כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    9 הנשמות של החתול האפור אזלו

    71 תגובות   יום שישי , 8/1/10, 21:44

    9 הנשמות של החתול האפור אזלו

     

     

    בכאב ותסכול גדולים, בצר לי מלהכילם, אני מבקשת להודיע שהחתול האפור איננו עוד. 

    באחד הפוסטים הקודמים   נס חנוכה של 4000 כוכבים לחתול פ"ז אפור סיפרתי על פעילות כמה גורמים במבצע הצלה למען החתול האפור .

    הצלחנו לעזור לו, המשכתי את הטיפול התרופתי כשחזר הביתה בריא ושלם, והיה נראה שהוא איכשהו מתאקלם מחדש בבית בטריטוריה שלו.

    איכשהו.פתאום הוא נעלם לנו לשלושה ימים, לא בא לנקודות ההאכלה.

    חיפשנו אותו נואשות ללא הצלחה. כאב לי, פחדתי שסולק מהטריטוריה שלו ע"י חתולים אחרים. 

    לפני כמה ימים איתרתי אותו במצב אנוש באחת החצרות האחוריות. 

    מאז שמצאתי אותו מזה כמה ימים, אני בהתלבטות והתייעצות גם עם השכנה שמאכילה יחד אתי את החתולים ודואגת להם וגם עם גורמים אחרים מקצועיים יותר.

    ראיתי שמצבו קשה, אך נוכח מה שעבר מבחינה רפואית שהיה קשה לו מאד לא רציתי להעבירו סבל נוסף חינם, לנתקו שוב מהבית שלו.  

    מצד שני לא ידעתי אם אני עושה נכון לתת לו כך לסבול, ללא שאני עושה למענו דבר. 

     

    כל יום, כל הזמן, יום וליל, לא הייתה לי מנוחה, בחנתי את עצמי מחדש מוסרית ופנימה - אם אני עושה נכון ומשיקולים ראויים, אם אני עושה טוב או לא.

     

    אני בטוחה שכל מי שמנסה לעזור לחיות רחוב יבין על מה אני מדברת, את האילוצים והלבטים המייסרים הללו. כמה זה קשה מצד אחד לא לעשות כלום ומצד שני כן לעשות, וכמה לא יודעים לעולם אם מה שאתה עושה ייצא לטובה.....אין לזה סוף.

     

    בכל הקשור לחיות רחוב אתה יכול לעשות את המקסימום ומעבר וזה לא תמיד או בהכרח יעזור, ומצד שני אתה יכול לא לעשות דבר ובעל החיים יצא מזה בשלום, לעולם אינך יכול לדעת, וזה לא קל. 

    לא רציתי אם מצבו קשה לנתקו שוב מהסביבה שלו, לפחות לתת לו כבוד למות בביתו ולא בכלוב בידי אנשים זרים.

    מצד שני לא הייתי שלמה עם זה, מי אני שאחליט מה סיכוייו מבחינה רפואית? אין לי הסמכה לזה.

    אסור לא לי, לא לך, לא לאף אחד אחר להחליט מי לחיים ומי למוות, רק לווטרינר מותר, יש לו הסמכות לכך בחוק, והידע המקצועי שלך אין. 

    לפעמים צריך קצת לקבל "על הראש" כדי להבין שאולי אתה לא בדרך נכונה, אז קיבלתי דעתו של מי שביקש לעזור, והחלטתי למרות ההרגשה הקשה להזעיק לו עזרה. 

    החתול נלקח לווטרינר שטיפל בו לראשונה, שאח"כ דיבר אתי בטלפון מזועזע לא מבין איך קרה חוסר מזל נורא כזה, שוב, לאותו חתול. 

    הוא נאלץ לטשטשו כדי לבדקו, וסיפר שהוא עם נשיכות קשות בראש ברגליים, גם באותו מקום רגיש בו ננשך קודם לכן, שם חטף זיהום קשה, ממנו הצלחנו קודם להצילו.

    חלק מהנשיכות  הפכו  דלוקות ומזוהמות בצורה קשה, ולפי הבדיקה שעשה התפשט הזיהום בגופו, והגיע גם לכבד. גם דלקת בכבד יש לו כעת. 

    הוא לא היה צריך לומר יותר, ועשה לי רושם שחס עלי כששמע אותי. הוא ציין שסיכויו קלושים מאד לצאת מדבר כזה, נוכח מה שעבר, ובכלל, והמליץ לתת לו כבוד אחרון. 

    רציתי לקחת את השכנה להיפרד ממנו לפני כן, אך כיון שהווטרינר אמר שהוא מתעורר מהטשטוש, אולי עדיף לא לתת לו להתעורר מאשר להתעורר, להבין היכן הוא, ואז להרדימו רק כדי שנוכל להיפרד.

    נאלצתי להסכים אתו. 

    אני נפרדת ממך לכן חתול אפור מקסים בריון שכונתי משגע שלי כעת.  

    תמיד אהבתי אותך, עם רבים מהשכנים כאן שהכירוך, מאז שאתה גור, אפילו אמא שלך גרה אתנו כאן למעלה בקומה רביעית. 

     

    היה שלום.

    עשיתי אני ורבים אחרים רבות למענך, לא חושבת שרבים מחתולי הרחוב עשו למענם ולו רבע ממה שעשו עבורך.

    בכל זאת לא עזר לנו, מישהו שם למעלה החליט שהוא רוצה אותך, שתמו 9 הנשמות שנתן לך.

    מקווה שאתה יודע שעשיתי אני ואחרים כל מה שיכולנו, ומעבר, כל כך מצטערת שזה לא עזר, שסבלת,  אבל הייתי חייבת לנסות להצילך. 

     

     

    מחבקת אותך, לא יודעת איך כל פעם אתן לשאר החתולים אוכל מבלי לראותך עומד בסבלנות בצד ממתין.

    לא יודעת,  שמחה שאתה לא סובל יותר. 

    שלך תמיד 

    bonbonyetta

     

     

     

     

     
    דרג את התוכן:

      תגובות (69)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/1/10 23:26:

      עצוב.

      קראתי אודות נס החנוכה ושמחתי, והנה הטראקבק הזה.


      גורלם קשה, עצוב ומר. ולחשוב שכל השרשת החלה באיזו שכנים רעים מקומה רביעית שהחליטו לזרוק את אימו לרחוב. מעניין מה היו מרגישים את היו זורקים אותם.

       

       

        14/1/10 21:12:

      כמה עצוב
        13/1/10 22:08:


      תודות מכל הלב חברים, קראתי ניחומי כולכם

      עצוב, זה כבר לא כמו פעם, המקום שלו ריק

        12/1/10 18:05:


      מבינה אותך לגמרי,,,,,,,קשה להגיע להחלטה

      כי בגלל שהם כאלו גיבורים ושורדים לפעמים יש הפתעות

      אבל לפעמים אם לא פועלים בזמן המצב מתדרדר מהר

      יהי זכרו ברוך  בגן העדן של החתולים

      אם לחתול  היו 9 נשמות לך כנראה יש יותר

      מזל שלו שהיית בסביבתו ופעלת  נכון

        12/1/10 15:29:

       

       

      מקרה עצוב , את אשת מצוות ,

       

       

      אילנה

        11/1/10 12:57:
      עצוב...לא מזמן ישבתי לי עם חתול ג'ינג'י שנכנס לא מזמן לחבורתי...גם הוא נפגע ממש בכיתי יומיים עד שהתחיל לתפקד שוב וכעת הוא כמו חדש...כל כך קשה לעמוד מנגד ולראות אותם נפגעים , פצועים וחלשים....
        11/1/10 06:50:

      עצוב מאוד

      אך מצד שני לא מת עזוב לבדו

      היה בידיים אוהבות ודואגות

      בטוחה שנפרד באהבה


      עשית לי כל כך עצוב נשמה :-(((((((

      אני כל כך מבינה אותך שאין לך מושג

      אני לא מתארת לעצמי איך אני הייתי עוברת פרידה מהשמיל שלי :-(

      *

        10/1/10 22:00:


      בונבונייטה נשמה אצילית ותאומה,

      כל מילה בפוסט שלך היתה בליבי כמדקרות חרב.

      אצלנו במשפחה אהבת בלי חיים היא ערך עליון.

      בהמשך לחתול האפור, גם אני עברתי סיפור דומה.

      גידלתי בעבודה חתולה מדהימה שחדרי אשר שכן

      על הקרקע שימש לה בית חם. בלילות היתה יוצאת

      ונכנסת דרך החלון הפתוח. ההערצה ההדדית שלנו

      האחת כלפי השנייה הייתה משהו יוצא דופן. לאחר חמש

      שנים אצלי על הברכיים כל יום בעבודה, נפטרה.

      חברים לעבודה חלקם התאהבו וחלקם היו צרי עין.

       

      עד היום הפצע הזה לא הגליד, ורגשות האשם שלי

      שלא עשיתי מספיק עבורה לא מפסיקים לנכר בליבי.

      בחצר ביתי יש לי עוד פחתולים רבים, כמובן "חבר מביא חבר"

      ואחת מהם נכה בעלת שלוש רגליים שעברה התעללות

      הינה כמובן בבת עיני, נופת דבש וצוף של חתולה.

       

      אפשר כך למנות את תכונותיהם המופלאות שעות רבות

      ולא זה המקום, לפחות שמחתיני שיש עוד רבים וטובים

      המוכנים לתרום מזמנם וכספם לרווחת בעלי החיים החלשים

      שאין להם יחצנים, אני לפחות מייחצנת אותם בכל מצב והזדמנות.

        10/1/10 15:34:


      גם לי יש אהבה לחתולים..

      ואני אפילו מצהירה שאני

      חתולה ג'ינג'ית מפונקת וסקרנית...

      צר לי על החתול האפור..

      קשה יהיה לך בלעדיו..

      חשה את אהבתך חעזה בכלל לבעלי החיים..

      זה סימן שבורכת בנשמה ענקית..

      אך תצטרכי להתנחם..

      חיבוק ממני

        10/1/10 12:47:


      עצוב...

       

      את מדהימה !

      וכן, זו תמיד החלטה קשה....

      אבל לראות אותם סובלים יותר קשה..

       

      עליהם, בניגוד לבני האדם, שפר המזל

      ואפשר תוך שניות  ובלי יסורים

      לתת להם לישון אל תוך המוות.....

       

      מודה לך על כל מה שאת עושה עבורם !

        10/1/10 12:40:


      וואאוו איזה כאב..

      כאחת שהרדימה חתול במצב קשה בעבר אני ממש מזדהה וכואבת

      איתך את כאבך..*

      יהי זכרו ברוך..

       

        10/1/10 12:22:
      איזה כאב. משתתף בצער, בונבוניטה.
        10/1/10 09:16:

      :(...

      (דמעות)

       

      ומי יודע מה יהיה בגלגול הבא... במחזור החדש של ה- 9...

        10/1/10 04:21:


      כבר שנים שאני מתפל בבעלי חיים שלי לבד

      לרובם אין הרבה דברים קשים שהם עוברים

      אבל לפעמים כשזה כבר עבוד שווה לתת להם ללחת בכבוד

      אני יודע שכך אני היתי רוצה ללחת

        9/1/10 23:45:

      מלאכית של בעלי החיים. תמיד היית. לבי איתך.

       

      לפעמים עוזר ברגעים כאלה לחזור לסרטון החתלתול מאלגרו נון טרופו.  

        9/1/10 23:40:


      מצדיעה לך!

      עצוב - ביחוד שדיברת על אפור.

      אלה במיוחד קרובים לליבי - החתול שהכי אהבתי היה מהאפורים.

        9/1/10 23:18:

      עצוב ומצער

      יש דברים שחזקים מאיתנו...

        9/1/10 22:55:
      עצוב....*
        9/1/10 22:39:

      כואב
        9/1/10 22:36:


      מבינה אותך בונבונייטה

      כל כך עצוב..

      בעיקר שנפטר לאחר סבל קשה.

      אבל שתהיה נחמתך בזה

      שהחתול האפור לא מת לבד

      הוא ידע לפני מותו שלפחות את

      והשכנה אוהבות אותו.

      ת.נ.צ.ב.ה

        9/1/10 22:33:
      משתתפים בצער מות חתולך .
        9/1/10 22:07:

      אין עליך...

       

      כל אהבתי

       

      פיני

        9/1/10 21:41:

      אוהבת בעלי חיים בטירוף..

      וחתולים..אהובים עלי כמו הפוסט שלך.

      *

        9/1/10 21:19:


      מבינה לליבך ..

      אני מכירה את ההרגשה הזו של אובדן חתול...

      גם אני איבדתי.

      ויחד עם זאת ..כל הכבוד לך על האיכפתיות ,

      העזרה והתמיכה שאת מגישה לחתולים.

        9/1/10 19:29:

      תודות לכולכם   

      קשה לי לומר יותר,

      קשה לי לומר בכלל,

      אפילו את עצמי מפתיעה,

      נכון דרך העולם,

      אך לא קל לקבל הגזירה.... 

        9/1/10 19:28:
      יש לקוות שבגן העדן של החתולים הוא ימצא הרבה חברים...
        9/1/10 19:26:

      כל פרידה מיצור אהוב

      היא כאב לב לתקופה ארוכה

      מה אכתוב לך שינחם אותך......זועף

        9/1/10 19:03:


      גלגלי וגלגלי עם העכבר

      וראי את כולנו כמה נהדר

      כולנו נתקבצנו לאורך הטור

      כמצדיעים לך על האמור

      צאי וראי את כל אוהביך

      חולפים ומנשקים את פניך

      המשיכי בדרכך סוגה בשושנים

      למען חתולים טובים ועזובים


      עשית, מה שיכולת. אילו היה לך מקל הקסמים... אבל אצל אף אחד אין.

      מאד מבינה אותך.

      אם זאת, אני שמחה בשבילו, שסבלו הסתיים. אל תשכחי גם, שאחרי מה שעשו לו - כל שארית חייו היה רק סובל בלי חרף. וודאי לא היית רוצה לראות את זה.

      אז כמה שזה לא עצוב - הכל לטובה. תשמרי על הזכרונות החמות עליו.

      מחזיקה לך אצבעות. יעל

        9/1/10 18:21:

      עצוב...
        9/1/10 15:37:
      בונבוניטה,חזרתי לככב* 
        9/1/10 14:03:


      זה כואב. איבדתי שני חתולים, למרות שעשיתי הכל בשבילם.

      התאבלתי זמן רב.

      ליבי איתך.

        9/1/10 13:14:
      לפעמים צריך 10 נשמות.....
        9/1/10 13:12:

      כל הכבוד לך על המאמצים שהשקעת.

      גם אני אוהבת חתולים.

      שרי

        9/1/10 12:23:

      עשית כל מה שיכולת.

      יש דברים שאין לנו שליטה עליהם.

       

        9/1/10 12:13:

      עצוב.

      משתתפת בצערך.

      :-(

      מקסים, מרגש ונכון...

      לתת אהבה- לקחת אחריות...

      קשה אבל כל כך שווה!

      נראה לי שאת וכל הסובבים עשיתם את השיקולים הנכונים בזמן הנכון

      וזה מה שחשוב... השאר לא בידינונבוך

      אשמח לדבר איתך ישירות על משהו שמתקשר לנושא.

      תגידי אם מתאים לך?

      שתהיה שבת יפה

       

      ההתלבטות הזאת,של כמה לא יודעים אם מה שעושים או לא עושים יצא בסוף אכן לטובה-

      כמה קשה.אפילו בלתי אפשרי לפעמים...

      מה שודאי הוא שעשית כמיטב יכולתך.יותר מזה אי אפשר.

      עשית רק טוב.

      תהיי שלמה ורגועה עם עצמך.

      *

        9/1/10 10:22:

      :-(
        9/1/10 10:14:
      את מקסימה*. הפוסט שלך סחט ממני דמעות.
        9/1/10 09:52:


      אני כל כך מבינה אותך. אני מתקשה עדיין להתאושש ממותה של דינה שלי, שמתה לפני חודש וחצי, בגיל 13 וחצי, אחרי ארבעה ימים באשפוז בבית ברל, בעקבות קריש דם שחסם את הדם לרגליים האחוריות. ורק לפני שבוע מצאתי גוזל של יונה עם רגל שבורה שהתאחתה הפוך ולקחתי לווטרינרית, ניסיתי לשחררו מוקדם מדי אולי כי אמרו שאחרת יתקשה להסתגל ללהקה שלו והוא עף ונחת על הכביש לא טוב ומת יום אחרי זה. אני גם סובלת מאוד מרגשי אשמה אחרי שחיות מתות, במיוחד אם זה לא היה בגיל ממש מבוגר, ורוב האנשים לא מבינים את זה. המחשבה שאת לוקחת יצור קטן וחסר אונים שלא יכול להתנגד ועושה לו דברים, ואז הוא מת, ואני מתחילה לשאול את עצמי אולי מרוב שרציתי להראות לעצמי שאני טובה ולשמור על המצפון שלי עשיתי נזק, וכל מיני מחשבות כאלה. חלק מזה זו ההשפעה הבלתי נסבלת של המוות, מוות של מישהו שכל אחריותו כך את מרגישה היתה בידיים שלך. אין מנוס כנראה מהמחשבות הללו. רק הזמן מחליש אותן משום שהוא גם למרבה הצער משכיח מאתנו קצת את האהובים עלינו, אם כי לא שוכחים ממש. זה נשאר באיזו פינה.

      כמובן שלחתול הזה היה מזל עצום. במצבים כאלה אני חושבת על כל החיות שחיים בכלובי ניסויים, בתעשיית הבשר, העגלים... את יודעת, על מיליוני בני האדם שמתים בבדידות ובייסורים - ואז בכל זאת את מבינה שהנה יש פה נפש אחת שכל כך הרבה אכפתיות הושקעה בה, ואולי באיזה שהוא אופן הוא כן הרגיש וכן היה פחות בודד בגלל זה.

        9/1/10 09:48:

      את כולך לב אחד גדול.

      עשית את הדבר הנכון ביותר.

       

        9/1/10 09:44:


      בונבוניטה

      עצוב

      וכתוב יפה כל כך

      מלא רגש

      תודה ושבת שלווה

       

       

      אשוב

        9/1/10 09:10:

      בונבונייטה יקרה

      משתתפת בצערך כי רב

       

      לא אוכל לככב -

      תקלה באתר, הנושא בטיפול

        9/1/10 09:07:

      צטט: jessielove 2010-01-08 22:39:01

      עצוב.

      כחתולנית אחת לשנייה אני מצדיעה לך.

       

       

      גם אני,

      המון המון חתולים לא היו להם אותך

      מחר, כמו שכתב מלאך, יבא אחר שיצטרך אותך,

      היי חזקה למענו,

      יהי זכרו של החתול האמיץ הזה ברוך

      מחבקת אותך נשמה.

      *

        9/1/10 08:26:

      נשמה אחת שלך שווה תשע נשמות של חתול,

      שתהיה לך שבת של שכינה נשמה,

      בידידות רבה אשר

        9/1/10 07:17:
      כחובב חתולים מושבע אני מבין אותך
        9/1/10 06:53:


      לא היתה ברירה...

      הלכה עוד נשמה טהורה מהעולם...

        9/1/10 06:49:

      זהו גורלם האכזר של חתולי הרחוב.

      לפחות זכה שידאגו לו בחייו.

      כל הכבוד לך על החמלה, המסירות והאהבה שאת משקיעה ביצורים אלו שלאיש לא אכפת מהם.

        9/1/10 02:35:

      *
        9/1/10 02:24:

      עצוב.. נורא.

      אך יחד עם זאת.. זוכרת עוד כשעבדתי במרפאה הוטרינרית,

      תמיד אמרנו שזה אירוני שדווקא לרפואה הלא הומאנית,

      יש את האמצעים לתת פתרון כל כך הומאני על מנת למנוע סבל ולאפשר מוות מכובד וחסר ייסורים.

      הלוואי והיה נשאר בעולם הזה עוד, אבל אם ללכת, רק ככה.

      בלי כאבים מיותרים ועם כל כך הרבה אהבה שאני בטוחה שעטפה אותו ברגעים האחרונים שלו. 

       

      מקווה שעכשיו הוא נח ורגוע, חסר כאבים בגן עדן של חתולים 

       

       

        9/1/10 01:43:


      עצוב נורא שנגזר על יצורים כל כך אנושיים

      לחיות חיי רחוב קשים.

      לפחות לחתול האפור היה אוכל ומים,

      חמלה ורצון טוב בזכותך.

      הרבה חתולים לא זוכים גם לזה...

      מבינה את כאבך...

       כל פרידה מיצור אהוב היא כואבת וקשה.

      אני עדיין מתגעגעת לוורד, טל-ים ותום החתולים שלי ז"ל

      ( ולא משנה שיש לי 3  חתולים אחרים וגם כלבה)

      אך זוהי דרכו של עולם...

      גם אנחנו וגם שאר יצורי העולם נלך  בבוא יומנו ונצטרף לחתול האפור,

      ואני בטוחה שבגן העדן של החתולים יודעים שעשית את כל שיכולת.

       

       

        9/1/10 01:32:
      משתתפת בצערך.
        9/1/10 01:13:

      שתמצאי שקט ונחמה אמן

      בוכה

        9/1/10 00:03:

      בונבוניטה יקרה

      אם יש שם  בגן עדן מדור  לחתולי רחוב, הוא בטח יושב שם כעת  עם שאר חתולי הרחוב על נתח לוויתן ומדבר  בשבחך

        8/1/10 23:50:

      עצוב
        8/1/10 23:46:

      -------------------------
      חתול אפור אחד משיב

      נישמתו לבורא

      ובמקום אחר צץ או נולד

      או ניגלה לעולם אפור חדש

      זה דרכו של עולם

      קשה הצער ואין נחמה

      ----------------------------------

        8/1/10 23:45:


      עשית מה שיכולת לעשות

      מעבר לכך , לעזור כח ולהמשיך לעזור הלאה...

      יש עוד המון מה לעשות ובשביל עוד...

      *

        8/1/10 23:24:


      מעצבן ומרגיז חוסר האונים הזה , חוסר היכולת לסייע

      אני מודיעה לכל החתולים שאני מאכילה שידעו להם שאם הם יעזו לחלות או לאכול רעל ולמות

      שידעו שאני שמה אותם בשקית וישר לזבל ... שכדאי להם מאוד להיות בריאים אצלי !

      מצטערת על הכאב העז שחוויתם את והחתול האפור *

        8/1/10 23:24:


      בונבוניטה יקרה,

      מבינה את צערך ועצבותך הרבה. אנחנו יכולים לנסות לעשות את כל מה שאפשר ומעבר לזה, אבל לפעמים לגורל- מציאות או איך שנרצה לקרוא לזה ,יש החלטות אחרות!!!!

      וזה מאוד, מאוד עצוב!!!

      אז אני שולחת לך חיבוק וגם חיבוק ל"חתול בעל 9 הנשמות " שהלך לדרכו.

        8/1/10 23:06:


      עצוב עצוב עצוב...

      עשית מה שיכולת, נשמה אמיצה ומיוחדת שכמותך,

      לא אוכל לומר יותר מזה.

        8/1/10 23:05:


      עצוב מאד. השארת אותי עם

      דמעות בעיניים.

       

      גם לי היה השבוע סיפור עם כלב,

      מיהרתי עם בתי לחוג, בדרך נתקלנו

      בכלב, שנראה במצב פיסי די ירוד,

      למרות שהיה עליו קולר מאד חדש.

      מיהרתי והחלטתי לשוב אח"כ ולראות

      אם הוא עדיין משוטט לבד בסביבה,

      אך כששבתי לא מצאתי אותו.

      סרקתי את כל השטח מסביב, אך לשווא

      ופשוט אין לי מושג מה עלה בגורלו.

      אולי פשוט יצא לעשות צרכים ושב לביתו

      ואולי ... לא יודעת. זה תמיד קורע והדילמה,

      אם הייתי צריכה לעשות מעשה באותו הרגע

      ולא לחכות...

       

      באסה... ועל החתולים הללו, שנגזרו עלייהם

      חיי ההישרדות האיומים ברחוב...

       

      טוב, שיש בעולם הזה כמה נשמות טובות

      כמוך לדו"ג שכל כך אוהבות ודואגות.

       

      אוהבת אותך, שולחת לך חיבוק חם

      ועוטף ומבין.

       

      ממני יעל.

        8/1/10 23:04:

      עשית מה שיכולת בונבוניטה

      עכשיו הוא בריא ושלם בשמיים של החתולים

      שם כולם חתולים של אלוהים

      מחבק אותך ומחזק אותך

      רון 

        8/1/10 22:54:

      יקירתי מבינה מאד לליבך

      ומשתתפת בצערך

      אף אני עדיין כואבת את כאבה של לייצי שלי הזקנה

      זה דרכו של העולםבוכהזועף

       

        8/1/10 22:49:
      כאחד  שעבד  אם  חיות  בר  למדתי  שאנחנו  לא  יכולים  למנוע  סבל  מכל  בעל  חי(נשמה)  יש  בורא  עולם  שסיבותיו  עימו
        8/1/10 22:39:

      עצוב.

      כחתולנית אחת לשנייה אני מצדיעה לך.

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין