סיפור ישן אך נחמד כשנה לאחר שסיימתי את ביתהספר לקולנוע "מעלה" פנתה אלי האחראית על הפסיטיבלים והציעה לי לנסוע למוסקבה לפסטיבל סרטים. אני לא מכיר מישהו שהיה מסרב וגם אני הסכמתי ברצון, כך שלאחר כמה שבועות מצאתי את עצמי בטיסה של אולימפיק ליוון ומשם למוסקבה. הטרמינל של מוסקבה היתה נראה בדיוק כמו שחשבתי - גדול, חשוך, ובכניסה יש שוטר ענק עם שפם. נספח התרבות קיבל את פניי ובדק את הנאום שהכנתי (אני מייצג מדינה שלמה, שלא יהיו פאדיחות), לאחר נאום קצר ומחיאות כפיים, הוקרנו הסרטים של בוגרי בית הספר וביניהם גם הסרט שלי, ואז המסיבה לסיום פסטיבל הסרטים (התברר שאני הוא זה שסוגר את הפסטיבל) מסיבה= וודקה והרבה! למחרת רק הבנתי באיזה מלון ענק אני נמצא, 7000 חדרים אל מול הכיכר האדומה! ובחוץ נעים רק מינוס 7, הלכתי אל מרכזז העיר קניתי כרטיס לטיול באוטובוס בעיר, עליתי לאוטובוס, נהג יש, מדריכה יש קבוצה אין - בתפקיד הקבוצה.... אני! נסענו מסביב למוסקבה, ונהניתי משירות פרטי... למחרת גם ביקרתי בקרמלין וש הצטרף אלי עוד תייר אחד כך שהקבוצה גדלה במקצת...., אחרי חמישה ימים במוסקבה (ללא שלג) חיכיתי לנהג של השגרירות שהיה אמור לקחת אותי אל הטיסה ליוון, הנהג לא הגיע והטיסה בקרוב יוצאת, התברר שלמלון יש חמש כניסות והוא חיכה באחת אחרת, בדרך עוד חיכה לנו פקק רציני, מה שלא היווה בעיה לנהג כי הוא פשוט נסע בנתיב הנגדי, בשנייה האחרונה עליתי על הטיסה לאתונה רק כדי לגלות ששם יש שביתה של נהגי המוניות ויש לי בילוי בטרמינל של שש שעות

טיסה נעימה