מסגרת שחורה תוחמת את העיניים הכחולות

רואים שלא ישנת כבר כמה זמן..

בתחנה המרכזית עם תיק גדול מלא בגדים

את מחכה לאוטובוס הבא שייקח אותך אל מקום אחר

מחייכת לכל עובר אורך

אולי ישבה מקסמך ויאמצך אל חיכו

כמו מלאכית לבנה שבויה בארמון שחור ואפל

את מחליפה את חיוכך בכיווץ שפתיים המנסה להסתיר את הבכי

שמתחנן לפרוץ החוצה ולהציף את העולם כולו

מחשבת את הזמן שנותר עד בוא ההרפתקאה הבאה

בוחנת סביבך את ספסלי הישיבה

אולי תישארי הלילה לישון בתחנה

נגינת הכינור העצובה והרומנטית של הקבצן הזקן

ממלאת ומציפה בתוכך את הרגשות החבויים

האוטובוס נכנס אל התחנה

את כבר תופסת את מקומך קרוב אל החלון

שמה אוזניות ועוצמת עיניים

נבלעת אל החלומות עם מוזיקת בנתיים

חולמת על מחר