כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לו אני רם כהן

    1 תגובות   יום שישי , 8/1/10, 17:25

    רם כהן הוא מנהלו של תיכון עירוני א' בתל-אביב. לפני ימים אחדים נשא דברים בפני תלמידי י"א, והם עוררו התרגשות ותשומת-לב רבות.[1] לו אני רם כהן הייתי אומר כדברים האלה: 

    חניכים יקרים, 

    אני רוצה לשאת בפניכם היום דברים שעל-סדר היום הציבורי, אבל לפני-כן אני חייב בגילוי נאות: אני, אברמלה פרנק, הנני חניך תנועת השומר הצעיר וחבר קיבוץ השומר הצעיר כל שנותַי, והייתי חבר פעיל בתנועות השמאל מאז מלחמת ששת הימים. 

    אני מבקש לגעת הפעם בשלושה נושאים: 

    הראשון בהם הוא שליטתנו על חלקו הגדול של העם הפלסטיני. ראשית צריך לציין, שבעקבות פעולת ההתנתקות שהוביל אריק שרון ב-2005, הפסקנו לשלוט בערביי רצועת עזה. הרבה הם משתמשים עדיין בטענה – "אתם שולטים עלינו", אבל עובדתית זו טענה שגויה ושקרית מיסודה – אנחנו כבר איננו שולטים שם, וישראל נסוגה עד הגבול הבינלאומי. אני אישית מחייב את ההתנתקות, אבל יש לדעת שהיא שנויה במחלוקת, ואני מזמין אתכם עם המחנכים והמורים לדון בכך דיון רציני.

    מאידך, אין מחלוקת על כך שאנחנו ממשיכים לשלוט ביהודה ושומרון, מה שנקרא בעבר "הגדה המערבית", ואין גם מחלוקת, שהשליטה הזאת היא בעייתית לישראל מכיוונים שונים. היא אינה מתבטאת רק בנוכחות צבאית ישראלית, אלא בהתנחלויות שבהן למעלה מרבע מליון נפש. שליטה זו מביאה עלינו ביקורת קשה מצד מדינות רבות, וההתיישבות היהודית מקשה על ההתקדמות לשלום, כפי שאנו רואים מעמדתו של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. הייתי רוצה שגם את הטענות הללו – כולל טענות במישור המוסרי וכולל טענות על סטנדרטים "מיוחדים" כלפי החוק ביהודה ושומרון – תבחנו אתם לעומק יחד עם המורים, תוך בדיקת מכלול העמדות כלפי המציאות שנוצרה ביו"ש מאז מלחמת ששת הימים.

    נקודה מרכזית בעיני, שמטרידה אותי, לגבי השליטה שלנו שם היא – הדמוגרפיה. כבר היום, על פי הנתונים המתפרסמים, נולדים בין נהר הירדן לים התיכון יותר ילדים פלסטיניים מאשר יהודיים. עובדה זאת מסכנת את הרוב היהודי בשטח הזה בתוך שנים ספורות. כאן הייתי שמח שתבדקו עם מוריכם את הנתונים המדוייקים ואת השלכותיהם על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. נתונים אלה ודאי ישפיעו רבות עליכם כאנשים בוגרים. 

    נושא שני שאני מבקש להציג בפניכם הוא – השירות הצבאי או הלאומי-הקהילתי. אני סבור שיש לו השפעה על מהותנו כמדינה דמוקרטית. אם השירות – והוא אינו מוכרח להיות דווקא צבאי; יש כאלה שאינם יכולים לשרת בצבא – לא יהיה מחייב את כולם, אנחנו בבעייה לגבי נושאים של שוויון חברתי. גם נושא זה ראוי להעמקה על-ידכם וע"י מוריכם בהמשך. 

    והנושא השלישי שאגע בו היום הוא הדילמה הקשה הקשורה בשחרור גלעד שליט. בימים אלה מתפרסם, שראש הממשלה לא יעשה ויתורים נוספים לצורך השחרור. אני אישית סבור, שאם כבר הסכמנו לשחרר כה רבים, צריך לשחרר עוד אחדים ולהביא את גלעד הביתה, אבל זו עמדתי. אני קורא לכם לבחון גם נושא זה ולהקדיש לו מחשבה רצינית. 

    בדברים שלי הבוקר הצבתי בפניכם שאלות רבות וקשות, ונקדיש זמן לחקירתן, וגם להצגת מסקנותיכם בפני כלל התלמידים, צוות בית-הספר וההורים. 

    שיהיה לכם יום טוב.



    [1] http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3827746,00.html http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3827746,00.html
    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/1/10 20:03:

      שלום רב לך אברהם

       

      עשית מעשה גדול - בהביאך את דבריו של המנהל רם כהן לבמה זו.

      דבריו, ראוי שישמעו באזני רבים וטובים, צעירים ומבוגרים, חילוניים ודתיים ואפילו ימניים ושמאלנים.

       

      ארשה לעצמי כמה מילים על  החברה הנהדרת שלנו. שר חינוך ומנכ"לו שרוצים לחזק מצויינות ולשפר הישגים - מעוניינים במורים שאין להם דעה. מה זה? למי אין דעה? ומדוע חסרי-דעה אמורים להיות מורים? ואיך אנשים שבמסגרת ה"אין דעה" - לא אמורים להציג מערכת ערכים הומאנייים, מוסריים וכו' - מדוע הם דווקא הם צריכים להיות מורים, ואיך הם יעלו את המצויינות וההישגים של התלמידים?

      חשבתם פעם על הזלזול שמורה "חסר דעה" מעורר אצל תלמידיו?

       

      ועוד, על "פרות קדושות" - לא עוזר להמית אותן, הן קמות לתחייה מעצמן. מאימתי "אסור למורים להביע עמדה פוליטית?"  מאז קיומה של הדעה, שלצערי היא אינה עובדה פורמאלית. אין בכתובים איסור על הבעת דעה, והיפוכו של דבר  - וועדת קרמניצר-שנהר המליצה על דיונים ברוח החינוך הפוליטי - כחלק אינטגראלי של הלימודים. לצערי דוחות וועדה זו נגנזו - הדעה-הקדומה ממשיכה לככב.

       

      ומילת הסבר: חינוך פוליטי אינו שטיפת מוח או תעמולה למפלגה זו או אחרת. חינוך פוליטי מבקש לתת לתלמידים כלים להבנת המצב החברתי והמדיני  ולהבין את מניעי הדברים, לשאול לטובת מי החוק שנוצר? את מי הוא משרת?

      חינוך פוליטי אמור להקנות מערכות מושגים וערכים שיפים וחסרים לחברה שלנו. 

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין