| היא רקדה בפראות, כמו שאפשר לרקוד רק במסיבות "ג'ינגה". עיקלה את גופה לכל עבר, ניערה את שערה לצדדים, קפצה ונתלתה חליפות פעם על הגבר האחד שהיה לצדה, ופעם אל הגבר מצדה השני. הבטתי בה ובשני הגברים שלה, וכעסי הלך וגבר. למה היקום כל כך לא צודק? לאחת שני גברים, ולשנייה – אף לא אחד!
אך השתקתי את הקולות המערביים במוחי הרוחני עתיר הכלים והסדנאות. אין דבר כזה "יקום לא צודק". זה פשוט שיירים של חשיבה מערבית קטנונית שעוד לא הצלחתי להיפטר מהם. להיפך, עלי לפרגן ולשמוח בשמחתם של אחרים, כי הצלחתם אינה גוזלת ממני מאום. הם לא אשמים שהם הצליחו, ואני לא. גם תורי יגיע, הרגעתי את עצמי, והמשכתי להתנועע באולם הענק הגדוש ריקוד חופשי צוהל ושמח, עם אנרגיות חיוביות ....שקיוויתי שגם אליי יגיעו.
מולי המשיך המשולש בריקוד החצוף וחסר הבושה, כמו מצפצפים על הכול. שניים רוקדים עם אחת, וסוגדים לה כמו לאלה. גבר אחד בתספורת קצרה המדגישה את עצמות לחייו הנאות, צדעיו מכסיפים קלות, ג'ינס הדוקים לגופו המוצק. השני – תלתלים פרועים נוסח שנות ה-70 גולשים אל כתפיו, עיניו מתיזות ניצוצות אש ירקרקים, שפתיו שרות בקולניות, ומכנסי ברמודה לרגליו הארוכות. כן, מה שקוראים "מכנסי זלמן"...הו, כמה הוא מצא חן בעיניי!
ואני רקדתי לבד. נכון, כל רגע קיבלתי חיבוקים ונשיקות ממכרים וידידים, מחברות ומכרות. מגברים חדשים שחייכו אליי ונעמדו מולי בריקוד סוער, ובעיניהם הזמנה גלויה. אבל אני לא הייתי מעוניינת באיש, אלא במכנסי הברמודה. אולם הוא – אפילו לא זרק לכיוון שלי! כל כולו היה שקוע באותה נוכלת מנוולת ששיחקה בו ובגבר השני ללא בושה! אופס...אני שוב נופלת לשפה מערבית קטנונית. חייבת להשתחרר מזה! זכותה לקבל שני גברים נפלאים כאלה ולהיות מאושרת אתם. לא, עיני לא תהיה צרה בה!
התאפסתי מייד על עצמי, דחקתי הצדה את הקנאה הילדותית, רגש שכבר מזמן פאסה בעולם הרוחני שבו בחרתי לחיות בשנים האחרונות. התקרבתי למשולש שופעת חיוכים, וביצעתי את מיטב פיתולי גופי לפניהם. בחצאית המתנפנפת שחשפה את רגליי , הסמל המסחרי שלי, קשה היה להתעלם ממני. התנענעתי והתנענעתי, כשאני צווחת בקולי קולות את מילות השיר שברקע, כדי שמכנסי הברמודה ישים לב אליי סוף סוף, אך לשווא. נראה לי שגם אם הייתי מבצעת מופע סטריפטיז מקצועי מולו, הוא היה ממשיך להתרכז באותה בחורה, כאילו אין אחרת מלבדה באולם!
מי שדווקא האירה לי פנים הייתה הנוכלת בכבודה ובעצמה. היא הציגה את עצמה בשם "אלה". כן, עם שם כזה, אין פלא שסוגדים לה מכל עבר...היא חייכה אליי בחביבות אמיתית, כשהיא מציגה בפניי את שני הגברים בשיא הטבעיות. לגבר הסולידי בג'ינס קראו יובל, ולמכנסי הברמודה שלי, סליחה, לא שלי עדיין, קראו סער. סער! נו, לא ברור שעם שם כזה הוא חייב לעורר סערה בחיי? סער, הו, סער, עם תלתליו הבהירים המתעופפים לכל עבר...קלילות גופו, שפתיו הצוחקות...ועיניו המתעלמות ממני כאילו אני אוויר!
לא יכולתי לסבול זאת יותר! היקום הוא אכזר ואל תנסו למכור לי סיפורים אחרים, ברור? בראש מורם פילסתי לי דרך לשירותים, לצנן מעט את גופי הלוהט מריקוד ומערגה מבוזבזת. הפניתי את גבי למשולש ברמודה, לא לפני שניערתי בגנדרנות את מפל שערי השחור כעורב, והבלטתי את חזי, פשוט כדי שאותו סער מעצבן יקלוט מה הוא מפסיד. כשיצאתי מהאולם ניסיתי לקלוט בזווית עיני אם ההצגה הקטנה שלי שכנעה אותו ללכת בעקבותיי כדי לקחת את מס הטלפון שלי, אך לא! הוא נשאר שם עם הבוגדת הקטנה והגבר האחר.
עמדתי מול המראה וניסיתי למצוא פגם בדמותי. לא מצאתי שום פגם. נראיתי זוהרת ורוחנית למהדרין.חידשתי את השפתון, כשהדלת נפתחה וכבוד מעלתה אלה נכנסה. "הי!", אמרה בחביבות. "לאן ברחת?". נו, באמת, הרהרתי בזעם. כאילו איכפת לה!
"את יודעת, מזמן לא ראיתי אישה מרשימה כמוך!", היא אמרה בהתפעלות. חייכתי במרירות. כן, בטח, אני מרשימה רק את הזבובים כאן, בשירותים....ניסיתי להיות חביבה גם אני והקשבתי לים הפטפטת שלה, כמה סער נפלא, איזה בחור מקסים שהוא, כמה הוא מוכשר, איך נוהרים לקליניקת הטיפולים האלטרנטיביים שלו מכל הארץ, כמה ספרים הוא הוציא, בכמה תוכניות טלוויזיה התראיין...מעניין את קצה הציפורן שלי, באמת!
אחרי דקות ארוכות הבחינה אלה סוף סוף באדישותי. "מה, הוא לא מוצא חן בעינייך?", שאלה בתימהון."ומה איכפת אם הוא מוצא חן בעיניי או לא?", עניתי בחימה שפוכה. "תשמחי בחלקך שהוא הגבר שלך. ותשמחי עוד יותר בחלקך שיש לך עוד אחד ברזרבה, למקרה שסער יימאס עלייך!".
אלה הפסיקה באחת בשטף דיבורה. אחר פרצה בצחוק פרוע. כן, כן, שתצחק כאוות נפשה. אני לא אראה לה שאני נחותה ממנה רק משום שאין לי ולו גבר אחד משלי...."חשבתי שיש לך יותר שכל", אמרה בין פרצי הצחוק, כשהיא מוחה את דמעות הצחוק מעיניה הירקרקות, ואוחזת את ראשה עטור התלתלים הזהובים בשתי ידיה, צוחקת בלי שליטה. או קיי, אז אני טיפשה. מאיפה יכולתי לדעת שסער הוא האח הביישן שלה, שהצטרף אליה ואל החבר שלה, יובל כדי למצוא לו חברה חדשה?
* כל הזכויות שמורות לאלומה עברון (c) |