
| סיפור חיי בהמשכים (ארץ התנ"ך) - פרק ט'
כואב לי כבר הטוסיק מהמטאטא של המכשפה, מאוד מחכה שהנסיעה תגמר, אין לי מושג לאן אגיע, והאמת גם לא אכפת לי, אני לא יכול יותר... לפתע אני מזהה למטה אנשים לבושים בלבוש מגוחך, איזה קטע, אני לא מאמין, היא הביאה אותי לארץ התנ"ך... ממש בכניסה לארץ התנ"ך אני פוגש זוג שנראה אומלל, הם לבושים בלבוש מינימאלי, או שמא אומר לא לבושים כלל, מה שמכם ? אני שואל בנימוס, אני חסר סבלנות אבל מגלה גדלות רוח, אני אדם וזו חווה, עונה הבחור, תגיד ראית אולי פח לתפוח... אני ממשיך להסתובב לי בארץ בתנ"ך לפתע אני רואה חתיכה מדהימה, וראשי הכחול מתחיל לפנטז איך היא נראית בלי הגלימה... אני ניגש אליה, משחק אותה גבר: תגידי ? מה דעתך על סקס עכשיו ? אין בעיה, בכיף היא עונה, תביא חמישים ש"ח, שלום שמי רחב... משהו אותי מסנוור מרחוק, פתאום אני מבין מדובר בקרחת, הולך לו בחור נראה בריון קסקסים, אבל יוצאות לו דמעות בכמות של מקלחת... הוא מספר שדלילה הפלישתית גילחה לו בעורמה רעמת תלתלים ענקית, כל כוחו עזב אותו, ופתאום הוא גם אוכל בנימוס, עם כפית...
פתאום לפני אני רואה אוהל גדול והרבה אנשים נכנסים ויוצאים, אני אומר לעצמי מקום טוב לאכול, לא ירגישו שאני לא שייך לאורחים, על האוהל כתוב כאן גרים בכיף, ההורים של כל עם ישראל, אברהם הגבר ושרה הנחשקת, האמא החורגת של ישמעאל... אני סועד את נפשי, אף אחד לא שם לב אבל האוכל מרגיש לי קצת טפל, לידי יושב איש שנראה חביב, אני פונה אליו ואותו שואל: תגיד אולי יש לך קצת מלח ? אני חייב קצת בשביל המרק ירקות, הוא ממליח לי מבקבוק עליו כתוב "אישתי", ואומר לי: נעים מאוד, שמי לוט..." סיימתי את הארוחה כמקובל, תקעתי גרפס מכובד בקולי קולות, וייצאתי לחפש לי מורה דרך שיראה לי איך חוצים את החולות, בחוץ אני פוגש בחור מבוגר, כנראה מדריך טיולים, מראהו פראי, תוך כדי הליכה משותפת אני מבין שקוראים לו משה הגזעי... הוא מביא אותי עד להר נבו, ומצביע לי על ארץ ישראל הנכספת, אתה לא נכנס ? אני שואל אותו... ואווירה מסתורית את שנינו אופפת, אני כבר לא צעיר כפי שאתה רואה, אני בן מאה ועשרים עונה משה הלב שלי כבר לא מסוגל, וגם "המה שמו" שלי כבר לא מתקשה...
האמת גם לא לחצתי מדי, התגעגעתי כבר לחזור לאישתי המגניבה, ולא ממש התאים לי עכשיו אורח בבית כשאיתה אעשה אהבה, נפרדתי ממנו ונכנסתי לישראל, אני כבר מת לתלות את מקל הנדודים בארון, ברגל המשכתי לכיוון ביתי, הפוסט הזה הוא אחד לפני האחרון..., |
תגובות (114)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני מציעה שתחליף תמונתך
מגנדף הארכי קוסם
לאווטאר ותצא למסע בארץ הנאבי
שם עוד לא היית
אולי אז תשנה את דעתך ותישאר
.אנוכי מצידנו אבל מה לעשות?
אתה אחראי להתמכרותנו
ולכן אתה חייב להישאר
כשאת מתנסחת ככה זה נשמע אחרת לגמרי...
רוצה להגיד לך,
כדאי שתדע,
אני בעננים למקרא פוסט שלך,
באש ובמים אלחם שנשאר פה איתך,
ונמשיך להנות מכתיבתך!!!
לא מזמן התחלתי לקרוא ואהבתי,
פוסט זה הוא הכיייייי אחייייי!!!
מחכה לבא ולזה שאחריו ואחרי,,,
אתה פה!!!!
ובשורה התחתונה ???
מעודי לא רפדתי מקלי
מה שבשבילך עשיתי,
ועודך טוען על טוסיקך,,,?!?
והתפוח שגירה לשונך
גרם לי לעצב בלידה
ולא נענת לבקשתי והשארת את מושיקו
על אף תחנוניו לטרמפ,
אבל כשראית שחציה של זוגת לוט ללא מלח,
ישר קפצת מהמקל
ולא אוית לשמוע,
גם על הנחשקת הזו, שרה, קפצת
ובהתקפת קינאת אברהם ,זעפת עלי?!!!???
לך לך, לארצך, לביתך, לאישתך,
על מקלי יותר לא תרכב!!!
אבל,,, יש מקום למשא ומתן
אין בעיה (אני חושבת)
תגיד מה עוד ונדון על זה.
למישהו יש מזוודה מיותרת שהוא לא צריך ? אני בורח מהארץ עם משפחתי...
כפי שכתבת בעצמך, מה שהצעת זה באמת מעט, רוצה עוד...
מה התנאים ? תרשמי:
אנחנו דורשים...
וגם מבקשים...
ורוצים לקבל...
ובלי להתבלבל...
ואם לא תענו...
אז שיכתוב... ההוא...
אני לא מתאים להיות מורה, אני יותר מתאים להיות זבוב על קיר בחדר המורים...
שמתי כאן ממש את כל חבילת ההתחנפנות הטיפוסית...
חן חן למתחנפנת, רק עוד מספר מטלות קטנות,
לעשות כביסה, לנקות את הבית ולהביא את הקניות...
בצד ימין של הצואר שלי לעשות עיסוי עדין,
ועוד משהו קטנטן, בעצם... עזבי את נושא המין....
מיקה יקירתי,
עוד בטרם הייתי גנדלף, עוד בהיותי צפרדע, הלך לי עם בחורות, כזה אני, מלא בקסם אישי...
וכן, יש עוד המון מקומות שבהם לא הייתי וחוויות שלא חוויתי, אבל כבר יצאו לי ורידים ברגליים...
ומילה אחרונה: אנחנו בצנחנים לא מנבלים את הפה כמו בגולני...
ראשית אני לא מאיים,
שנית, זה מקל מסוג אחר לגמרי, מקל ישן של מטאטא...
כנראה שאת לא מכירה אותי משחר ילדותי, את מוזמנת להכיר אותי כגור, תלחצי כאן...
אולי ככה צריך ללמד את התנ"ך למי שאין לא ראייה יצירתית,קליט משעשע,עוקץ,סרקסטי,פשוט מקסים.
אוי איך שאתה משקיע בנו :-)
גם תמונות גם מילים יפות!
כל הכבוד חבר!
*
לא, לא , בחיאת איש העט וכתב סתרים,
אל תעשה לנו את זה!
ואל נא אל !!!
תלך מן הסוד - למסתרים
בחייאת אמ'ש'ך
שלא יפסק המשכה של המשחה
השחורה עלי הדף,
המתוקתקת עלי מקלדת
נו די
אמור רק כי לצחוק ולצנינים היינו על הדף
רק אל נא אל
תלך ואנא אל תגביה את הרף
אהבתי
לא די?
!
גנדלף יקירי,
עכשיו שהולך לך עם הבנות כגנדלף השרמנטי
דווקא עכשיו תפרוש לנו בשיא ?
אפרופו אדם וחוה שכחת להזכיר שהוא
לא צריך היה להכיר את החמות שלו והיא
נחסכו ממנה הסיפורים על האקסיות שלו.
בכל מקרה הטפט המרהיב ברקע של אליס
בארץ הפלאות האם אינו מדגדג לך בין האצבעות ?
ומה על מסעות בנימין השלישי ?
ומה על מלחמות נפוליאון ברוסיה ?
ומה על נירון קיסר שניגן בנבל על רקע רומא העולה בלהבות ?
וכמו שאומרים בגולני אל תאיים על יונה ביין.
אנחנו נמתין לך, הסבלנות משתלמת.
אל תאיים .... לתלות את המקל
נמצא לו מיד שימוש .
אתה יודע , יהושע והמרגלים
לתלות את מקל הנדודים???
וכי למה כה מהר
רבות הדרכים עוד,,
והמקומות המיסתוריים עלי אדמות....
קח לך חופשה מהמסע,,
ותחשוב על זה,,,,, *
באנטרקטיקה היית?
אולי זו הסיבה שאני לבוש בכותונת לבנה בלי יכולת להזיז את הידיים...
תודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדה
תחשבי על זה... משה נשאר בחוץ לארץ...
מככבת כרגיל
מקססיםםםםם
בניגוד למשה , אתה נכנסת לארץ המובטחת...
מעניין...
לך *
זה מה שמדאיג אותך ?
אני אפנה ואעשה גם כלים
אחרי שלקחת אותי לטייל זה המעט שאוכל לעשות בשבילך.
עד חצי המלכות, ואף למעלה מזה
מה אתה ה"אלכימאי"..חזרת הביתה??....
פתח בבקשה את המו"מ.......
מה התנאים ..?
רוצים עוד!
ארץ עוץ תמיד ברקע...
תנוח מעט ותמשיך,
מה עם ארץ עוץ?
שווה ביקור - לא?
כן, בדיוק.
והים הוא אותו ים והערבים הם אותם ערבים.
אני מבין מה את אומרת,
העקרב תמיד ישאר עקרב...
האיש ענק !!!!
הוא לא רצח אבל ירש...
"ברוך שובך בוגד, אחוז היטב במוט האוהל".
מתערבים שבתום הסיפורים תשוב לכתוב?
פעם כותב בשביל הכיף, תמיד כותב בשביל הכיף.
:-)
הנה קם מחליף בעודך בחיים
ומה יקרה אז ? הנחש יתאהב באישתי ?
אני כבר מת לתלות את מקל הנדודים בארון
תיבדוק מידי יום, יש אפשרות שאם הוא יהיה שם הרבה זמן הוא יהפך לנחש.........
גם אני התרגלתי למתוקים והרופא המליץ לי לרדת בכמות...
לא נעלם, מוריד את המינון... כמו תרופה...
מזלי שלא ביקשתי פלפל שחור...
המלין?
האם יש מקום למשא ומתן בנידון..?
נכון שנהוג לפרוש בשיא אך ישנם אנשים
שירגישו בחסרונך...
מה דעתך?
חחחחחחח
גדולללל !!!
אהבתי במיוחד את מלחיית "אישתי"!!
אחזור לככב!!!
לשמור לך חלב ודבש ? כל הארץ הזו מלאה חלב ודבש... וגם החיים שלך...
יפה מאוד! שמרת לי קצת תמרים,אולי חלב ודבש?
אחרי מסע כל כך עשיר ומגוון אתה באמת יכול לתלות את מקל הנדודים ולהגיע למעט סיכומים...
יום נפלא ושבוע טוב****
חוזרים לחיים האמיתיים...
*מה נגמר, החיים ממשיכים כמו בסרטים...
קצר ? זה קצר ? תעבור על הפוסטים ותראה כמה ארוך זה היה... וחוץ מזה נגמר לי הכסף...
לעונג לי...
אוהבת את הכתוב
ואת המאוייר ובכלל...
אין כמו בארץ, החוץ לארץ שלנו הכי טוב בעולם...
העיקר שאתה(אנחנו) בארץ ישראל:)
משה אכן לא נכנס, זה רק אני שנכנסתי...
הנוהל הביומטרי החדש הצליח לבלבל אותו...
כמו המסלולים של החברה להגנת הטבע, גם זה היה מסלול מעגלי...
משה מה יהיה עם כל מסעות הנדודים האלה?
עוד ישללו לך את הדרכון,
לא תוכל להיכנס לארץ המובתחת.....
אני מציעה שתסיים את המסלול המתוכנן שלך
וחזור מהר הביתה...
(מתוך דאגה כמובן...)מי זו דפנה ??? גם היא אכלה פירות בשוק ???
בבית אני עוסק בעבודות הבית ואין לנו עבודה כזו שנקראת כתיבה...
אתה תחזיק אותי! אבל תחזיק חזק!
קשה לי לדמיין חוויות מסעירות ומרגשות כמו שהיו לנו במסע הזה...
זה יותר טוב ממצב הפוך כשרוצים שמישהו ילך והוא דווקא נשאר...
כל כך הרבה מקומות,
כל כך הרבה חוויות,
כל כך הרבה ריגושים,
כל כך הרבה תגובות של חברים,
אישתי כבר רוצה אותי בבית,
לכל מסע יש סוף...
וגם חביב ופורח...
בשונה מהמשפט האחרון שמצביע על שיפור ביכולת, כל השאר מרגיש לי שלילי...
האחים פוטו פרג', הכוונה לכל האחים...
ניסיתי לתאם זמן להתייעצות שמתאים לכולם, לא הצלחתי...
לזה רוראים טיול שורשים אמיתי :-)
בכל מקום טוב אבל בבית הכי הכי טוב ....
שוב הביתה במהרה
ושיהיה לך שבוע נפלא
שכחת חבר ה' ברא את אדם וחווה ואת דפנה...
אהבתי "עט" הבילבול לא בכוונה בכלל
and there is nothing like home sweet home
אני בעד..אבל תמשיך לכתוב לנו גם מהבית
הרי אם עייפת מהנדודים, תטיב לך המנוחה
ומהבית - רובינו עושים זאת בקלילות רבה
בטוחה שרעיונות ומילים לא יחסרו לך
מי שגולשים בו רעיונות
לא יכול להפסיק לבנות
זה אינו בר שליטה
ולכן יהיה המשך לחגיגה,
אתם עוד תזעקו מספיק!
כי אתה ידידי לכתוב לעולם לא תפסיק.
כך שה"איום" הזה
הוא מין סיגנון
של "על תעזבו", או
"אותי תחזקו",
בסדר, בסדר, תרגע
אנחנו אתך ולא להרע,
וכבר מתגעגעים למקמה הבאה.
איזה יופי!
סומכת עליך שגם כשנגיע בשעה טובה לארץ הקודש
יהיו עוד סיפורים......
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
אתה לא הולך לשום מקוםםםםםםםםםםםםם
איך אני אחיה בלעדיך איך??????????
אוףףףףףףףףף
כל הטובים הולכים
בבקשה, בבקשה תישאר
עזוב אותך משטויות ופרידות...
הכל בגלל המכשפה...
נראה לי שהתעייפה ממך
וכישפה אותך ...בטוסיק...
כדי שלא
תצטרך שוב את שירותיה...
נו...לא דיברנו שצריך
להזהר מהסופגניות...
והקלוריות...תראה מה קרה...
הפכת לכבד מידי...
[מכל הבחינות...]
לך...תישן על זה...
ושמור על אישתך...מותק
שלא אצטרך לבוא עם שפכטל
לחפש אותה...על הבוקר...
שבוע טוב וקליל*
*פנינה
"...הלב שלי כבר לא מסוגל, וגם "המה שמו" שלי כבר לא מתקשה..."
ואישתי, ציפורה, התחילה להתרועע אם צעיר משבט המנשה
ועל הפסוק "ויקרן עור פניו" ציירו אותי עם קרניים
ויש לי חשד שציפורה נפגשה עם שניים
ולפני 80 שנה לא הצלחתי לכופף בשתי הידיים בבת אחת
ועכשיו אני מכופף אותו ביד אחת
נתיב מעניין בחרת למסע הפעם.
מי הצלם שליווה אותך הפעם?
תנוח קצת עד שיעבור הכאב בתחת,אבל מה פתאום לגמור את המסע?
בכלל לא התייעצת איתנו.
יבוא אחר יתפוס את מקומי,
אין כותב שאין לו מחליף...
עם מי אקרא דרור לדמיוני.?....
עם מי אפנטז?....
עם מי אסע לארצות נסתרות?....
עם מי אטייל לארץ האגדות ?.....
עם מי אחזה בגיבורי התנ"ך?....
ובא"י?....
אשתך האהובה מחכה....
מפרגנת לה.... :-)
כוכבי אזלו למרבית הצער...
פאנץ' ליין ? אני אדם פשוט... אין הפתעות... הכל רגיל...
איפה זה ???
"הנני כאן, כמו ציפורים חגות
הנני כאן, מביט מן הגגות
הנני כאן, כמו אבן בגדר,
כמו סלע, כמו באר
אני האיש אשר תמיד חוזר, חוזר..."
חיים חפר
היה לו, היה לו,
אממה, לכל מקל יש נקודת שבירה...
ומי יוריד אחרי מהשולחן ?
מז'תומרת איפה הפאנץ ליין של כל המסע הזה?..
מחכה לבאות..
(-:
מה שקורה בין כותלי ביתי הוא כבר לא חומר לפוסטים...
ידידי היקר
אומר לך בכנות גם לי גרמת ללחלוחית בעיניים....מאוד מקווה שלא תמו נדודיך
איש יקר
סוף סוף הגעת הביתה
שב, תנוח, תחלוץ נעליים, תאכל משהו.
נהניתי מכל רגע.
ואני מבינה את זה דווקא הפוך מכולם, מה הגעת הביתה בסוף מסע כל כך מרתק ושם נגמרים לך החיים, למה? מה תגיד אישתך האהובה?
אני הייתי מצפה לשמוע שעכשיו סוף סוף יהיו הסיפורים אחרים. אמיתיים ורוויים בטעם המתוק מריר הזה...לא מאמינה לך שעוד פוסט ונגמר.
רק התחלת להינות ? איפה היית עד עכשיו ?
בחייך רק התחלנו להנות--------
אני מקנאה בך המסע שלך הוא בין תקופות
עולמות הכל אפשרי.............
פוזית*
תעבירי, תעבירי אלי את הטישו...
לא אחרון, לפני אחרון...
דרמה ??? אני ??? איש פשוט...
יש עוד טיול אחד קצרצר בארץ, יהיה מעניין...
אוי..יקירי הפוסט הרהוט שלך לקח אותי לצערי דווקא למה שכתב
נתן זהבי בשישי: "אבא תרחם" בפנייתו לאלוהים:
בוקר טוב לך אלוהים, מה שלומך כפרה?
......הייתה לי בת קול שלחשה שנמאסנו עליך
וואללה כמה אתה צודק, זה גם מראה שגם אתה
צודק לפעמים. אתה מכה על חטא על שבחרת בנו
בתור העם הנבחר, עם סגולה יעני ואנחנו כבר 3,000
לא שמים עליך. מביאים לך את הסעיף ועוד חס וחלילה
נוריד אותך ביגון שאולה".
גם אני עם לחלוחית....טישו?? :-((
המסע הזה בעולם, המעבר בין הדמויות השונות, איך אפשר להשאר צעיר ???
גם אני מרימה מחאה
למה אחרון?
כתוב גורמה
הגענו חזרה לארץ, יש לי המון מה להשלים, צריך קצת זמן לעצמי...
תחליף אותי עם מקל הנדודים, אני פונה אליך כצנחן אל צנחן...
יש מקום למו"מ...
עזוב אותך מהמסעות,
בא ספר למה קפצה עליך פתאום הזקנה?
מה נסגר מה אחרון מה???
חביב וזורם :)
שיחקת אותה ידידי...
מה, כבר נגמר?!
קראתי בשקיקה את המילים ואהבתי מאוד את החזרה שלך הביתה אל אשתך המגניבה, היא זכתה וגם אתה
אבל, אבל, אבל למה פוסט לפני אחרון???
הפוסט הבא יהיה האחרון רק במסע הנדודים...