| היא רקדה בפראות, כמו שאפשר לרקוד רק במסיבות "ג'ינגה". עיקלה את גופה לכל עבר, ניערה את שערה לצדדים, קפצה ונתלתה חליפות פעם על הגבר האחד שהיה לצדה, ופעם אל הגבר מצדה השני. הבטתי בה ובשני הגברים שלה, וכעסי הלך וגבר. למה היקום כל כך לא צודק? לאחת שני גברים, ולשנייה – אף לא אחד!
אך השתקתי את הקולות המערביים במוחי הרוחני עתיר הכלים והסדנאות. אין דבר כזה "יקום לא צודק". זה פשוט שיירים של חשיבה מערבית קטנונית שעוד לא הצלחתי להיפטר מהם. להיפך, עלי לפרגן ולשמוח בשמחתם של אחרים, כי הצלחתם אינה גוזלת ממני מאום. הם לא אשמים שהם הצליחו, ואני לא. גם תורי יגיע, הרגעתי את עצמי, והמשכתי להתנועע באולם הענק הגדוש ריקוד חופשי צוהל ושמח, עם אנרגיות חיוביות ....שקיוויתי שגם אליי יגיעו.
מולי המשיך המשולש בריקוד החצוף וחסר הבושה, כמו מצפצפים על הכול. שניים רוקדים עם אחת, וסוגדים לה כמו לאלה. גבר אחד בתספורת קצרה המדגישה את עצמות לחייו הנאות, צדעיו מכסיפים קלות, ג'ינס הדוקים לגופו המוצק. השני – תלתלים פרועים נוסח שנות ה-70 גולשים אל כתפיו, עיניו מתיזות ניצוצות אש ירקרקים, שפתיו שרות בקולניות, ומכנסי ברמודה לרגליו הארוכות. כן, מה שקוראים "מכנסי זלמן"...הו, כמה הוא מצא חן בעיניי!
ואני רקדתי לבד. נכון, כל רגע קיבלתי חיבוקים ונשיקות ממכרים וידידים, מחברות ומכרות. מגברים חדשים שחייכו אליי ונעמדו מולי בריקוד סוער, ובעיניהם הזמנה גלויה. אבל אני לא הייתי מעוניינת באיש, אלא במכנסי הברמודה. אולם הוא – אפילו לא זרק לכיוון שלי! כל כולו היה שקוע באותה נוכלת מנוולת ששיחקה בו ובגבר השני ללא בושה! אופס...אני שוב נופלת לשפה מערבית קטנונית. חייבת להשתחרר מזה! זכותה לקבל שני גברים נפלאים כאלה ולהיות מאושרת אתם. לא, עיני לא תהיה צרה בה!
התאפסתי מייד על עצמי, דחקתי הצדה את הקנאה הילדותית, רגש שכבר מזמן פאסה בעולם הרוחני שבו בחרתי לחיות בשנים האחרונות. התקרבתי למשולש שופעת חיוכים, וביצעתי את מיטב פיתולי גופי לפניהם. בחצאית המתנפנפת שחשפה את רגליי , הסמל המסחרי שלי, קשה היה להתעלם ממני. התנענעתי והתנענעתי, כשאני צווחת בקולי קולות את מילות השיר שברקע, כדי שמכנסי הברמודה ישים לב אליי סוף סוף, אך לשווא. נראה לי שגם אם הייתי מבצעת מופע סטריפטיז מקצועי מולו, הוא היה ממשיך להתרכז באותה בחורה, כאילו אין אחרת מלבדה באולם!
מי שדווקא האירה לי פנים הייתה הנוכלת בכבודה ובעצמה. היא הציגה את עצמה בשם "אלה". כן, עם שם כזה, אין פלא שסוגדים לה מכל עבר...היא חייכה אליי בחביבות אמיתית, כשהיא מציגה בפניי את שני הגברים בשיא הטבעיות. לגבר הסולידי בג'ינס קראו יובל, ולמכנסי הברמודה שלי, סליחה, לא שלי עדיין, קראו סער. סער! נו, לא ברור שעם שם כזה הוא חייב לעורר סערה בחיי? סער, הו, סער, עם תלתליו הבהירים המתעופפים לכל עבר...קלילות גופו, שפתיו הצוחקות...ועיניו המתעלמות ממני כאילו אני אוויר!
לא יכולתי לסבול זאת יותר! היקום הוא אכזר ואל תנסו למכור לי סיפורים אחרים, ברור? בראש מורם פילסתי לי דרך לשירותים, לצנן מעט את גופי הלוהט מריקוד ומערגה מבוזבזת. הפניתי את גבי למשולש ברמודה, לא לפני שניערתי בגנדרנות את מפל שערי השחור כעורב, והבלטתי את חזי, פשוט כדי שאותו סער מעצבן יקלוט מה הוא מפסיד. כשיצאתי מהאולם ניסיתי לקלוט בזווית עיני אם ההצגה הקטנה שלי שכנעה אותו ללכת בעקבותיי כדי לקחת את מס הטלפון שלי, אך לא! הוא נשאר שם עם הבוגדת הקטנה והגבר האחר.
עמדתי מול המראה וניסיתי למצוא פגם בדמותי. לא מצאתי שום פגם. נראיתי זוהרת ורוחנית למהדרין.חידשתי את השפתון, כשהדלת נפתחה וכבוד מעלתה אלה נכנסה. "הי!", אמרה בחביבות. "לאן ברחת?". נו, באמת, הרהרתי בזעם. כאילו איכפת לה!
"את יודעת, מזמן לא ראיתי אישה מרשימה כמוך!", היא אמרה בהתפעלות. חייכתי במרירות. כן, בטח, אני מרשימה רק את הזבובים כאן, בשירותים....ניסיתי להיות חביבה גם אני והקשבתי לים הפטפטת שלה, כמה סער נפלא, איזה בחור מקסים שהוא, כמה הוא מוכשר, איך נוהרים לקליניקת הטיפולים האלטרנטיביים שלו מכל הארץ, כמה ספרים הוא הוציא, בכמה תוכניות טלוויזיה התראיין...מעניין את קצה הציפורן שלי, באמת!
אחרי דקות ארוכות הבחינה אלה סוף סוף באדישותי. "מה, הוא לא מוצא חן בעינייך?", שאלה בתימהון."ומה איכפת אם הוא מוצא חן בעיניי או לא?", עניתי בחימה שפוכה. "תשמחי בחלקך שהוא הגבר שלך. ותשמחי עוד יותר בחלקך שיש לך עוד אחד ברזרבה, למקרה שסער יימאס עלייך!".
אלה הפסיקה באחת בשטף דיבורה. אחר פרצה בצחוק פרוע. כן, כן, שתצחק כאוות נפשה. אני לא אראה לה שאני נחותה ממנה רק משום שאין לי ולו גבר אחד משלי...."חשבתי שיש לך יותר שכל", אמרה בין פרצי הצחוק, כשהיא מוחה את דמעות הצחוק מעיניה הירקרקות, ואוחזת את ראשה עטור התלתלים הזהובים בשתי ידיה, צוחקת בלי שליטה. או קיי, אז אני טיפשה. מאיפה יכולתי לדעת שסער הוא האח הביישן שלה, שהצטרף אליה ואל החבר שלה, יובל כדי למצוא לו חברה חדשה?
* כל הזכויות שמורות לאלומה עברון (c) |
תגובות (50)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כן, הציפור לחשה אמת, אם כי לא ברור לי איך היא ברחה מהכלוב הסודי שלי ופתחה את המקור שלה לכל דיכפין...תודה, חמוד!
מזל טוב
ליום הולדתך.
האם הציפור לחשה לי נכון?!
משורר חמוד שלי, עם מילותיך המתוקות....הותרת אותי ללא מילים...
מותק, עשית לי את היום!
אוהבת את ההתלהבות שלך, נער מתבגר לנצח....כיף גם לאכול את הפוסטים הטעימים שלך על מסעדות...
שמתי לי למטרה להכניס אותך כל הזמן לעולמות אחרים ולהשכיח ממך את עולמך המרובע והשגרתי...חחחחחח (את יודעת שאני צוחקת, נכון?)
תודה על תגובה לוהטת כאש...
המשפט הראשון שלך הוא אמת נשגבה....
חחח אהבתי את תגובתך החסכונית במילים!
מבוסס בחלקו על אמת...ואם היית באה אתנוו, עם זואי ואלה למסיבה שהתעקשת לא לבוא, גם לך הייתה השראה להמון סיפורים...
סערה בכוס מים. סיפור אחלה. את יודעת להוביל את עיני הקורא להזדהות מוחלטת עם הדמות הדומיננטית בסיפור. כתיבה משובחת אלומתי היפה. חן חן*
ספור נחמד, מסתבר שהיקום לא איכזב .
אילנה
איזה כיף להיות טפשה כזאת (:
ואיזה כיף לך - לדעת הכל מראש!
ואיזה כיף לקרוא את הסיפורים שלך.
אלומה יקירתי!!!
בכל פעם אני נדהמת מחדש
הלב בתוכי בכל עת נירגש
מסיפורים שאת כותבת מדהימה
ומרגשת את כולם ללא כוונה
שתהיה לך שבוע נפלא
אוהבת אותך.
המחשבות המוטרפות הללו....
המעלים בנו את אש הסערה על כל גווניה
LIMROT ZOT...
ROMANTIKA
NESHIKA MIA CHAVER MI BRASIL
כיף לפתוח איתך את השבוע.
קוסמת במילים שלי..
'שוב עשת זאת..סיפור מרתק ותמונה מהממת.
בסוף אאמין שהרומנטיקה אכן קיימת.
תבורכי שאת מצליחקה להכניס אותי לעולמות אחרים.
נשיקות לך..
*
אלומה יקרה,
איזה יופי!
הצלחת להפתיע אותי.
כבר חשבתי שאולי
הם שניהם עיוורים.
או לפחות אותו הסער.
נהדר!
כוכב לשבוע נפלא!
אור ואהבה,
א י ל נ ה
מענג כמו הקפה שאני שותה כעת...
שבוע נפלא*
אלומה, הסיפור נהדר!
האמת שהתחלתי לחשוב בשלב מסויים ששני הבחורים הם זוג והיא- הדמות פשוט לא מבינה את זה...
ובמיוחד שמי שהאירה לה פנים היתה בכלל הבחורה- אלה.
סערת הברמודה סביב אלה מתחוללת
ואת טועה לחשוב שהיא משתרללת
ולבסוף התברר שסער הוא אחיה
אך אותנו הותרת ללא סוף למעשיה
*
כוכב* של ברכה והצלחה
כרגיל מהנה אצלך כאן...
שבוע טוב יקירתי.
סיפור יפיפה.
איך יכולת לעצור את הסיפור כך באמצע... חסר לך שלא התנפלת עליו אחר כך ! (אני כמובן מניחה שהסיפור אמיתי:) )
*
מתי יוצא האוסף?
רצוי בכריכה רכה.
עונג...
אלומה יקרה,
מסביב יהום הסהר.......
ואת נדלקת על סער.....
תמיד מכוונת את השם הנכון לסיפור...
ובוחרת בקפידה את הגיבור.....
מעוררת סביבך סערה...
ובונה את המתח בהדרגה....
וכמו תמיד,
הסיפור יוצא
נפלא!!!!!!!!!!!!!!!!
שבוע טוב חברה
אסתי
דרך הצבע
הסיפור שלך..נפלא.
מחכה לו כל שבוע.
כרגיל....הפתעה..
יאללה לקום מהמחשב ולרוץ חזרה
לתפוס אותו.
את כותבת נהדר...
וכמו תמיד אני תמיד נהנית פה...♥
שבוע טוב יקירה...*
אלומה יקרה,
מהתאורים שלך גם אני התחלתי לסעור.
לקנא לכעוס להתמרמר - רגשות ומחשבות שהם פאסה
אבל כל כך טבעיות וצריך לתת להם מקום.
וההתפרצות בסוף הניבה תוצאות נפלאות.
תודה לך על הסיפור
שבוע נפלא
דבי
פוזית------אהבתי
שבוע טוב*
אלומה יקירתי....
סיפור מקסים ביותר....
חייבת להתוודות....בכנות
הייתה לי הרגשה שסער החתיך אחיה...
כמעט כמו בסרט רציתי לומר לה לגיבורה...היי תתעוררי לא הכל אבוד..
כרגיל, מרתק, מגרה את הדמיון, מעורר ניחושים לכל האורך.
סיום נחמד ליום השבת.
"... והם חיים באושר ובעושר עד היום הזה."
שבוע טוב,
רמי
תהיה לה גיסה מקסימה
סיפור נפלא
לא הייתי מסכים לסוף אחר!
תודה, אלומה על עונג נוסף לשבת.
שבוע נעים ורומנטי !
סיפור חמוד :-)
כרגיל אני גם אוהבת את השמות של הגיבורים - את פשוט מומחית לשמות מתאימים.
אהובתי,
יפים סיפורייך ורומנטיים כלבנה ביום מילואה...
נהנתי מאוד!
נשיקות ושבוע מלא הפתעות... (סה"כ זהו לא סתם עוד שבוע...),
מליוני נשיקות!
חמוד הסיפור הזה
אני מציע שיכוונו את השעונים במדינה לפי הפוסטים שלך
כפרה עליך
סערה שחורת שער וסער קצר מכנסיים
זיווג מהשמיים
אהבתי יקירה
ושוב הרבה תודה!
אלומה, *
חמוד, חמוד, חמוד!
הסיפור שלך.
---
איך שאני אוהבת את התיאורים
הדרמטיים שלך,
הכל אש וסערה!
ובסוף?
מהומה על לא מאומה.