקוודרפלגיה מתפתחת. התרופות הסנדרטיות נגד כאב הם אופיום ונגזרותיו ובקלופן או דיאזפם) וסמים אחר ממחלקה הזו נגד התכווציות השרירים.
הוכחות:
חולים עם נזקי עמוד שדרה ודיווחים בספרות הרפואית מדווחים בקצב גובר אנקדוטות על היעילות של טיאייצ’סי בעצירת התכווציות שרירים והורדת שכיחות העיוותים.

חולים עם פרפלגיה וקוודרפלגיה דיווחו שקנביס לא רק משכח את הכאבים בלי התופעות לוואי של האופים אלא גם מוריד ביעילות את הרעידות ועיוותים בשרירים.

בניסוי של קודאין ו טיאייצ’סי שני החומרים כאשר השוו לפלצבו(חומר דמה) בנפרד הראו יכולות של שיכוח כאבים אך רק הטיאייצ’סי הראה השפעה משמעותית וחיובית על העיוותים לעומת הפלצבו.

במחקר טיפולי בעיוותים של 5 בעלי  קוודרפלגיה בעזרת דרונבינול(טיאייצ’סי), חוקרים מצאו שהעיוותים ירדו באופן מרשים ב2 מתוך 5, ללא שינוי בשלישי, עלו וירדו ברביעי והחמירו בחמישי.

“מלק את אל” ערך סקר על ההשפעות הנתפשות על העיוותים של נפגעי עמוד שדרה. מידע שנאסף מ43 חולים הראה השפעה חיובית כאשר חולים דיווחו ירידה בעיוותים עם שימוש במריחואנה רפואית. מחקרים קלינים נוספים נדרשים בשביל לבחון את השינויים ברמות העיוותים בין חולים הסובלים מפגיעות עמוד שדרה וטיפול עם קנבינואידים (החומרים המצואים בקנביס רפואי).

עדויות:

פרפלגיה – הסיפור של כריס ווידרסקי

בינואר 1989 נפגעתי מפציעת ירי לא מכוונת. הובהלתי לבית-חולים ולתוך ניתוח.

אחרי עשר ימים בטיפול נמרץ ניורולוג אמר לי שאין שום דבר שהם יכולים לעשות. למרות שהכדור פספס את עמוד השדרה, הנפיחות השאירה אותי משותק מהחזה מטה.
לא יכולתי לעבוד.
ארבע חודשים אחרי הפציעה התחלתי לחוות את התחושות המוזורות וכואבות משהו הידועות כעיוותיי שרירים. בהתחלה הם השפיעו רק על כפות רגלי והתרגליים התתונות אבל במהרה הם קרו בכל שריריי המשותקים. ניתן לי סם בשם בקלופן אך אפילו המינון המקסימלי לא נתן הרבה הקלה. היו שפע של תופעות לוואי לא רצויות, עיפות, כאבי ראש חמורים, הזעת יתר, נידודי שינה ופה יבש.
העיוותים נעשו יותר ויותר אלימים. אחרי שהם גרמו לי ליפול מן המיטה הרופאים הוספים 20 מיליגרם ליום של דיאזפם ואז עוד 20 מיליגרם. נהפכתי לזומבי רפואי.
סיגרית קנביס רפואי אחת נתנה לי הקלה מיידית ובלי כל התופעות לוואי המשתקות של דיאזפם ובקלופן. מטלות יום-יום כמו להתקלח ולהתלבש נהפכו קלות יותר באופן מרשים. מאז כל פעם שאני יכולה למצוא מריחואנה אני מעשן 3-4 סיגריות ליום. יש לי מעט מאוד אם בכלל התכווציות ונחסך ממני הצורך לקחת תריסר כדורים מאוד רעילים וממכרים על בסיס יומי.

פרפלגיה – הסיפור של ראס הוקנסון

ראס הוא חולה פרפלגיה בן 53 שמשתמש בקנביס כמשכך כאבים כבר 3 עשורים, מאז שהוא גילה שהקנביס נותן לו את ההקלה הטובה ביותר לכאביו החמורים שנגרמים בעקבות תאונה:
באפריל 1965 נפגעתי בתאונת דרכים. המכונית התהפכה מספר פעמים, תופסת אותי בין הדלת והגג וכמעט חותכת אותי לשניים. סבלתי מעמוד שדרה תחתון שבור, טחול קרוע, צלעות שבורות, ריאות מנוקבות, רגל שבורה ומעיים פגועים. כמעט מתתי במקום.
הייתי בבית חולים בערך שנה וראיתי מספר אנשים מתים לידי. פעם אחת הושמתי על מיטה זזה אך לא נקשרתי כמו שצריך, נפלתי ושברתי את רגלי שוב.

במהלך כל שהותי בבית חולים סבלתי מכאבים קשים. לא יכולתי לישון יותר משעה-שעה וחצי כל פעם וגם אז כאשר מותש לגמרי. רק מינונים גדולי של דמרול(נגזרת של מורפיום) יכלו להרגיע את הכאב למספר שעות. התמכרתי לדמרול ועברתי תסמונת נסיגה כאשר הפסקתי לקחת אותה.

אחרי כמעט שנה בבית חולים החלטתי שאני לא יכול להעביר את שארית חיי שם ושאני חייב לקחת שליטה על גורלי, אז יצאתי מן מהבית חולים, כנגד דעת הרופאים שלי שחשבו שאני לא ישרוד בחוץ. בזמנו לא יכולתי אפילו ללבוש גרביים או נעלים אבל הייתי נחוש לדאוג לעצמי איכשהוא.

לפני התאונה עשיתי שנתיים של קולג’ ורציתי לסיים. איכשהוא הצלחתי לחזור ולהיות נוכח בשיעורים לוקח כמה כדורי דרוון כל שעה וחצי. בקולג’ עישנתי פעם ראשונה מריחואנה ומצאתי שיש לזה הרבה השפעות טובות. הכי חשוב לא רק שהקל עלי מן הכאב הכרוני גם עזר לי להתגבר ע”י הורדת החרדה – ההרגשה החולה הזאת בתוך הבטן שמלווה את הכאב. אני נתון לכאבים חותכים באיזורים שבאופן רגיל משותקים. קשה לשלוט באלו עם תרופות קונבנציונליות אבל מריחואנה עוזרת. חוץ מזה, ההקלה של חומרים נרקוטים קונבנציונלים יורדת עם הזמן, כך שעם הזמן צריך עוד ועוד כדורים. עם מריחואנה זה ההפך – אני צריך פחות ככל שהזמן עובר בשביל אותה השפעה.

מריחואנה הוא גם סם מרגיע טוב, זה נותן לי לישון זמן רב יותר בלי להתעורר עם כאבים. זהו חומר נוגד דכאון מצוין שעוזר לי לחיות עם הנכות שלי ולפתח הסתכלות חיוביות על החיים. זה היה מכשול עיקרי בשבילי כיוון שהייתי אתלט – מטפס הרים, עושה סקי וחבר בנבחרת ההאבקות של הקולג’. מריחואנה גם מעודד את התאבון שלי ועוזר לי להתגבר על חוסר העניין באוכל הנגרם בשל הכאב הכרוני. זה אפילו עזר לי להחזיר שליטה בסוגרים

http://www.medicalmarijuanainformation.com/therapeuticuses/patientGroups.php?groupID=19

קנביס רפואי מחקרים
קנביסה תרגומים