כותרות TheMarker >
    ';

    יצאתי לאכול, תכף אשוב

    מרחב אישי על חוויות קולינריות
    עוד כתבות גם באתר שלי - http://mirabelle.co.il/
    ***
    הפקקים - מזכרת מביקור טעימות ביקב ססלוב; הירקות - משוק האיכרים ברעננה
    ***
    I rest my case

    אללה, קלואליס, מועדון פותחי הדלתות והצעות נישואים

    11 תגובות   יום שישי , 8/1/10, 15:27

    הג'יפון שלי עבר מטמורפוזה ונהייה מועדון ריקודים. הכנתי לי שרשרת להיטי מסיבות ואני שומעת אותם בווליום מרשים בזמן הנסיעה. הרדיו-דיסק שלי מתחרפן לעתים, במיוחד כשהוא מכיל בקרבו דיסק צרוב (ששש...). לך תתווכח עם low-tech  .

     

    מדי פעם, לצורך גיוון, קופץ הדיסק, והרדיו מתחיל לפעול, על תחנה אקראית. ונוצרים קטעי קישור הזויים לגמריי. אולי אני אמכור אותו לדיג'יי.

     

    נוצר לי חלון הזדמנויות בצהרי היום והחלטתי לפתוח את שנת 2010 ב"קלואליס", מסעדתו של השף ויקטור גלוגר.

    בלי כל התראה מוקדמת נסעתי לבית עורק שברמת גן.


    נכנסתי ל"קלואליס" והתיישבתי על הבר, קרובה להמולה של המטבח התזזיתי והבר, רחוקה מכל המי-ומי שגדשו את המסעדה לארוחת צהריים.

     

    מכיוון שאני מאוד ממושמעת בכל הקשור לאוכל, קיבלתי את המלצתו של ויקטור לגבי המנות והמתנתי ברעב לאוכל.

     

    ראשונה הגיעה מנת סלמון נורבגי מעושן עישון ביתי מעוטרת במרכזה בבצל סגול קצוץ ושמיר ("הזיכרון שלי כבר לא משהו, ובכל זאת..." מלמל ויקטור תוך כדי עבודה. חייכתי מתחת לשפם). זה המקום להבהיר, שאני אוהבת מאוד מאוד סלמון - נא או מעושן. זהו הדג בהא הידיעה מבחינתי, והוא זכר.

     

    טעמו המעודן של הסלמון הנורבגי הגאה (שהלך והתחסל בשיטתיות) פעל כמו מכונת זמן (לרשום פטנט?) והחזיר אותי דווקא לבירת שבדיה, שטוקהולם בשנת 2001. אז ביקרתי בעיר הצפונית במסגרת כנס מקצועי, והמארחים הפליאו באירועים חברתיים.

     

    כך, בין היתר, את אחת מארוחות הערב החגיגיות אכלנו במוזיאון Vasa  , לצד אונית מלחמה שבדית מהמאה ה- 17, היחידה שנשתמרה בעולם מתקופתה, כשמלצרים ונגנים לבושים בבגדי התקופה מנעימים את זמננו.

     

    בתום הארוחה, יצאנו, חמישיה בינלאומית, ובתוכה נשיא בית הדין הארצי לעבודה הישראלי ומקבילו הפיני, לטייל בשטוקהולם. כשהגענו ליעדנו, כרע לפניי ברך הנהג (יש עדים!) והציע לי נישואים. הוא ממוצא סורי, ומודע לכך שאני ישראלית, כך אמר, אולם מאוד מצאתי חן בעיניו, ושווה לי להתחתן איתו כי אז אקבל אזרחות שבדית ודרכון איחוד אירופי. לנוכח שתיקתי (הייתי המומה; שני השופטים גיחכו אולם כבר שקלו לאלתר איזו חופה או מינימום טקס אזרחי) שירבט מספר על פתק ומסר לי אותו – זה הטלפון של אחי, תתקשרי אליו והוא יספר לך כמה שאני בן אדם טוב ובעל מצוין לעתיד. מלמלתי משהו בתגובה, והמשכנו בטיול.

     

    שנה לאחר מכן, לאחר שקיבלתי הצעת נישואים הזויה גם כן ממלצר גרמני, שוב במהלך כנס מקצועי בברלין, שוב בנוכחות שני השופטים הנ"ל, הפך העניין למסורת, והשניים היו מסתלבטים עליי בהקשר זה בכל כנס.

     

    בין המנה הראשונה למנה העיקרית הייתי צריכה לקבל החלטה קשה – איזה יין?

    אז טעמתי שנסון (קלו דה גת) – בלנד קליל וקיצי של כמה זני ענבים לבנים בעל טעמים פרחיים ופירותיים;

    גוורצטרמינר מבית ירדן שהיה מתובל עדין;

    ריזלינג אלזסי מביתו של שפאר עם אדמה-נפט מובהק של האזור;

    וסנסר של גי סגה    Saget   – סוביניון בלאן מעונן ומעושן עדין מעמק הלואר.

    התלבטתי, אולם קולו של השף הכריע לטובת השנסון.

     

    המנה - דניס ופירות ים מבושלים במיני טאג'ין עם תערובת תבלינים - הגיעה, בהתאם לשמה, במיני טאג'ין - טאג'ין חמוד ואישי - שישר, כחובבת גאדג'טים מושבעת, חמדתי אותו.

    שניה אחרי כשויקטור פתח את המכסה והעלים אותו כבקסם, החלו האדים המתובלים לעלות ולהשתחל לתוך נחיריי ושכחתי מהכל.

     

    מנה ייחודית ונהדרת: שילוב נהדר של ירקות חתוכים לקוביות קטנות צבעוניות, תבלינים, דניס, שרימפס וקלמרי (גוף וראשים). במיוחד התמוגגתי מחתיכת דניס שנצמדה למצע של מקל הקינמון וזכתה לטעם מתקתק מיסתורי.

     

    "רוצה קינוח?", שאל ויקטור.

    "ברור" השבתי.

     

    ואז הוא שלף קלף מנצח: "החזרתי לתפריט את הטארט טאטן, בשדרוג. עכשיו זו מנה שנקראת שלושה תפוחים."

     

    חלמתי בלילות על הטארט טאטן של ויקטור, עוד מהתקופה שהיה ב- 206 דגים. מנה מושלמת. אבל יום אחד היא הוצאה מהתפריט לטובת מנות חדשות, ונאלצתי להסתפק בתחליפים ביתיים משוחזרי-זיכרון.

     

    לא הספקתי להגיד "ג'ק רובינזון" והיתה מולי צלחת ובה חתיכת טארט טאטן אגדית, לצידה נחו פרפה קלבדוס וסורבה תפוחים מעוטר בתפוח עץ צ'יפס.

     

    הודיתי בליבי לאלוהי התפוחים ולאנשי נורמנדי לדורותיהם מכיני הקלבוס, וכמובן לויקטור, משורר הטארט טאטן.

    מנה מנצחת.

     

    שתיתי קפה, ולסיום דזי'סטיף מוצלח - גוורצטרמינר כרם שעל של כרמל. יין קינוח מענבים מבציר מאוחר, ששינה את דעתי על תוצרי יקב כרמל מזרחי. סיום מתקתק לארוחה נהדרת. 

     

    _____________________________________

    ©
    "יצאתי לאכול תכף אשוב" – מירה-בל גזית 
    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/1/10 11:48:

      וואווו איך שאת לא בריאה לדיאטה שלי!

      אבל מה זה בריאה לבלוטות הרוק

      הן עובדות ומשחררות 

      ועוד שנייה....

      לוקחת את הג'יפון שלי

      ועפה לקלואליס... עם דיסק צרוב משלי:)

        9/1/10 23:06:

      וואווו... איך שהסיפורים נשזרים יפה זה בזה...

      והרדיו דיסק, יש לי חברה שקנתה אוטו חדש (יד שלישית)... נראה לי שהרדיו דסק שלה מאותו הבית..

        9/1/10 22:16:

      מירה בל יקירה!

      וואו איזה כף לך נשמע שהידע שלך ביינות ובמסעדות ממש מקצועי

      והכתיבה מעוררת תאבון אוליי תציעי להיות מבקרת מסעדות?

      ממש נראה לי שתהני מעבודה כזאת.

      חיבוק שבוע משובח להתראות בוקי

        9/1/10 15:54:

      הכי חשוב שנהנת :)

      ובפעם הבאה תתקשרי קודם ואצטרף :)

       

        9/1/10 14:17:

      בפעם הבאה..

      קחי אותי לנסיעה לידך...

        8/1/10 18:35:


      מירה היקרה...

      שיר ראפ אקראי

      יין

      2 הצעות נישואין

      ג'נטלמנים פותחי דלתות

      וטארט הנפלא...

      את חיה באגדה...אני הולכת

      "לבדוק " את הטארט מקרוב...

      תודה לך,

      לך *

        8/1/10 18:33:
      אנלא חושבת שאת חיה בסרט, אבל בטוח בטירה, אלזס-לורנית כזו, עם שנדליירים ושנסוניירים וסומלייאים מלוא החופן. לחיי החיים הטובים :))
        8/1/10 18:03:

      אהבתי את הארוחה המתובלת באוכל ויין
        8/1/10 17:19:
      את גם עובדת אח"כ :)
        8/1/10 17:04:

      מירה-בל יקירתי, את פשוט חיה בסרט.

      כלומר, אשכרה, את חיה בסרט (במובן החיובי של הביטוי), משום שרוב בני האדם שאני מכיר (כולל אותי כמובן) לא מגיעים לשמינית מהחוויות שאת עוברת, סתם כך, כלאחר יד...  (:

       

      כוכב לשבת.

        8/1/10 16:36:
      טארט טאטן חלומי מאוד מפתה, אבל הסיפור על הצעות הנישואין, דורש הרחבה. *

      ארכיון

      פרופיל

      Mirabelle Gazit
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין