על הדף
פוסטים אחרונים
- גמר חתימה טובה ושנה... 6/10/11
- יוטיוב ואני... 30/5/10
- לחם דמעה 1/5/10
- "פרי העץ" שלי 16/4/10
- שבילים בדרך 18/2/10
- פעם הייתי 25/1/10
ארכיון
יום אחד
|
יום אחד תחזור לבית ריק הוא יהיה נקי ומסודר וריק היא והם יתקפלו בתוך תיק אחד אולי יותר אבל יתקפלו הרוכסן ייסגר והאבזמים יחוזקו
המדבקות לא יספרו לך לאן הטיסה כי המזוודות חשבו שלך לא משנה לאן פניהן לא שינה מעולם בטח עכשיו לא יתחיל
שבוע תזיין על הרצפה שבוע אחר תטייל יומיים ארוחות שחיתות ויום אחד תמות תמות ריק מתכולה ואהבה
יום אחד תמות ריק |
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אומרים שאין חצי כוס ריקה יש פשוט כוסות גדולות מידי
תודה לאיחולים ולתגובה
שמחתי בהם
תודה רבה תמר
אצלי יש מזה ומזה במזוודה
אבל אני משתדל להקפיד לרוקן ממנה את המיותר לעיתים תכופות
תודה רבה דאג, התמלאתי מתגובתך
תודה רבה וגדולה
כן אה, עצוב וטרגי
ולמרות שלא מתים מזה החיים כך פחות טובים
והרי מי באמת יודע מה יש לנו חוץ מהחיים בסיבוב הזה
תודה רבה ולרי
כן לעיתים אדם צריך להגיע לתהום צחיחה כדי לרצות אחרת מהדרך שהוליכה אותו לשם
ולעיתים אפשר להמחיש לו עוד לפני ואולי זה ימנע ממנו
תודה רבה מיכל
נחייה ואז נמות זה כולם
וכמה נכון לכתוב שהסביבה קיימת ומשתנה/מתפתחת כל הזמן.
תודה רבה מדי
מה מאיפה?? מהחיים, שרון
יש מי שוכח מה באמת חשוב
והוא עצמו חשוב לך, אז צריך לכתוב לו שיר מכתב כזה
שימחיש לו את הסוף האפשרי וכמה נחמד הסוף האחר
זה המלא, חשוב במה מלא, אבל מלא ולא "ריק".
אבל אני מ'כפת לי קיבלתי חיבוק
תודה שרון
קל להכנס למחשבות כאלו. לימדתי את עצמי, שיש רגעים ריקים, ויש מלאים. אבל את הריקים מרגישים יותר, כוון שהזמן בהם עובר לאט. צריך לדעת ולהבין ולהעריך את המלאים שעוברים לפעמים בחתף בלי ששמנו להם לב. ובנוסף אני מאחל לך שיגיעו הרבה ימים מלאים אפילו רק בחצי הכוס, ושנדע לשתות מהם לרוויה - בהצלחה
כואב זה טוב כל עוד זה מוליד שינוי רצוי
תודה רבה פיצקית על התעמקות והזדהות
אני בוודאי שלא מעניק יד לסוג כזה של חיים
ותודה רבה על הדאגה והאמירות שלך
תמיד יש ערך מוסף לתגובתך
תודה רבה ורד יקרה
"בלי אהבה אין כלום" זה די נכון בכל מקרה יש פחות משנחוץ
לנפש האדם כשאין לו אהבה
אבל גרוע מזה שהאהבה ו או הזוגיות נלקחים כמובן מאליו או מקבלים יחס מזלזל.
ואני רוצה לחשוב שמה שנארז
במזוודה הם כל ההנאות שלך
שפשוט עוברות למקום אחר.
כתוב חד ושנון.
תמר
מה שממלא אותנו הוא לא תכולה או קירות....
וטבענו ממש ככד חרס - להתמלא ולהתרוקן... ושוב להתמלא.
כתבת עוצמתי ונוקב.
לעיתים רואים ממול אדם יקר שלא מודע ולא מבין כמה טוב לו.
לעיתים רואים אדם יקר שלא מבין כמה רע לו
וכמה מהר צריך לארוז מזוודה.
בכל מקרה -
אסור ריק
אסור בלי אהבה.
ושום דבר אינו מובן מאליו.
או אולי -
אסור שיהא דבר כמובן מאליו.
תודה רבה טלי
גם אותי מרגש לדעת שהכתוב מזיז
כמה נכון מצידך להעיר ולהאיר שהתחושות, טובות כרעות
הן בדר"כ זמניות רק שלעיתים רואים אדם חשוב וקרוב
שמתנהל לאורך זמן רב בחוסר הבנה והערכה לטוב שמצוי אצלו
כמובן מאליו.
תמיד מתמלא בך
בהחלט אמיתי, ממש נלקח מתוך המציאות כפי שאני רואה אותה בין האנשים שסובבים אותי
תודה מחשבות
יש גם ימים כאלו...
הם עוברים
ואז מתים מלאים.
*
נורא עצוב וטרגי..
אבל זה כאילו שהוא הולך בדרך הזו, הרבה זמן.
כבר לא מתים מאהבה וגם לא מריק.
אפסיות, ריקנות, מחוק ושקוף.
עצוב.
אולי צריך את כל זה כדי להתחיל ולהתמלא מחדש.
ורק אהבה.
.....מאיפה זה הגיע...??
שואלת אך יחד עם זאת-מבינה.
( )
כואב מדי,
יותר מדי
נמות?
כולנו
לבד?
גם
עם אהבה?
רצוי
לא נמצאה?
אולי לא לאותה אישה,
אך בינה לבינך תמיד קיימת סביבה
והיא תמיד משתנה.
"המדבקות לא יספרו לך
לאן הטיסה
כי המזוודות חשבו
שלך לא משנה לאן פניהן
לא שינה מעולם
בטח עכשיו לא יתחיל..."
אוי איזה שורות כואבות....
וקצת צודק,
תחושת הריק עולה על כל דבר אחר,
לאט לאט ככה...
כנראה מוצאים את עצמנו מחפשים "חומר מילוי"
חבר, מה אומר לך?
הזדהתי מאוד עם הכתוב, וזה כתוב מצויין, נוקב ונוגע בדיוק.
שבוע טוב ורגוע.
לא אורז יקירתי, לא ריק חמדתי
וגם לא ממש אישי הכתוב כאן
אבל לך יש נפש רגישה ודואגת
שגורמת להערכה וחיוך גדוללל
מתים, רק חושבים שבאמת חיים
עד שהעיניים נפקחות, אם בכלל.
ערב שבת
אמורים לדבר על חיים.
כמובן שיש שחיים אחרת,
מאפשרים לריק למלא נפש בהבל.
לרגעים חשים נעים,
אחר כך מבינים שבעצם ויתרנו.
הסכמנו למות בטרם עת,
כל יום יותר, צעד שכובש ומשתלט,
על הנשמה והגוף,
וסוחף עמוק עמוק פנימה,
אל תוק הריק.
חיים ללא תוכן מהותי,
אופציה מעורפלת למדי.
אל תתן לה יד לשלום..
כתבת בצורה נוקבת, נוגעת וחזקה.
בלי אהבה, אין כלום.
להיות לבד זה לחיות בריקנות.
יפה היתה כתיבתך.
חזק
עוצמתי
מעורר מחשבה
מרגש.
יום אחד זה קורה,
לא חייבים להתכונן. לא כך.
ההתכוננות הזו כאן היא לא למוות הרגיל שבטבע, בתחושתי, היא למשהו אחר.
אחרי שהכל יהיה ריק
ומרוקן
יבואו ימים אחרים של התמלאות.
רק מהשפל והקרקעית אפשר לעלות.
מי שעוזב, מקפל את עצמו, רק את עצמו
ואתה.. תפתח את המזוודה הענקית שלך
ותמלא את הריק בהמון אהבה.
לא מסכימה שתמות ריק.
שבת שלום חבר.
לא מתים הרבה קודם?
כשריק?
אמיתי מדי
נוקב
לא פשוט
אמיתי..כבר ציינתי?
:)