פיוטי משהו...

17 תגובות   יום שבת, 9/1/10, 17:22


כהמשך למשהו שהחל לפני כחודשיים, אני מביאה בפניכם את המשך שיריי הקצרים הנכתבים בהשראת תמונות של אומנים בני היישוב שלי.

 

קטעים קטנים הנוגעים בטבע ובעונות השנה, לבעלי לב פיוטי ולערסים (פואטים) בלבד:-)):

 

***

 

 לילה לבן מלא תנועה הוד והדר   

 גבישי קונפטים בהירים מעטרים אירוע משמים וקר    

 כיסאות מיותמי אדם מרופדים צמר סגרירי

 איש לא הגיע לחגוג לו לחורף, נשאר הוא ערירי.

***    

אופניים נשענים על עמוד של מתכת  

לובן מסתיר תפחי סלע הר מאחורי גדר מערכת  

פנס מסונוור מבוהק מרבדי פתיתים של צינה

טבע מקפיא - חודר חולין, את כל יומנו חיש שינה.

***

בשעת בין ערביים,    

עת שמש סמוקה מגיעה אל בינות עץ בוכה ערבה   

פוער הטבע שני גזעי רגליים

שמיים וארץ מתמזגים בפלא מעשה האהבה.

***

חורש מעוצב גילוח אדם המשתוקק למיזוג   

עורג למגעה של הלבנה הבתולית שתהיה לו בת זוג   

איש לא יוכל לשני אלו לכשנפגשים הם זו עם זה

יפים כחזיון תעתועים, אך ממשי הוא זה המחזה.

***

עומדים בהמוניהם בדום פורח מציפים הרגש   

בודדים הם יחדיו בשדה טרשים שואפים אל השמש   

חוגגים הסתיו על זקיף ניצניהם הלא מתערבבים

מקבילים בלי לדעת יצירתם המפעימה – מרבד החצבים

   

***

גוונים ירקרקים שאך עתה נצבעו באביב   

מזמינים זוגות רגליים, לדרוך על רכות שעוטפת סביב   

וממעל מלביש הליבלוב עץ עירום מקור חורף מתרחק

עוטפו בעליו ובתאורה מחממת המחזירה אותו אל חיק.

***

נופי שמיים חוצים נוף עץ אלכסוני וסמיך   

כבשים פוזרות צמרם ברקיע שאת עביו אט מנמיך   

כך מסתגל לו הטבע לשינויי העונה

וברקע, אפור מסמל סנונית חורף ראשונה.

***

הקץ על הקיץ נשטף הוא בסתיו   

גומע עלה נוזל כל חי אל נימיו, אל עורקיו   

מחיה נפשות טבע הוא הגשם הראשון

גם קצווה יבשה תוריק בין הרף בתום הצימאון

 

                                                                          (כל הזכויות שמורות לי החל מתאריך פירסום זה)

 

 

 

 

דרג את התוכן: