כֵּאֵב
פרופיל
רועדות לי הידיים מהזוועה..
דיברתי הרבה על מותי שלי בפוסטים הקודמים, לשם שינוי לא אדבר על עצמי אלא על המציאות בישראל 2010. מצורף קישור שעשוי להרוס לכם את היום, אבל חשוב שתראו ותזדעזעו ביחד איתי. אלו תמונות קשות נורא אז הכינו את עצמכם, ואני מתנצל מראש על הזוועה שאני חושף בפניכם. מה קורה במדינה שלנו לחסרי הישע המאופזים בבתי חולים פסיכיאטרים? להלן תחקיר כולבוטק בן 20 דקות: http://www.reshet.tv/video.aspx?video_id=17889 ראיתי את זה עכשו.עדיין רועדות לי הידיים מהזוועה.. בתי חולים פסיכיאטרים, כשמם אמורים לשמש כבתי חולים, הם לא בתי כלא, מוסדות הרחקה מן החברה או מתקני עינויים. האם ידעתם שלחולים פסיכיאטרים אין זכות להחליף בית חולים והם כבולים ללא יכולת בחירה לאותו בית חולים בהתאם למקום מגוריהם? (להבדיל מחולה במחלה "פיסית" אשר רשאי להחליף צוות מטפל ובית חולים כרצונו) ההשלכה בפועל היא שגם אם הטיפול הרפואי לא מספק או חלילה אלים (וראינו שזו לא תופעה שולית) המטופלים פוחדים לדווח, שכן גם אם ישתחררו מהמחלקה, כשיחזרו להזדקק לטיפול, ישובו אל אותו הצוות שפגע בהם.כדאי לזכור שלא מדובר בטיפול רפואי רגיל, ולצוות ישנה הסמכות לשלול את חירותו של המטופל בקשירות ובידוד ולטפל בו בטיפול קשים כגון סימום חריף או מתן שוקים חשמליים. לפני 3 ימים הוגשה לראשונה עתירה דחופה לבג"ץ לשינוי מצב זה. העתירה הוגשה ע"י שני פגועי נפש שאושפזו במחלקות פסיכיאטריות בעבר, אחד מהם, צביאל רופא, משמש מזה שנים דובר רהוט ואמיץ בשם הציבור הפגוע והדומם של חולי הנפש בארץ. לצביאל יש גם בלוג משלו כאן בקפה דה-מרקר.ואם לא די בתחקיר כולבטק, הנה עוד שני מקורות בנושא: אלימות מצד סגל בבתי חולים פסיכיאטרים נוראי נוראי נוראי! נוראי שדברים יכולים להגיע לידי כך גם היום. לא השתנינו בכלל. אנחנו ברברים כתמיד. ולבסוף, בכל זאת בנימה אישית. אני פוחד. אני פוחד שאחלה כל כך שלא ישארו לי עוד רעיונות איך להציל את עצמי.ופוחד שמישהו עשוי בשם ההגנה על חיי מפני עצמי, לשלוח אותי לתופת כזו.
לעולם לא! |
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני מעריך מאד את היושרה והאומץ שלך.
(ומבין שאין בכך משום הקלת ראש בהתאבדות אלא השמה של חיים ומוות בכבוד כערך)
אפשר להיות מת גם כשאתה חי.
כך או כך, לאדם שאיננו פסיכוטי יש זכות חוקית ומוסרית לבחור במוות, אם הוא מאס בחיים.
האמנם החיים הם מעל הכל?
תמהני.
נוסקת , אהובתי...
אתחיל בזה שאומר שבר באמת נוסק...
היום הוא באמת יכול להביט קדימה ללא מחשבות על דברים מסוג זה..
ועדיין... במצב כזה האיום והפחד שמא האפלה הזו תחזור ותשלוט שוב בחיים
מפחידה ונמצאת שם כל הזמן...
כמי שרוצה להאמין שמאד רחוקה מיום שכזה עדיין אינני יכולה שלא לחשוש...
כשצפיתי בקישור שצורף פה קיבלתי החלטה..
ואני כל כך מסכימה עם זה שיש דברים שגרועים ממוות...
לא מדובר פה על מצב שבו הנפש הפגועה יוצאת עם טראומה נוספת..
לא מדובר פה במצב שיש פגיעה קטנה ומסויימת בדרך לתועלת , להצלחה ולהחלמה...
מדובר פה על דברים קשים וכבדים משנוא ... דברים בלתי נסבלים , נסלחים ומתקבלים..
מדובר פה על חוסר אנושיות ברמות הקשות של העיניין...
מדובר פה על פגיעה קשה בנפש הפצועה...
פגיעה שייתכן ולעולם לא תחלים ואולי אף תגרום נזק חמור נוסף...
אני לא רוצה לחשוב שמתוך ניסיון להציל ייתכן וישלחו לגהינום הזה..
לא רוצה להיות שם... לא רוצה לעבור דבר כזה רק בגלל שאולי זה מה שיציל...
לא כל דבר שווה את זה...
עד כמה שידוע לי, ישנם בארץ
בתי חולים הנחשבים לטובים יותר(תה"ש)
וחלקם טובים פחות. הבעיותיות היא
באפשרות של החולה לבחור בבית חולים
שבו הוא מעוניין להתאשפז(בנגוד לבתי חולים
רגילים בהם כל אחד מאיתנו רשאי לבחור).
אני בעד אישפוז ביתי או מציאת מקומות פרטיים
(כפי שקיימים באמריקה). אולם, לעיתים מגיעים
למצב בו קיים איום עצמי(התאבדות) או איום על
הסביבה, בו אין ברירה אלא לאשפז.
אז כן, האשפוז להערכתי הוא טראומתי, כן-
הוא מפחיד אף אותי כאישה בריאה שאינה חסרת
אונים, כן אני מניחה שיש בו בנוסף לתועלת אף נזק,
ברם, החיים הם מעל הכל, וכשזה מאסט וכל האופציות
נגמרו, פשוט אין ברירה.
ואתה.. אתה נוסק..
תביט קדימה ללא מחשבות מסוג זה :).
ישנן מדינות כמו איטליה שבה מוסדות לבריאות הנפש יצאו מהחוק ולכן לא קיימים יותר ..... באיטליה אין דבר כזה מוסד לבריאות הנפש, בדיוק בגלל ההתעללות הנוראית הזאת בחולים.
כיום אתה יכול למצוא המון חולי נפש מסתובבים ברחוב, הרבה מהם הופכים להומלסים מכיוון שניזרקים מהבית, ואני חייבת לומר לך שזה מאוד לא נעים שחולה נפש מטריד אותך באוטובוס או בכל מקום ציבורי אחר (זה אפילו מפחיד) ואם הם לא מהווים מטרד חלקם פשוט זרוק ברחובות ....
כשהנפש כה מגוּרה וכואבת, שהכל כואב, מבלבל, מפחיד או עצוב, הרי הרגישות הקיצונית גורמת גם לפגיעה טריוויאלית כמו מבט לא נעים או מילה של סרקזם, להחוות בעוצמות מיסרות.
אם אמנם זוהי תופעה ולא אירוע, וכך הם פני בית החולים לבריאות הנפש בארץ (ממתי בית חולים הפך ממקום של רפואה למקום של פגיעה?), הרי שאני לא מבין איך ניתן לצפות מאנשים כל כך פגועים להפקיד את עצמם במקום בלהות כזה. זה הרי יחס שכל אדם היה ניזוק ממנו נוראות. כמו שאמרתי כבר - יש דברים גרועים ממוות, ואעדיף מתוך בחירה צלולה מוות על פניהם.
מנסיונך,
מה התועלת שבמוסדות אלה? ברור לי שאין התעללות ורק התעללות במקומות הללו. עד כמה רפואה אמיתית נעשית שם שמיטיבה עם אנשים? ועד כמה אלו מבנים שמטרתם היא להכיל ולהרחיק אנשים שלחברה קשה להתמודד עימם?
וסיום, שאלה מתקוממת,
מדוע בחרת שלא להטיב את המערכת מבפנים? הרי יכלת להציל בני אדם מסבל. לא רק בידיעותך כרופא, אלא גם במצפונך כאדם. למה מנעת זאת מהם? ולטובת מה?
לעולם לא לעולם לא לעולם לא אתן !!!!!!!!
נפש אצילה שכמוך.. }{
כן.
התקבלה.
אני מתנצל אם פגעתי בך.
לא יכולתי להפסיק לבכות.... בכי תמרורים, לא בכיתי ככה כבר הרבה זמן... וזה מתקשר באופן ישיר לבלוג אחר שרשמת "בלתי ניתפס" ... בלתי ניתפס מהיכן אנשים מוצאים את הרוע הזה, את המפלצתיות הזאת? אני אפילו לא יודעת איך להגיב ... פשוט לא הומצאו המילים לתאר את מה שראיתי ... באמת בלתי ניתפס!
הזוי נו...
דפדף.
הפסקתי לראות תחקירים של כלבוטק, אחרי אחד התחקירים שבו הראו איש זקן שהפך לשק החבטות של עובד זר שנשכר לטפל בו. לא יכולתי לישון לילות אחרי זה. פעם נוספת כשראיתי את התחקיר על קרבות כלבים שעורכים באיזה כפר ערבי בתוככי מדינת ישראל.
אנשים רגישים לא יכולים לשאת את הזוועה ואחרים פשוט עוברים לסדר היום, כאילו להם זה לא יכול לקרות. מאחלת לך בריאות טובה והתרחקות מבתי חולים בכלל.
תרצה להסביר את דבריך, וביחוד בהקשר הזה?
מזוויע. דווקא במקום שאמור לדאוג לנפש שלנו.
שלא ניפול בידיים שלהם.
מחריד. חיות אדם.
לעולם לא !