במשך השבוע אני מעלה לפוסט תשובות לשאלות  בכל הקשור עם תאונות דרכים.

במשרדי בו פועלת מחלקה המתמחה אך ורק בנפגעי תאונות דרכים,רוב הפניות מגיעות בתחילת השבוע.

הסיפור המתחיל ב: בסוף שבוע נסענו ו... או ביום שישי בלילה כשחזרנו... בהרבה מיקרים הסיפור מסתיים בתאונת דרכים.

תמיד מישהו לא שם לב,תמיד הנפגע לא יודע איך זה קרה לו תמיד משהוא אשם.

עם הרבה מזל סיפורים אלו מסתימים בתאונות קלות עם נפגעים באופן קל מה שמכונה אצלנו נכות אפס, אבל לצערי אני נפגש גם עם הרבה נפגעי תאונות דרכים קשות שעולמם משתנה בן רגע שלא נדבר על תאונות קטלניות בה מקפחיים אנשים את חיהם וכל פיצוי כספי גדול ככול שיהיה לא יהיה בו כדי לפצות את משפחות ההרוגים.

אז אנשים סעו בזהירות פתחו אלף עיינים אין סכום שיש בו לפצות על נכות וחלילה מוות.

שום עורך דין "תותח" לא יוכל לגרום לחברת הביטוח להחזיר  את הגלגל בחזרה.

נקודה למחשבה:

השבוע סימתי תיק של משפחה בה האם נהרגה בתאונת דרכים המשפחה קבלה הרבה מאוד כסף,תאמינו לי סכום מטורף,אחד מעורכי הדין במשרד אמר לי "רונן בתיק זה אין פשרות ,נלחם עד הכדור האחרון",ואכן הכדור האחרון נורה ונתקבל במשרדי ביום רבעי בערב פסק דין שבהחלט יש בו משום קבלת זריקת עידוד לאגו ,ואני יושב וקורא את פסק הדין ולא מוצא את הדרך לסדר בראש את המילים כדי לבשר ללקוחותי כי מות אם המשפחה שווה ערך לסכום הנקוב בפסק הדין.

תתאמינו לי אין ולא יהיה סכום שיחזיר את החיוך לפניהן של בעלה וחמשת ילדיה והכל  - בגלל שניה אחת של חוסר ריכוז.

סעו בזהירות - שבת שלום