אספסוף העיר ואספסוף הכפר בשעה של שמש במרכז הכיכר הם קוראים למנהל להגיע לעיקר נמאס להם מדיבורים על איזה מחר כי בין הון לשלטון נמצא האיכר בין הון לשלטון זו ארץ נכר וביסודות המדינה לא מעשנים סיגר ביסודות המדינה דבר הוא דבר
הרוחות מתלהטות במרכז הכיכר השמש קופחת והקיפוח ניכר קולות של נכה, זקן ומפוטר קוראים למנהל והטלפון נשבר הוא עוד למעלה באוויר הקר מוודא שלביתו דבר לא ייחסר שומר קרוב את הקופה, קרוב את הגיזבר הוא לא ייתן לאיש - הוא איש האוצר
לא את ראשו, הם מבקשים רק שכר ואף לא איכפת שהוא ישאר מאושר חתיכה של צדק, השכלה ומוסר אבל השכלה ראויה, ולא טעם נגרר חתיכה של צדק זה עסק יקר אלה היו דבריו כשהחלון נסגר אז אספסוף של עיר, אספסוף של כפר חיים שהופכים לאפר ואפר זיכרון שנשכח ללא תפארת והדר חיים נמחקים בגלל מנהל אחד אכזר דועכים, דועכים עד שהכול נגמר
האם זה נשמע לכם מוכר
|