יסכימו איתי הקוראים כי תרבות היא מילה רחבת משמעות המכילה אינסוף נושאים .

עלפי ויקיפדיה, תרבות היא "מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם. אבני היסוד של התרבות הן, בין השאר, הסמלים, הטקסים והמיתוסים...."

בחיפוש אחר מהי "תרבות ישראלית" נמצא כי מדובר ב"שם המקובל לתרבות ולאמנות שנוצרה בישראל החל מסוף המאה התשע עשרה ובמיוחד אחרי שנת 1948, בה הוקמה מדינת ישראל. כתוצר של חברת מהגרים..."

מה מבין כל המגוון הזה, בוחרים אתרי האינטרנט של העיתונים המובילים בארץ להציג בחלון הראווה שלהם תחת המילה "תרבות" ואיזה תוכן יבחרו להדגיש בקדמת הבמה הזו ? הלכתי לבדוק אקראית ביום שישי חורפי שטוף שמש והרי הסיפור המלא לפניכם:

*גילוי נאות: הנושא מעסיק אותי מאד בחיי המקצועיים שכן אני מייצר תוכן "תרבותי" ועובד מול "מנהלות תרבות" ומול "משרד התרבות" ומופיע ב"היכל התרבות".

הבדיקה תיערך במספר רמות - ברמת בחירת הכותרת למדור תרבות, ברמת כותרות הכתבות וברמת התוכן עצמו שכן הכותרת אינה תמיד מעידה על התוכן האמיתי שמתחתיה אלא נועדה להוות פיתיון לקורא ולמשוך אותו לקרוא הלאה.

אז לעבודה:אתר החדשות המוביל YNET , כורך את המילים "תרבות" ו"בידור" בנשימה אחת וכך נקרא המדור שלו. בהמשך הגלישה, ניתן למצוא גם כותרת משנה של "רכילות ובידור". למעשה YNET מציג כותרת שאפשר להכניס תחתיה כמעט כל דבר , ממתכונים לפשטידה ועד רכילות צהובה. מסימפוניה של ברוקנר ועד תחרות לאכילת המבורגרים. נראה בהמשך אילו נושאים יופיעו תחת כותרת המדור.האתר NRG מציע פתרון אלגנטי לעניין. הוא קובע כותרת גדולה "תרבות" ומשמאל הוא מפרט בקטןתחומי משנה: "תרבות ואומנות" "טלויזיה" "קולנוע" "מוזיקה" "ספרות". יש הגיון ויש מידע ברור לאיזה תחומים מתכוון העיתון לעסוק בהם. רגע, מה קרה ל"בידור" ? ומה עם "רכילות"?בדקתי מתוך סקרנות ומצאתי מדור רכילות אצל NRG . אבל הוא מופיע כמדור נפרד.מעניין. כלומר על פי NRG המילים "בידור" ו"רכילות" לא ראויות להיכלל במדור שכותרתו "תרבות".

אצל YNET התחומים תרבות בידור ורכילות נכתבים בנשימה אחת.

אחרון בדקתי את דף הבית של עיתון "הארץ".המדור של "הארץ" נקרא "מדריך התרבות והבילוי".נכון של"הארץ" יש גם מדור תרבות נוסף בעיתון המודפס אולם הלכתי למה שבולט לעין בדף הבית.

ב"הארץ" ה"בידור" הפך ל"בילוי" וה"מדריך" מאפשר על פי הכותרת שלו לשים תחתיו מגוון אינסופי של נושאים. המילה "מדריך" מבטיחה לנו מדור שיעזור לנו להתמצא בים ההתרחשויות הסוער.איזה סוג של התרחשויות? האם קניית 100 גרם פסטרמה בשוק מחנה יהודה היא בילוי? אולי סוג של.האם זאת תרבות? אולי גם סוג של. האם האזנה לקונצרט חליליות של מוזיקת אוונגרד היא בילוי?או שמא תרבות? האם גם תרבות וגם בילוי? האם ישנה תרבות שהיא לא בילוי? אולי בכלל יש לה מטרות חינוכיות וצריך לסבול בשקט כדי ללמוד משהו?

נעבור לרפרף על התוכן - כותרות ראשיות בלבד של כל מדור העונה על התנאי שהמילה "תרבות" נמצאת בכותרת שלו.

YNET ראשון.

כותרת ראשית מספרת כי גיא פינס עובר לערוץ 10 .כלומר, מגיש/ כוכב טלויזיה המוכרלציבור הצופים החליף מקום עבודה ועבר מערוץ אחד לאחר. יש כאן כמה הצהרות. אם הכותרת הראשית של מדור תרבות מדברת על טלויזיה ,כנראה שההתרחשות התרבותית החשובה ביותר ביום שישי 8 בינואר 12:00 בצהריים במדינת ישראל היא שמגיש טלויזיה החליף מקום עבודה. האם הידיעה הזאת שייכת לתרבות? בעיני היא ידיעת חדשות שיש בה מן הרכילות. אבל אין סתירה כיוון שYNET   פרסמו אותה תחת מדור כל יכול שבו מתגוררים תרבות בידור ורכילות תחת קורת גג אחת.

הכותרת שלאחריה, מספרת על שאלה הרת גורל לחיי התרבות של ישראל אם לא של התרבות המערבית בכלל: "האם ג'יי לנו יחזור בקרוב לרצועת הלילה?" איני יודע מי נהג לקשור את מר לנו לרצועה בלילות אך הדבר נשמע לי פלילי שלא לומר בלתי אנושי.הכותרת השלישית מציגה שיר של אחינועם ניני בכיתוב "שיר השבוע". יש מוזיקה!, ניתר ליבי בחדווה. מוזיקה היא חלק חשוב בתרבות אין ספק. אגב, מדוע קבעתם בשבילי שמדובר ב"שיר השבוע"- כותרת שמאחוריה קביעה של מישהו שכנראה מבין עניין ולאחר שהאזין לכל השירים שנכתבו השבוע קבע שזה השיר ב-ה' הידיעה. תנו לי לשמוע ולהחליט בעצמי בבקשה ! הרי הצהרתם בכותרות הראשיות של המדור שעיקר עניינכם  ברכילות אז עכשיו אתם סמכות על מוזיקה? לחיצה על הכותרת מובילה לכתבה הנפתחת במשפט " מעט לפני שתצא לחופשת לידה, תקיים אחינועם ניני שתי הופעות הכוללות עיבודים חדשים לשיריה הידועים"עכשיו תגידו לי, מה זה שייך? האם הריונה המתקדם של ניני תרם להולדת "שיר השבוע"?. שוב רכילות? הרי אמרתם בכותרת שיש דיבור על מוזיקה לא? או שאולי התבלבלו בסדר שכן לתומיואני נאיבי מאד הייתי מצפה שקודם ידונו בפעלה המוזיקלי של הזמרת ובסוף הכתבה כצימוק נחמד יוסיפו את המידע על ההריון. מדור תרבות או לא?

חושב לעצמו העורך: אם אפתח את הכתבה במידע על המוזיקה, חצי מהקוראים ירפרפו הלאה.אבל אם אפתח במשפט רכילותי, ישארו הקוראים גם להמשך. כי רוב הקוראים , הם הרי צרכני רכילות, לא צרכני תרבות. האם זה נכון? אבל רגע, לחצנו עם העכבר על מדור תרבות, אם היינו רוצים רכילות היינו הולכים למדור רכילות. אופס. אולי כבר שכנעו אותנו שהכל דיסה אחת, מרק אחד מהביל שאין בו הבדל בין מתכון לקציצת דגים להריון של זמרת אופרה ובין תרבות להתרבות. 

 כדי לא לייגע את הקוראים, נרפרף במהירות על מספר כותרות  מאתרים מובילים אחרים. כותרות ראשיות, לא לשכוח. לא משהו זניח בשולי האתר אלא כותרת הידיעה הראשית במדור "תרבות".

ב- NRG הכותרת גורסת כך :"האוננות לתוך כבד מונעת נובל מפיליפ רות". הכותרת, תפקידה להתקיף, לפתות, ולמשוך אותנו פנימה אל התוכן באמצעות פורנוגרפיה בוטה. התוכן דן בשני ספרים חדשים. האחד, תרגום חדש לרומן שערוריתי של פיליפ רות , והשני בספר שירה.ספרות היא חלק חשוב בתרבות וNRG דן בספרים חדשים. הכותרת אינה מרמזת בכלום על תוכן המאמרומשמשת רק כפתיון. האם הספר היה זוכה להתייחסות זו אלמלא היה רומן מין עסיסי ונוטף סטיות? לא בטוח.כותרת נוספת ב NRG  "האם אברי גלעד קיבל הנחת סלב". אייטם תרבותי של ממש.

באתר של עיתון הארץ, תחת הכותרת "תרבות ובילוי" רשימת אייטמים שעוסקים ב"אויבים החדשים של האח הגדול", במיוזיקלס שהגיעו לקולנוע, בחיקויים מביכים של אלביס פרסלי ובמשולש רומנטי של ניקול קידמן. "תרבות ובילוי"? בילוי ותרבות"? בילוי רכילות ותרבות? לא ממש הבנתי.  

בסצינת התרבות של ישראל בעידן הנוכחי חסר דיון רציני  ועקבי בתרבות מעל דפי העיתונים.מדורי תרבות כפי שמכירים אותם מהסיפורים של פעם כבר לא קיימים כמעט בכלל. ביקורות רציניות, ניתוחים, מאמרים מעמיקים ובמה לביטוי של סופרים ומשוררים צעירים, כל אלה נדחקו כמעט לחלוטין מדפי העיתונים הראשיים - וגם מעמודי האינטרנט של העיתונים החשובים. אני לא דואג למצב התרבות. אני סבור שהכוחות המניעים יצירה תרבותית הם חזקים מכדי שמשהויכניע אותם אי פעם. אולם אסור להשלות את הקהל ולמכור לו עגבניות תחת שלט שכתוב עליו "חלקי חילוף לרכב" ולא לפרסם מאמר על תכולת מדף האפטרשייבים של הזמר קובי פרץ תחת הכותרת "תרבות". (כתבה ראשית ב YNET תרבות באחד מהחודשים האחרונים)

אל תאשימו אותי בנאיביות יתר. עיתון הפונה לקהל רחב עליו למכור עותקים ופרסומות ולהתפרנס כעסק כלכלי.

ולעורכים אני פונה - איני מחפש כי את החדשות והאייטמים יחליפו ניתוחי עומק לסונטות של בטהובן אבל בחירת המינון

הנכון ושמירה על איזון בין חומרים גבוהים ונמוכים היא סימן לטעם טוב.

וכשם שלקוח נכנס למסעדה או לחנות אחרת ויודע להבחין בין טעם טוב ורע, כך גם הקוראים שלכם יודעים

ובעליית מפלס הזבל ייתכן ותאבדו יותר קוראים ממה שאתם סבורים ובתוך כך גם תתרמו להשטחה כללית של המחשבה

והתרבות.