רצח, רצח, התעללות, אונס, אלימות במשפחה, אלו המילים העיקריות שאנו שומעים בשנים האחרונות במהדורות החדשות וקוראים בעיתונים, חדשות לבקרים.
מה קורה לנו בני האנוש בארץ הזו ?
מה קורה לחברה הישראלית?
האם רק באלימות אנו מתמחים?
האם זו החברה והארץ שבה אנחנו רוצים לחיות בה?
האם זהו החינוך שאנו מעניקים לבניינו ?
האם זוהי הקדמה העולמית שגורמת לכך?
אני כלל לא בטוח שכך אנו רוצים ומשוכנע אני כי גם החברה עצמה אינה חפצה באורח חיים אלים שכזה.
אם כך מה גורם לנו להיות חמי מזג אם יד קלה על ההדק ?
שאלות קשות שהתשובות עליהן די קלות ובכול זאת מעשי הזוועה נמשכים מידי יום ביומו.קוראים לזה סבלנות וסובלנות. לכבד האחד את השני.
לתת כבוד למבוגרים, כן, ממש כמו פעם שקמנו באוטובוס ופנינו מקום למבוגר שעלה.
לחנך לערכים,לכבד את המורים ולקום כשמורה נכנס לכיתה בבית הספר ולא להפוך אותם לשק החבטות של החברה.
לשתות אלכוהול במידה מתאימה (המבוגרים כמובן)ולא למכור לילדים אלכוהול רק בכדיי להתעשר.
לכבד האחד את רעהו ולא להשתמט מעבודה ושירות צבאי.
ובקיצור להיות בני אדם, כן, בדיוק כמו שהיינו פעם ולהחזיר את השפיות לחברה ולמדינה.
חורבן הבית התרחש בשל אירועים מעין אלו שקורים בימים אלו בחברתנו ומזל שאין לנו בית מקדש שלישי כי אחרת גם הוא היה חרב.....
בואו נאמץ את דפוסי ההתנהגות של פעם ונחזור לחיים נורמאליים ושפויים.
|